נביאים›ירמיהו›פרק לז׳

ירמיהו · פרק לז׳

מְלִיכוּת צִדְקִיָּהוּ, הָאֲיוּם מִמִּצְרַיִם וּמַעְצָרוֹ שֶׁל יִרְמְיָהוּ

צִדְקִיָּהוּ מְחַפֵּשׂ תְּפִלָּה בְּיַמֵּי הַמֶּלֶךְ, צָבְאוֹת מִצְרַיִם שׁוֹבְרִים וְהַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ נֶעְצָר וְנֶעֶקֶת בַּכֶּתֶת.

21 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ירמיהו לז׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

מְלִיכוּת צִדְקִיָּהוּ וְהַבְּקָשָׁה לִתְפִּלָּה

א

צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מָלַךְ בְּיְהוּדָה, בִּמְקוֹם כְּנִיָּהוּ בֶּן יְהוֹיָקִים, שֶׁמָּלַךְ עַל יְהוּדָה נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל.

ב

הוּא, עֲבָדָיו וְעַם הָאָרֶץ, לֹא שָׁמְעוּ לַדְּבָרִים שֶׁדִּבֶּר הַשֵּׁם בְּיַד יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא.

ג

הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ שָׁלַח אֶת יְהוּכַל בֶּן שֶׁלְמִיָּה וְאֶת צְפַנְיָהוּ בֶּן מַעֲשֵׂיָה הַכֹּהֵן אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, וְאָמַר לָהֶם: בְּבַקּשָׁה הִתְפַּלֵּל בְּעַדְנוּ אֶל הַשֵּׁם אֱלֹהֵינוּ.

ד

יִרְמְיָהוּ הָיָה בֵּין הָעָם וְיָצָא מֵהֶם, אֲבָל לֹא הַכְלִיאוּ אוֹתוֹ.

ה–ח

חזרת צבא מצרים והאיום על ירושלים

ה

צבא פרעה יצא ממצרים, והכשדים שהקצינו על ירושלים שמעו זאת ועלו מעל העיר.

ו

ואז הגיעה דברת הַשֵּׁם לנביא ירמיהו ולומר:

ז

כך אומר הַשֵּׁם אלוהי ישראל: כך תגידו למלך יהודה ששלח אתכם אליי כדי לבקש עזר: הנה צבא פרעה, שיוצא לעזור לכם, חוזר לארצו במצרים.

ח

והכשדים יחזרו וילחמו על העיר הזאת, וייקח אותה וyשרפו אותה באש.

ט–יב

אזהרת ה' מפני השבת הכשדים

ט

ככה אמר ה' : אל תטעו את עצמכם בדבר שאומרים: "הלכנו" ונעזוב את הכשדים, כי הם לא יעזבו אותנו.

י

אלא אם כן תהרגו את כל צבא הכשדים הלוחמים איתכם, ואז יישארו בהם אנשים זכרים, שכל אחד יעמוד באוהלו וישרוף את העיר הזאת באש.

יא

וזה יקרה כשצבא הכשדים יעלה מעל ירושלים, בגלל צבא פרעה.

יב

וירמיהו יצא מירושלים כדי ללכת לארץ בנימין, כדי להיות חלק מהעם שם.

יג–טז

מעצרו וכלייתו של ירמיה הנביא

יג

הוּא הָיָה בְּשַׁעַר בִּנְיָמִין, וְשָׁם הָיָה הַמַּטְוִית, וּשְׁמוֹ יִרְאִיָּה בֶּן שׁלֶמְיָה בֶּן חֲנַנְיָה. הוּא תָּפַס אֶת יִרְמְיָה הַנָּבִיא וְאָמַר לוֹ: "אַתָּה הָולֵךְ לִפֹּל לְיְדֵי הַכַּשְׂדִּים".

יד

וְיִרְמְיָה עָנָה: "שֶׁקֶר, אֲנִי לֹא הָולֵךְ לִפֹּל לְיְדֵי הַכַּשְׂדִּים". הוּא לֹא הֵקִישׁ לוֹ, וְיִרְאִיָּה תָּפַשׂ אֶת יִרְמְיָה וְהֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַשָּׂרִים.

על המילים

הַכְּוָנָה לְיִרְאִיָּה הַמַּטְוִית שֶׁלֹּא הֵקִישׁ לְיִרְמְיָה.

טו

הַשָּׂרִים כָּעֲסוּ עַל יִרְמְיָה, הִכּוּ אוֹתוֹ וְהַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַכְּלָאִים, בְּבֵית יְהוֹנָתָן הַסּוֹפֵר, כִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה הָפְכוּ לְכֶלֶא.

טז

כִּי יִרְמְיָה הִגִּיעַ אֶל בּוֹר הַמַּיִם וְאֶל הַמַּחֲסָנִים, וְשָׁם יָשַׁב יִרְמְיָה יָמִים רַבִּים.

יז–כ

התמודדות צדקיה עם דברי ירמיהו

יז

המלך צדקיה שלח אנשים ולקחו את ירמיהו. המלך שאל אותו בחשאי בביתו: "האם יש הודעה מהשם?" ירמיהו ענה: "יש, אתה תמסור לידי מלך בבל".

יח

ירמיהו אמר למלך צדקיה: "מה עשיתי לך, ולעבדייך ולעם הזה, כשנתת אותי לבית הכלא?"

יט

"ואיפה הנביאים שלכם, אלו שדברו אליכם ואמרו שמלך בבל לא יבוא עליכם ועל הארץ הזאת?"

כ

"ועכשיו, שמע נא אדוני המלך, אני מבקש רחמים בפניך. אל תחזיר אותי אל בית יהונתן הסופר, כי אני אמ die שם".

כא–כא

החזקתו של ירמיהו בבית הכלא

כא

המלך צדקיהו נתן פקודה ושלחו את ירמיהו לחצר בית הכלא, ונתנו לו כיכר לחם ליום מחוץ למאפייה, עד שכל הלחם שיוצא מהעיר ייגמר. ירמיהו ישב בחצר בית הכלא.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 438 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא