נביאים›ירמיהו›פרק לד׳

ירמיהו · פרק לד׳

נפילת ירושלים, גורלו של צדקיהו והפרת הברית

הנבואה על חורבן העיר, גורל המלך וסיפור שחרור העבדים שחזרו למשעבודם

22 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ירמיהו לד׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

הנבואה על נפילת ירושלים וגורל צדקיהו

א

הדבר שהיה לירמיהו מֵאֵת הַשֵּׁם, בזמן שנובכדנצר מלך בבל, כל צבאו, כל ממלכות ארץ בשרתו וכל העמים שנלחמים על ירושלים ועל כל עריה, לומר:

ב

כך אמר הַשֵּׁם אלוהי ישראל: לך ואמור לצדקיהו מלך יהודה, ואמור לו: כך אמר הַשֵּׁם, אני נותן את העיר הזאת ליד מלך בבל, והוא ישרוף אותה באש.

ג

ואתה לא תצא לו מן היד, כי בטרפה תיתפס ותינתן בידו, ועיניך תראה את עיני מלך בבל, ופיו ידבר מול פיתך, ובבל תבוא.

ד

הנה שמע את דבר הַשֵּׁם, צדקיהו מלך יהודה; כך אמר הַשֵּׁם עליך, לא תמות בחרב.

ה–ח

נבואת חורבן ירושלים והמצור הבבלי

ה

את תמות בשלום, וְכמו שהשרים הראשונים של אבותייך שלפניך נשרפו, כך גם אתך ישרפו. אוי לך אדון, יבכו עליך, כי אני דברתי דבר, אמר ה'.

ו

ירמיה הנביא דיבר את כל הדברים האלה אל צדקיהו מלך יהודה בירושלים.

ז

צבא מלך בבל נלחם על ירושלים ועל כל ערי יהודה שנותרו, על לכיש ועל עזקא, כי שם נשארו בערי יהודה, ערי המבצר.

ח

הדבר שקרה לירמיה מן ה', אחרי שמלך צדקיהו כרת ברית עם כל העם שבירושלים, כדי להכריז להם על השחרור.

ט–יב

הפרת הברית והחזרת העבדים

ט

כדי לשחרר כל אדם את עבדו ואת שפחתו העברי והעברייה, כדי שלא יעבדו עוד כעבדים, אלא שכל יהודי יהיה חופשי מאחיו.

י

כל השרים וכל העם שהגיעו לברית ושמעו על ההחלטה לשחרר כל אדם את עבדו ואת שפחתו כדי שלא יעבדו עוד כעבדים, שמעו והם שחררו אותם.

יא

אבל אחר כך הם חזרו והכניסו שוב את העבדים והשפחות ששחררו כעבדים וכשפחות.

יב

ואז דברי ה' הגיעו לירמיהו, מדבר ה'.

יג–טז

הפרת הברית והחזרת העבדים

יג

כך אמר ה׳ אלוהי ישראל: אני כרתתי ברית עם אבותיכם ביום שהוצאתי אותם מארץ מצרים, מבית העבדים, ואמרתי:

יד

בתום שבע שנים, תשלחו כל אדם את אחיו העברי שנמכר לך ויעבוד אצלך שש שנים, ותשחררו אותו חופשי ממך. אבל אבותיכם לא שמעו לי ולא הקשיבו.

טו

אבל היום חזרתם ועשיתם את מה שנכון בעיני, כדי להכריז על חופש לכל אדם מול חברו, וכרתם לפניי ברית בבית שנקרא על שמי.

טז

אולם לאחר מכן חיללתם את שמי, והחזרתם אדם את עבדו ואדם את שיתו, את אלו ששחררתם להיות חופשיים, וכפתם אותם מחדש כדי שיהיו לכם לעבדים ולשפחות.

יז–כ

עונש הפרת הברית

יז

לכן, כך אומר ה׳: לא שמעתם לי כדי להכריז על חירות, שכל אדם יהיה חופשי עם אחיו ועם רעהו. הנה אני מכריז לכם חירות, נאמר ה׳, מול החרב, המגפה והרעב, ואתם יינתנו למצוקה מול כל ממלכות הארץ.

יח

ואת האנשים שעברו את הברית שלי, ולא קיימו את דברי הברית שכרתו לפניי, את העגל שכרתו לשני חלקים ועברו בין חלקיו, אתתן ליד אויביהם.

יט

את שרי יהודה ושרי ירושלים, את השרים והכהנים ואת כל עם הארץ שעברו בין חלקי העגל.

כ

ואתם אעביר לידי אויביכם ובידי אלו שמחפשים את נפשתכם, וגופתכם תהיה למאכל לעופות השמים ולבהמות הארץ.

כא–כב

גזרת חורבן יהודה

כא

את צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אני אתן לידי אויביהם, לידי אלו שמחפשים את נפשם, ולידי חיל מלך בבל העולה עליכם.

כב

הנה אני מצווה, נא הַשֵּׁם, להחזיר אתכם לעיר הזאת, אבל הם ילחמו בה, יכבשו אותה וישרפו אותה באש, ואת ערי יהודה אני אהפוך לשממה שאין בה יושב.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 434 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא