בימים ההם חלה חזקיה למות, וישעיהו בן אמץ הנביא בא אליו ואמר לו: כך אמר ה׳: תן פקודה לביתך, כי אתה עומד למות ולא תחיה.
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּב֣וֹא אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃ישעיהו · פרק לח׳
חוליו ותפילתו של חזקיה, תגובת הַשֵּׁם ומכתבו של המלך
חזקיה מלך יהודה חולה למות, הנביא ישעיהו מביא לו בשורה קשה, והמלך מתפלל להארכת ימים.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ישעיהו לח׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
חוליו ותפילתו של חזקיה
וחזקיה פנה את פניו אל הקיר והתפלל אל ה׳.
וַיַּסֵּ֧ב חִזְקִיָּ֛הוּ פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃ואמר: אנא ה׳, זכור את מה שהלכתי לפניך באמת ובלב שלם, ועשיתי את הטוב בעיניך. וחזקיה בכה בבכי גדול.
וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהוָה֙ זְכָר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ (ס)והיה דבר ה׳ לישעיהו שאמר:
וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יְשַׁעְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃התגובה למחלת חזקיהו
לך, לך ותגיד לחזקיהו: כך אמר ה׳ אלוהי אביך דוד: שמעתי את התפילה שלך, ראיתי את הדמעות שלך. הנה, אני מוסיף לך חמש עשרה שנה ליומייך.
הָל֞וֹךְ וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ יוֹסִ֣ף עַל־יָמֶ֔יךָ חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃ואת העיר הזאת ואותך אציל מיד מלך אשור, ואגן על העיר הזאת.
וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃וזה לך האות מאת ה׳: מה שה׳ אמר, זה מה שהוא יעשה.
וְזֶה־לְּךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃הנה, אני מחזיר את צל המדרגות שירדה עשר מדרגות בשמש של אחז, והשמש תחזור עשר מדרגות במדרגות שירדו.
הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָרְדָה֩ בְמַעֲל֨וֹת אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת וַתָּ֤שָׁב הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַעֲל֔וֹת בַּֽמַּעֲל֖וֹת אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה׃ (ס)מכתבו של חזקיהו מלך יהודה
מכתב לחזקיהו מלך יהודה, בתחילת מחלתו, כשחזר לחיים ממחלתו.
מִכְתָּ֖ב לְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בַּחֲלֹת֕וֹ וַיְחִ֖י מֵחָלְיֽוֹ׃אמרתי: בימי חיי אלך בשערי שאול, וסופו של חיי ייגמר לפני הזמן.
אֲנִ֣י אָמַ֗רְתִּי בִּדְמִ֥י יָמַ֛י אֵלֵ֖כָה בְּשַׁעֲרֵ֣י שְׁא֑וֹל פֻּקַּ֖דְתִּי יֶ֥תֶר שְׁנוֹתָֽי׃אמרתי: לא אראה את ה' בארץ החיים, ולא אראה עוד בני אדם יחד עם היושבים בחולי.
אָמַ֙רְתִּי֙ לֹא־אֶרְאֶ֣ה יָ֔הּ יָ֖הּ בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּ֑ים לֹא־אַבִּ֥יט אָדָ֛ם ע֖וֹד עִם־י֥וֹשְׁבֵי חָֽדֶל׃ימיי עוברים ונעלמים ממני, כמו אוהל של רועה. חיית חיי נגמרת כמו בד שנודף, ויום אחר יום אני מתכלה.
דּוֹרִ֗י נִסַּ֧ע וְנִגְלָ֛ה מִנִּ֖י כְּאֹ֣הֶל רֹעִ֑י קִפַּ֨דְתִּי כָאֹרֵ֤ג חַיַּי֙ מִדַּלָּ֣ה יְבַצְּעֵ֔נִי מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃תפילת חרדת חלה של חזקיהו
המתנתי עד הבוקר כמו אריה, וכך הוא ישבור את כל עצמותיי. מיום ועד לילה השלימני.
שִׁוִּ֤יתִי עַד־בֹּ֙קֶר֙ כָּֽאֲרִ֔י כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑י מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃כמו סוס עייף אני נאנח וקולח כמו יונה. עיני הללו למעלה, אדוני, קרא לי למענה.
כְּס֤וּס עָגוּר֙ כֵּ֣ן אֲצַפְצֵ֔ף אֶהְגֶּ֖ה כַּיּוֹנָ֑ה דַּלּ֤וּ עֵינַי֙ לַמָּר֔וֹם אֲדֹנָ֖י עָֽשְׁקָה־לִּ֥י עָרְבֵֽנִי׃מה אדבר והוא יאמר לי, הוא עשה. אנווד לאורך כל שנותיי על מרירות נפשי.
מָֽה־אֲדַבֵּ֥ר וְאָֽמַר־לִ֖י וְה֣וּא עָשָׂ֑ה אֶדַּדֶּ֥ה כָל־שְׁנוֹתַ֖י עַל־מַ֥ר נַפְשִֽׁי׃אדוני, בתוכם יחיו, ולכל אלו חיי רוחי. השלימני והחייני.
אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי׃תפילת חזרה של חזקיהו
הנה, שלום היה לי מר מאוד, ואתה גרמת לנשמתי לרצות שחיתות, כי השלכת מאחורי גבך את כל חטאי.
הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר־לִ֣י מָ֑ר וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙ מִשַּׁ֣חַת בְּלִ֔י כִּ֥י הִשְׁלַ֛כְתָּ אַחֲרֵ֥י גֵוְךָ֖ כָּל־חֲטָאָֽי׃כי השאול לא יכול להודות לך, המוות לא יכול להלל אותך, והיורדים לתחתית הבור לא יכולים להצהיר על אמתך.
כִּ֣י לֹ֥א שְׁא֛וֹל תּוֹדֶ֖ךָּ מָ֣וֶת יְהַלְלֶ֑ךָּ לֹֽא־יְשַׂבְּר֥וּ יֽוֹרְדֵי־ב֖וֹר אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃החי, החי הוא, שיודע אותך כמוני, היום, אב לבנים, יבשר את אמתך.
חַ֥י חַ֛י ה֥וּא יוֹדֶ֖ךָ כָּמ֣וֹנִי הַיּ֑וֹם אָ֣ב לְבָנִ֔ים יוֹדִ֖יעַ אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃השם יציל אותי, ואני אנגן בשירי כל ימי חיינו בבית השם.
יְהוָ֖ה לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי וּנְגִנוֹתַ֧י נְנַגֵּ֛ן כָּל־יְמֵ֥י חַיֵּ֖ינוּ עַל־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃התחבושת והסימן
וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ: קחו תחבושת מתארי תאנים ומרחו על הפצעים, ואז יחלים.
וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֔הוּ יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וְיִמְרְח֥וּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וְיֶֽחִי׃וחזקיה אמר: איזה סימן יהיה לכך שאעלה לבית ה׳?
וַיֹּ֥אמֶר חִזְקִיָּ֖הוּ מָ֣ה א֑וֹת כִּ֥י אֶעֱלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
חוליו ותפילתו של חזקיה
בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם חָלָ֥ה חִזְקִיָּ֖הוּ לָמ֑וּת וַיָּב֣וֹא אֵ֠לָיו יְשַׁעְיָ֨הוּ בֶן־אָמ֜וֹץ הַנָּבִ֗יא וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ צַ֣ו לְבֵיתֶ֔ךָ כִּ֛י מֵ֥ת אַתָּ֖ה וְלֹ֥א תִֽחְיֶֽה׃
וַיַּסֵּ֧ב חִזְקִיָּ֛הוּ פָּנָ֖יו אֶל־הַקִּ֑יר וַיִּתְפַּלֵּ֖ל אֶל־יְהוָֽה׃
וַיֹּאמַ֗ר אָנָּ֤ה יְהוָה֙ זְכָר־נָ֞א אֵ֣ת אֲשֶׁ֧ר הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנֶ֗יךָ בֶּֽאֱמֶת֙ וּבְלֵ֣ב שָׁלֵ֔ם וְהַטּ֥וֹב בְּעֵינֶ֖יךָ עָשִׂ֑יתִי וַיֵּ֥בְךְּ חִזְקִיָּ֖הוּ בְּכִ֥י גָדֽוֹל׃ (ס)
וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהוָ֔ה אֶֽל־יְשַׁעְיָ֖הוּ לֵאמֹֽר׃
התגובה למחלת חזקיהו
הָל֞וֹךְ וְאָמַרְתָּ֣ אֶל־חִזְקִיָּ֗הוּ כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵי֙ דָּוִ֣ד אָבִ֔יךָ שָׁמַ֙עְתִּי֙ אֶת־תְּפִלָּתֶ֔ךָ רָאִ֖יתִי אֶת־דִּמְעָתֶ֑ךָ הִנְנִי֙ יוֹסִ֣ף עַל־יָמֶ֔יךָ חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה׃
וּמִכַּ֤ף מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אַצִּ֣ילְךָ֔ וְאֵ֖ת הָעִ֣יר הַזֹּ֑את וְגַנּוֹתִ֖י עַל־הָעִ֥יר הַזֹּֽאת׃
וְזֶה־לְּךָ֥ הָא֖וֹת מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה אֲשֶׁר֙ יַעֲשֶׂ֣ה יְהוָ֔ה אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
הִנְנִ֣י מֵשִׁ֣יב אֶת־צֵ֣ל הַֽמַּעֲל֡וֹת אֲשֶׁ֣ר יָרְדָה֩ בְמַעֲל֨וֹת אָחָ֥ז בַּשֶּׁ֛מֶשׁ אֲחֹרַנִּ֖ית עֶ֣שֶׂר מַעֲל֑וֹת וַתָּ֤שָׁב הַשֶּׁ֙מֶשׁ֙ עֶ֣שֶׂר מַעֲל֔וֹת בַּֽמַּעֲל֖וֹת אֲשֶׁ֥ר יָרָֽדָה׃ (ס)
מכתבו של חזקיהו מלך יהודה
מִכְתָּ֖ב לְחִזְקִיָּ֣הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֑ה בַּחֲלֹת֕וֹ וַיְחִ֖י מֵחָלְיֽוֹ׃
אֲנִ֣י אָמַ֗רְתִּי בִּדְמִ֥י יָמַ֛י אֵלֵ֖כָה בְּשַׁעֲרֵ֣י שְׁא֑וֹל פֻּקַּ֖דְתִּי יֶ֥תֶר שְׁנוֹתָֽי׃
אָמַ֙רְתִּי֙ לֹא־אֶרְאֶ֣ה יָ֔הּ יָ֖הּ בְּאֶ֣רֶץ הַחַיִּ֑ים לֹא־אַבִּ֥יט אָדָ֛ם ע֖וֹד עִם־י֥וֹשְׁבֵי חָֽדֶל׃
דּוֹרִ֗י נִסַּ֧ע וְנִגְלָ֛ה מִנִּ֖י כְּאֹ֣הֶל רֹעִ֑י קִפַּ֨דְתִּי כָאֹרֵ֤ג חַיַּי֙ מִדַּלָּ֣ה יְבַצְּעֵ֔נִי מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃
תפילת חרדת חלה של חזקיהו
שִׁוִּ֤יתִי עַד־בֹּ֙קֶר֙ כָּֽאֲרִ֔י כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑י מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃
כְּס֤וּס עָגוּר֙ כֵּ֣ן אֲצַפְצֵ֔ף אֶהְגֶּ֖ה כַּיּוֹנָ֑ה דַּלּ֤וּ עֵינַי֙ לַמָּר֔וֹם אֲדֹנָ֖י עָֽשְׁקָה־לִּ֥י עָרְבֵֽנִי׃
מָֽה־אֲדַבֵּ֥ר וְאָֽמַר־לִ֖י וְה֣וּא עָשָׂ֑ה אֶדַּדֶּ֥ה כָל־שְׁנוֹתַ֖י עַל־מַ֥ר נַפְשִֽׁי׃
אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי׃
תפילת חזרה של חזקיהו
הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר־לִ֣י מָ֑ר וְאַתָּ֞ה חָשַׁ֤קְתָּ נַפְשִׁי֙ מִשַּׁ֣חַת בְּלִ֔י כִּ֥י הִשְׁלַ֛כְתָּ אַחֲרֵ֥י גֵוְךָ֖ כָּל־חֲטָאָֽי׃
כִּ֣י לֹ֥א שְׁא֛וֹל תּוֹדֶ֖ךָּ מָ֣וֶת יְהַלְלֶ֑ךָּ לֹֽא־יְשַׂבְּר֥וּ יֽוֹרְדֵי־ב֖וֹר אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃
חַ֥י חַ֛י ה֥וּא יוֹדֶ֖ךָ כָּמ֣וֹנִי הַיּ֑וֹם אָ֣ב לְבָנִ֔ים יוֹדִ֖יעַ אֶל־אֲמִתֶּֽךָ׃
יְהוָ֖ה לְהוֹשִׁיעֵ֑נִי וּנְגִנוֹתַ֧י נְנַגֵּ֛ן כָּל־יְמֵ֥י חַיֵּ֖ינוּ עַל־בֵּ֥ית יְהוָֽה׃
התחבושת והסימן
וַיֹּ֣אמֶר יְשַׁעְיָ֔הוּ יִשְׂא֖וּ דְּבֶ֣לֶת תְּאֵנִ֑ים וְיִמְרְח֥וּ עַֽל־הַשְּׁחִ֖ין וְיֶֽחִי׃
וַיֹּ֥אמֶר חִזְקִיָּ֖הוּ מָ֣ה א֑וֹת כִּ֥י אֶעֱלֶ֖ה בֵּ֥ית יְהוָֽה׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
פרק זה מתאר את מחלתו הקשה של המלך חזקיה, את אזהרת הנביא ישעיהו, ואת התפילה והמכתב האישי של המלך אל הַשֵּׁם.
חוליו ותפילתו של חזקיה
הנביא ישעיהו מודיע למלך חזקיה שהוא עומד למות. חזקיה מגיב בתפילה ובוכי על נאמנותו לה׳, ולאחר מכן מגיע דבר ה׳ לישעיהו.
התגובה למחלת חזקיהו
הנביא מוסר לחזקיהו מכת מאת ה׳ בעקבות תפילתו. ה׳ מבטיח להוסיף לחזקיהו חמש עשרה שנים לחייו, להציל את העיר מיד מלך אשור ולגן עליה. כסימן להבטחה, צל השמש יחזור אחורה עשר מדרגות על המדרגות שירדו בעת של אחז.
מכתבו של חזקיהו מלך יהודה
מכתבו של המלך חזקיהו המתאר את התמודדותו עם מחלה קשה ומלתת המוות. המלך מבטא את חששנו מהמוות ומהינתקות מהעולם, תוך שימוש בדימויים של מחנה נסוג ובד שנקרע, ומציין את תחושת הקץ וסיום ימי החיים.
תפילת חרדת חלה של חזקיהו
חזקיהו המלך מתאר את סבלו הגופני והנפשי הקשה בעקבות מחלתו. הוא משווה את כאבו לשבירת עצמות ואת אנחתו לציפור. המלך מבקש את רחמי ה' ומביע אמון בכך שהאל פועל לפי רצונו, תוך בקשה לשרידותו ולחיי רוחו.
תפילת חזרה של חזקיהו
חזקיהו מתאר את מרירות המחלה ואת חשיבות החיים מול המוות. הוא מודה שהשם עשה לו נס על ידי השלכת חטאיו, ומבטיח להלל את אלוהים בבית המקדש כל ימי חייו בגלל ההצלה.
התחבושת והסימן
ישעיהו מציע לחזקיה טיפול רפואי באמצעות תחבושת מתארי תאנים למריחה על הפצעים כדי להביא לרפואה. בתגובה, חזקיה שואל מה יהיה הסימן המעיד על כך שהוא יחלים ויעלה לבית ה׳.
הפרק מסתיים בתיאור הטיפול הרפואי שערך ישעיהו לחזקיה והסימן שניתן לו.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַמַּטּוּר שֶׁל הַנְּבִאוֹת הַקָּשׁוֹת
״וְכִי מָה עָשָׂה מְנַשֶּׁה. כָּתוּב בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וגו׳ עַד כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. כִּי מֵת אַתָּה. בּעוֹלָם הַזֶּה. וְלֹא תִחְיֶה. לְעָתִיד״
בַּיָּמִים הָהֵם הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ חָלָה מְאֹד וְנֶאֱמַר לוֹ מֵעַצְמוֹ שֶׁהוּא יָמוּת. הַתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי מְסַבֵּל אֶת הַדִּבְרִים הַקָּשִׁים הָאֵלֶּה כְּמוֹ הֶסְבֵּרָה לַמֶּלֶךְ לָמָּה הַנְּבִיאָה קִבְּלָה עָלָיו מְצִיאוּת כֹּה קָשָׁה. הַתַּלְמוּד מְבִיא מֵקוֹר הַדְרָכָה שֶׁכְּשֶׁנִּתְנוּ נְבִאוֹת קָשׁוֹת הַמַּטּוּר הוּא לְהַבִּיא אֶת הָאָדָם לְפ heavy מַעֲשִׂים שֶׁהֵם חֲשׁוּבִים. הַתַּלְמוּד מְסַבֵּר שֶׁהַמַּטּוּר הַנִּבּוֹא מִן הַחֲלוֹמוֹת הַקָּשִׁים הוּא לָעֲשׂוֹת שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: תְּפִלָּה וְצְדָקָה וְתְשׁוּבָה. הַמְפַשֵּׁר מַסְבִּיר שֶׁמִּבְנֵי הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה הֵם הַמִּקְרָאִים הַנֶּאֱמָרִים בַּפּסוּק עַל הָעָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, יְבַקֵּשׁ פָּנִים וְיָשׁוּב מִדַּרְכָיו. כְּשֶׁמַּעֲשִׂים אֵלֶּה מִתְקַיְּמִים הַבְּרִית מִתְחַדֶּשֶׁת וְהַשֵּׁם מַסְלִיחַ וּמְרַפֵּא.
תלמוד ירושלמי סנהדרין י׳:ב׳:ז׳ ↗כוחה של תפילה
״לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהַשְׁכִּים לַתְּפִלָּה, שֶׁאֵין לְךָ גְּדוֹלָה מִן הַתְּפִלָּה. תֵּדַע, שֶׁהֲרֵי מֹשֶׁה נִגְזַר עָלָיו שֶׁלֹּא לִכָּנֵס לָאָרֶץ וְלֹא לִרְאוֹתָהּ, וְעַל שֶׁהִרְבָּה בַתְּפִלָּה, כְּתִיב בּוֹ,״
במדרש תנחומא מוסבר כמה כוחה של התפילה לשנות גזירות. המדרש מביא דוגמאות מהמקורות כדי להראות שהתפילה יכולה להפוך את מה שנגזר. לדוגמה, על משה נאמר שנגזר עליו שלא להיכנס לארץ, אך בזכות התפילה הראה לו הַשֵּׁם את כל הארץ. גם חזקיה התפלל ושינה את גזרת מחלתו, וגם יעקב התפלל על בניו שנשלחו למצרים. הגישה במדרש היא שהתפילה אינה רק בקשה, אלא כוח פעיל שיכול להשפיע על המציאות. המדרש משתמש בדמויות המקרא המרכזיות כדי לחזק את חשיבות ההשכמה לתפילה. הוא מראה שגם כשנראה שהדברים קבועים, התפילה פותחת פתח לרחמים ושינוי.
מדרש תנחומא, מקץ ט׳:ד׳ ↗בעקבות המפרשים
הוספת ימים ושינוי גזירה
״הנני יוסף. הנני הוא אשר יוסיף על ימיך:״
בפסוק זה, רש"י מפרש את דברי הַשֵּׁם לחזקיהו. לפי רש"י, המילה "יוסיף" מלשון תוספת על מה שכבר קיים. הַשֵּׁם מבטיח להוסיף ימים נוספים לחיי המלך. הפרשנות מתמקדת בהבטחה לשינוי גזירה. רש"י מסביר שהתוספת היא על הימים שנקבעו מלכתחילה. הפעולה מראה כי התפילה של חזקיהו גרמה להארכת חייו.
רש״י על ישעיהו 38:5:1 ↗חיי הנשמה ודברי הנחמה
״אד' עליהם יחיו. י"ת ה' על כל מיתיא אמרת לאחיאה:״
בפסוק זה, רש"י מפרש את דברי ישעיהו המסכמים את חשיבות החיים. הוא מסביר שהשורות הללו מדגישות כי בזכות השם, בני האדם יזכו לחיות ולהתקיים. רש"י מתמקד בכך שהתקווה והחיים תלויים בבורא. הפירוש מתייחס לדברי הנביא כהבטחה על המשכיות החיים. רש"י מבהיר את המשמעות של המשכיות הקיום דרך הקשר הישיר בין האדם להשם.
רש״י על ישעיהו 38:16:1 ↗גבול החיים והחיים החדשים
״מכתב לחזקיהו. ויחי. כמו עד חיותם (יהושע ה' ח') כמו עמידה, וכן אתה מחיה את כולם (נחמיה ט' ו'), גם כן גבול החי:״
הפסוק עוסק במכתב ששלח חזקיהו המלך, שבו הוא מבקש חיים ארוכים כפי שחיו אדם בעבר. אבן עזרא מסביר את הפסוק דרך השוואה למקרה מקראי אחר. הוא משתמש בדוגמה מפרשת יהושע, שם התבקש חיים ארוכים כמו אדם שעומד בחיים. הפרשן מדגיש שהאל הוא המקור לכל חיים. הוא מציין שכשם שהאל מחיה את כל הבריות, כך הוא גם קובע את גבול החיים של כל אחד. ההסבר מתמקד בכוחו של הַשֵּׁם להחזיר את החיוניות ולהגדיר את משך הזמן של היצור.
אבן עזרא על ישעיהו 38:9:1 ↗הַסְּבָרַת הַחֲזָקָה בַּסֵּבֶל
״מר לי מר. פעמים לחזוק, ויש אומרים מגזרת תמורה (ויקרא ל"ח י"ז):״
בַּפֶּסַח הַזֶּה, אֲנוּ בּוֹחֲנִים אֶת הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים בְּיִשְׁעִיָּהוּ, כְּשֶׁהַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ מְבַקֵּשׁ הַצָּלָה. הַטֶקסט מַצִּיג רֶקֶד שֶׁל כְּאֵבִים וְחֶרֶטָה, אַךְ מְדַגֵּשׁ אֶת הַתְּהוּמָה שֶׁל הַחֲזָקָה בַּמַּצָּר. הַסְּבָרָה זוֹ מְבַקֶּשֶׁת לְהַבִּין מָה הַמַּטָרָה שֶׁל הַחִזּוּק הַמִּתְמֶדֶת בְּתוֹךְ הַמַּצָּר. הָאִבֶּן עֶזְרָא מְסַבֵּר עַל הַמִּלָּה לְחַזֵּק שֶׁנֶּאֶמְרָה בַּמְּקוֹר. הוּא מְצַיֵּן שֶׁיֵּשׁ שֶׁאָמְרוּ שֶׁזֶּהוּ כְּכָל אֶמְתָּה שֶׁל תְּמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר וַיִּקְרָא. הַכַּוָּנָה הִיא לְהַסְבִּיר אֶת הַמִּשְׁמָע הַקְּדִימִי שֶׁל הַחִזּוּק בְּהַקְדָּםָתוֹ לַמַּצָּר.
אבן עזרא על ישעיהו 38:17:2 ↗