קומי, אור שלך בא, כי כבוד ה' זרח עלייך.
ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה עָלַ֥יִךְ זָרָֽח׃ישעיהו · פרק ס׳
זריחת האור על ציון ותפארת ירושלים
האור של הַשֵּׁם עולה על ירושלים, העמים יבואו אל תפארתה, והשלטון של ציוֹן יהפוך לנצחי וצדק.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ישעיהו ס׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
זריחת האור על ציון
כי הנה החשיכה תכסה את הארץ, והערפל יכסה את העמים, אבל עלייך יזרח ה', וכבודו ייראה עלייך.
כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַחֹ֙שֶׁךְ֙ יְכַסֶּה־אֶ֔רֶץ וַעֲרָפֶ֖ל לְאֻמִּ֑ים וְעָלַ֙יִךְ֙ יִזְרַ֣ח יְהוָ֔ה וּכְבוֹד֖וֹ עָלַ֥יִךְ יֵרָאֶֽה׃והעמים ילכו אל האור שלך, והמלכים אל האור הזוהר שלך.
וְהָלְכ֥וּ גוֹיִ֖ם לְאוֹרֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ׃הרימי סביב עינייך וראי, כולם התאספו ובאו אליך. בנייך יבואו מרחוק, ובנותייך יתייצבו לצדך.
שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ בָּנַ֙יִךְ֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־צַ֥ד תֵּאָמַֽנָה׃שובת ירושלים ותפארתה
אז תראי ותשמחי, ולבך יתרחב מרוב פחד ויראה, כי המון ימים יתהפך עלייך, וצבאות של אומות יבואו אלייך.
אָ֤ז תִּרְאִי֙ וְנָהַ֔רְתְּ וּפָחַ֥ד וְרָחַ֖ב לְבָבֵ֑ךְ כִּֽי־יֵהָפֵ֤ךְ עָלַ֙יִךְ֙ הֲמ֣וֹן יָ֔ם חֵ֥יל גּוֹיִ֖ם יָבֹ֥אוּ לָֽךְ׃בשפע של גמלים תתכסי, וגם כרכי מדין ועיפה יבואו אלייך, כולם משבוא יבואו, יביאו זהב ולבנה, ויבשרו על תהילת ה'.
שִֽׁפְעַ֨ת גְּמַלִּ֜ים תְּכַסֵּ֗ךְ בִּכְרֵ֤י מִדְיָן֙ וְעֵיפָ֔ה כֻּלָּ֖ם מִשְּׁבָ֣א יָבֹ֑אוּ זָהָ֤ב וּלְבוֹנָה֙ יִשָּׂ֔אוּ וּתְהִלֹּ֥ת יְהוָ֖ה יְבַשֵּֽׂרוּ׃כל צאן מדין קדר יתאספו אלייך, אילים של נביאות ישרתו אותך, יעלו ברצון על מזבחי ובית תפארתי אפרה.
כָּל־צֹ֤אן קֵדָר֙ יִקָּ֣בְצוּ לָ֔ךְ אֵילֵ֥י נְבָי֖וֹת יְשָׁרְת֑וּנֶךְ יַעֲל֤וּ עַל־רָצוֹן֙ מִזְבְּחִ֔י וּבֵ֥ית תִּפְאַרְתִּ֖י אֲפָאֵֽר׃מי אלו שעולים כעדר ציפורים, וכונו אל עמודיהם?
מִי־אֵ֖לֶּה כָּעָ֣ב תְּעוּפֶ֑ינָה וְכַיּוֹנִ֖ים אֶל־אֲרֻבֹּתֵיהֶֽם׃תפארת ירושלים והעמים יבואו אליה
כי ספינות יחכו לי, וספינות תרשיש הראשונות יביאו את בנייך מרחוק, עם הכסף והזהב שלהם, למען הַשֵּׁם אלוהייך ולמען קדושי ישראל, כי זה יביא לך תפארת.
כִּֽי־לִ֣י ׀ אִיִּ֣ים יְקַוּ֗וּ וָאֳנִיּ֤וֹת תַּרְשִׁישׁ֙ בָּרִ֣אשֹׁנָ֔ה לְהָבִ֤יא בָנַ֙יִךְ֙ מֵֽרָח֔וֹק כַּסְפָּ֥ם וּזְהָבָ֖ם אִתָּ֑ם לְשֵׁם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃אנשים מגרים זרים יבנו את החומות שלך, ומלכיהם ישרתו אותך, כי בכעסי הכיתי אותך, ובחסד רחמתי עלייך.
וּבָנ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ חֹמֹתַ֔יִךְ וּמַלְכֵיהֶ֖ם יְשָׁרְת֑וּנֶךְ כִּ֤י בְקִצְפִּי֙ הִכִּיתִ֔יךְ וּבִרְצוֹנִ֖י רִֽחַמְתִּֽיךְ׃השערים שלך יישארו פתוחים תמיד, ביום ובלילה, ולא ייסגרו, כדי שיביאו אלייך את צבאות העמים ואת מלכיהם הרוכבים.
וּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ תָּמִ֛יד יוֹמָ֥ם וָלַ֖יְלָה לֹ֣א יִסָּגֵ֑רוּ לְהָבִ֤יא אֵלַ֙יִךְ֙ חֵ֣יל גּוֹיִ֔ם וּמַלְכֵיהֶ֖ם נְהוּגִֽים׃כי העם והממלכה שלא יעבדו אותך יאבדו, והעמים יחרבו.
כִּֽי־הַגּ֧וֹי וְהַמַּמְלָכָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־יַעַבְד֖וּךְ יֹאבֵ֑דוּ וְהַגּוֹיִ֖ם חָרֹ֥ב יֶחֱרָֽבוּ׃התקבוע והתפארת של ציוֹן
כבוד לבנון יבוא אלייך, בערפל תזרחי, ואשור יבואו יחד כדי לכבד את מקום קדשי ואת מקום רגלי.
כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ אֵלַ֣יִךְ יָב֔וֹא בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּ֑ו לְפָאֵר֙ מְק֣וֹם מִקְדָּשִׁ֔י וּמְק֥וֹם רַגְלַ֖י אֲכַבֵּֽד׃בני מענייך יבואו אלייך, והשוחים בבור ישתחוו לכפות רגלייך, וכל המנודים שלך יקראו לך: עיר יהוה, ציוֹן, קדוש ישראל.
וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֙וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל־כַּפּ֥וֹת רַגְלַ֖יִךְ כָּל־מְנַֽאֲצָ֑יִךְ וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר יְהוָ֔ה צִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃במקום שהיית עזובה ושנואה ולא עבר דרך, אעשה אותך לגאווה נצחית ולשמחה של דור אחרי דור.
תַּ֧חַת הֱיוֹתֵ֛ךְ עֲזוּבָ֥ה וּשְׂנוּאָ֖ה וְאֵ֣ין עוֹבֵ֑ר וְשַׂמְתִּיךְ֙ לִגְא֣וֹן עוֹלָ֔ם מְשׂ֖וֹשׂ דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃תניקו מחלב העמים ותזכו בצאצאים של מלכים, ותדעו שאני יהוה, המושיע שלכם והגואל שלכם, הגבור של יעקב.
וְיָנַקְתְּ֙ חֲלֵ֣ב גּוֹיִ֔ם וְשֹׁ֥ד מְלָכִ֖ים תִּינָ֑קִי וְיָדַ֗עַתְּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ מֽוֹשִׁיעֵ֔ךְ וְגֹאֲלֵ֖ךְ אֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃שינוי המצב והאור הנצחי
במקום נחושת אביא זהב, ובמקום ברזל אביא כסף, במקום עץ נחושת, ובמקום אבנים ברזל. אשים את המנהלים שלך שלום, ואת השליטים שלך צדק.
תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת אָבִ֣יא זָהָ֗ב וְתַ֤חַת הַבַּרְזֶל֙ אָ֣בִיא כֶ֔סֶף וְתַ֤חַת הָֽעֵצִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וְתַ֥חַת הָאֲבָנִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְשַׂמְתִּ֤י פְקֻדָּתֵךְ֙ שָׁל֔וֹם וְנֹגְשַׂ֖יִךְ צְדָקָֽה׃לא יישמע בך עוד חות, ולא חורבן והרס בגבולותייך. חומותייך ייקראו ישועה, ושעריך יהיו תהילה.
לֹא־יִשָּׁמַ֨ע ע֤וֹד חָמָס֙ בְּאַרְצֵ֔ךְ שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּגְבוּלָ֑יִךְ וְקָרָ֤את יְשׁוּעָה֙ חוֹמֹתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ תְּהִלָּֽה׃השמש לא תצטרך להאיר לך ביום, והירח לא יאיר לך עוד. הַשֵּׁם יהיה לך לאור עולם, ואלוהייך יהיו לתפארתך.
לֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֨ךְ ע֤וֹד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם וּלְנֹ֕גַהּ הַיָּרֵ֖חַ לֹא־יָאִ֣יר לָ֑ךְ וְהָיָה־לָ֤ךְ יְהוָה֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וֵאלֹהַ֖יִךְ לְתִפְאַרְתֵּֽךְ׃השמש שלך לא תבוא עוד, והירח לא יאסף עוד, כי הַשֵּׁם יהיה לך לאור עולם, ויעברו ימי האבלות שלך.
לֹא־יָב֥וֹא עוֹד֙ שִׁמְשֵׁ֔ךְ וִירֵחֵ֖ךְ לֹ֣א יֵאָסֵ֑ף כִּ֣י יְהוָ֗ה יִֽהְיֶה־לָּךְ֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וְשָׁלְמ֖וּ יְמֵ֥י אֶבְלֵֽךְ׃הבטחת צדקת העם ועוצמתו
כל העם שלך יהיו צדיקים לנצח, והם יירשו את הארץ. הזרעים שאני בונה בעבודה שלי יהיו מקור לגאווה.
וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעוֹלָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר מטעו [מַטָּעַ֛י] מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר׃הקטן יהפוך לאלף, והצעיר יהפוך לאומה חזקה מאוד. אני ה' אבצע זאת בזמן המתאים.
הַקָּטֹן֙ יִֽהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְג֣וֹי עָצ֑וּם אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
זריחת האור על ציון
ק֥וּמִי א֖וֹרִי כִּ֣י בָ֣א אוֹרֵ֑ךְ וּכְב֥וֹד יְהוָ֖ה עָלַ֥יִךְ זָרָֽח׃
כִּֽי־הִנֵּ֤ה הַחֹ֙שֶׁךְ֙ יְכַסֶּה־אֶ֔רֶץ וַעֲרָפֶ֖ל לְאֻמִּ֑ים וְעָלַ֙יִךְ֙ יִזְרַ֣ח יְהוָ֔ה וּכְבוֹד֖וֹ עָלַ֥יִךְ יֵרָאֶֽה׃
וְהָלְכ֥וּ גוֹיִ֖ם לְאוֹרֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ׃
שְׂאִֽי־סָבִ֤יב עֵינַ֙יִךְ֙ וּרְאִ֔י כֻּלָּ֖ם נִקְבְּצ֣וּ בָֽאוּ־לָ֑ךְ בָּנַ֙יִךְ֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ וּבְנֹתַ֖יִךְ עַל־צַ֥ד תֵּאָמַֽנָה׃
שובת ירושלים ותפארתה
אָ֤ז תִּרְאִי֙ וְנָהַ֔רְתְּ וּפָחַ֥ד וְרָחַ֖ב לְבָבֵ֑ךְ כִּֽי־יֵהָפֵ֤ךְ עָלַ֙יִךְ֙ הֲמ֣וֹן יָ֔ם חֵ֥יל גּוֹיִ֖ם יָבֹ֥אוּ לָֽךְ׃
שִֽׁפְעַ֨ת גְּמַלִּ֜ים תְּכַסֵּ֗ךְ בִּכְרֵ֤י מִדְיָן֙ וְעֵיפָ֔ה כֻּלָּ֖ם מִשְּׁבָ֣א יָבֹ֑אוּ זָהָ֤ב וּלְבוֹנָה֙ יִשָּׂ֔אוּ וּתְהִלֹּ֥ת יְהוָ֖ה יְבַשֵּֽׂרוּ׃
כָּל־צֹ֤אן קֵדָר֙ יִקָּ֣בְצוּ לָ֔ךְ אֵילֵ֥י נְבָי֖וֹת יְשָׁרְת֑וּנֶךְ יַעֲל֤וּ עַל־רָצוֹן֙ מִזְבְּחִ֔י וּבֵ֥ית תִּפְאַרְתִּ֖י אֲפָאֵֽר׃
מִי־אֵ֖לֶּה כָּעָ֣ב תְּעוּפֶ֑ינָה וְכַיּוֹנִ֖ים אֶל־אֲרֻבֹּתֵיהֶֽם׃
תפארת ירושלים והעמים יבואו אליה
כִּֽי־לִ֣י ׀ אִיִּ֣ים יְקַוּ֗וּ וָאֳנִיּ֤וֹת תַּרְשִׁישׁ֙ בָּרִ֣אשֹׁנָ֔ה לְהָבִ֤יא בָנַ֙יִךְ֙ מֵֽרָח֔וֹק כַּסְפָּ֥ם וּזְהָבָ֖ם אִתָּ֑ם לְשֵׁם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהַ֔יִךְ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃
וּבָנ֤וּ בְנֵֽי־נֵכָר֙ חֹמֹתַ֔יִךְ וּמַלְכֵיהֶ֖ם יְשָׁרְת֑וּנֶךְ כִּ֤י בְקִצְפִּי֙ הִכִּיתִ֔יךְ וּבִרְצוֹנִ֖י רִֽחַמְתִּֽיךְ׃
וּפִתְּח֨וּ שְׁעָרַ֧יִךְ תָּמִ֛יד יוֹמָ֥ם וָלַ֖יְלָה לֹ֣א יִסָּגֵ֑רוּ לְהָבִ֤יא אֵלַ֙יִךְ֙ חֵ֣יל גּוֹיִ֔ם וּמַלְכֵיהֶ֖ם נְהוּגִֽים׃
כִּֽי־הַגּ֧וֹי וְהַמַּמְלָכָ֛ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־יַעַבְד֖וּךְ יֹאבֵ֑דוּ וְהַגּוֹיִ֖ם חָרֹ֥ב יֶחֱרָֽבוּ׃
התקבוע והתפארת של ציוֹן
כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ אֵלַ֣יִךְ יָב֔וֹא בְּר֛וֹשׁ תִּדְהָ֥ר וּתְאַשּׁ֖וּר יַחְדָּ֑ו לְפָאֵר֙ מְק֣וֹם מִקְדָּשִׁ֔י וּמְק֥וֹם רַגְלַ֖י אֲכַבֵּֽד׃
וְהָלְכ֨וּ אֵלַ֤יִךְ שְׁח֙וֹחַ֙ בְּנֵ֣י מְעַנַּ֔יִךְ וְהִֽשְׁתַּחֲו֛וּ עַל־כַּפּ֥וֹת רַגְלַ֖יִךְ כָּל־מְנַֽאֲצָ֑יִךְ וְקָ֤רְאוּ לָךְ֙ עִ֣יר יְהוָ֔ה צִיּ֖וֹן קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
תַּ֧חַת הֱיוֹתֵ֛ךְ עֲזוּבָ֥ה וּשְׂנוּאָ֖ה וְאֵ֣ין עוֹבֵ֑ר וְשַׂמְתִּיךְ֙ לִגְא֣וֹן עוֹלָ֔ם מְשׂ֖וֹשׂ דּ֥וֹר וָדֽוֹר׃
וְיָנַקְתְּ֙ חֲלֵ֣ב גּוֹיִ֔ם וְשֹׁ֥ד מְלָכִ֖ים תִּינָ֑קִי וְיָדַ֗עַתְּ כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ מֽוֹשִׁיעֵ֔ךְ וְגֹאֲלֵ֖ךְ אֲבִ֥יר יַעֲקֹֽב׃
שינוי המצב והאור הנצחי
תַּ֣חַת הַנְּחֹ֜שֶׁת אָבִ֣יא זָהָ֗ב וְתַ֤חַת הַבַּרְזֶל֙ אָ֣בִיא כֶ֔סֶף וְתַ֤חַת הָֽעֵצִים֙ נְחֹ֔שֶׁת וְתַ֥חַת הָאֲבָנִ֖ים בַּרְזֶ֑ל וְשַׂמְתִּ֤י פְקֻדָּתֵךְ֙ שָׁל֔וֹם וְנֹגְשַׂ֖יִךְ צְדָקָֽה׃
לֹא־יִשָּׁמַ֨ע ע֤וֹד חָמָס֙ בְּאַרְצֵ֔ךְ שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּגְבוּלָ֑יִךְ וְקָרָ֤את יְשׁוּעָה֙ חוֹמֹתַ֔יִךְ וּשְׁעָרַ֖יִךְ תְּהִלָּֽה׃
לֹא־יִֽהְיֶה־לָּ֨ךְ ע֤וֹד הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ לְא֣וֹר יוֹמָ֔ם וּלְנֹ֕גַהּ הַיָּרֵ֖חַ לֹא־יָאִ֣יר לָ֑ךְ וְהָיָה־לָ֤ךְ יְהוָה֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וֵאלֹהַ֖יִךְ לְתִפְאַרְתֵּֽךְ׃
לֹא־יָב֥וֹא עוֹד֙ שִׁמְשֵׁ֔ךְ וִירֵחֵ֖ךְ לֹ֣א יֵאָסֵ֑ף כִּ֣י יְהוָ֗ה יִֽהְיֶה־לָּךְ֙ לְא֣וֹר עוֹלָ֔ם וְשָׁלְמ֖וּ יְמֵ֥י אֶבְלֵֽךְ׃
הבטחת צדקת העם ועוצמתו
וְעַמֵּךְ֙ כֻּלָּ֣ם צַדִּיקִ֔ים לְעוֹלָ֖ם יִ֣ירְשׁוּ אָ֑רֶץ נֵ֧צֶר מטעו [מַטָּעַ֛י] מַעֲשֵׂ֥ה יָדַ֖י לְהִתְפָּאֵֽר׃
הַקָּטֹן֙ יִֽהְיֶ֣ה לָאֶ֔לֶף וְהַצָּעִ֖יר לְג֣וֹי עָצ֑וּם אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּעִתָּ֥הּ אֲחִישֶֽׁנָּה׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים מתארים את עליית האור על ציון, את חזרת העם ואת הגעת העמים לתפארת ירושלים, וכן את השינוי למצב של שלום וצדק נצחיים.
זריחת האור על ציון
הפסוקים מתארים את התעוררותה של ציון מתוך החשיכה. כבוד ה' זורח עליה, ובעקבות זאת העמים והמלכים נמשכים אל האור שלה. הנבואה מתארת גם את חזרת הבנים והבנות ממרחקים שונים כדי להתאחד מחדש.
שובת ירושלים ותפארתה
הנביא מתאר את חזרת התפארת לירושלים. אומות העולם יבואו אליה עם עושר רב, כולל זהב, בנק וחיות משבוא. המוני אנשים וחיות יתאספו אליה, וקבוצת ציפורים מרחפת באוויר, כביטוי לשפע וגאווה שיחזרו למקום.
תפארת ירושלים והעמים יבואו אליה
הפסוקים מתארים את התקומה של ירושלים, כאשר ספינות רחוקות יביאו אליה עושר וילדים שבתיהם הוחזרו. אנשים זרים יבנו את חומותיה וישרתו אותה, ושעריה יישארו פתוחים תמיד לאומות השבות אליה. לעומת זאת, הממלכות המסרבות לעבוד את הַשֵּׁם יואבדו ויתפרקו.
התקבוע והתפארת של ציוֹן
הפסוקים מתארים את חזרת התפארת לירושלים. אומות וקבוצות שונות יבואו לכבד את המקדש, והעיר שתהיה עזובה ונטושה תהפוך למקור לגאווה ונצחיות. התהליך יסתיים בזיהוי של יהוה כמשיח ומשיע העם.
שינוי המצב והאור הנצחי
פסוקים אלו מתארים תהליך של התחדשות ושינוי עמוק במבנה המדינה ובמנהיגותה. הברזל והנחושת מוחלפים בזהב ובכסף, והאלימות והחורבן נעלמים. במקום האור הטבעי של השמש והירח, הַשֵּׁם עצמו יהיה המקור לאור ולתפארת עדי אדמים, ויביא לסיום ימי האבל.
הבטחת צדקת העם ועוצמתו
הפסוקים מתארים את עתיד העם, שבו כולם יהיו צדיקים ויירשו את הארץ. הזרעים שבורא ה' יהיו מקור לתפארת. הקטן והצעיר יגדלו לאומה גדולה וחזקה מאוד, וכל השינוי הזה יקרה בזמן הנכון שקבע ה' בשמיים.
הפסוקים מסתיימים בהבטחה שהעם יהיה רב ושיעמדו בדרכי הצדק תחת השגחת הַשֵּׁם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
המשמעות של בני בכורי ישראל
״דבר אחר: החדש הזה לכם, הדא הוא דכתיב (שמות ד, כב- כג): ואמרת אל פרעה כה אמר ה' בני בכורי ישראל ואומר אליך שלח את״
בפרשת שמות רבה מוסבר מה פירוש המושג "בני בכורי ישראל". ישנן שתי גישות מרכזיות בפרשה. הגישה הראשונה, המיוחסת לרבי חייא, קושרת את הבכורות לאבות, כיוון שהם בנים שאבותיהם בירכו אותם במעשיהם, כמו ברכת אברהם לאל עליון. הגישה השנייה רואה בבכורות את אלו שקיבלו את הבכורה ממש. הפרשה מדגישה גם את הקשר בין עשר המכות לניסיונות אברהם, ומסבירה את מכת השחין והצפרדעים כעונש על מעשים מסוימים. המדרש משתמש במשל מלך כדי להסביר את החלוקה של הכבוד והעונש בין השליחים. המטרה היא להראות כיצית המנהיגות האלוהית פועלת בתוך ההיסטוריה של עם ישראל.
שמות רבה ט״ו:כ״ז ↗הזכות והחובה הבלעדית של עם ישראל
״דבר אחר: החדש הזה לכם, הדא הוא דכתיב (משלי ה, יז): יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך. אמר הקדוש ברוך הוא: איני מזהיר עובדי כוכבים״
בְּפֶרֶשֶׁת שְׁמוֹת רַבָּה, הַמְפַרְשֵׁת אֶת הַמַּקָּוֶת הַנִּבְחֶרֶת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, מֻסְבֶּרֶת הַמַּצָּב שֶׁבּוֹ הַשֵּׁם בּוֹחֵר בְּעַם הַמְּסוּר לוֹ כְּבָר. הַמַּקְור הַזֶּה מְסַבֵּל בִּצְעוּת הַמַּשְׁאָה הַנִּבְחֶרֶת: כָּל הַמִּצְווֹת, הַמִּשְׁפָּטִים, הַקָּדוֹשִׁים, הַחַגִּים וְהַבְּרָכוֹת הֵם בְּעֶצֶם כְּלִי מַתָּנָה לְיִשְׂרָאֵל. הַסּוֹבֵל הַקְּדֵמוֹנִי מְסַבֵּל שֶׁהַשֵּׁם לֹא חִיֵּב אֶת הָעוֹלָמִים הָאַחֶרִים בְּעִבודַת כּוֹכָם אוֹ בְּמִשְׁפָּט, אֶלָּא הִנְחִיל אֶת הַתּוֹרָה, אֶת הַמַּעֲשֵׂרוֹת, אֶת הַבְּכֹרוֹת וְאֶת הָאָרֶץ לְיִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. הַמַּשְׁמָעוּת הִיא שֶׁהַזְּכוּת הַמְּיֻחֶדֶת הַזֹּאת מְבַטֶּאת קֶשֶׁר יִחוּדִי, אֲבָל כְּדֵי לְהַבְטִיחַ שֶׁהַזְּכוּת הַזֹּאת תְּהֵה לָכֶם לְבַדְּכֶם, הַמּצווה הָעִקָּרִית הִיא הַהִתְנַקְּקוּת מֵהַזָּרוּת. הַתַּמְצִית הוּא שֶׁהַמַּטָּרָה הַנִּבְחֶרֶת הִיא הַשְּׁמִירָה עַל הַזְּכוּת הַזֹּאת בְּעַצְמְיוּת.
שמות רבה ט״ו:כ״ג ↗בעקבות המפרשים
אור מתוך החושך והתעוררות העושר
״חיל גוים. נכסי דפלחי כוכביא:״
בפסוקים אלו משעיה הנביא מתאר מצב שבו אור מיוחד מאיר על ירושלים, בזמן שהעולם סביב שרוי בחשיכה. המעבר בין החושך לאור מלווה בהתעוררות של אומות ושל אנשים שמגיעים אל העיר. התהליך הזה מביא איתו אוצרות ורכוש רב, שנובעים מהתפנית הגדולה שמתרחשת בעולם. רש"י מפרש את המילים על שריית המקצועות והעושר בתקופה זו. הוא מסביר שהעושר והרכוש מגיעים מהאנשים שעוסקים בחישוב הכוכבים ומקצועות הניווט. לפי פירושו, המעמד הזה של אומות המביאות עושר קשור לידע ולפעולות של אלו המעקבים אחר תנועת גרמי השמיים.
רש״י על ישעיהו 60:5:4 ↗פרשנות על הבאת המלכים
״ושד מלכים. ל' שדים ותינקי יורה עליו:״
בפסוק הקודם מופיע הביטוי "וְשְׂדֵי מַלְכִים". רש"י מסביר שהכוונה היא למגוון רחב של מלכים, שכוללים גם שדים ותינקי יורה. הוא מפרש את המילה "שד" כסוג של כוח או שליט המשתייך לקבוצה זו. הפרשנות של רש"י מתמקדת בפירוש המילה המקראית כזיהוי של דמויות מסוימות. חשוב לציין שזוהי פרשנות רבנית על הטקסט, ולא תיאור ישיר של האירוע בתוך הפסוק עצמו.
רש״י על ישעיהו 60:16:1 ↗האור הגואה והשפע המגיע
״שפעת. חבורה, כמו שפעת (מים) אני רואה (מלכים ב' ט' י"ז):״
בפרק זה מספר ישעיהו על אור מיוחד שעולה על ירושלים. האור הזה גורם לכך שגם העמים והמלכים יגיעו אליה עם אוצרות יקרי ערך. הפסוק מתאר מצב שבו השפע מגיע בבת אחת, בדומה לשיטה של מים שזורמים בכמות גדולה. אבן עזרא מסביר על המילה "שפעת" בפרק זה. הוא מציין כי הכוונה היא לקבוצה או למסה גדולה, בדומה לתיאור של שפע מים שניתן לראות בספר מלכים ב'. לפי הסבר זה, השפע המדובר הוא משהו שמתפרץ בכמות רבה ומרשימה.
אבן עזרא על ישעיהו 60:6:1 ↗השפע שבכניסת העמים
״וינקת חלב גוים. הטעם ממון שיתנו מס:״
בפסוק זה, יְשַׁעְיָהוּ מַתְחִיל לְתֵן תּוֹכֶנֶת לַמַּצָּב הֶעָתִידי שֶׁבּוֹ הָעַמִּים יַבְאוּ אֶל יְרוּשָׁלַם. הַנָּבִיא מְתָאֵר מַצָּב שֶׁבּוֹ הַכֹּל יִהְיֶה מְסֻבָּךְ וְקָשֶׁה, אֲבָל גַּם מְתֹּק וּמַעֲשֶׁה. הַמַּצָּב הוּא שֶׁהָעַמִּים יַבְאוּ בִּקְרָב הַמִּלְחָמוֹת וְהַמִּצְעָרִים, וְהַמַּצָּב הַמַּטְעִים הוּא שֶׁהָעַמִּים יַבְאוּ לְהַבִּיא כְּסֵף וּמַמּוֹן. הָאֵבֶן עֶזְרָא מְסַבֵּר אֶת הַמִּלָּה "וְיַנְקּוּ חָלָב גּוֹיִם". הוּא מַסְבִּיר שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא שֶׁהָעַמִּים יִתְרוֹמוּ בְּמַמּוֹן שֶׁיַּתְנוּ לְיְרוּשָׁלַם. הַמְּסוּרָה מְסַבֶּרֶת אֶת הַמִּלָּה כְּמַטְעָם שֶׁל הַמַּמּוֹן שֶׁיִּתְנוּ הָעַמִּים.
אבן עזרא על ישעיהו 60:16:1 ↗