הַשֵּׁם הִרְאִיתִי שְׁנֵי סְלֵי תְּאֵנִים מְצֻיָּדִים לִפְנֵי בֵּית הַשֵּׁם, אַחֲרֵי שֶׁנֶבּוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶק בָּבֶל גָּלָה אֶת יְכָנְיָה בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה, יְחד עִם שָׂרֵי יְהוּדָה, הַחָרֵשׁ וְהַמַּסְגֵּר מִירוּשָׁלַיִם, וְהֵבִיא אוֹתָם לְבָבֶל.
הִרְאַנִי֮ יְהוָה֒ וְהִנֵּ֗ה שְׁנֵי֙ דּוּדָאֵ֣י תְאֵנִ֔ים מוּעָדִ֕ים לִפְנֵ֖י הֵיכַ֣ל יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֣י הַגְל֣וֹת נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֡ל אֶת־יְכָנְיָ֣הוּ בֶן־יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֩ וְאֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְאֶת־הֶחָרָ֤שׁ וְאֶת־הַמַּסְגֵּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיְבִאֵ֖ם בָּבֶֽל׃ירמיהו · פרק כד׳
חָזוֹן שְׁנֵי סְלֵי הַתְּאֵנִים
הַהֶבְדֵּל בֵּין הַתְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת לָרָעוֹת וְגזר הַדִּין עַל הַמַּמְלָכוֹת
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ירמיהו כד׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
חָזוֹן שְׁנֵי סְלֵי הַתְּאֵנִים
סֶלֶת אַחַת הָיְתָה רַק תְּאֵנִים טוֹבוֹת מְאֹד, כְּמוֹ תְּאֵנֵי הַבְּכִירִים, וְסֶלֶת אַחַת הָיְתָה תְּאֵנִים רָעוֹת מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל אוֹתָן בִּגְלַל הָרִקּוּד.
הַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד כִּתְאֵנֵ֖י הַבַּכֻּר֑וֹת וְהַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ (ס)וַהַשֵּׁם אָמַר אֵלַי: מָה אַתָּה רוֹאֶה, יִרְמְיָהוּ? וַאֲנִי עֵנֶה: תְּאֵנִים. הַתְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת טוֹבוֹת מְאֹד, וְהָרָעוֹת רָעוֹת מְאֹד, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל אוֹתָן בִּגְלַל הָרִקּוּד.
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ יִרְמְיָ֔הוּ וָאֹמַ֖ר תְּאֵנִ֑ים הַתְּאֵנִ֤ים הַטֹּבוֹת֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד וְהָֽרָעוֹת֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ (פ)וַיהִי דְבַר הַשֵּׁם אֵלַי לֵאמֹר.
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃הַהֶבְדֵּל בֵּין הַתְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת לָרָעוֹת
כָּכָה אָמַר הַשֵּׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: כְּמוֹ הַתְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה, כָּךְ אֲנִי אַכִּיר אֶת גָּלוּת יְהוּדָה, שֶׁשָּׁלַחְתִּי מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה לְאַרְץ כַּשְׂדִּים.
כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּתְּאֵנִ֥ים הַטֹּב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה כֵּֽן־אַכִּ֞יר אֶת־גָּל֣וּת יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר שִׁלַּ֜חְתִּי מִן־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה אֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים לְטוֹבָֽה׃אֶצַּפֶּה בָּהֶם לְטוֹבָה, וְאַחֲזִייר אוֹתָם לָאָרֶץ הַזֹּאת. אֶבְנֶה אוֹתָם וְלֹא אֶהֱרֹס, וְאֶטְעֶם וְלֹא אֶשְׁלַח.
וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֤י עֲלֵיהֶם֙ לְטוֹבָ֔ה וַהֲשִׁבֹתִ֖ים עַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְנִיתִים֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וּנְטַעְתִּ֖ים וְלֹ֥א אֶתּֽוֹשׁ׃וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב לָדַעַת אוֹתִי, כִּי אֲנִי הַשֵּׁם. הֵם יִהְיוּ עַם שֶׁלִּי, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים, כִּי הֵם יָשֻׁבוּ אֵלַי בְּכָל לִבָּם.
וְנָתַתִּי֩ לָהֶ֨ם לֵ֜ב לָדַ֣עַת אֹתִ֗י כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים כִּֽי־יָשֻׁ֥בוּ אֵלַ֖י בְּכָל־לִבָּֽם׃ (ס)וּכְמוֹ הַתְּאֵנִים הָרָעוֹת שֶׁלֹּא אֶכְלָה מֵרַע, כָּכָה אָמַר הַשֵּׁם: כָּךְ אֶתֵּן אֶת צִדְּקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, אֶת שָׂרָיו, וְאֶת שְׁאֵרִית יְרוּשָׁלִַם הַנִּשְׁאָרִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶת הַיֹּשְׁבִים בְּאַרְץ מִצְרַיִם.
וְכַתְּאֵנִים֙ הָֽרָע֔וֹת אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹ֑עַ כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כֵּ֣ן אֶ֠תֵּן אֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֤ה וְאֶת־שָׂרָיו֙ וְאֵ֣ת ׀ שְׁאֵרִ֣ית יְרוּשָׁלִַ֗ם הַנִּשְׁאָרִים֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃גזר הדין על הממלכות והנשלחים
ואתן להם להיות למקומות של זעקה ורע, לכל ממלכות הארץ, לבושה וללעג, למבוכה ולקללה בכל המקומות שאשלח אותם לשם.
וּנְתַתִּים֙ לזועה [לְזַעֲוָ֣ה] לְרָעָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ לְחֶרְפָּ֤ה וּלְמָשָׁל֙ לִשְׁנִינָ֣ה וְלִקְלָלָ֔ה בְּכָל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶֽׁר־אַדִּיחֵ֥ם שָֽׁם׃ואשלח עליהם את החרב, את הרעב ואת המגפה, עד שייכחדו מעל האדמה שנתתי להם ולאבותיהם.
וְשִׁלַּ֣חְתִּי בָ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר עַד־תֻּמָּם֙ מֵעַ֣ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶ֖ם וְלַאֲבוֹתֵיהֶֽם׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
חָזוֹן שְׁנֵי סְלֵי הַתְּאֵנִים
הִרְאַנִי֮ יְהוָה֒ וְהִנֵּ֗ה שְׁנֵי֙ דּוּדָאֵ֣י תְאֵנִ֔ים מוּעָדִ֕ים לִפְנֵ֖י הֵיכַ֣ל יְהוָ֑ה אַחֲרֵ֣י הַגְל֣וֹת נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֡ל אֶת־יְכָנְיָ֣הוּ בֶן־יְהוֹיָקִ֣ים מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֩ וְאֶת־שָׂרֵ֨י יְהוּדָ֜ה וְאֶת־הֶחָרָ֤שׁ וְאֶת־הַמַּסְגֵּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַיְבִאֵ֖ם בָּבֶֽל׃
הַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד כִּתְאֵנֵ֖י הַבַּכֻּר֑וֹת וְהַדּ֣וּד אֶחָ֗ד תְּאֵנִים֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵֽאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ (ס)
וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מָֽה־אַתָּ֤ה רֹאֶה֙ יִרְמְיָ֔הוּ וָאֹמַ֖ר תְּאֵנִ֑ים הַתְּאֵנִ֤ים הַטֹּבוֹת֙ טֹב֣וֹת מְאֹ֔ד וְהָֽרָעוֹת֙ רָע֣וֹת מְאֹ֔ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹֽעַ׃ (פ)
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
הַהֶבְדֵּל בֵּין הַתְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת לָרָעוֹת
כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּתְּאֵנִ֥ים הַטֹּב֖וֹת הָאֵ֑לֶּה כֵּֽן־אַכִּ֞יר אֶת־גָּל֣וּת יְהוּדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר שִׁלַּ֜חְתִּי מִן־הַמָּק֥וֹם הַזֶּ֛ה אֶ֥רֶץ כַּשְׂדִּ֖ים לְטוֹבָֽה׃
וְשַׂמְתִּ֨י עֵינִ֤י עֲלֵיהֶם֙ לְטוֹבָ֔ה וַהֲשִׁבֹתִ֖ים עַל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְנִיתִים֙ וְלֹ֣א אֶהֱרֹ֔ס וּנְטַעְתִּ֖ים וְלֹ֥א אֶתּֽוֹשׁ׃
וְנָתַתִּי֩ לָהֶ֨ם לֵ֜ב לָדַ֣עַת אֹתִ֗י כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וְאָ֣נֹכִ֔י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים כִּֽי־יָשֻׁ֥בוּ אֵלַ֖י בְּכָל־לִבָּֽם׃ (ס)
וְכַתְּאֵנִים֙ הָֽרָע֔וֹת אֲשֶׁ֥ר לֹא־תֵאָכַ֖לְנָה מֵרֹ֑עַ כִּי־כֹ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה כֵּ֣ן אֶ֠תֵּן אֶת־צִדְקִיָּ֨הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֤ה וְאֶת־שָׂרָיו֙ וְאֵ֣ת ׀ שְׁאֵרִ֣ית יְרוּשָׁלִַ֗ם הַנִּשְׁאָרִים֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וְהַיֹּשְׁבִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
גזר הדין על הממלכות והנשלחים
וּנְתַתִּים֙ לזועה [לְזַעֲוָ֣ה] לְרָעָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ לְחֶרְפָּ֤ה וּלְמָשָׁל֙ לִשְׁנִינָ֣ה וְלִקְלָלָ֔ה בְּכָל־הַמְּקֹמ֖וֹת אֲשֶֽׁר־אַדִּיחֵ֥ם שָֽׁם׃
וְשִׁלַּ֣חְתִּי בָ֔ם אֶת־הַחֶ֖רֶב אֶת־הָרָעָ֣ב וְאֶת־הַדָּ֑בֶר עַד־תֻּמָּם֙ מֵעַ֣ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶ֖ם וְלַאֲבוֹתֵיהֶֽם׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ רוֹאֶה שְׁנֵי סְלֵי תְּאֵנִים, אֲחָד טוֹב וְאֶחָד רַע.
חָזוֹן שְׁנֵי סְלֵי הַתְּאֵנִים
הַנָּבִיא יִרְמְיָהוּ רוֹאֶה שְׁנֵי סְלֵי תְּאֵנִים לְעֵינֵי הַשֵּׁם בְּעֵת הַגָּלוּת הָרִאשׁוֹנָה לְבָבֶל. סֶלֶת אַחַת בְּרִיאָה וּטְעִימָה מְאֹד, וְסֶלֶת אַחַת רְדוּפָה וְמְרֻקֶבֶת בְּכֹחַ הַמַּחֲלָה, וְהַשֵּׁם מַצִּיג אֶת הַתְּמוּנָה הַזֹּאת כְּחָזוֹן.
הַהֶבְדֵּל בֵּין הַתְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת לָרָעוֹת
הַנָּבִיא מַשְׁוִית בֵּין שְׁתֵּי קְבוּצוֹת: הַגָּלוּת כְּמִשְׁלָה עַל תְּאֵנִים טוֹבוֹת שֶׁהַשֵּׁם יְשַׁבֵּר וְיַחֲזִיר לָאָרֶץ בְּרַחֲמִים וּבְבְרִית חָדָשָׁה, וּבֵין הַנִּשְׁאָרִים בְּיִרוּשָׁלַם וּמִצְרַיִם כְּמִשְׁלָה עַל תְּהֵנוֹת וְהַשְׁבָּתָה.
גזר הדין על הממלכות והנשלחים
הפסוקים מתארים עונש על ממלכות הארץ שיישלחו למקומות של חרפה וקללה. השליחות תכלול חרב, רעב ומגפה, שייגרמו לאבדון מוחלט של האוכלוסייה מעל האדמה שהובטחה להם ולאבותיהם.
הַחָזוֹן מְתָאֵר אֶת גּוֹזְרֵי הַגּוֹלָה וְאֶת הַגּוֹזָלִים הַנִּשְׁאָרִים בְּיְרוּשָׁלַם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַדּוּדָאִים וְהַתְּאֵנִים: רֵיחַ וּגְלוּת
״הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, אֵלּוּ עוּלְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא. וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים, אֵלּוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁדָּבְקוּ בְּבַעֲלֵיהֶן וְאֵינָן מַכִּירוֹת אָדָם אַחֵר. דָּבָר אַחֵר,״
בַּפֶּרֶק הַזֶּה מְסֻרֶת הַמָּדְרִישׁ הָעוֹמֶד עַל הַקֶּשֶׁר בֵּין הָרְאִיּוֹת בְּנָבִיא יִרְמְיָהוּ לְעוֹלָם הַדּוּדָאִים. הַמָּדְרִישׁ מְפַרְשַׁת אֶת הַתְּאֵנִים שֶׁרָאָה הַנָּבִיא כְּסִמְאָה לַגָּלוּת. הַתְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת מְסַמְּלוֹת אֶת גָּלוּת יְכָנְיָה, וְהַתְּאֵנִים הָרָעוֹת מְסַמְּלוֹת אֶת גָּלוּת צִדְקִיָּה. חֲכָמֵי הַמָּדְרִישׁ, כְּמוֹ רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי לֵוִי, מַרְְכִיזִים אֶת הַדּוּדָאִים כְּאֵלֶּה שֶׁהֵם חֲבִיבִים לִפְנֵי הַבּוֹרֵא. הַמָּדְרִישׁ מְסַבֵּל שׁוֹנִים בַּפְּרִישְׁתּוֹת שֶׁל לֵאָה וְרָחֵל, וּבְעִנְיַן הַדּוּדָאִים שֶׁנָּתְנוּ רֵיחַ, אַף כְּשֶׁהָיוּ הַתְּאֵנִים רָעוֹת. הַפֵּרוּשׁ הַמָּדְרִישִׁי שֶׁל רַבִּי לֵוִי מַדְגִּישׁ שֶׁשְּׁנֵי הַמַּצָּבִים, הַטּוֹב וְהָרָע, הֵם בְּתוֹךְ הַמְּסִבָּה שֶׁל הַדּוּדָאִים שֶׁנָּתְנוּ רֵיחַ.
שיר השירים רבה ז׳:י״ד:א׳ ↗הגאולה המוקדמת של יהודה
״וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח (יחזקאל יז, יג), אֵלּוּ חוֹרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן שֶׁעֲלֵיהֶן נֶאֱמַר, כֹּה אָמַר ה' וְגוֹ' כַּתְּאֵנִים הַטֹּבוֹת הָאֵלֶּה כֵּן אַכִּיר אֶת גָּלוּת יְהוּדָה״
בַּמִּדְרָשׁ תַּנְחוּמָא, בְּפֶרֶק נֹחַ, מְסֻרֶה עַל הַמַּעֲמָד הַמְּיֻחָד שֶׁל הַגָּלוּת בְּבָבֶל. הַמִּדְרָשׁ מְצַיֵן כִּי הַשֵּׁם הִקְדִּים וְהִגְלָה אֶת הָעֲנִיִּים מִגָּלוּת יְכָנְיָה לְגָלוּת צִדְקִיָּה. הַסִּבָּה לְכָךְ הָיְתָה כְּדֵי לִמְנוֹעַ אֶת שִׁכְחַת הַתּוֹרָה. הַמִּדְרָשׁ מְסַבֵּר כִּי בְּזַכּוּת הַצְּדָקָה, הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה נִשְׁמְרָה בְּבָבֶל מִן הַגָּלוּת וְלֹא הִשְׁתַּנְּתָה. הַמְּסֹרֶת הִשְׁאַרְתָּה מְגֻנֶּת מִכָּל אֶוְרָה וּמִכָּל גְּזֵרוֹת שְׁמָד. הַמִּדְרָשׁ מְקַשֵּׁר אֶת הַדָּבָר לְצדקת הַשֵּׁם שֶׁמֵּבִיא רָעָה כְּעוֹנֶשׁ, אַךְ כְּשֶׁהוּא מְקַדֵּם גָּלוּת, הוּא עוֹשֶׂה זֶה לְטוֹבַת הָעָם.
מדרש תנחומא, נח ג׳:י״ב ↗בעקבות המפרשים
הבחנה בין שני סוגי תאנים
״כתאני הבכרות. שבישלו כל צרכן בתחלת בכורי תאינים שהם חביבות על מוצאיהם בראשיתם:״
בפסוק השני בפרק עשרים וארבע בירמיה, מתאר הנביא חזון על שתי קערות תאנים. בקערה אחת יש תאנים טובות מאוד, ועל השנייה יש תאנים רעות, שאינן ראויות לאכילה. הפרק מציג הבחנה בין שתי קבוצות של אנשים בזמן הגלות. רש"י מסביר את תיאור התאנים הטובות על ידי השוואה לבכירות. הוא מציין שכל אדם אוהב במיוחד את פירות התאין הראשונים, שהם המתוקים והטובים ביותר בתחילת העונה. רש"י מפרש את המילים "בכורות תאנים" כהתייחסות לתאנים היקרות והאהובות ביותר על בעליהן.
רש״י על ירמיהו 24:2:1 ↗הגורל של שתי הקבוצות
״ולשנינה. שישננו וידברו הכל בפורענותם:״
בפרק זה מירושלים, ירמיה הנביא רואה חזון של שתי קבוצות של תאנים: קבוצה אחת טובה ומתוקה מאוד, וקבוצה שנייה רעה ובלתי אכילה. התאנים הטובות מייצגות את מי שנשאר ביהודה ונגרר לגלות בגלל המעשים שלו, כי הַשֵּׁם מתכוון להכין אותם לטובה. לעומת זאת, התאנים הרעות מייצגות את מי שנותר בירושלים ובארץ, אלו שחוזרים למעשיהם הרעים ומתמודדים עם אסון וחרפה. רש"י מפרש על הפסוק התשיעי כי הקבוצה הרעה תתנהג בצורה כזו שכולם ידברו על מעשיהם הרעים ועל הדרך הרעה שבה הלכו. הפירוש מדגיש שהעונש כולל גם את השם והמוניטין הרע שיישאו בגלל פורענותם. הפרשן מתמקד בפרטים של הדיבור וההתנהגות כחלק מהתוצאה של מעשיהם.
רש״י על ירמיהו 24:9:2 ↗התאריכים של שתי קבוצות העגלים
״טובות מאד. המה טובות מאד:״
בפרק זה מירושלים, ירמיה הנביא רואה חזון על שתי קבוצות של עגלים שתלוי עתידם של בני ישראל. קבוצה אחת כוללת עגלים טובים ובריאים, וקבוצה שנייה כוללת עגלים רעים ופגומים. החזון מציג את המצב של הגולים בבבל ואת המצב של אלו שנשארו בארץ. המצודת דוד מסביר שהעגלים הטובים מייצגים את אנשים שיהיו במצב טוב מאוד. הפרשן מתמקד בביטוי "טובות מאד" כדי להדגיש שהתכונה הזו היא רמה גבוהה של איכות וברכה עבור אלו שייחשבו כטובים בעיני הַשֵּׁם.
מצודת דוד על ירמיהו 24:3:1 ↗הבטחת הַשֵּׁם לעזור לעמו
״ואנכי וכו׳. להיות בעזרתם:״
בפסוק זה מופיעה הבטחה של הַשֵּׁם להעניק כוח ועזרה לעמו. הַשֵּׁם מבטיח שהוא יהיה להם לעזר, כדי שהם יוכלו לעמוד מול הקשיים ולחזור אל המקום הנכון. הבטחה זו מראה על כוונה לטפל בעם גם בתקופות של משבר וגלות. הַמְּצוּדַת דָּוִד מְסַבֵּר שֶׁהַבְּטָחָה זוֹ הִיא הָעִקָּר בַּפְּעֻלָּה הַמִּתְקַדֶּמֶת. הַכַּוָּנָה הָאֱלֹהִית הִיא לְהַעֲנִיק לָהֶם אֶת הָעֶזְרָה הַדְּרוּשָׁה כְּדֵי לְהִתְקַדֵּם וְלְהִתְחַזֵּק.
מצודת דוד על ירמיהו 24:7:3 ↗