הוי, כל מי שצמא, לכו למים. ומי שאין לו כסף, לכו לקנות וטעמו, לכו לקנות בלי כסף ובלי מחיר יין וחלב.
ה֤וֹי כָּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶֽאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃ישעיהו · פרק נה׳
קריאה למנוחה, תשובה ועליונות דברי ה'
קריאה לכל הצמאים להגיע אל המים, הזמנה לתשובה והבטחה שדברי ה' ישיגו את מטרתם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ישעיהו נה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
קריאה למנוחה ורעב רוחני
למה תבזבזו כסף על דברים שאינם לחם, ותעבדו קשה בשביל דברים שלא יספיקו לכם? תקשיבו לי היטב: אכלו את מה שטוב, ותיהנו מהדברים הכי טובים.
לָ֤מָּה תִשְׁקְלוּ־כֶ֙סֶף֙ בְּֽלוֹא־לֶ֔חֶם וִיגִיעֲכֶ֖ם בְּל֣וֹא לְשָׂבְעָ֑ה שִׁמְע֨וּ שָׁמ֤וֹעַ אֵלַי֙ וְאִכְלוּ־ט֔וֹב וְתִתְעַנַּ֥ג בַּדֶּ֖שֶׁן נַפְשְׁכֶֽם׃הטו את אוזניכם ובואו אליי, תקשיבו וניתן לכם חיים. אני אכבד בכם בברית עולם, את החסד של דוד הנאמן.
הַטּ֤וּ אָזְנְכֶם֙ וּלְכ֣וּ אֵלַ֔י שִׁמְע֖וּ וּתְחִ֣י נַפְשְׁכֶ֑ם וְאֶכְרְתָ֤ה לָכֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם חַֽסְדֵ֥י דָוִ֖ד הַנֶּאֱמָנִֽים׃הנה, נתתי אותו להיות עדות לעמים, מנהיג ומשגיח על העמים.
הֵ֛ן עֵ֥ד לְאוּמִּ֖ים נְתַתִּ֑יו נָגִ֥יד וּמְצַוֵּ֖ה לְאֻמִּֽים׃קריאה לתשובה ולהתקרבות
הנה, עמים שלא הכרת תתקרבו, ועמים שלא הכירו אותך ירוצו אליך למען הַשֵׁם אלוהיך ועבור קדוש ישראל, כי הוא מרהיב.
הֵ֣ן גּ֤וֹי לֹֽא־תֵדַע֙ תִּקְרָ֔א וְג֥וֹי לֹֽא־יְדָע֖וּךָ אֵלֶ֣יךָ יָר֑וּצוּ לְמַ֙עַן֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃ (ס)חפשו את הַשֵׁם בזמן שאפשר למצוא אותו, קראו לו בזמן שהוא קרוב.
דִּרְשׁ֥וּ יְהוָ֖ה בְּהִמָּצְא֑וֹ קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃הרשע ינטוש את דרכו, והאדם הרע יחליט אחר מחשבותיו, וישוב אל הַשֵׁם והוא ירחם עליו, כי אלוהינו מרבה לסלוח.
יַעֲזֹ֤ב רָשָׁע֙ דַּרְכּ֔וֹ וְאִ֥ישׁ אָ֖וֶן מַחְשְׁבֹתָ֑יו וְיָשֹׁ֤ב אֶל־יְהוָה֙ וִֽירַחֲמֵ֔הוּ וְאֶל־אֱלֹהֵ֖ינוּ כִּֽי־יַרְבֶּ֥ה לִסְלֽוֹחַ׃כי לא מחשבותי הן מחשבותיכם, ולא דרכיים הן דרכיכם, אמר הַשֵׁם.
כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃עליונות דברי ה' ותכליתם
כי כפי שהשמים גבוהים מעל הארץ, כך דרכיי גבוהות מדריכיכם ומחשבותיי גבוהות ממחשבותיכם.
כִּֽי־גָבְה֥וּ שָׁמַ֖יִם מֵאָ֑רֶץ כֵּ֣ן גָּבְה֤וּ דְרָכַי֙ מִדַּרְכֵיכֶ֔ם וּמַחְשְׁבֹתַ֖י מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶֽם׃כי כמו שהגשם והשלג יורדים מהשמים ולא חוזרים משם, אלא משקים את הארץ, גורמים לה להוליד ולצמוח, ונותנים זרע לזרע וlechem לאוכל.
כִּ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֵרֵד֩ הַגֶּ֨שֶׁם וְהַשֶּׁ֜לֶג מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב כִּ֚י אִם־הִרְוָ֣ה אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהוֹלִידָ֖הּ וְהִצְמִיחָ֑הּ וְנָ֤תַן זֶ֙רַע֙ לַזֹּרֵ֔עַ וְלֶ֖חֶם לָאֹכֵֽל׃כך יהיה דבריי שיוצא מפיי; הוא לא יחזור אליי ריק, אלא יעשה את מה שרציתי ויצליח את מה ששלחתי.
כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֤ה דְבָרִי֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִפִּ֔י לֹֽא־יָשׁ֥וּב אֵלַ֖י רֵיקָ֑ם כִּ֤י אִם־עָשָׂה֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר חָפַ֔צְתִּי וְהִצְלִ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר שְׁלַחְתִּֽיו׃כי בשמחה תצאו ובשלום תחזרו; ההרים והגבעות יפרצו לפניכם בשירה, וכל עצי השדה ימחאו כפיים.
כִּֽי־בְשִׂמְחָ֣ה תֵצֵ֔אוּ וּבְשָׁל֖וֹם תּֽוּבָל֑וּן הֶהָרִ֣ים וְהַגְּבָע֗וֹת יִפְצְח֤וּ לִפְנֵיכֶם֙ רִנָּ֔ה וְכָל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה יִמְחֲאוּ־כָֽף׃שינוי הטבע כסימן נצחי
במקום עצי הנעצים יצמחו עצי ברוש, ובמקום סרד יצמחו הדס. זה יהיה להשם כסימן וכתבווד נצחי, שלא יימחק לעולם.
תַּ֤חַת הַֽנַּעֲצוּץ֙ יַעֲלֶ֣ה בְר֔וֹשׁ תחת [וְתַ֥חַת] הַסִּרְפַּ֖ד יַעֲלֶ֣ה הֲדַ֑ס וְהָיָ֤ה לַֽיהוָה֙ לְשֵׁ֔ם לְא֥וֹת עוֹלָ֖ם לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
קריאה למנוחה ורעב רוחני
ה֤וֹי כָּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶֽאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃
לָ֤מָּה תִשְׁקְלוּ־כֶ֙סֶף֙ בְּֽלוֹא־לֶ֔חֶם וִיגִיעֲכֶ֖ם בְּל֣וֹא לְשָׂבְעָ֑ה שִׁמְע֨וּ שָׁמ֤וֹעַ אֵלַי֙ וְאִכְלוּ־ט֔וֹב וְתִתְעַנַּ֥ג בַּדֶּ֖שֶׁן נַפְשְׁכֶֽם׃
הַטּ֤וּ אָזְנְכֶם֙ וּלְכ֣וּ אֵלַ֔י שִׁמְע֖וּ וּתְחִ֣י נַפְשְׁכֶ֑ם וְאֶכְרְתָ֤ה לָכֶם֙ בְּרִ֣ית עוֹלָ֔ם חַֽסְדֵ֥י דָוִ֖ד הַנֶּאֱמָנִֽים׃
הֵ֛ן עֵ֥ד לְאוּמִּ֖ים נְתַתִּ֑יו נָגִ֥יד וּמְצַוֵּ֖ה לְאֻמִּֽים׃
קריאה לתשובה ולהתקרבות
הֵ֣ן גּ֤וֹי לֹֽא־תֵדַע֙ תִּקְרָ֔א וְג֥וֹי לֹֽא־יְדָע֖וּךָ אֵלֶ֣יךָ יָר֑וּצוּ לְמַ֙עַן֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְלִקְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל כִּ֥י פֵאֲרָֽךְ׃ (ס)
דִּרְשׁ֥וּ יְהוָ֖ה בְּהִמָּצְא֑וֹ קְרָאֻ֖הוּ בִּֽהְיוֹת֥וֹ קָרֽוֹב׃
יַעֲזֹ֤ב רָשָׁע֙ דַּרְכּ֔וֹ וְאִ֥ישׁ אָ֖וֶן מַחְשְׁבֹתָ֑יו וְיָשֹׁ֤ב אֶל־יְהוָה֙ וִֽירַחֲמֵ֔הוּ וְאֶל־אֱלֹהֵ֖ינוּ כִּֽי־יַרְבֶּ֥ה לִסְלֽוֹחַ׃
כִּ֣י לֹ֤א מַחְשְׁבוֹתַי֙ מַחְשְׁב֣וֹתֵיכֶ֔ם וְלֹ֥א דַרְכֵיכֶ֖ם דְּרָכָ֑י נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃
עליונות דברי ה' ותכליתם
כִּֽי־גָבְה֥וּ שָׁמַ֖יִם מֵאָ֑רֶץ כֵּ֣ן גָּבְה֤וּ דְרָכַי֙ מִדַּרְכֵיכֶ֔ם וּמַחְשְׁבֹתַ֖י מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶֽם׃
כִּ֡י כַּאֲשֶׁ֣ר יֵרֵד֩ הַגֶּ֨שֶׁם וְהַשֶּׁ֜לֶג מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א יָשׁ֔וּב כִּ֚י אִם־הִרְוָ֣ה אֶת־הָאָ֔רֶץ וְהוֹלִידָ֖הּ וְהִצְמִיחָ֑הּ וְנָ֤תַן זֶ֙רַע֙ לַזֹּרֵ֔עַ וְלֶ֖חֶם לָאֹכֵֽל׃
כֵּ֣ן יִֽהְיֶ֤ה דְבָרִי֙ אֲשֶׁ֣ר יֵצֵ֣א מִפִּ֔י לֹֽא־יָשׁ֥וּב אֵלַ֖י רֵיקָ֑ם כִּ֤י אִם־עָשָׂה֙ אֶת־אֲשֶׁ֣ר חָפַ֔צְתִּי וְהִצְלִ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר שְׁלַחְתִּֽיו׃
כִּֽי־בְשִׂמְחָ֣ה תֵצֵ֔אוּ וּבְשָׁל֖וֹם תּֽוּבָל֑וּן הֶהָרִ֣ים וְהַגְּבָע֗וֹת יִפְצְח֤וּ לִפְנֵיכֶם֙ רִנָּ֔ה וְכָל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה יִמְחֲאוּ־כָֽף׃
שינוי הטבע כסימן נצחי
תַּ֤חַת הַֽנַּעֲצוּץ֙ יַעֲלֶ֣ה בְר֔וֹשׁ תחת [וְתַ֥חַת] הַסִּרְפַּ֖ד יַעֲלֶ֣ה הֲדַ֑ס וְהָיָ֤ה לַֽיהוָה֙ לְשֵׁ֔ם לְא֥וֹת עוֹלָ֖ם לֹ֥א יִכָּרֵֽת׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מציג קריאה פתוחה לכל מי שצמא, הזמנה להתקרב אל ה' דרך תשובה, והתבוננות בכוחם של דברי האל שישנו את המציאות.
קריאה למנוחה ורעב רוחני
הנביא קורא לכל הצמאים להגיע למים ולמנות חסד ללא תשלום. הוא קורא להפסיק לבזבז מאמץ על דברים לא מועילים, ולהקשיב לדבר ה' כדי לזכות בחיים ובברית עולם. בנוסף, הוא מציין את המינוי של מנהיג שישמש עדות לעמים.
קריאה לתשובה ולהתקרבות
הפסוקים קוראים לעמים ולרשעים לחזור אל הַשֵׁם. הנביא מתאר כיצד עמים לא מוכרים ירוצו אל ישראל בזכות תפארת האל, ומדגיש את חשיבות החיפוש אחר הַשֵׁם בעת קרבה. התשובה כוללת עזיבת דרכי הרע וקבלת רחמי האל, המדגיש שדרכיו ומחשבותיו שונים מאוד מדרכי האדם.
עליונות דברי ה' ותכליתם
פסוקים אלו מדגישים את הפער בין מחשבות האדם למחשבות ה' ואת ההבטחה שהדבר הבוקע מפיו של ה' ימלא את תכליתו. כפי שהטבע מגיב למים, כך העולם יגיב למשפט ה', תוך הבטחה לשמחה גדולה ושינוי בבריאה.
שינוי הטבע כסימן נצחי
הפסוק מתאר שינוי צמחיות: במקום עצי הנעצים יעלו עצי ברוש, ובמקום הסרד יעלו עצי הדס. שינוי זה יהווה להשם סימן וסמל נצחי, אשר לעולם לא יימחק או ייכרית.
הפרק מסתיים בתיאור של שינוי בטבע כסימן נצחי לאדם ולטבע.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השימוש בתוכן למטרת תיקון
״תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בְּנִי אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוּוֹל זֶה – מׇשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אִם אֶבֶן הוּא – נִימּוֹחַ, וְאִם בַּרְזֶל הוּא – מִתְפּוֹצֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר:״
בְּתוֹךְ הַקְדָּמַת הַמִּדְרָשׁ בְּקִידוּשִׁין, הַתָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַצִּיעַ מִשְׁלָה עַל אֵיךְ לְטַפֵּל בְּמִי שֶׁמְּנֻוּל וְפּוֹגֵעַ בְּזֶה. הוּא מַנְחֶה לְהַבִּיא אֶת הָאִישׁ בְּעַד לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, כְּדֵי לְבַחֵן אֶת הַטֶבַע שֶׁלּוֹ. אִם הָאָדָם קָשֶׁה כְּמוֹ אֶבֶן, הוּא יִשָּׁבֵר וְיִתְנַמּוֹחַ, וְאִם הוּא קָשֶׁה כְּמוֹ בַּרְזֶל, הוּא יִתְפּוֹצֵץ מִפְּגִיעַת הַדָּבָר. הַמַּקְצִיעַ מְצַוֶּה לְהַשְׁתִּיב אֶת הָאֶבֶן בַּמַּיִם כְּדֵי לְרַכֵּךְ אוֹתָהּ, כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר עַל אֲבָנִים שֶׁשָּׁחֲקוּ מַיִם. הַמַּעֲשֶׂה מְבַסֵּס אֶת הַתּוֹכְנָה עַל הַקְשָׁרָה מִקְרָאִית. הַמַּקְצִיעַ מְשַׁלֵּב אֶת הַמַּטְעָה הַמְדָרֶשִׁית עִם הַמִּקְרָא מִתְּהִלַּת הַמַּצְפִּים וּמִנְבִּיאֵי הָאֱלֹהִים, שֶׁדְּבָר הַשֵּׁם הוּא כְּאֵשׁ וּכְפַטִּישׁ. הַמַּטְעָה כֹּאן הִיא שֶׁהַדָּבָר הַקּוֹרֶה הוּא תַּלְְיוּי בְּמְבִין הַמַּטְרָה שֶׁל הַמַּפְגִּישׁ, שֶׁהוּא מְנַסֶּה לְתַקֵּן אֶת הַמְּנֻוּל בְּעֶצֶם הַחֲכָמָה וְהַמַּיִם.
קידושין ל׳ ב:ח׳ ↗התמודדות עם קשיים באמצעות לימוד
״תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוּוֹל זֶה — מׇשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אִם אֶבֶן הוּא — נִימּוֹחַ, אִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ. אִם אֶבֶן הוּא״
בַּמַּקּוֹר הַמַּצְעִיד, תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַסְבֵּר אֶת הַדֶּרֶךְ לְהִתְמוֹדֵד עִם אֲנָשִׁים קָשִׁים. אִם אָדָם מְנֻוּוֹל וּמַקְשֶׁה עָלֶיךָ, כּדֵי לְהַקְרִיב אוֹתוֹ לְלִמּוּד תּוֹרָה. הַתּוֹרָה כְּמוֹ מַיִם שֶׁמְּרַכְּכִים אֶת הַקֹּשִׁי. הַדַּרְכָּה מְבַדֶּלֶת בֵּין סוּגִים שׁוֹנִים שֶׁל קֹשִׁי. אִם הָאָדָם הוּא כְּמוֹ אֶבֶן, הַלִּמּוּד יְגַרום לוֹ לְהִמָּחוֹת. אִם הוּא כְּמוֹ בַּרְזֶל, הַלִּמּוּד יְגַרום לוֹ לְהִתְפּוֹצֵץ. הַמַּקְבִּיל מְצַטֵּט פְּסָקִים מֵהַמּקרוֹת שֶׁמְּבַסְּסִים אֶת זֶה: הַמַּיִם מְרַכְּכִים אֶת הָאֶבֶן, וּדְבַר הַשֵּׁם כַּאֵשׁ וּכְפַּטִּישׁ שֶׁמְּפַצֵּץ אֶת הַסֶּלַע. הַמַּשְׂמָעוּת הוּא שֶׁהַתּוֹרָה יְכוֹלָה לְשַׁנּוֹת אֶת הַטֶּבַע הַקָּשֶׁה.
סוכה נ״ב ב:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
הבטחה לחסד ונצחיות המילה
״חסדי דוד. שאגמול לדוד חסדיו:״
בפסוק הזה בנבואת ישעיהו, הַשֵּׁם מבטיח לדוד קשר נצחי ורענון של חסד. רש"י מפרש את הפסוק "שֶׁאֲגַמֵּל לְדָוִד חַסְדַּי" כך שההבטחה מתייחסת להמשך החסד והרחמים שניתנו לשושלת דוד, ושהם יתחדשו ויתקיימו תמיד. לפי פירושו, יש כאן התחייבות אלוהית להמשך הטוב והדאגה לשושלת. ההסבר מתמקד בחידוש החסד ובקביעותו. רש"י אינו טוען לפרשנות היסטורית חדשה, אלא מדגיש את המשכיות הטוב שהובטח לדוד, כשהוא מפרש את המילה "שֶׁאֲגַמֵּל" כפעולה של גמילות חסד מתמשכת שאינה פוסקת.
רש״י על ישעיהו 55:3:1 ↗הבטחת הפריון של דברי אלוהים
״כי כאשר ירד הגשם והשלג. ולא ישוב ריקם אך ייטיב לעולם:״
בפסוק עשירי בפרק חמישים וחמש לישעיהו, הנביא משתמש בדימוי מהטבע כדי להספק את יעילות המילה האלוהית. כפי שהגשם והשלג יורדים מהשמיים, הם אינם חוזרים ריקים, אלא מבצעים את תפקידם ומביאים צמיחה, כך גם דברי ה’ נחשבים לכוח משנה מציאות. רש’י מפרש את הפסוק ומדגיש שהגשם והשלג לא יחזרו בלי תוצאה, אלא ימשיכו להועיל ולהביא פרי לעולם. הפירוש מתמקד בתכונה המובנית של הטבע ושל דבר ה’, שכל פעולה שלהם נושאת תוצאה וצמיחה קבועה.
רש״י על ישעיהו 55:10:1 ↗הזמנה לקשר מחודש
״הטו. ולכו ממקומכם אלי, כמו סור' אלי אל תירא [שופטים ד, יח]:״
הפסוק מציע הבטחה של חיבור עמוק בין הבורא לעמו. אבן עזרא מפרש את המצווה לשמוע את הַשֵּׁם כהזמנה אישית וקרובה, בדומה למעמד שבו אדם פונה אל מישהו ואומר לו "בוא אליי". הפרשן מדגיש את הרצון של הַשֵּׁם ליצור קרבה, ומשתמש בדוגמה מספר שופטים כדי להמחיש את הפנייה הישירה והחמה. הגישה כאן מתמקדת בדומה שבין הפנייה המקראית לבין השפה המוכרת לנו, כשהיא מדגישה את הזמנת השמיעה וההתקרבות.
אבן עזרא על ישעיהו 55:3:1 ↗ההבטחה לצמיחה מן השמים
״כי הגשם. ברדתו מן השמים, ירוה את הארץ, על כן הורדתיה לתת זרע לזורע ולחם לאוכל:״
הפסוק מדבר על כך שהגשם והברד מהשמים משקה את האדמה. בגלל זה, האדמה יכולה להצמיח זרע לאדם שזורע וללחם לאדם שאוכל. זהו תהליך טבעי שבו השמים נותנים את הדלק לצמיחה. אבן עזרא מסביר בפירושו שהגשם והברד הם אלו שירבו את הארץ. הוא רואה בזה את המנגנון שדרכו האדמה מפיקה את הזרע והמזון. הפירוש מתמקד בתפקיד המים כגורם המאפשר את קיום הצרכים הבסיסיים של האדם.
אבן עזרא על ישעיהו 55:10:1 ↗