בָּעֵת הַזֹּאת שָׁלַח מֶלֶךְ בָּבֶל, מֶרְדֹּכַי בֶּן בַּלְדָּן, מְסָרִים וּמַתָּנוֹת אֶל חִזְקִיָּהוּ, וְהוּא שָׁמַע שֶׁהוּא חֹלֶה וְנֶחֱזַק.
בָּעֵ֣ת הַהִ֡וא שָׁלַ֡ח מְרֹדַ֣ךְ בַּ֠לְאֲדָן בֶּֽן־בַּלְאֲדָ֧ן מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל סְפָרִ֥ים וּמִנְחָ֖ה אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ וַיִּשְׁמַ֕ע כִּ֥י חָלָ֖ה וַֽיֶּחֱזָֽק׃ישעיהו · פרק לט׳
ביקור שליחי בבל בבית חזקיה והנבואה על הגלות
חזקיה מראה למשלחים את כל אוצרות הממלכה, ואליהו הנביא מזהיר מפני העתיד שבו יילכו כל האוצרות לבבל.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ישעיהו לט׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
ביקור שליחי בבל בבית חזקיה
חִזְקִיָּהוּ שָׂמַח עֲלֵיהֶם, וְהֵראָם אֶת בֵּית אוֹצָרוֹ, אֶת הַכֶּסֶף, אֶת הַזָּהָב, אֶת הַבְּשָׂמִים, אֶת הַשֶּׁמֶן הַטּוֹב וְאֶת כָּל כְּלֵי הַבַּיִת וְאֶת כָּל מָצָא בָּאוֹצָרוֹת שֶׁלּוֹ. לֹא הָיָה דָּבָר בְּבֵיתוֹ אוֹ בְּמַמְלַכְתּוֹ שֶׁחִזְקִיָּהוּ לֹא הֵרָאָה לָהֶם.
וַיִּשְׂמַ֣ח עֲלֵיהֶם֮ חִזְקִיָּהוּ֒ וַיַּרְאֵ֣ם אֶת־בֵּ֣ית נכתה [נְכֹת֡וֹ] אֶת־הַכֶּסֶף֩ וְאֶת־הַזָּהָ֨ב וְאֶת־הַבְּשָׂמִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ הַשֶּׁ֣מֶן הַטּ֗וֹב וְאֵת֙ כָּל־בֵּ֣ית כֵּלָ֔יו וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר נִמְצָ֖א בְּאֹֽצְרֹתָ֑יו לֹֽא־הָיָ֣ה דָבָ֗ר אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הֶרְאָ֧ם חִזְקִיָּ֛הוּ בְּבֵית֖וֹ וּבְכָל־מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃יִשְׁעִיָּהוּ הַנָּבִיא בָּא אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ: "מָה אָמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וּמֵאַיִן בָּאוּ אֵלֶיךָ?". חִזְקִיָּהוּ ענה לוֹ: "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ אֵלַי מִבָּבֶל".
וַיָּבֹא֙ יְשַׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מָ֥ה אָמְר֣וּ ׀ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֗לֶּה וּמֵאַ֙יִן֙ יָבֹ֣אוּ אֵלֶ֔יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ מֵאֶ֧רֶץ רְחוֹקָ֛ה בָּ֥אוּ אֵלַ֖י מִבָּבֶֽל׃הוּא שָׁאַל: "מָה הֵם רָאוּ בְּבֵיתְךָ?". חִזְקִיָּהוּ ענה: "אֶת כָּל מָה שֶׁבְּבֵיתִי הֵם רָאוּ, לֹא הָיָה דָּבָר בָּאוֹצָרוֹת שֶׁלִּי שֶׁלֹּא הֵרָאָה לָהֶם".
וַיֹּ֕אמֶר מָ֥ה רָא֖וּ בְּבֵיתֶ֑ךָ וַיֹּ֣אמֶר חִזְקִיָּ֗הוּ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר בְּבֵיתִי֙ רָא֔וּ לֹֽא־הָיָ֥ה דָבָ֛ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הִרְאִיתִ֖ים בְּאוֹצְרֹתָֽי׃ה–ח
הנבואה על גלות בבל
ישעיהו אמר לחזקיהו: שמע את דברי הַשֵּׁם, אדון הצבאות.
וַיֹּ֥אמֶר יְשַׁעְיָ֖הוּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃הנה יבואו ימים שבהם כל מה שבביתך וכל מה שאבו אבותיך עד היום בבבל, יילקח. לא יישאר דבר, כך אמר הַשֵּׁם.
הִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א ׀ כָּל־אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר אָצְר֧וּ אֲבֹתֶ֛יךָ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בָּבֶ֑ל לֹֽא־יִוָּתֵ֥ר דָּבָ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃מבניך שייצאו ממך, אלו שתוליד, יילקחו, והם יהיו עבדים בתוך ארמון מלך בבל.
וּמִבָּנֶ֜יךָ אֲשֶׁ֨ר יֵצְא֧וּ מִמְּךָ֛ אֲשֶׁ֥ר תּוֹלִ֖יד יִקָּ֑חוּ וְהָיוּ֙ סָרִיסִ֔ים בְּהֵיכַ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃חזקיהו אמר לישעיהו: טוב דברי הַשֵּׁם שאמרת. ואמר: אולי יהיה שלום ואמת בימיי.
וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ ט֥וֹב דְּבַר־יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֑רְתָּ וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י יִהְיֶ֛ה שָׁל֥וֹם וֶאֱמֶ֖ת בְּיָמָֽי׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
ביקור שליחי בבל בבית חזקיה
בָּעֵ֣ת הַהִ֡וא שָׁלַ֡ח מְרֹדַ֣ךְ בַּ֠לְאֲדָן בֶּֽן־בַּלְאֲדָ֧ן מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֛ל סְפָרִ֥ים וּמִנְחָ֖ה אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ וַיִּשְׁמַ֕ע כִּ֥י חָלָ֖ה וַֽיֶּחֱזָֽק׃
וַיִּשְׂמַ֣ח עֲלֵיהֶם֮ חִזְקִיָּהוּ֒ וַיַּרְאֵ֣ם אֶת־בֵּ֣ית נכתה [נְכֹת֡וֹ] אֶת־הַכֶּסֶף֩ וְאֶת־הַזָּהָ֨ב וְאֶת־הַבְּשָׂמִ֜ים וְאֵ֣ת ׀ הַשֶּׁ֣מֶן הַטּ֗וֹב וְאֵת֙ כָּל־בֵּ֣ית כֵּלָ֔יו וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר נִמְצָ֖א בְּאֹֽצְרֹתָ֑יו לֹֽא־הָיָ֣ה דָבָ֗ר אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הֶרְאָ֧ם חִזְקִיָּ֛הוּ בְּבֵית֖וֹ וּבְכָל־מֶמְשַׁלְתּֽוֹ׃
וַיָּבֹא֙ יְשַׁעְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֶל־הַמֶּ֖לֶךְ חִזְקִיָּ֑הוּ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו מָ֥ה אָמְר֣וּ ׀ הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֗לֶּה וּמֵאַ֙יִן֙ יָבֹ֣אוּ אֵלֶ֔יךָ וַיֹּ֙אמֶר֙ חִזְקִיָּ֔הוּ מֵאֶ֧רֶץ רְחוֹקָ֛ה בָּ֥אוּ אֵלַ֖י מִבָּבֶֽל׃
וַיֹּ֕אמֶר מָ֥ה רָא֖וּ בְּבֵיתֶ֑ךָ וַיֹּ֣אמֶר חִזְקִיָּ֗הוּ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁ֤ר בְּבֵיתִי֙ רָא֔וּ לֹֽא־הָיָ֥ה דָבָ֛ר אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־הִרְאִיתִ֖ים בְּאוֹצְרֹתָֽי׃
ה–ח
הנבואה על גלות בבל
וַיֹּ֥אמֶר יְשַׁעְיָ֖הוּ אֶל־חִזְקִיָּ֑הוּ שְׁמַ֖ע דְּבַר־יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃
הִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א ׀ כָּל־אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר אָצְר֧וּ אֲבֹתֶ֛יךָ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בָּבֶ֑ל לֹֽא־יִוָּתֵ֥ר דָּבָ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
וּמִבָּנֶ֜יךָ אֲשֶׁ֨ר יֵצְא֧וּ מִמְּךָ֛ אֲשֶׁ֥ר תּוֹלִ֖יד יִקָּ֑חוּ וְהָיוּ֙ סָרִיסִ֔ים בְּהֵיכַ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃
וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶֽל־יְשַׁעְיָ֔הוּ ט֥וֹב דְּבַר־יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֑רְתָּ וַיֹּ֕אמֶר כִּ֥י יִהְיֶ֛ה שָׁל֥וֹם וֶאֱמֶ֖ת בְּיָמָֽי׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הקטע מתאר את הביקור של שליחי בבל אצל המלך חזקיה ואת התגובה הנבואית על גורל הממלכה.
פסוקים א–ד
ביקור שליחי בבל בבית חזקיה
מֶלֶךְ בָּבֶל שׁוֹלֵחַ שַׁלְהוּם אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּעֵת מַחֲלָתוֹ. חִזְקִיָּהוּ מַרְשִׁים אוֹתָם בְּאוֹצָרוֹ הַמֶּלֶכְתִּי. לְאַחַר מִכָּךְ, הַנָּבִיא יִשְׁעִיָּהוּ שׁוֹאֵל עַל הַבּוֹאִים, וְחִזְקִיָּהוּ מְאַשֵּׁר שֶׁהֵם רָאוּ אֶת כָּל הָאוֹצָרִים בְּבֵיתוֹ.
פסוקים ה–ח
הנבואה על גלות בבל
ישעיהו מנבא למלך חזקיהו כי יבואו ימים שבהם כל רכוש בית המלוכה ואוצר אבותיו שנבזו בבבל יילקח. הנביא מזהיר גם כי צאצאי המלך יילקחו בשבי ויהיו עבדים בבבל. חזקיהו מקבל את דברי הַשֵּׁם, אך מבטא תקווה לשלום בבתקופתו.
הפרק מסתיים בהצגת חזון החורבן והשבי לבבל.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
קשרים בין אומות ודרכי זיהוי
״גּוֹי שֶׁבָּא עַל גּוֹיָה וְיָלְדָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. גוֹיִם יֵשׁ לָהֶם יְחָסִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. גוֹיִם אֵין לָהֶן יְחָסִין. וְהָא כְתִיב בָּעֵת הַהִיא״
הַתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי בְּסֵפֶר יְבָמוֹת דּוֹנֶה בְּשֶׁאֵלָה מֶתּוּרִית אִם קַיָּם קֶשֶׁר מִשְׁפַּחְתִּי בֵּין אֻמּוֹת שׁוֹנוֹת. רַבִּי יוֹחָנָן נוֹטֶה לְהַכְרָה בְּקִימוּם יַחֲסִים כָּזֶה, וּמֵבִיא כְּדֻגְמָה אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁנִּמְצָא בֵּין מֶלֶק בָּבֶל וּבֵין חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, כְּשֶׁנִּשְׁלְחוּ סְפָרִים וּמִנְחָה. מִצַד שֵׁנִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִתְנֶה שֶׁאֵין יַחַס בֵּין הָעַמִּים. הַמִּקְרֵא מְסַבֵּךְ אֶת הַנִּיקוּד עַל בָּסִיס הַבִּטּוּיִים בַּמְקֹור, כְּמוֹ הַמִּשְׁפָּט "קוֹצֵץ בֶּן קוֹצֵץ" שֶׁהוּא כְּבִיתּוּי לְזִיהוּי שֶׁל אדם אוֹ מֶלֶךְ. הַדְּרָשָׁה מְבִיאָה אֶת הַמִּלִּים עַל הַמִּמְשָׁל בְּעַצְמוֹ, וּמַקְשִׁיחָה אֶת הַמִּשְׁפָּט עַל הַמִּקְרֶה שֶׁל הָמָן בֶּן הַמְדָתָא. בְּסוֹף הַדְּרָשָׁה, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מַשְׁוֶה אֶת הַקְּשָׁר שֶׁל הָעֲבָדִים בַּמִּקְרֵא לְהַכְרָשָׁה שֶׁגַּם לָהֶם יֵשׁ יִיחוּס.
תלמוד ירושלמי יבמות ב׳:ו׳:ג׳ ↗הקשר בין שלחי בבל למופת חזקיה
״הָנֵי אַרְבַּע פְּסִיעוֹת מַאי הִיא? דִּכְתִיב: ״בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח מְרֹדַךְ בַּלְאֲדָן בֶּן בַּלְאֲדָן מֶלֶךְ בָּבֶל סְפָרִים וְגוֹ׳״. מִשּׁוּם ״כִּי חָלָה חִזְקִיָּהוּ וַיֶּחֱזָק״ שַׁדַּר לֵיהּ סְפָרִים״
הגמרא במסכת סנהדרין דנה במניבות של ארבע פסיעות מסוימות. היא מביאה כדוגמה את הפסוק מספר ישעיהו המתאר את שלחי בבל ששלח מלך בבל, בבל בן בבל, אל חזקיה המלך עם ספרים ומתנות. המקור שואל מדוע בחר המלך לשלוח דווקא ספרים ומנחות דווקא בתקופה שבה חזקיה חלה ואז חזר להיות חזק. הפרשנות המובאת כאן, המיוחסת לרבי יוחנן, מציעה שהסיבה לשליחת הספרים הייתה כדי לדרוש את המופת שהיה בארץ. לפי דבריו, ביום שבו חזק מותו, נמשכו עוד שעתיים של חיים. הגישה כאן מנסה למצוא קשר בין האירועים המדיניים לבין המופת הנסי בבריאות המלך.
סנהדרין צ״ו א:י׳ ↗בעקבות המפרשים
העושר שבממלכה והאיום שבחשיפה
״בית נכתה. בית גנזיו של בשמים כמו (בראשית ל״ז:כ״ה) נכאת וצרי ולוט:״
בפרק זה משתמש רש״י בסיפור המקראי כדי להמחיש את עושר הממלכה. הוא משווה את אוצרות המלך חזקיהו לבת המלך יוסף, שכל אוצרות הממלכה היו אצלה. המשל מדגיש שהעושר שהוצג בפני שליחי בבל היה כה רב, עד שנראה כמו אוצרות הממלכה עצמה. הטקסט מתמקד בפרטים המדויקים של הממצאים המלכותיים. רש״י מסביר שההשוואה למקרה של יוסף נועדה להבהיר את עוצמת העושר שנחשף. הוא מתבסס על התיאור בבראשית על אוצרות המלכות, ומראה כיצד המציאות ביהודה הייתה דומה מאוד במידת הפאר שלה.
רש״י על ישעיהו 39:2:1 ↗השילוב שבין השליחות לתוצאה
״לא יותר דבר. מדה כנגד מדה כנגד לא היה דבר:״
בפסוק זה, רש"י מפרש את דברי ישעיהו ומדגיש כי לא היה דבר נוסף מעבר לכך. הוא מציע שהקשר בין המעשים לתוצאות נשמר בדיוק מדויק, שבו כל מידה מול מידה משתווה למידה כנגד מידה. הפירוש מתמקד בכך שהתוצאה שהתרחשה היא התוצאה הישירה והבלעדית של המעשים שהתרחשו קודם לכן. רש"י אינו מציע הסבר מורכב או סיבות נוספות, אלא מדגיש את הישירות של האירוע.
רש״י על ישעיהו 39:6:1 ↗הביקור המלכותי והחשיפת
״בעת. פרשה זו מפורשת בספר מלכים:״
בפרשה זו, כפי שמוסבר בפי אבן עזרא, מתאר הנביא ישעיהו את הביקור של חזקיה המלך בבבל. המלך מראה למשלכי בבל את כל אוצרות ארצו ואת עוצמת ממלכתו. המעשה הזה אינו רק הצגת עושר, אלא הוא מכיל רמזים עתידיים על מה שיקרה לממלכה. הטקסט מתמקד בשיחה שנערכה בין המלך למשלכי בבל. אבן עזרא מציין כי פרשה זו מוסברת גם בספר מלכים, ומדגיש את הקשר בין האירוע הזה לבין ההשלכות ההיסטוריות שיבואו לאחר מכן. המעשה מציג את החשיפה של אוצרות יהודה בפני כוח זר.
אבן עזרא על ישעיהו 39:1:1 ↗הבשורה על הבריאות וההתעניינות בנס
״וישמע. ר״ל על כי שמע שחלה ונתרפא לכן שלח לו ספרים ומנחה דרך אהבה ובד״ה נאמר ששלח לדרוש המופת הנעשה בחליו:״
בפסוק הראשון של פרק שלושים ותשע, מדובר על כך שמלך בבל שמע על בריאותו של חזקיהו המלך. המצודת דוד מסביר שהשליחים של בבל שלחו ספרים ומתנות למלך חזקיהו מתוך רצון טוב ואהבה, לאחר ששמעו שהוא נרפא ממחלתו. הפירוש מציע שהשליחות נועדה גם כדי לחקור את הנס המופת שקרה לחזקיהו. המפרש רואה בביקורת הבבלים הזדמנות לגלות את כוחו של הַשֵּׁם דרך הריפוי שקרה למלך.
מצודת דוד על ישעיהו 39:1:1 ↗האוצר שנלקח
״ואשר אצרו. אשר טמנו באוצר:״
בפרק זה של ספר ישעיהו, מופיע תיאור של חשיפת אוצר המטבעות והזהב שנמצאו בתוך המערה. המפרש מצודת דוד מסביר כי המילים "אשר אצרו" מתייחסות למטבעות שנשמרו ונשמרו בתוך אוצר סודי. ההסבר מתמקד בתוכן הפיזי של מה שנמצא שם. לפי המצודת דוד, מדובר בחפצי אוצר שהוחבאו במקום מסוים. הפירוש אינו מוסיף פרשנות רגשית אלא מתמקד בזיהוי המטבעות והזהב שהיו אצורים שם.
מצודת דוד על ישעיהו 39:6:2 ↗