נביאים›ירמיהו›פרק טז׳

ירמיהו · פרק טז׳

איסור נישואין וגורל התושבים, היעדר אבלות, השבטת שמחה, גלות חדשה והתבוננות ה' על חטאי העם

הנביא ירמיהו מזהיר מפני גלות וסבל, ומתאר את השבר בקהילה ואת חקירת מעשי העם על ידי הַשֵּׁם.

21 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

ירמיהו טז׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

איסור נישואין וגורל התושבים

א

דבר ה' אלי:

ב

אל תיקח לעצמך אישה, ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה.

ג

כי כך אמר ה' על הבנים ועל הבנות שייולדו במקום הזה, ועל האמהות יולדות אותם ועל האבות שמולידים אותם בארץ הזאת.

ד

מתים ממחלות ימותו, הם לא יתאבלו עליהם ולא יקברו אותם; הם יהיו כמו גופה על פני האדמה, ובחרב וברעב הם יכחדו, וגופתם תהיה אוכל לעופות השמיים ולחיות הארץ.

ה–ח

הכרזה על היעדר אבלות

ה

כי כך אמר ה׳: אל תבואו לבית אבל וגם אל תלכו להשתתף בהלוויה וגם אל תבכו עבורם, כי אספתי את השלום שלי מהעם הזה, נאמר ה׳, יחד עם החסד והרחמים.

ו

גדולים וקטנים ימותו בארץ הזאת, ולא יקברו אותם, ולא יבכו אותם, ולא יתאבלו עליהם ולא יקעקועו.

ז

הם לא יפרסו עליהם בד אבל כדי לנחם על המוות, ולא ייתנו להם כוס נחמה על אביהם או על אמם.

ח

גם לא תבואו לשבת בבית משתה כדי לאכול ולשתות.

ט–יב

הַבְּשׂוֹרָה עַל הַשְׁבָּטַת הַשִּׂמְחָה וְהַטְּעָיוֹת הָעֲמִיּוֹת

ט

כִּי כֹּה אָמַר הַשֵּׁם צְבָאוֹת, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הִנְנִי מַשְׁבִּית מֵהַמָּקוֹם הַזֶּה לְעֵינֵיכֶם וּבִמְצוֹא כַּזְּמַן שֶׁלָּכֶם, אֶת קוֹל הַשָּׂשׂוֹן וְאֶת קוֹל הַשִּׂמְחָה, אֶת קוֹל הַחָתָן וְאֶת קוֹל הַכַּלָּה.

י

וְהָיָה כְּשֶׁתַּגִּיד לָעָם הַזֶּה אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֵם יֹאמְרוּ לְךָ: לָמָּה דִּבֵּר הַשֵּׁם עָלֵינוּ אֶת כָּל הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת? וּמָה הָעֲוֹן שֶׁלָּנוּ וּמָה הַחֵטְא שֶׁחָטָנוּ לַהַשֵּׁם אֱלֹהֵינוּ?

יא

וְאַתָּה תַּעוֹנ לָהֶם: בִּגְלַל שֶׁאָבוֹתֵיכֶם עָזְבוּ אוֹתִי, אָמַר הַשֵּׁם. הֵם הָלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, עָבְדוּ אוֹתָם וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהֶם, אֲבָל אוֹתִי עָזְבוּ וְאֶת הַתּוֹרָה שֶׁלִּי לֹא שָׁמְרוּ.

יב

וְאַתֶּם עָשִׂיתֶם רַע יוֹתֵר מֵאֲבוֹתֵיכֶם, כִּי כָּל אֶחָד הוֹלֵךְ אַחֲרֵי רֶשַׁע לִבּוֹ הָרַע, כְּדֵי לֹא לִשְׁמֹעַ לִי.

יג–טז

גָלוּת וְגָלוּת חֲדָשָׁה

יג

אֲנִי אֶזְרִיק אֶתְכֶם מֵעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ שֶׁלֹּא תַּכִּירוּ, אַתֶּם וַאֲבותֵיכֶם, וְשָׁם תַּעַבְדוּ אֵלִים אֲחֵרִים בְּיוֹם וּבְלַיְלָה, אֲשֶׁר לֹא אֶתֵּן לָכֶם רַחֲמִים.

יד

לָכֵן הִנֵּה בָּאִים יָמִים, אָמַר הַשֵּׁם, וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד: חי הַשֵּׁם שהעלה את בני ישראל מארץ מצרים.

טו

אֶלָּא: חי הַשֵּׁם שהעלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות שפזר אותם שם, וְשַׁבְתִּי אֹתָם אֶל אַדְמָתָם שֶׁנָּתַתִּי לַאֲבוֹתֵיהֶם.

טז

הִנְנִי שׁוֹלֵחַ דַּיָּגִים רַבִּים, אָמַר הַשֵּׁם, וְדִגְמוֹת; וְאַחֲרֵי כֵן אֶשְׁלַח צַיָּדִים רַבִּים, שֶׁיַּצְמִידוּ מִכָּל הָהָר וּמִכָּל הַגִּבְעָה וּמֵחַלְלֵי הַסְּלָעִים.

על המילים

הַנְּקִיקִים הֵם הַחַלְלֵים אוֹ הַמְּחִילִים בַּסֶּלַע.

יז–כ

התבוננות ה' על חטאי העם

יז

כי העיניים שלי על כל הדרכים שלהם, הם לא מוסתרים ממני, והעוון שלהם לא נעלם מעיניי.

יח

ואני אשלם קודם כל פעמים רבות על העוון והחטא שלהם, בגלל שהם חרבו את הארץ שלי, ובגלל שהדברים המגעילים והדתיות המכוערות שלהם מילאו את הנחלה שלי.

יט

השם הוא כוחי, מחמתי ומקלטי ביום צרה. אליך יבואו עמים מקצוות הארץ ויגידו: זה שקר, אבותינו ירשו נחלה, הכל הבל ואין בהם תועלת.

כ

האם אדם יכול להיות אל, כשהם בעצם אינם אלוהים?

כא–כא

הכרת כוחו של הַשֵּׁם

כא

לכן, הנה אני מודיע להם הפעם הזאת, אני מראה להם את כוחי ואת עוצמתי, והם ידעו ששמי הוא הַשֵּׁם.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 419 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא