רוּחַ הַשֵּׁם עָלַי, כִּי הַשֵּׁם מָשַׁח אוֹתִי לְהַבְשִׁיר עֲנָוִים. שָׁלַח לִי לַחֲבֹשׁ לֵב שָׁבוּר, לְכַרֵךְ לַשְּׁבוּיִם פְּתִיחָה וּלְפַתֵּחַ אֶת הַכְּלוּאִים.
ר֛וּחַ אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה עָלָ֑י יַ֡עַן מָשַׁח֩ יְהוָ֨ה אֹתִ֜י לְבַשֵּׂ֣ר עֲנָוִ֗ים שְׁלָחַ֙נִי֙ לַחֲבֹ֣שׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֔ב לִקְרֹ֤א לִשְׁבוּיִם֙ דְּר֔וֹר וְלַאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֽוֹחַ׃ישעיהו · פרק סא׳
הַבְשָּׁרָה לַנִּשְׁבָּרִים וְהַבְטָחַת הַצֶּדֶק
הַנָּבִיא יִשַּׁע לַשְּׁבוּרֵי לֵב, יַחֲזִיק אֶת הַמְּשַׁבְּרִים וְיִבְנוּ עַם הַצֶּדֶק מִן הַשָּׁרִים וְעַד הָעָם הַפֶּשׁוּט.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ישעיהו סא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הַבְשָּׁרָה לַנִּשְׁבָּרִים
לְכַרֵךְ שְׁנַת רָצוֹן לַהַשֵּׁם וְיוֹם נִקָּם לֵאלֹהֵינוּ, וּלְנַחֵם אֶת כָּל הָאֲבֵלִים.
לִקְרֹ֤א שְׁנַת־רָצוֹן֙ לַֽיהוָ֔ה וְי֥וֹם נָקָ֖ם לֵאלֹהֵ֑ינוּ לְנַחֵ֖ם כָּל־אֲבֵלִֽים׃לָתֵת לְאֲבֵלֵי צִיּוֹן יֹפִי תַּחַת אֵפֶר, שֶׁמֶן שִׂמְחָה תַּחַת אֵבֶל, וּמַעֲטֵה תְהִלָּה תַּחַת כּוֹעַס, וְלִקְרוֹא לָהֶם עֲצֵי צֶדֶק, שֶׁהֵם נְתִיבָה שֶׁל הַשֵּׁם לְהִתְפָּאֵר.
לָשׂ֣וּם ׀ לַאֲבֵלֵ֣י צִיּ֗וֹן לָתֵת֩ לָהֶ֨ם פְּאֵ֜ר תַּ֣חַת אֵ֗פֶר שֶׁ֤מֶן שָׂשׂוֹן֙ תַּ֣חַת אֵ֔בֶל מַעֲטֵ֣ה תְהִלָּ֔ה תַּ֖חַת ר֣וּחַ כֵּהָ֑ה וְקֹרָ֤א לָהֶם֙ אֵילֵ֣י הַצֶּ֔דֶק מַטַּ֥ע יְהוָ֖ה לְהִתְפָּאֵֽר׃הֵם יִבְנוּ אֶת הָחרָבוֹת הָעַתִּיקוֹת וְיָקוּמוּ הַמְּדַבְּרִים הָרֵיקִים, וְיַחַדְשׁוּ עָרִים נָהָרֵס מִדּוֹר וְדּוֹר.
וּבָנוּ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם שֹׁמְמ֥וֹת רִֽאשֹׁנִ֖ים יְקוֹמֵ֑מוּ וְחִדְּשׁוּ֙ עָ֣רֵי חֹ֔רֶב שֹׁמְמ֖וֹת דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃הבטחת השבת הכבוד והצדק
זרים יעמדו וירעו את הצאן שלכם, ואנשים מתוכם יטוו את השדות והכרמים שלכם.
וְעָמְד֣וּ זָרִ֔ים וְרָע֖וּ צֹאנְכֶ֑ם וּבְנֵ֣י נֵכָ֔ר אִכָּרֵיכֶ֖ם וְכֹרְמֵיכֶֽם׃ואתם תהיו כהנים של ה׳, ומשרתים של אלוהינו. יאמרו לכם שתאכלו את עושר העמים ותירשו את כבודם.
וְאַתֶּ֗ם כֹּהֲנֵ֤י יְהוָה֙ תִּקָּרֵ֔אוּ מְשָׁרְתֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ יֵאָמֵ֖ר לָכֶ֑ם חֵ֤יל גּוֹיִם֙ תֹּאכֵ֔לוּ וּבִכְבוֹדָ֖ם תִּתְיַמָּֽרוּ׃במקום הבושה שלכם תקבלו כבוד כפול, ובמקום המבוכה תירשו חלק גדול. לכן בארצכם תירשו כבוד כפול, ושמחה עולם תהיה לכם.
תַּ֤חַת בָּשְׁתְּכֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה וּכְלִמָּ֖ה יָרֹ֣נּוּ חֶלְקָ֑ם לָכֵ֤ן בְּאַרְצָם֙ מִשְׁנֶ֣ה יִירָ֔שׁוּ שִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם תִּֽהְיֶ֥ה לָהֶֽם׃כי אני ה׳ אוהב צדק ושונא גזל ועוולה. את מעשיהם אתן להם באמת, ואני אכרות להם ברית עולם.
כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֹהֵ֣ב מִשְׁפָּ֔ט שֹׂנֵ֥א גָזֵ֖ל בְּעוֹלָ֑ה וְנָתַתִּ֤י פְעֻלָּתָם֙ בֶּאֱמֶ֔ת וּבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם אֶכְר֥וֹת לָהֶֽם׃ההכרה של צאצאים מבורכים וצמיחת הצדקה
הזרע שלהם והצאצאים שלהם יהיו ידועים בתוך העמים, וכל הרואים אותם יזהו אותם, כי הם זרע שברך ה׳.
וְנוֹדַ֤ע בַּגּוֹיִם֙ זַרְעָ֔ם וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעַמִּ֑ים כָּל־רֹֽאֵיהֶם֙ יַכִּיר֔וּם כִּ֛י הֵ֥ם זֶ֖רַע בֵּרַ֥ךְ יְהוָֽה׃ (ס)אשמח ואתענג בה׳, נשמתי תרגיש שמחה באלוהיי, כי הוא הלביש אותי בגדי ישועה ועטני גלימת צדק, כמו חתן שמתכונן לחתונה וכמו כלה המעטרת את תכשיטיה.
שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ׃כי כמו שהאדמה מוציאה צמח, וכה גן שמצמיח את מה שזרעו, כך אדוני ה׳ יצמיח צדק והלל מול כל העמים.
כִּ֤י כָאָ֙רֶץ֙ תּוֹצִ֣יא צִמְחָ֔הּ וּכְגַנָּ֖ה זֵרוּעֶ֣יהָ תַצְמִ֑יחַ כֵּ֣ן ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה יַצְמִ֤יחַ צְדָקָה֙ וּתְהִלָּ֔ה נֶ֖גֶד כָּל־הַגּוֹיִֽם׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הַבְשָּׁרָה לַנִּשְׁבָּרִים
ר֛וּחַ אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה עָלָ֑י יַ֡עַן מָשַׁח֩ יְהוָ֨ה אֹתִ֜י לְבַשֵּׂ֣ר עֲנָוִ֗ים שְׁלָחַ֙נִי֙ לַחֲבֹ֣שׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֔ב לִקְרֹ֤א לִשְׁבוּיִם֙ דְּר֔וֹר וְלַאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֽוֹחַ׃
לִקְרֹ֤א שְׁנַת־רָצוֹן֙ לַֽיהוָ֔ה וְי֥וֹם נָקָ֖ם לֵאלֹהֵ֑ינוּ לְנַחֵ֖ם כָּל־אֲבֵלִֽים׃
לָשׂ֣וּם ׀ לַאֲבֵלֵ֣י צִיּ֗וֹן לָתֵת֩ לָהֶ֨ם פְּאֵ֜ר תַּ֣חַת אֵ֗פֶר שֶׁ֤מֶן שָׂשׂוֹן֙ תַּ֣חַת אֵ֔בֶל מַעֲטֵ֣ה תְהִלָּ֔ה תַּ֖חַת ר֣וּחַ כֵּהָ֑ה וְקֹרָ֤א לָהֶם֙ אֵילֵ֣י הַצֶּ֔דֶק מַטַּ֥ע יְהוָ֖ה לְהִתְפָּאֵֽר׃
וּבָנוּ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם שֹׁמְמ֥וֹת רִֽאשֹׁנִ֖ים יְקוֹמֵ֑מוּ וְחִדְּשׁוּ֙ עָ֣רֵי חֹ֔רֶב שֹׁמְמ֖וֹת דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃
הבטחת השבת הכבוד והצדק
וְעָמְד֣וּ זָרִ֔ים וְרָע֖וּ צֹאנְכֶ֑ם וּבְנֵ֣י נֵכָ֔ר אִכָּרֵיכֶ֖ם וְכֹרְמֵיכֶֽם׃
וְאַתֶּ֗ם כֹּהֲנֵ֤י יְהוָה֙ תִּקָּרֵ֔אוּ מְשָׁרְתֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ יֵאָמֵ֖ר לָכֶ֑ם חֵ֤יל גּוֹיִם֙ תֹּאכֵ֔לוּ וּבִכְבוֹדָ֖ם תִּתְיַמָּֽרוּ׃
תַּ֤חַת בָּשְׁתְּכֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה וּכְלִמָּ֖ה יָרֹ֣נּוּ חֶלְקָ֑ם לָכֵ֤ן בְּאַרְצָם֙ מִשְׁנֶ֣ה יִירָ֔שׁוּ שִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם תִּֽהְיֶ֥ה לָהֶֽם׃
כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֹהֵ֣ב מִשְׁפָּ֔ט שֹׂנֵ֥א גָזֵ֖ל בְּעוֹלָ֑ה וְנָתַתִּ֤י פְעֻלָּתָם֙ בֶּאֱמֶ֔ת וּבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם אֶכְר֥וֹת לָהֶֽם׃
ההכרה של צאצאים מבורכים וצמיחת הצדקה
וְנוֹדַ֤ע בַּגּוֹיִם֙ זַרְעָ֔ם וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעַמִּ֑ים כָּל־רֹֽאֵיהֶם֙ יַכִּיר֔וּם כִּ֛י הֵ֥ם זֶ֖רַע בֵּרַ֥ךְ יְהוָֽה׃ (ס)
שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ׃
כִּ֤י כָאָ֙רֶץ֙ תּוֹצִ֣יא צִמְחָ֔הּ וּכְגַנָּ֖ה זֵרוּעֶ֣יהָ תַצְמִ֑יחַ כֵּ֣ן ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה יַצְמִ֤יחַ צְדָקָה֙ וּתְהִלָּ֔ה נֶ֖גֶד כָּל־הַגּוֹיִֽם׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַפֶּסַק מְתַקֵּן אֶת הַמַּצָּב הַמְּשֻׁבָּר וּמְבַשֵּׁר עַל הַשְּׁבוּת הָעָתִידִית וְעַל הַצְּמִיחָה הַחַיָּה שֶׁתָּבֹא מֵאֵת הַשֵּׁם.
הַבְשָּׁרָה לַנִּשְׁבָּרִים
הַנָּבִיא מְתָאֵר אֶת שְׁלִיחוּתוֹ תַּחַת הַשְׁפָּעַת רוּחַ הַשֵּׁם. הַתְּכָנִית הָאֱלֹהִית הִיא לְהַבְשִׁיר אֶת הָעֲנָוִים, לְפַתֵּחַ אֶת הַכְּלואִים וּלְנַחֵם אֶת הָאֲבֵלִים בְּשִׂמְחָה וְבְיֹפִי. הַנָּבִיא מְבַשֵּׁר עַל בְּנוּת הַחרָבוֹת וְהַחֲדָשׁוּת שֶׁתָּבֹא לָעָרִים הַנָּהָרֵס.
הבטחת השבת הכבוד והצדק
הפסוקים מתארים מצב שבו זרים משתלטים על האדמות, אך מבטיחים שכהני ה׳ יירשו את עושר העמים ויתקבלו בכבוד במקום הבושה. ה׳ מצהיר שהוא אוהב צדק ושונא עוולה, ומתכוון לתת למעשיהם שכר אמיתי ולכרות ברית עולם של צדק וקביעות.
ההכרה של צאצאים מבורכים וצמיחת הצדקה
הפסוקים מתארים את הידועות של צאצאים מבורכים בקרב העמים, ואת שמחת האדם על בגדי הישועה והצדק שקיבל מאלוהיו. כפי שהצמח והגנה צומחים מהאדמה, כך ה׳ יביא לידי ביטוי צדק והלל מול כל העולם.
הַדָּרְכָה הַחֲדָשָׁה תִּתְכַּסֶּה בְּצִמְחוֹן טִבְעִי וּבְשִׂמְחָה בְּעֵינֵי כָּל הָעַמִּים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השליחות המיוחדת של ישעיה
״[ד] אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחביריך (תהלים מה:ח). ר' עזריה בשם ר' אחא פתר קריא באבינו אברהם, את״
בְּפִסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא מְסֻבֶּלֶת הַקְּשָׁרָה מְיֻחֶדֶת בֵּין הַנְּבִיאָה שֶׁל יִשְׁיָהוּ לְבֵין הַמִּשְׁפָּט הָאֱלֹהִי. הַמַּקְשָׁה בַּמָּקוֹר מְבִיאָה הֶתְכֵּנוּת שֶׁהַנְּבִיאָה הַמְּדַבֶּרֶת עַל חֶסֶד וְצֶדֶק אֵינָהּ רַק מַהֲלָךְ נִבְרֵא, אֶלָּא הִיא בִּיטוּי לַמְּצִיאוּת שֶׁהַקּוֹדֶשׁ בּוֹחֵר אֶת הַצַּדָּיק וְאוֹהֵב אֶת הַצֶּדֶק. הַמַּסּוֹרֶת מְסַבֶּלֶת כַּיְדִי אִם הַנְּבִיאָה הַנִּמְצֵאת בְּדִבְרֵי יִשְׁיָהוּ מְשַׁלֶּמֶת אֶת הַמְּב שָׁאָר הַנְּבִיאִים שֶׁהַנְּבִיאָה שֶׁלָּהֶם הִיא הַעְתָּקָה מִנְּבִיאִים קְודְמִים, וְיִשְׁיָהוּ מְדַבֵּר מִיְּדִי הַשֵּׁם. הַמַּקוֹר מְצִיג תְּמוּנָה שֶׁל נְבִיאִים שֶׁנִּכְלוּ בְּלִשּׁוֹנָם אוֹ בְּכָאֲבָם, כְּמוֹ עָמוֹס וּמִיכָה, לְעוּמַס הַנְּבִיאָה שֶׁל יִשְׁיָהוּ הִיא יוֹצֵאת מִמָּקוֹם שֶׁל עֹצְמָה אֱלֹהִית יְתֵרָה. הַמַּפרִישׁ בַּמָּקוֹר רוֹאֶה בְּמִשְׁמַע הַמַּעֲשֶׂה שֶׁיִשְׁיָהוּ מְקַבֵּל אֶת הַשְּׁלִיחוּת מִמָּקוֹם שֶׁל הַקֹּדֶשׁ הַמְּשַׁמֵּשׁ אוֹתוֹ בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאָה הַמְּדַבֶּרֶת בְּדִבְרֵי הַשֵּׁם בְּיִשְׁיָהוּ כְּמַעֲשֶׂה נִבְרָא וְלֹא כְּמַעֲשֶׂה מְשֻׁלָּח.
פסיקתא דרב כהנא ט״ז:ד׳ ↗מַעֲמַד הַנְּבִיאָה שֶׁל יְשַׁעְיָה
״רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן פָּתַר קְרָיָא בִּישַׁעְיָה, אָמַר יְשַׁעְיָה מְטַיֵּל הָיִיתִי בְּבֵית תַּלְמוּדִי וְשָׁמַעְתִּי קוֹלוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֶרֶת (ישעיה ו,״
בְּמַעֲשֵׂה הַנְּבִיאִים, רַבִּי עֲזַרְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן מַסְבֵּר אֶת מַהֲנוּת הַנְּבִיאָה שֶׁל יְשַׁעְיָה. הוּא מְסַרֵט מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂה הַמֶּדַרְשׁ שֶׁיְּשַׁעְיָה שָׁמַע אֶת הַקּוֹל הָאֱלֹהִי הַמַּשְׁלִיחַ אֶת הַנְּבִיאִים. הַמַּקְדִּים לַנְּבִיאָה הָיוּ מִיכָה וְעָמוֹס, אֲשֶׁר סָבְלוּ קֹשְׁיֹת מִפְּנֵי שֶׁלָּחֲצוּ עַל הָעָם. יְשַׁעְיָה, בְּמַחֲיר הַנֶּצַח, בָּחַר לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת הַשֵּׁם גַּם בְּמִשְׁמֶת הַבֶּזִיּוֹן וְהַלֶּקֶט, כִּי אָהַב אֶת הַצֶּדֶק וְשָׂנֵא אֶת הָרֶשַׁע. הַמַּדְרֵשׁ מַבְחִין בֵּין הַנְּבִיאִים הָאַחֲרֹנִים, שֶׁנִּסְתַּלְּמוּ מֵרֹאשׁ הָרוּחַ, לְבֵין יְשַׁעְיָה שֶׁנִּתְנָה לוֹ מִשְׁמֶת הַנְּשָׁמָה הַמְּשֻׁמֶּשֶׁת לַנְּבוּאוֹת כְּפוּלוֹת וּנְחָמוֹת. יְשַׁעְיָה לֹא מְקַבֵּל רַק נְבִיאָה פְּשׁוּטָה, אֶלָּא נְבוּאוֹת עָמוֹקוֹת וּמְעֻצְּבוֹת שֶׁל נֶחָמָה וְשִׂמְחָה.
ויקרא רבה י׳:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
הַשֵּׁם מַחֲזֵק אֶת הָעָם כְּאִילָן חִזָק
״אילי הצדק. לשון אילנות כמו (לעיל ב) מאילים אשר חמדתם ומטע ה' יורה עליו:״
הַפֶּסֶק מַתְחִיל בְּתִיאור שֶׁל אֶחָד הַנִּבְחָר עִלּוּי בִּכְבוֹד הַשֵּׁם, שֶׁלּוֹ נִתְּנָה הַשְּׁלוֹם וְהַנֶּחָמָה. הַנָּבִיא מְתָאֵר אֶת הַתְּפקיד שֶׁלּוֹ כְּמִי שֶׁמְּבַשֵּׁר לַמְּשֻׁבָּרִים וּמְנַחֵם אֶת הָאֶבְלִים. הַתְּקִיף הַזֶּה מְבַטֵּא תִּקְוָה לַעָם שֶׁנִּבְנֶה מֵחָדָשׁ וְנִהְיֶה חָזָק וְיָצִיב. בְּדִקְנָה בַּמִּקְרָא, רַשִׁי מְסַבֵּל בְּעֶצֶם הַמִּלָּה "אֵילָנוֹת" בַּסּוֹף שֶׁל הַפֶּסֶק. הוּא מְסַבֵּר שֶׁהַמִּלָּה "אֵילִים" מְסַמֶּלֶת אֶת הָעָם הָעָז וְהַחַזָּק. לְפִי רַשִׁי, הַמִּשְׁמַע הוּא כְּאִילָן שֶׁהַמִּטַּע שֶׁל הַשֵּׁם מְנַוֶּה עָלָיו וְהוּא שׁוֹקֵעַ בְּעָצְמוּתוֹ.
רש״י על ישעיהו 61:3:1 ↗צדקת ה' ואהבת המשפט
״כי אני ה' אוהב משפט שונא גזל בעולה. לכך אינו מקבל עולות העכו"ם שכולן גזל:״
בפסוק זה, רש"י מסביר את המקור לאהבת ה' למשפט ושנאתו לגזל. לפי הפירוש, מכיוון שה' שונא גזלה, הוא אינו מקבל עבודות וקורבנות של עובדי עבודה זרה, כי כולם מבוססים על גזלה ועל חוסר צדק. רש"י מתמקד בסיבה שבגללה ה' דוחה את עבודת העבודה זרה. ההסבר של רש"י מראה כיצד המוסר והאמונה קשורים זה בזה. אהבת המשפט אינה רק ערך מוסרי, אלא תנאי הכרחי לקבלת הקשר עם ה'. לפי גישה זו, השליטה של ה' במוסר החברתי היא חלק בלתי נפרד מעבודת הקודש שלו.
רש״י על ישעיהו 61:8:1 ↗הכוח של הַשֵּׁם לחידוש וצמיחה
״אילי הצדק. מגזרת אילנים, כמו מאילים אשר חמדתם (ישעיהו א' כ"ט), והעד מטע השם:״
הַפֶּסַק מֵאִסַיָּהוּ שִׁשִּׁים אֶחָד מְתָאֵר אֶת הַשִּׁירוּת שֶׁל הַנָּבִיא וְאֶת הַהַבְטָחוֹת לְרִפוּי וּלְנֶחָמָה. הַנָּבִיא מְתָאֵר אֶת הַמְּשִׁיחַ הַמְּקַבֵּל אֶת רוּחַ הַשֵּׁם, וּמְבַשֵּׁר עַל הַהַשְׁקָעָה שֶׁל הַחֹפֶשׁ וְהַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה לְכָל הָעֲנוּיִים. הַאֲבֶן עֶזְרָא, בְּפִרְשׁוּתוֹ עַל הַפֶּסַק, מְסַבֵּל מַשְׁאָה עַל הַדּוּמְיָן לְאִילָן. הוּא מְסַבֵּל שֶׁהַמְּשִׁיחַ יִהְיֶה כְּמַעֲזֵר הַמְּחַדֵּשׁ אֶת הָעֵץ, כְּמוֹ כְּמוֹ הַמְּחַיֵּים אֶת הָאִילָנִים שֶׁהָיוּ חֲמֻדִים וְנֶהֶרְסוּ. הַכַּוָּנָה הִיא לְהַדְגִּישׁ אֶת הַיְּכֹלֶת לְהַחֲזִיר לַעַלִיָּה וּלְחַדֵּשׁ אֶת הַחַיִּים.
אבן עזרא על ישעיהו 61:3:3 ↗צדק ושכר מן הַשֵּׁם
״והנה טעם גזל שלא אגזלם, כי אם לא אתן להם שכר הנם גוזלי שכר:״
בְּקֶצֶת הַפֶּסַק מֵעִנְיַן הַצְּדָקָה בְּיִשַּׁיָעוּ, אֲנַחְנוּ מוֹצִיאִים מִתּוֹךְ הַתַּמְעָה אֶת הַקֶּצֶת הַסוֹף שֶׁל הַצֶּדֶק. הַפָּסוּק מְדַבֵּר עַל הַצֶּדֶק וְעַל הַמִּשְׁפָּט שֶׁהַשֵּׁם עוֹשֶׂה. הַדָּבָר נוֹטֶע בָּנוּ תְּחוּמָה שֶׁל אַחֲרָיוּת וְעַדְקָה. רַבֵּנוּ אֶבֶן עֶזְרָא מְסַבֵּר כֹּחַ מְיוּחָד לַמִּלָּה "גַּזְלָן". הוּא טוֹעֵן שֶׁמִּן הַהֲבָטָה שֶׁהַשֵּׁם לֹא יַגְזֹל, נוֹלֶדֶת הַקְּבוּעָה שֶׁכְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ לֹא נִתֵּן לָהֶם שָׂכָר. בְּעֶצֶם, כְּשֶׁמַּחְיֶה אָדָם אֶת הַצֶּדֶק וְאֵינוֹ מַעֲנִישׁ אֶת הַגַּזְלָן, הוּא הופֵךְ לְגַזְלָן שֶׁל שָׂכָר.
אבן עזרא על ישעיהו 61:8:2 ↗