כך אומר ה' למשיח, לכורש, שאותו החזקתי בימיני, כדי שישלוט בפניו בעמים ויפתור חגורות מלכים, כדי שיפתח לפניו דלתות ושערים שלא ייסגרו.
כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָה֮ לִמְשִׁיחוֹ֮ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ לְרַד־לְפָנָיו֙ גּוֹיִ֔ם וּמָתְנֵ֥י מְלָכִ֖ים אֲפַתֵּ֑חַ לִפְתֹּ֤חַ לְפָנָיו֙ דְּלָתַ֔יִם וּשְׁעָרִ֖ים לֹ֥א יִסָּגֵֽרוּ׃ישעיהו · פרק מה׳
בחירת כורש למשימה אלוהית וייחודיותו של הַשֵּׁם
הַשֵּׁם בוחר את כורש למשימה, מעיד על ייחודיותו כבורא ומושיע, וקורא לעמים להכיר בכוחו וצדקתו.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ישעיהו מה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
בחירת כורש למשימה אלוהית
אני אלך לפניך, אשבור דלתות נחושת ואשבור בריחי ברזל.
אֲנִי֙ לְפָנֶ֣יךָ אֵלֵ֔ךְ וַהֲדוּרִ֖ים אושר [אֲיַשֵּׁ֑ר] דַּלְת֤וֹת נְחוּשָׁה֙ אֲשַׁבֵּ֔ר וּבְרִיחֵ֥י בַרְזֶ֖ל אֲגַדֵּֽעַ׃אתן לך אוצרות חושך ומטמונים נסתרים, כדי שתדע שאני ה', שקורא בשמך, אלוהי ישראל.
וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ אוֹצְר֣וֹת חֹ֔שֶׁךְ וּמַטְמֻנֵ֖י מִסְתָּרִ֑ים לְמַ֣עַן תֵּדַ֗ע כִּֽי־אֲנִ֧י יְהוָ֛ה הַקּוֹרֵ֥א בְשִׁמְךָ֖ אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃עבור עבדי יעקב וישראל הנבחר, קראתי לך בשמך ומינהתי אותך, למרות שלא הכרת אותי.
לְמַ֙עַן֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּחִירִ֑י וָאֶקְרָ֤א לְךָ֙ בִּשְׁמֶ֔ךָ אֲכַנְּךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃ייחודיות הַשֵּׁם ומרחב מעשיו
אני הַשֵּׁם, ואין עוד מלבדִי. אין אלוהים אחר. אני אעזור לך, למרות שלא הכרת אותי.
אֲנִ֤י יְהוָה֙ וְאֵ֣ין ע֔וֹד זוּלָתִ֖י אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים אֲאַזֶּרְךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃כדי שידעו, ממזרח השמש ועד מערבה, שאין אף אחד מלבדִי. אני הַשֵּׁם, ואין עוד.
לְמַ֣עַן יֵדְע֗וּ מִמִּזְרַח־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הּ כִּי־אֶ֖פֶס בִּלְעָדָ֑י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע. אני הַשֵּׁם שעושה את כל הדברים האלו.
יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֥ה כָל־אֵֽלֶּה׃ (ס)שמיים מלמעלה שיטפו גשם, ועננים יורידו צדק. הארץ תפתח ותוציא פירות, וצדק יצמח יחד עם ישועה. אני הַשֵּׁם שברא את כל אלה.
הַרְעִ֤יפוּ שָׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וּשְׁחָקִ֖ים יִזְּלוּ־צֶ֑דֶק תִּפְתַּח־אֶ֣רֶץ וְיִפְרוּ־יֶ֗שַׁע וּצְדָקָ֤ה תַצְמִ֙יחַ֙ יַ֔חַד אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּרָאתִֽיו׃ (ס)העליונות של היוצר
איזה רע לו האדם שמתרבב עם היוצר, כמו חרש שמתעמת עם חרשי האדמה. האם החומר יוכל לומר ליוצר שלו: מה אתה עושה? או שהעבודה שלו היא בלי ידיים?
ה֗וֹי רָ֚ב אֶת־יֹ֣צְר֔וֹ חֶ֖רֶשׂ אֶת־חַרְשֵׂ֣י אֲדָמָ֑ה הֲיֹאמַ֨ר חֹ֤מֶר לְיֹֽצְרוֹ֙ מַֽה־תַּעֲשֶׂ֔ה וּפָעָלְךָ֖ אֵין־יָדַ֥יִם לֽוֹ׃ (ס)איזה רע לו האדם שאומר לאב: מה תוליד? ולאישה: מה תתחיל?
ה֛וֹי אֹמֵ֥ר לְאָ֖ב מַה־תּוֹלִ֑יד וּלְאִשָּׁ֖ה מַה־תְּחִילִֽין׃ (ס)ככה אמר הַשֵּׁם, הקדוש לישראל וליצרו: ביקשתם ממני סימנים לגבי בניי ולעבודת ידי.
כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְיֹצְר֑וֹ הָאֹתִיּ֣וֹת שְׁאָל֔וּנִי עַל־בָּנַ֛י וְעַל־פֹּ֥עַל יָדַ֖י תְּצַוֻּֽנִי׃אני שעיתי את הארץ ואת האדם שעל פניה. אני פרסתי את השמים במו ידי ונתתי פקודה לכל צבא השמים.
אָֽנֹכִי֙ עָשִׂ֣יתִי אֶ֔רֶץ וְאָדָ֖ם עָלֶ֣יהָ בָרָ֑אתִי אֲנִ֗י יָדַי֙ נָט֣וּ שָׁמַ֔יִם וְכָל־צְבָאָ֖ם צִוֵּֽיתִי׃השליטה של ה׳ על גורל העמים
אני אעלה את עיריי בצדק ואסדר את כל דרכיהם. הוא יבנה את עיריי וישלח את הגולים שלי, בלי תשלום ובלי שוחד, כך אומר ה׳ צבאות.
אָנֹכִי֙ הַעִירֹתִ֣הֽוּ בְצֶ֔דֶק וְכָל־דְּרָכָ֖יו אֲיַשֵּׁ֑ר הֽוּא־יִבְנֶ֤ה עִירִי֙ וְגָלוּתִ֣י יְשַׁלֵּ֔חַ לֹ֤א בִמְחִיר֙ וְלֹ֣א בְשֹׁ֔חַד אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ (פ)כך אומר ה׳: מצרים, כוש וסבאה יגיעו אלייך, אנשים מדויקים, ויעברו דרכך. הם יבואו אחריך, יגיעו בגידים, וישתחוו לי ויתפללו אלייך. רק את תהיי אלוה, ולא יהיה עוד שום אלוה אחר.
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יְגִ֨יעַ מִצְרַ֥יִם וּֽסְחַר־כּוּשׁ֮ וּסְבָאִים֮ אַנְשֵׁ֣י מִדָּה֒ עָלַ֤יִךְ יַעֲבֹ֙רוּ֙ וְלָ֣ךְ יִֽהְי֔וּ אַחֲרַ֣יִךְ יֵלֵ֔כוּ בַּזִּקִּ֖ים יַעֲבֹ֑רוּ וְאֵלַ֤יִךְ יִֽשְׁתַּחֲוּוּ֙ אֵלַ֣יִךְ יִתְפַּלָּ֔לוּ אַ֣ךְ בָּ֥ךְ אֵ֛ל וְאֵ֥ין ע֖וֹד אֶ֥פֶס אֱלֹהִֽים׃אכן אתה אלוה מסתתר, אלוהי ישראל, המציל.
אָכֵ֕ן אַתָּ֖ה אֵ֣ל מִסְתַּתֵּ֑ר אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מוֹשִֽׁיעַ׃כולם יתביישו ויתבכמו, וכולם ילכו יחד עם חרפה, אומני הציר.
בּ֥וֹשׁוּ וְגַֽם־נִכְלְמ֖וּ כֻּלָּ֑ם יַחְדָּו֙ הָלְכ֣וּ בַכְּלִמָּ֔ה חָרָשֵׁ֖י צִירִֽים׃ישראל ובורא העולם
ישראל יינצל על ידי הַשֵׁם, זו תְּשׁוּעַת עולמים. הם לא יתביישו ולא יבוזו לעולם.
יִשְׂרָאֵל֙ נוֹשַׁ֣ע בַּיהוָ֔ה תְּשׁוּעַ֖ת עוֹלָמִ֑ים לֹא־תֵבֹ֥שׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמ֖וּ עַד־ע֥וֹלְמֵי עַֽד׃ (פ)כי כך אמר הַשֵׁם, בורא השמים, הוא האלוהים, יוצר הארץ ועושה אותה. הוא הקים אותה, לא יצר אותה לשווא, אלא כדי שתתגורר בה ישוב. אני הַשֵׁם ואין עוד.
כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הוָה בּוֹרֵ֨א הַשָּׁמַ֜יִם ה֣וּא הָאֱלֹהִ֗ים יֹצֵ֨ר הָאָ֤רֶץ וְעֹשָׂהּ֙ ה֣וּא כֽוֹנְנָ֔הּ לֹא־תֹ֥הוּ בְרָאָ֖הּ לָשֶׁ֣בֶת יְצָרָ֑הּ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃לא במקום נסתר דיברתי, במקום ארץ חושך. לא אמרתי לזרע יעקוב חפשו אותי לשווא. אני הַשֵׁם, מדבר צדק ומספר את הישר.
לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי בִּמְקוֹם֙ אֶ֣רֶץ חֹ֔שֶׁךְ לֹ֥א אָמַ֛רְתִּי לְזֶ֥רַע יַעֲקֹ֖ב תֹּ֣הוּ בַקְּשׁ֑וּנִי אֲנִ֤י יְהוָה֙ דֹּבֵ֣ר צֶ֔דֶק מַגִּ֖יד מֵישָׁרִֽים׃תתאספו ובואו, תתווכחו יחד, את אלו שנמלטים מהעמים. אלו הנושאים את עץ פסלם ומתפללים לאל שלא יכול להושיע.
הִקָּבְצ֥וּ וָבֹ֛אוּ הִֽתְנַגְּשׁ֥וּ יַחְדָּ֖ו פְּלִיטֵ֣י הַגּוֹיִ֑ם לֹ֣א יָדְע֗וּ הַנֹּֽשְׂאִים֙ אֶת־עֵ֣ץ פִּסְלָ֔ם וּמִתְפַּלְלִ֔ים אֶל־אֵ֖ל לֹ֥א יוֹשִֽׁיעַ׃הַשֵּׁם הַיָּחִיד וְהַמּוֹשִׁיעַ
סַפְרוּ וּפרְסמוּ, וְיִתְעַצְּבוּ כְּלֻמּוֹד. מִי הֶתְעִיד אֶת זֹאת מִקֶּדֶם? מִי בִּבְשׂוֹרָה כְּבָר הִכְלִיעַ? הֲלֹא אֲנִי הַשֵּׁם, וְאֵין אֱלֹהִים בִּלְעָדַי. אֵל צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ, וְאֵין אַחֵר מִמֶּנִּי.
הַגִּ֣ידוּ וְהַגִּ֔ישׁוּ אַ֥ף יִֽוָּעֲצ֖וּ יַחְדָּ֑ו מִ֣י הִשְׁמִיעַ֩ זֹ֨את מִקֶּ֜דֶם מֵאָ֣ז הִגִּידָ֗הּ הֲל֨וֹא אֲנִ֤י יְהוָה֙ וְאֵֽין־ע֤וֹד אֱלֹהִים֙ מִבַּלְעָדַ֔י אֵֽל־צַדִּ֣יק וּמוֹשִׁ֔יעַ אַ֖יִן זוּלָתִֽי׃הִפְנוּ אֶלַּי וְהִוָּשְׁעוּ, כָּל קְצוֹת הָאָרֶץ! כִּי אֲנִי אֵל, וְאֵין אַחֵר.
פְּנוּ־אֵלַ֥י וְהִוָּשְׁע֖וּ כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ כִּ֥י אֲנִי־אֵ֖ל וְאֵ֥ין עֽוֹד׃בִּשְׁבָעִי אֲנִי, יָצְאָה מִפִּי דֶרֶךְ צֶדֶק וּדְבָר אֱמֶת, וְלֹא יָשׁוּב. כִּי לִי יִכְרְעוּ כָּל הַבִּרְכָּיוֹת, וְכָל הַלְּשׁוֹנוֹת יִשְׁבְּעוּ.
בִּ֣י נִשְׁבַּ֔עְתִּי יָצָ֨א מִפִּ֧י צְדָקָ֛ה דָּבָ֖ר וְלֹ֣א יָשׁ֑וּב כִּי־לִי֙ תִּכְרַ֣ע כָּל־בֶּ֔רֶךְ תִּשָּׁבַ֖ע כָּל־לָשֽׁוֹן׃אָכֵן, בַּהַשֵּׁם אָמַרְתִּי: צְדָקוּת וּעֹז שֶׁלִי. כָּל הַמִּתְאַשֵׁׁי בַּאֲדָמָה יָבֹאוּ אֵלַי, וְיֵבֹשׁוּ.
אַ֧ךְ בַּיהוָ֛ה לִ֥י אָמַ֖ר צְדָק֣וֹת וָעֹ֑ז עָדָיו֙ יָב֣וֹא וְיֵבֹ֔שׁוּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֥ים בּֽוֹ׃צדקת ישראל
בַּיהוָה יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל.
בַּיהוָ֛ה יִצְדְּק֥וּ וְיִֽתְהַלְל֖וּ כָּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
בחירת כורש למשימה אלוהית
כֹּה־אָמַ֣ר יְהוָה֮ לִמְשִׁיחוֹ֮ לְכ֣וֹרֶשׁ אֲשֶׁר־הֶחֱזַ֣קְתִּי בִֽימִינ֗וֹ לְרַד־לְפָנָיו֙ גּוֹיִ֔ם וּמָתְנֵ֥י מְלָכִ֖ים אֲפַתֵּ֑חַ לִפְתֹּ֤חַ לְפָנָיו֙ דְּלָתַ֔יִם וּשְׁעָרִ֖ים לֹ֥א יִסָּגֵֽרוּ׃
אֲנִי֙ לְפָנֶ֣יךָ אֵלֵ֔ךְ וַהֲדוּרִ֖ים אושר [אֲיַשֵּׁ֑ר] דַּלְת֤וֹת נְחוּשָׁה֙ אֲשַׁבֵּ֔ר וּבְרִיחֵ֥י בַרְזֶ֖ל אֲגַדֵּֽעַ׃
וְנָתַתִּ֤י לְךָ֙ אוֹצְר֣וֹת חֹ֔שֶׁךְ וּמַטְמֻנֵ֖י מִסְתָּרִ֑ים לְמַ֣עַן תֵּדַ֗ע כִּֽי־אֲנִ֧י יְהוָ֛ה הַקּוֹרֵ֥א בְשִׁמְךָ֖ אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
לְמַ֙עַן֙ עַבְדִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיִשְׂרָאֵ֖ל בְּחִירִ֑י וָאֶקְרָ֤א לְךָ֙ בִּשְׁמֶ֔ךָ אֲכַנְּךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃
ייחודיות הַשֵּׁם ומרחב מעשיו
אֲנִ֤י יְהוָה֙ וְאֵ֣ין ע֔וֹד זוּלָתִ֖י אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים אֲאַזֶּרְךָ֖ וְלֹ֥א יְדַעְתָּֽנִי׃
לְמַ֣עַן יֵדְע֗וּ מִמִּזְרַח־שֶׁ֙מֶשׁ֙ וּמִמַּ֣עֲרָבָ֔הּ כִּי־אֶ֖פֶס בִּלְעָדָ֑י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃
יוֹצֵ֥ר אוֹר֙ וּבוֹרֵ֣א חֹ֔שֶׁךְ עֹשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם וּב֣וֹרֵא רָ֑ע אֲנִ֥י יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֥ה כָל־אֵֽלֶּה׃ (ס)
הַרְעִ֤יפוּ שָׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וּשְׁחָקִ֖ים יִזְּלוּ־צֶ֑דֶק תִּפְתַּח־אֶ֣רֶץ וְיִפְרוּ־יֶ֗שַׁע וּצְדָקָ֤ה תַצְמִ֙יחַ֙ יַ֔חַד אֲנִ֥י יְהוָ֖ה בְּרָאתִֽיו׃ (ס)
העליונות של היוצר
ה֗וֹי רָ֚ב אֶת־יֹ֣צְר֔וֹ חֶ֖רֶשׂ אֶת־חַרְשֵׂ֣י אֲדָמָ֑ה הֲיֹאמַ֨ר חֹ֤מֶר לְיֹֽצְרוֹ֙ מַֽה־תַּעֲשֶׂ֔ה וּפָעָלְךָ֖ אֵין־יָדַ֥יִם לֽוֹ׃ (ס)
ה֛וֹי אֹמֵ֥ר לְאָ֖ב מַה־תּוֹלִ֑יד וּלְאִשָּׁ֖ה מַה־תְּחִילִֽין׃ (ס)
כֹּֽה־אָמַ֧ר יְהוָ֛ה קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל וְיֹצְר֑וֹ הָאֹתִיּ֣וֹת שְׁאָל֔וּנִי עַל־בָּנַ֛י וְעַל־פֹּ֥עַל יָדַ֖י תְּצַוֻּֽנִי׃
אָֽנֹכִי֙ עָשִׂ֣יתִי אֶ֔רֶץ וְאָדָ֖ם עָלֶ֣יהָ בָרָ֑אתִי אֲנִ֗י יָדַי֙ נָט֣וּ שָׁמַ֔יִם וְכָל־צְבָאָ֖ם צִוֵּֽיתִי׃
השליטה של ה׳ על גורל העמים
אָנֹכִי֙ הַעִירֹתִ֣הֽוּ בְצֶ֔דֶק וְכָל־דְּרָכָ֖יו אֲיַשֵּׁ֑ר הֽוּא־יִבְנֶ֤ה עִירִי֙ וְגָלוּתִ֣י יְשַׁלֵּ֔חַ לֹ֤א בִמְחִיר֙ וְלֹ֣א בְשֹׁ֔חַד אָמַ֖ר יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ (פ)
כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה יְגִ֨יעַ מִצְרַ֥יִם וּֽסְחַר־כּוּשׁ֮ וּסְבָאִים֮ אַנְשֵׁ֣י מִדָּה֒ עָלַ֤יִךְ יַעֲבֹ֙רוּ֙ וְלָ֣ךְ יִֽהְי֔וּ אַחֲרַ֣יִךְ יֵלֵ֔כוּ בַּזִּקִּ֖ים יַעֲבֹ֑רוּ וְאֵלַ֤יִךְ יִֽשְׁתַּחֲוּוּ֙ אֵלַ֣יִךְ יִתְפַּלָּ֔לוּ אַ֣ךְ בָּ֥ךְ אֵ֛ל וְאֵ֥ין ע֖וֹד אֶ֥פֶס אֱלֹהִֽים׃
אָכֵ֕ן אַתָּ֖ה אֵ֣ל מִסְתַּתֵּ֑ר אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל מוֹשִֽׁיעַ׃
בּ֥וֹשׁוּ וְגַֽם־נִכְלְמ֖וּ כֻּלָּ֑ם יַחְדָּו֙ הָלְכ֣וּ בַכְּלִמָּ֔ה חָרָשֵׁ֖י צִירִֽים׃
ישראל ובורא העולם
יִשְׂרָאֵל֙ נוֹשַׁ֣ע בַּיהוָ֔ה תְּשׁוּעַ֖ת עוֹלָמִ֑ים לֹא־תֵבֹ֥שׁוּ וְלֹא־תִכָּלְמ֖וּ עַד־ע֥וֹלְמֵי עַֽד׃ (פ)
כִּ֣י כֹ֣ה אָֽמַר־יְ֠הוָה בּוֹרֵ֨א הַשָּׁמַ֜יִם ה֣וּא הָאֱלֹהִ֗ים יֹצֵ֨ר הָאָ֤רֶץ וְעֹשָׂהּ֙ ה֣וּא כֽוֹנְנָ֔הּ לֹא־תֹ֥הוּ בְרָאָ֖הּ לָשֶׁ֣בֶת יְצָרָ֑הּ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה וְאֵ֥ין עֽוֹד׃
לֹ֧א בַסֵּ֣תֶר דִּבַּ֗רְתִּי בִּמְקוֹם֙ אֶ֣רֶץ חֹ֔שֶׁךְ לֹ֥א אָמַ֛רְתִּי לְזֶ֥רַע יַעֲקֹ֖ב תֹּ֣הוּ בַקְּשׁ֑וּנִי אֲנִ֤י יְהוָה֙ דֹּבֵ֣ר צֶ֔דֶק מַגִּ֖יד מֵישָׁרִֽים׃
הִקָּבְצ֥וּ וָבֹ֛אוּ הִֽתְנַגְּשׁ֥וּ יַחְדָּ֖ו פְּלִיטֵ֣י הַגּוֹיִ֑ם לֹ֣א יָדְע֗וּ הַנֹּֽשְׂאִים֙ אֶת־עֵ֣ץ פִּסְלָ֔ם וּמִתְפַּלְלִ֔ים אֶל־אֵ֖ל לֹ֥א יוֹשִֽׁיעַ׃
הַשֵּׁם הַיָּחִיד וְהַמּוֹשִׁיעַ
הַגִּ֣ידוּ וְהַגִּ֔ישׁוּ אַ֥ף יִֽוָּעֲצ֖וּ יַחְדָּ֑ו מִ֣י הִשְׁמִיעַ֩ זֹ֨את מִקֶּ֜דֶם מֵאָ֣ז הִגִּידָ֗הּ הֲל֨וֹא אֲנִ֤י יְהוָה֙ וְאֵֽין־ע֤וֹד אֱלֹהִים֙ מִבַּלְעָדַ֔י אֵֽל־צַדִּ֣יק וּמוֹשִׁ֔יעַ אַ֖יִן זוּלָתִֽי׃
פְּנוּ־אֵלַ֥י וְהִוָּשְׁע֖וּ כָּל־אַפְסֵי־אָ֑רֶץ כִּ֥י אֲנִי־אֵ֖ל וְאֵ֥ין עֽוֹד׃
בִּ֣י נִשְׁבַּ֔עְתִּי יָצָ֨א מִפִּ֧י צְדָקָ֛ה דָּבָ֖ר וְלֹ֣א יָשׁ֑וּב כִּי־לִי֙ תִּכְרַ֣ע כָּל־בֶּ֔רֶךְ תִּשָּׁבַ֖ע כָּל־לָשֽׁוֹן׃
אַ֧ךְ בַּיהוָ֛ה לִ֥י אָמַ֖ר צְדָק֣וֹת וָעֹ֑ז עָדָיו֙ יָב֣וֹא וְיֵבֹ֔שׁוּ כֹּ֖ל הַנֶּחֱרִ֥ים בּֽוֹ׃
צדקת ישראל
בַּיהוָ֛ה יִצְדְּק֥וּ וְיִֽתְהַלְל֖וּ כָּל־זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים מתארים את בחירת כורש למשימה מיוחדת, את מעשי הבריאה של הַשֵּׁם ואת היותו המציל היחיד.
בחירת כורש למשימה אלוהית
הפסוקים מתארים את בחירתו של כורש על ידי ה' כמי שיישלט בעמים. ה' מבטיח לפרוץ בפניו שערים סגורים ולהעניק לו אוצרות נסתרים. המטרה היא להוכיח שאל המשימה הוא אלוהי ישראל, למען עבדיו יעקב וישראל, גם כשהמלך לא הכיר בנבואה הזו מראש.
ייחודיות הַשֵּׁם ומרחב מעשיו
פסוקים אלו מצהירים על אחדותו המוחלטת של הַשֵּׁם ואין לו שותפים. הַשֵּׁם מצהיר שהוא הבורא של כל מה שקיים, כולל אור וחושך, שלום ורע. המטרה היא שכל העולם, מזרח ומערב, יכירו את כוחו ויידעו שאין אלוהים אחר מלבד אביו, בעוד הטבע כולו משתתף בביטוי צדקו ורעיונו.
העליונות של היוצר
הפסוקים מזהירים מפני ביקורת על תוכנית הבורא ועל מעשיו. הנביא מדגיש את כוחו של הַשֵּׁם כמי שברא את הארץ, את האדם ואת השמים, ומתקף את הטענה שיש לבקש ממנו הוכחות וסימנים לעבודתו המופלאה.
השליטה של ה׳ על גורל העמים
פסוקים אלו מתארים את פעולת ה׳ כמי שקובע את גורל העמים ואת בני ישראל. ה׳ מבטיח לבנות את עריו ולהשיב את הגולים ללא עלות. הוא מצהיר כי העמים מצרים, כוש וסבאה יבואו לכבוש ולהשתחווה לפניו, וכי הוא האלוה היחיד, גם כשהוא נראה כנסתר.
ישראל ובורא העולם
פסוקים אלו מדגישים את ישועת ישראל מפי הַשֵׁם, אשר ברא את העולם בתכלית ובידוע. הבורא מצהיר כי דיבורו אינו נסתר אלא ברור וצדק, וקורא לעובדי הפסלים להכיר בחוסר תועלת אמונותיהם מול כוחו של הַשֵׁם.
הַשֵּׁם הַיָּחִיד וְהַמּוֹשִׁיעַ
הַפסוקִים מַכְרִיזִים אֶת יִחוּדּוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים כְּמָסִים וּמוֹשִׁיעַ יָחִיד. הַשֵּׁם מַבְטִיחַ שֶׁדְּבָרָיו אֲמִתִּים וְלֹא יָשׁוּבוּ, וְשֶׁכָּל הָעוֹלָם יִכְרַע לְפָנָיו בִּזְכוּת הַצֶּדֶק וְהָעֹז שֶׁלּוֹ, וְשֶׁהַנִּכְסְרִים בּוֹ יֵבֹשׁוּ.
צדקת ישראל
הפסוק מתאר את תהליך ההתקדמות של כל זרע ישראל, אשר יזכו לצדק ולקבל את התהילה בקרב הַשֵּׁם. מדובר בהבטחה לעתיד שבו עם ישראל יחיים בצדק ויראו בו גאווה.
הטקסט מסיים בהדגשת הצדק של ישראל והתקווה למלוכה תחת הַשֵּׁם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
כּוֹרֶשׁ כְּמָשִׁיחַ
״דָּרַשׁ רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא, מַאי דִּכְתִיב: ״כֹּה אָמַר ה׳ לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ״, וְכִי כּוֹרֶשׁ מָשִׁיחַ הָיָה? אֶלָּא אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ״
בַּמְּקוֹר הַמּוּצָר, הַתַּלְמוּד בִּמְגִלָּה (יב ע"א) מְפַסֵּר אֶת הַקּוֹרֵא הַנִּפְלָא בְּפָסוּק מֵאִסְיָהוּ: לָמָּה הַשֵּׁם כּוֹבֵר עַל כּוֹרֶשׁ כְּמוֹשִׁיחַ? רַב נַחְמָן בַּר רַב חִסְדָּא מֵבִיא תַּלְמוּדִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱלָה אֶת כּוֹרֶשׁ לְמַעֲמָד מְקֻדָּשׁ, וְגַם אִם הוּא אֵינוֹ הַמָּשִׁיחַ הַמְּצֻפֶּה, הוּא מְקַבֵּל אֶת הַכָּבוֹד שֶׁל הַמָּשִׁיחַ בְּרָגָעִים שֶׁל בְּנִיאַת הַבַּיִת וְאִיסּוּף הַגָּלוּת. הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה מַדְגִּישׁ אֶת הַקֶּשֶׁר הַמְּיֻחָד בֵּין הַשֵּׁם לְכוֹרֶשׁ, אַךְ הַתַּלְמוּד מַבְחִיל בֵּין הַמַּעֲמָד שֶׁל כּוֹרֶשׁ לְעַמּוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ לְעַמּוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ עַצְמוֹ. הַתּוֹרָה מְסַבֶּת שֶׁהַכָּבוֹד שֶׁל הַמָּשִׁיחַ מֻכְתָּב כְּבָר בְּהַצְלָחָתוֹ שֶׁל כּוֹרֶשׁ בְּמִשְׁמָתוֹ.
מגילה י״ב א:ה׳ ↗שמות שנקראו לפני הלידה
״שִׁשָּׁה נִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹתָן עַד שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ, וְאֵלּוּ הֵן: יִצְחָק, וְיִשְׁמָעֵאל, וּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ, וּשְׁלֹמֹה, וְיֹאשִׁיָּהוּ, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.״
בְּפֶרֶק ל"ב מִפִּרְקֵי דְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, נִלְמַד עַל שִׁשָּׁה שְׁמוֹת שֶׁנִּקְרְאוּ בִּשְׁמוֹתָם עוֹד בְּטֶרֶם שֶׁנּוֹלְדוּ. הַמְּקוֹר מְצַיין אֶת יִצְחָק, יִשְׁמָעֵאל, מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, שְׁלֹמֹה, וְיֹאשִׁיָּהוּ, וְגַם אֶת הַשֵּׁם שֶׁל הַמָּשִׁיחַ שֶׁיָּבוֹא בְּיָמֵינוּ. הַתְּוָעָה הַנִּלְמֶדֶת כְּאן הִיא עַל הַכֹּחַ הַמְּקֻדָּשׁ שֶׁבַּשֵּׁם, הַמְּקַבֵּל תְּכֻנָּה מֻכְתָּבָה כְּבָר מִפֶּרֶט. הַסּוֹד בַּטֶּקסט מְדַגֵּשׁ אֶת הַקֶּשֶׁר הַמְּחֻיָּב בֵּין הַשֵּׁם לְמַטָּרַת הַיְקוּם שֶׁל הָאָדָם.
פרקי דרבי אליעזר ל״ב:א׳ ↗בעקבות המפרשים
השליטה המוחלטת של הַשֵּׁם בטבע ובגורל
״ובורא חושך. לבבל וכן עושה שלום ובורא רע:״
בְּפֶרֶט עַל הַפָּסוּק הַסְּפִיקִי בְּיִשְׁיָהוּ, רַשִּׁי מְסַבֵּר כְּבָר שֶׁהַכֹּחַ הַמַּשְׁלִיט עַל הָעוֹלָם הוּא הַשֵּׁם, וְהוּא יוֹצֵר אֶת כָּל הַמַּצָּבִים. הַסְּפִיקִיּוּת בַּתְּוֹרָה כְּבָר אֵינָהּ מַעֲמִידָה סָפֵק בַּכֹּחַ הָאֱלֹהִי, אֶלָּא מַדְגִּישָׁה שֶׁהוּא הַמְּצַיֵּר אֶת הַמְּצִיאוּת כֻּלָּה. רַשִּׁי מְבִיא אֶת הַהֶבֶט שֶׁהַשֵּׁם יוֹצֵר אֶת הַחֹשֶׁךְ, אֶת הָאוֹר, אֶת הַשָּׁלוֹם וְאֶת הָרָע. הַסְּברָה זוֹ מַבְדִּילָה בֵּין הַמַּעֲשִׂים שֶׁהַשֵּׁם יוֹצֵר לְמַטָּרָה, לְעוּמַת הַתְּהוּמָה הַמַּבְדִּילָה בֵּין הַבְּרִיאָה לַכֹּחַ הַמַּשְׁלִיט עָלֶיהָ.
רש״י על ישעיהו 45:7:2 ↗הַבְּרִית הַגְּלוּיָה וְהַמַּטָּרָה הַמְּדֻיֶּקֶת
״לא בסתר דברתי. כשנתתי את התורה ולא אמרתי על תהו על חנם: לזרע יעקב בקשוני כי אם לקבל שכר גדול:״
בַּפֶּסַק הַזֶּה מֵסֵפֶר יְשַׁעְיָהוּ, הַשֵּׁם מְבַטֵּא אֶת הַכַּוָּנָה הַמְּחֻדֶּשֶׁת שֶׁל הַדִּבְרִים. הַנָּבִיא מַדְגִּישׁ שֶׁהַשֵּׁם לֹא אָמַר דְּבָרִים בְּסוֹתֵר אוֹ בְּעֶמְצָה לְלֹא טַעַם. הַמַּטָּרָה שֶׁל הַדִּבְרִים הִיא גְּלוּיָה וּבִרְתִּית, כְּדֵי שֶׁעַם יַעֲקֹב יוּכַל לְהַשְׁכִּיל לִמְצֹא אֶת הַשֵּׁם וְלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ שָׂכָר גָּדוֹל. רַשִּׁי מְסַבֵּר אֶת הַפֶּסֶק כְּשֶׁמְּקַשֵּׁר אוֹתוֹ לְמַתַּן הַתּוֹרָה. לְפִי הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה, הַכַּוָּנָה בַּדִּבְרִים הַגְּלוּיִים הִיא לְמַנְעַן הַתּוֹרָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה בָּהּ עֲמֻסָּה לְלֹא חֵן, אֶלָּא הִיא הֵבְאָה אֶת הַהַבְטָחָה לִשְׂכָר הַמְּחַכִּים לָהּ. הַסּוֹבֵל הַמְּרַכָּז הוּא הַקֶּשֶׁר בֵּין הַגְּלוּיוּת שֶׁל הַדָּבָר לְבֵין הַמַּטָּרָה הַחֲיוֹבִית שֶׁל הַתּוֹרָה.
רש״י על ישעיהו 45:19:1 ↗ההכרה בייחודיות הַשֵּׁם
״למען וגו'. ועוד אזרתיך להיות שמי נודע בכל העולם, כי אני לבדי ואין עוד:״
הַמִּקְרָא בְּפֶרֶק מַהֲלַכֵּי יְשַׁעְיָהוּ מְדַבֵּר עַל הַמַּטָּרָה שֶׁל הַשֵּׁם בְּמַעֲשֵׂהוּ. הַשֵּׁם מַבְטִיחַ לְכֹרֶשׁ שֶׁהוּא יַעֲזֹר לוֹ כְּדֵי שֶׁשְּׁמוֹ יִוָּדַע בְּכָל הָעוֹלָם. הַמַּטָּרָה הִיא לְהַדְגִּישׁ שֶׁאֵין אֵף אדם אוֹ כּוֹחַ אַחֵר בְּעוֹלָם שֶׁהוּא כָּל כָּךְ יִחוּד וְעַצְמָעִי. אֶבֶן עֶזְרָא בְּפֵרוּשׁוֹ עַל יְשַׁעְיָהוּ מַסְבִּיר שֶׁהַמַּטָּרָה שֶׁל הַשֵּׁם בְּמַעֲשֵׂיוֹ הַמְּדֻגָּרִים הִיא הַכְּרָאָה שֶׁהַשֵּׁם הוּא הַיָּחִיד וְאֵין עוֹד. הַמּוֹדָעָה הַזּוֹ מִתְקַיֶּמֶת כְּדֵי שֶׁכָּל הָעוֹלָם יֶאֱמְרוּ שֶׁהַשֵּׁם הוּא הַיָּחִיד וְאֵין אֶחָד אַחֵר כְּמוֹהוּ.
אבן עזרא על ישעיהו 45:6:1 ↗הגילוי של הַשֵּׁם
״לא וגו'. והנה לא בראתי הארץ לתוהו, ואיך אומר לזרע ישראל תהו בקשוני, ורבים פירשוהו לא בסתר דברתי על מעמד הר סיני, והנכון בעיני שהוא״
בְּפֶרֶק הַזֶּה בַּיִשְׁעִיָּהוּ, הַשֵּׁם מְבַקֵּשׁ לְהַדְגִּישׁ שֶׁהוּא לֹא יוֹצֵר דְּבָרִים לְלֹא מַטָּרָה. הַנָּבִיא מְצַיֵּן שֶׁהַשֵּׁם לֹא בָּרָא אֶת הָאָרֶץ כְּתוֹהוּ וּבְלִי מַשְׁמָע. הַשֵּׁם מְדַבֵּר בְּצִדְקוֹ וּבְיֹשֶׁר, וְהוּא לֹא מְסַתֵּר דְּבָרִים בְּסוֹד כְּדֵי לְהַפְתִּיעַ, אֶלָּא הוּא מְגַלֶּה אֶת תָּכְנִיתוֹ. אֶבֶן עֶזְרָא מְסַבֵּר עַל הַפֶּסוּק הַזֶּה שֶׁאולי הַכַּוָּנָה הִיא רֶמֶז לְאֵלֶּה שֶׁיַּתְעוּ בָּעָתִיד. הוּא טוֹעֵן שֶׁהַשֵּׁם גָּלוּי לְעַיִן כֻּלָּם, לְיִשְׂרָאֵל וְלַגּוֹיִם הַכֹּל. הַמְפַרֵּשׁ רוֹאֶה בַּדְּבָרִים רֶמֶז לַגְּלוֹיִים הַעָתִידִים שֶׁהַנָּבִיא יַכְרִיז, וְלֹא רַק כַּכְּתִיבָה עַל מַעֲמַד הַר סִינַי.
אבן עזרא על ישעיהו 45:19:1 ↗