נביאים›ירמיהו›פרק לו׳

ירמיהו · פרק לו׳

כְּתִיבַת הַנְּבִיאָה וְשִׂרְפוּת הַמְּגִלָּה

מִדִּינַת יְהוּדָה מְקַבֶּלֶת אֶת דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, מֵעַל הַמְּגִלָּה הַנִּשְׂרֶפֶת וְעַד הַכְּתִיבָה הַחֲדָשָׁה.

32 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ירמיהו לו׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

הַצִּוּוּי לִכְתֹּב אֶת הַנְּבִאוּת

א

בשנה הרביעית למלוכת יהויקים בן יֹאשִׁיָה, מֶלֶךְ יְהוּדָה, הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת הַשֵּׁם, לֵאמֹר:

ב

קַח לְךָ גְּלִילָה וְכָתְבָה עָלֶיהָ אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְהוּדָה וְעַל כָּל הָעַמִּים, מֵהַיּוֹם שֶׁדִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ מִימֵי יֹאשִׁיָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

ג

אוּלַי יִשְׁמְעוּ בֵּית יְהוּדָה אֶת כָּל הָרָעָה שֶׁאֲנִי מְתַכְנֵן לַעֲשׂוֹת לָהֶם, כְּדֵי שֶׁיָּשֻׁבוּ כָּל אֶחָד מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְאֶסְלַח לַעֲונָם וּלְחַטָּאתָם.

ד

יִרְמְיָהוּ קָרָא לְבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָה, וּבָרוּךְ כָּתַב מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֶת כָּל דִּבְרֵי הַשֵּׁם שֶׁדִּבֵּר אֵלָיו עַל הַגְּלִילָה.

ה–ח

הַמְּצִיבָה שֶׁל בָּרוּךְ לִקְרֹוא אֶת הַנְּבִיאָה

ה

ירמיהו ציווה את ברוכו ואמר: אני עצור ולא יכול להיכנס לבית ה'.

ו

אתה תבוא ותקרא בגלגלת שכתבת מפיו של ה' את דברי ה' באוזני העם בבית ה' ביום צום, וגם באוזני כל יהודה שבאים מעריה תקרא אותם.

ז

אולי תרד תחנונתם לפני ה' וישוב כל אחד מדרכו הרעה, כי גדול הזעם והחמה שדיבר ה' אל העם הזה.

ח

וברוכ בן נריה עשה ככל שציווה אותו הנביא ירמיהו, לקרוא בספר את דברי ה' בבית ה'.

ט–יב

קריאת דברי ירמיה בפני העם והשרים

ט

בשנה החמישית למלכותו של יהויקים בן יאשיהו, מלך יהודה, בחודש התשיעי, הכריזו על צום לפני הַשֵּׁם כל העם בירושלים, וגם כל העם שהגיע מערי יהודה לירושלים.

י

ברוך קרא את דברי ירמיה בבית הַשֵּׁם, בלשכת גמרייה בן שפן הסופר, בחצר העליונה של שער בית הַשֵּׁם החדש, בפני כל העם.

יא

כיהו בן גמרייה בן שפן שמע את כל דברי הַשֵּׁם שמהספר.

יב

הוא ירד לבית המלך אל לשכת הסופר, ושם ישבו כל השרים: אלישמע הסופר, דליה בן שמעיה, אלנתן בן עכבר, גמרייה בן שפן, צדקיה בן חנניה, וכל שאר השרים.

יג–טז

הבאת דברי הנבואה בפני השרים

יג

מיכיה סיפר להם את כל הדברים ששמע כשברוך קרא בספר בפני העם.

יד

כל השרים שלחו את יהודי בן נתניה בן שלמיה בן כושי אל ברוך, ואמרו לו: "הספר שקראת בו בפני העם, קח אותו איתך ביד והלך". ברוך בן נרי יה, בן נרי, לקח את הספר בידו והלך אליהם.

טו

הם אמרו לו: "שב בבקשה וקרא אותו בפנינו", וברוך קרא בפניהם.

טז

כשהם שמעו את כל הדברים, כל אחד נבהל בפני חברו, ואמרו לברוך: "ספר למלך את כל הדברים האלה".

יז–כ

העברת דברי הנבואה למלך

יז

וגם את ברוך ביקשו ואמרו לו: בבקשה, תספר לנו איך כתבת את כל הדברים האלה מפי המנביא.

יח

הוא ענה להם: ברוך אומר שכל הדברים האלה נאמרים לי ישירות מפיו, ואני כותב אותם על הגליל בדיו.

יט

השרים אמרו לברוך: לך תתחבא אתה וירמיהו, ושום אדם לא ידע איפה אתם נמצאים.

כ

הם הלכו אל החצר של המלך, והפקידו את הגליל בחדרו של אלישמע הסופר, ואז סיפרו למלך את כל הדברים.

כא–כד

שריפת המגילה בפני המלך

כא

המלך שלח את יהודי לקחת את המגילה, והוא לקח אותה מבית אלישע מן הסופר. יהודי קרא אותה בשערי המלך ובאוזני כל השרים שעמדו מעל המלך.

כב

המלך ישב בבית החורף בחודש התשיעי, והמדורה דולקת לפני אחיו.

כג

כשהיה יהודי קורא, הוא קרע שלושה דלתות וארבעה בטקסט הסופר והשליך לאש שעל המדורה את כל המגילה, עד סוף כל המגילה שהייתה על המדורה.

על המילים

הביטוי "שלושה דלתות וארבעה" בטקסט המקורי אינו ברור לגבי מה בדיוק נקרע, אך הדיוק נשמר כפי שמופיע במקור.

כד

המלך וכל עבדיו ששמעו את כל הדברים הללו לא פחדו ולא קרעו את בגדיהם.

כה–כח

שריפת המגילה וכתיבתה מחדש

כה

גם אל נתן, דליהו וגמרייה פנו אל המלך כדי למנוע ממנו לשרוף את המגילה, אבל הוא לא הקשיב להם.

כו

המלך הורה לירחמאל בן המלך, לסרָיה בן עזריאל ולשלמיה בן עבדאל לקחת את ברך הסופר ואת ירמיה הנביא, אבל הַשֵׁם הסתיר אותם.

כז

אחרי שהמלך שרף את המגילה ואת הדברים שברך כתב מפיו של ירמיה, דברי הַשֵׁם הגיעו אל ירמיה.

כח

הוא אמר: קח שוב מגילה אחרת וכתוב עליה את כל הדברים הראשונים שהיו על המגילה הראשונה ששרף יהויקים מלך יהודה.

כט–לב

עונש יהויקים ומגילה חדשה

כט

וגם על יהויקים מלך יהודה תגיד: כך אמר הַשֵּׁם: שרפת את המגילה הזאת, ואת מה כתבת עליה שאמר: מלך בבל יבוא ויהרוס את הארץ הזאת וישמיד ממנה אדם ובהמה?

ל

לכן כך אמר הַשֵּׁם על יהויקים מלך יהודה: לא ישב על כסא דוד, והגופה שלו תהיה כמו השאריות שנשארות בשדה ביום ובחשיכה בלילה.

על המילים

הביטוי "נבלתו תהיה מושלכת לחורב" מתאר מצב של השארת גופה לחיות או כזבל בשטח פתוח.

לא

אני אעניש אותו, את זרעו ואת עבדיו על עוונותיהם, ואביא עליהם ועל יושבי ירושלים ועל כל יהודי את כל הרע שהודיעתי להם ולא שמעו.

לב

ירמיהו לקח מגילה אחרת ונתן לברך בן נריה הסופר. הוא כתב עליה מפיו של ירמיהו את כל דברי המגילה שמלך יהודה שרף באש, והוסיף עליה גם דברים רבים נוספים.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 437 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא