ביום ההוא, שבע נשים יאחזו באיש אחד ויגידו: "נאכל את הלחם שלנו ונלבש את הבגדים שלנו, רק תקרא לנו בשמך כדי שתסיר את הבושה שלנו".
וְהֶחֱזִיקוּ֩ שֶׁ֨בַע נָשִׁ֜ים בְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר לַחְמֵ֣נוּ נֹאכֵ֔ל וְשִׂמְלָתֵ֖נוּ נִלְבָּ֑שׁ רַ֗ק יִקָּרֵ֤א שִׁמְךָ֙ עָלֵ֔ינוּ אֱסֹ֖ף חֶרְפָּתֵֽנוּ׃ (ס)ישעיהו · פרק ד׳
התחייבות ביום הדין וההתחדשות של ירושלים
דיון בקושי הכלכלי והחברתי ביום הדין, והבטחה להגנה ולעטרת כבוד על ירושלים
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ישעיהו ד׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
התחייבות ביום הדין וההתחדשות של ירושלים
ביום ההוא יהיה צמיחת ה' כגאווה וככבוד, ופרי הארץ יהיה לתפארת ולהדר עבור השארים מבית ישראל.
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃הנשאר בציון והנותר בירושלים ייקרא קדוש, כי כל הכתוב בחיים בירושלים.
וְהָיָ֣ה ׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלִָֽם׃אם אדוני ירד ברוח משפט וברוח מוחשת את לכלוך בנות ציון ואת דם ירושלים מתוכה.
אִ֣ם ׀ רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנוֹת־צִיּ֔וֹן וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר׃הַגִּלּוּי הָאֱלֹהִי עַל צִיּוֹן
וְהַשֵּׁם יִיצֵר עַל כָּל מְקוֹם הַר צִיּוֹן וְעַל כָּל הַמִּקְרָאָה עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְאוֹר אֵשׁ לַהַב בַּלַּיְלָה, כִּי עַל כָּל הַכָּבוֹד יְכֻסֶּה.
וּבָרָ֣א יְהוָ֡ה עַל֩ כָּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן ׀ יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כָּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה׃וְהִיא תִּהְיֶה סֻכָּה לְצֵל בַּיּוֹם מִן הַחֹם, וְלַמִּקְלַע וְלַמִּסְתּוֹר מִן הַרוּחַ וּמִן הַגֶּשֶׁם.
וְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־יוֹמָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
התחייבות ביום הדין וההתחדשות של ירושלים
וְהֶחֱזִיקוּ֩ שֶׁ֨בַע נָשִׁ֜ים בְּאִ֣ישׁ אֶחָ֗ד בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ לֵאמֹ֔ר לַחְמֵ֣נוּ נֹאכֵ֔ל וְשִׂמְלָתֵ֖נוּ נִלְבָּ֑שׁ רַ֗ק יִקָּרֵ֤א שִׁמְךָ֙ עָלֵ֔ינוּ אֱסֹ֖ף חֶרְפָּתֵֽנוּ׃ (ס)
בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִֽהְיֶה֙ צֶ֣מַח יְהוָ֔ה לִצְבִ֖י וּלְכָב֑וֹד וּפְרִ֤י הָאָ֙רֶץ֙ לְגָא֣וֹן וּלְתִפְאֶ֔רֶת לִפְלֵיטַ֖ת יִשְׂרָאֵֽל׃
וְהָיָ֣ה ׀ הַנִּשְׁאָ֣ר בְּצִיּ֗וֹן וְהַנּוֹתָר֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם קָד֖וֹשׁ יֵאָ֣מֶר ל֑וֹ כָּל־הַכָּת֥וּב לַחַיִּ֖ים בִּירוּשָׁלִָֽם׃
אִ֣ם ׀ רָחַ֣ץ אֲדֹנָ֗י אֵ֚ת צֹאַ֣ת בְּנוֹת־צִיּ֔וֹן וְאֶת־דְּמֵ֥י יְרוּשָׁלִַ֖ם יָדִ֣יחַ מִקִּרְבָּ֑הּ בְּר֥וּחַ מִשְׁפָּ֖ט וּבְר֥וּחַ בָּעֵֽר׃
הַגִּלּוּי הָאֱלֹהִי עַל צִיּוֹן
וּבָרָ֣א יְהוָ֡ה עַל֩ כָּל־מְכ֨וֹן הַר־צִיּ֜וֹן וְעַל־מִקְרָאֶ֗הָ עָנָ֤ן ׀ יוֹמָם֙ וְעָשָׁ֔ן וְנֹ֛גַהּ אֵ֥שׁ לֶהָבָ֖ה לָ֑יְלָה כִּ֥י עַל־כָּל־כָּב֖וֹד חֻפָּֽה׃
וְסֻכָּ֛ה תִּהְיֶ֥ה לְצֵל־יוֹמָ֖ם מֵחֹ֑רֶב וּלְמַחְסֶה֙ וּלְמִסְתּ֔וֹר מִזֶּ֖רֶם וּמִמָּטָֽר׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים מתארים מצב של קושי חברתי ומשפחתי עתידי, לצד הבטחה להגנה אלוהית על ירוות וציוון.
התחייבות ביום הדין וההתחדשות של ירושלים
הפסוקים מתארים יום קשה שבו נשים יבקשו רק זכויות בסיסיות וכיסוי לבושה. לאחר מכן מתאר הנביא תקופה של התחדשות וקדושה עבור שארית ישראל בירושלים, לאחר שהאל יטהר את העיר מכל חטא ודם באמצעות רוח משפט וצדק.
הַגִּלּוּי הָאֱלֹהִי עַל צִיּוֹן
הַפֶּסֶק מְתָאֵר אֵיךְ הַשֵּׁם יִצְרָה עוֹלָם מִקְדָּשׁ עַל הַר צִיּוֹן. הַשֵּׁם יַעֲטִיר עַל הַמָּקוֹם עָנָן, עָשָׁן וְאוֹר אֵשׁ בַּלַּיְלָה, וְיִקְרָה לַכָּבוֹד הַנִּמְצָא שָׁם. הַמָּקוֹם יִהְיֶה כְּסֻכָּה הַמַּגִּישָׁה צֵל מֵהַחֹם וְהַגֶּשֶׁם, וְכְּמִקְלַע וְכְמִסְתּוֹר מֵהָרוּחַ וּמֵהַסּוּפָה.
הפסוקים מסתיימים בתיאור עטרת כבוד ויופי שיינתנו לירושלים ולקבוצת הניצולים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השידוך בין כל האלוהים
״(וישתחוו לך) [השתחוו לו] כל אלהים (תהלים צז ז), כשידין לאומות העולם ידין לאלהיהם עמהם, שנאמר כי באש ה' נשפט וגו' (ישעיה סו טז), כיון״
המרחץ התנחומא בובר על הפסוק מתאר מצב שבו כל האלוהים של אומות העולם ישתחוו לה'. לפי הפירוש הזה, כשיש דין לאומות העולם, הדין נעשה גם מול האלוהים שלהם. זה קורה כי הדין של ה' מתבצע באש, ואין כוח לעמוד באש הזו. כדי להציל את האלוהים הללו מהאש, הקדוש ברוך הוא שולח מלאכים עם קולרין ושלשלאות. המלאכים הללו קושרים אותם וזורקים אותם אל תוך האור. המדרש מבסס את הדברים על פסוקים מספר ישעיה ומלאכי, ומציג תמונה של דין אלוהי שמשפיע על כל הישויות המנהיגות את העמים.
תנחומא בובר, שופטים י׳:א׳ ↗חיי הנצח של הצדיקים
״תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: צַדִּיקִים שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחְיוֹתָן אֵינָן חוֹזְרִין לַעֲפָרָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַים קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כׇּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלָיִם״.״
במסכת סנהדרין מובא תנא דבי אליהו שמדבר על גורל הצדיקים בעתיד לבוא. לפי הפירוש הזה, הצדיקים שהקדוש ברוך הוא יקים מן המתים לא יחזרו לשוב לאפר. הבסיס לדבר זה הוא הפסוק מספר ישעיהו, הקובע שמה שיישאר בציון ובירושלים יהיה קדוש, ועל הקדוש הזה נאמר שכל הכתוב מתפרש עבור החיים שבירושלים. התנוי מסביר שמה שקבוע וקדוש לעולם, גם הצדיקים יהיו קיימים לעד. הגישה כאן משתמשת בפרשנות המקשרת בין קדושת ירושלים לבין חיי הנצח של בני האדם שנבחרו בה.
סנהדרין צ״ב א:כ״ד ↗בעקבות המפרשים
התקווה של שבע הנשים
״שבע נשים באיש אחד. מרוב אלמנות רבות, באיש אחד מבקשות ממנו שישא אותן:״
בפסוק הראשון של פרק ד' בישעיהו, הנביא מתאר מצב שבו שבע נשים יתחברו לאיש אחד. הסיבה לכך היא המצב הקשה של האלמנות הרבות, שמחפשות רק מי שיקח אותן ויחזיק בהן. המצב הזה מעיד על קושי עצום ועל רצון פשוט למצוא הגנה ופרנסה. רש"י מסביר שהסיבה המרכזית למצב הזה היא ריבוי האלמנות, שכל אחת מהן מבקשת מהגבר הזה לאמץ אותה. הפרשן מציג זאת כתוצאה של מצוקה חברתית וכלכלית שבה נשים מחפשות רק את היכולת לשרוד ולהתקיים בתוך הקהילה.
רש״י על ישעיהו 4:1:2 ↗הקולות בתוך המבשרת
״ועל מקראיה. הקרואים בתוכה:״
בפסוק חמש, הנביא ישעיהו מתאר את המבשרת שתיקח את העם. לפי רש"י, הפסוק הזה מתייחס לקולות שניתן לשמוע בתוך הבשורה עצמה. הכוונה היא לקולות הקוראים ומזכירים את הבוא של הדר והתפארת. רש"י מפרש את המילה "מקראיה" כקולות שמוזכרים בתוך הטקסט. הוא מסביר שהקולות הללו הם חלק מההתעוררות וההכרזה על השגחת הַשֵּׁם. הפירוש מתמקד בתוכן הקריאה המופיע בתוך הנבואה.
רש״י על ישעיהו 4:5:1 ↗התקווה שנותרה לאחר המלחמה
״והחזיקו שבע. הטע' רוב בעבור ימי השבוע, כל זה בעבור שימותו הזכרים במלחמה:״
הפסוק מתאר מצב שבו שבע נשים יתפסו גבר אחד, ורק יבקשו להיקרא בשמו. המצב הזה מופיע כתוצאה של קשיים ומוות של גברים במלחמה. לפי אבן עזרא, המספר שבע יכול לייצג את ימי השבוע, כשהתקווה היא שהחיים יתחדשו לאחר החורבן. הפסוק מראה את הקושי של הנשים שנותרו ללא הגנה או משפחה. המפרש מסביר שהדבר קורה בגלל מות הגברים בקרב. הדיבור מתמקד ברצון הפשוט של הנשים למצוי בתוך מסגרת משפחתית, למרות המצב הקשה והמחסור בגברים.
אבן עזרא על ישעיהו 4:1:1 ↗הטהרה של ירושלים
״ברוח בער. מגזרת ובערת הרע (דברים כ"א כ"א):״
בפסוק זה, ישעיהו מתאר תהליך של ניקוי וטהרה. הַשֵּׁם יבצע פעולה של שטיפה וטיהור כדי להסיר את הלכלוך והרע מתוך ירוק קדוש. הדימוי של רוח ששוטפת את הלכלוך מראה על הכנה פנימית ורוחנית של העם. אבן עזרא מסביר שהטהרה מתבססת על הרעיון שכל רע צריך להיגרע ולהימחק. הוא מתייחס לפסוק בספר דברים, שם נאמר שצריך להשמיד את הרע מקרב העם. לפי הפירוש, הפעולה בישעיהו היא המשך של תהליך התיקון וההסרה של כל מה שאינו ראוי.
אבן עזרא על ישעיהו 4:4:3 ↗