הַמִּדְבָּר וְהַשִּׁדְרָה יִשְׂמְחוּ, וְהַמִּדְבָּר הַצָּמֶה וְהַמִּדְבָּר הַיָּבֵשׁ יָשִׂיעוּ בְּשִׂמְחָה, וְהַמִּדְבָּר הַצָּמֶה יִפְרַח כְּשַׁשְׁמוֹנִים.
יְשֻׂשׂ֥וּם מִדְבָּ֖ר וְצִיָּ֑ה וְתָגֵ֧ל עֲרָבָ֛ה וְתִפְרַ֖ח כַּחֲבַצָּֽלֶת׃ישעיהו · פרק לה׳
שִׂמְחַת הַמִּדְבָּר וְהַבְטָחַת הַגְּאוּלָה
הַמִּדְבָּר וְהַצָּרִיּוֹת יַחַלְפוּ בִּפְרִיחָה, הַנֶּפֶשׁ תִּשְׂמַח בַּגְּאוּלָה וְהַדֶּרֶךְ תִּהְיֶה קְדוֹשָׁה וּבְטוּחָה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ישעיהו לה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שִׂמְחַת הַמִּדְבָּר וְהַבְטָחַת הַגְּאוּלָה
הַצָּמָה תִּפְרַח וְתָגֵל בְּשִׂמְחָה וּבְקֶצֶת שִׂמְחָה, וְהִיא תִקְבַּל אֶת כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן, אֶת יֹפִי הַכַּרְמֶל וְאֶת הַשָּׁרוֹן. כָּל אֵלֶּה יִרְאוּ אֶת כְּבוֹד הַשֵּׁם, אֶת הַהוֹד שֶׁל אֱלֹהֵינוּ.
פָּרֹ֨חַ תִּפְרַ֜ח וְתָגֵ֗ל אַ֚ף גִּילַ֣ת וְרַנֵּ֔ן כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ נִתַּן־לָ֔הּ הֲדַ֥ר הַכַּרְמֶ֖ל וְהַשָּׁר֑וֹן הֵ֛מָּה יִרְא֥וּ כְבוֹד־יְהוָ֖ה הֲדַ֥ר אֱלֹהֵֽינוּ׃ (ס)חַזְקוּ יְדֵי הַחֲלָשִׁים, וְתַמֵּכוּ בִּכְלִית כּוֹבְדֵי הַבִּרְכָיִם.
חַזְּק֖וּ יָדַ֣יִם רָפ֑וֹת וּבִרְכַּ֥יִם כֹּשְׁל֖וֹת אַמֵּֽצוּ׃אִמְרוּ לְאֵלֶּה שֶׁהַלֵּב שֶׁלָּהֶם נִמְהָר: חִזְקוּ, אַל תִּירְאוּ! הִנֵּה אֱלֹהֵיכֶם בָּא, הוּא יַחֲזִיר אֶת הַגְּמוּל וְהוּא יָבוֹא וְיַצִּיל אֶתְכֶם.
אִמְרוּ֙ לְנִמְהֲרֵי־לֵ֔ב חִזְק֖וּ אַל־תִּירָ֑אוּ הִנֵּ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ נָקָ֣ם יָב֔וֹא גְּמ֣וּל אֱלֹהִ֔ים ה֥וּא יָב֖וֹא וְיֹשַׁעֲכֶֽם׃שינוי הטבע והדרך הקדושה
אז יפתחו עיני עיוורים ואוזני חירשים ייפתחו.
אָ֥ז תִּפָּקַ֖חְנָה עֵינֵ֣י עִוְרִ֑ים וְאָזְנֵ֥י חֵרְשִׁ֖ים תִּפָּתַֽחְנָה׃אז יקפוץ כמו צבי צלע, ולשון האילם יתענג, כי במדבר ייסדרו מים ונהרות בערבה.
אָ֣ז יְדַלֵּ֤ג כָּֽאַיָּל֙ פִּסֵּ֔חַ וְתָרֹ֖ן לְשׁ֣וֹן אִלֵּ֑ם כִּֽי־נִבְקְע֤וּ בַמִּדְבָּר֙ מַ֔יִם וּנְחָלִ֖ים בָּעֲרָבָֽה׃והי becomes השממה לאגם, והצמא למעיינות מים, ובמקום מגורי נחשים יצמח קנה וסוף.
וְהָיָ֤ה הַשָּׁרָב֙ לַאֲגַ֔ם וְצִמָּא֖וֹן לְמַבּ֣וּעֵי מָ֑יִם בִּנְוֵ֤ה תַנִּים֙ רִבְצָ֔הּ חָצִ֖יר לְקָנֶ֥ה וָגֹֽמֶא׃ושם יהיה שביל ודרך, וייקרא לה דרך הקודש; טמא לא יעבור בה, וההולכים בה בדרך פשוטים לא יסטו.
וְהָיָה־שָׁ֞ם מַסְל֣וּל וָדֶ֗רֶךְ וְדֶ֤רֶךְ הַקֹּ֙דֶשׁ֙ יִקָּ֣רֵא לָ֔הּ לֹֽא־יַעַבְרֶ֥נּוּ טָמֵ֖א וְהוּא־לָ֑מוֹ הֹלֵ֥ךְ דֶּ֛רֶךְ וֶאֱוִילִ֖ים לֹ֥א יִתְעֽוּ׃שמחת הגאולים
שם לא יהיו אריה או חיות פרא שיעלו לשם, הם לא יימצאו שם, ורק הגאולים יעברו.
לֹא־יִהְיֶ֨ה שָׁ֜ם אַרְיֵ֗ה וּפְרִ֤יץ חַיּוֹת֙ בַּֽל־יַעֲלֶ֔נָּה לֹ֥א תִמָּצֵ֖א שָׁ֑ם וְהָלְכ֖וּ גְּאוּלִֽים׃והנמוקים על ידי השם יחזרו ויבואו לציון בשמחה וקול רעש, שמחת עולם תהיה על ראשם, הם ישיגו שמחה וששון, והצער והאנחה יברחו.
וּפְדוּיֵ֨י יְהוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שִׂמְחַת הַמִּדְבָּר וְהַבְטָחַת הַגְּאוּלָה
יְשֻׂשׂ֥וּם מִדְבָּ֖ר וְצִיָּ֑ה וְתָגֵ֧ל עֲרָבָ֛ה וְתִפְרַ֖ח כַּחֲבַצָּֽלֶת׃
פָּרֹ֨חַ תִּפְרַ֜ח וְתָגֵ֗ל אַ֚ף גִּילַ֣ת וְרַנֵּ֔ן כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ נִתַּן־לָ֔הּ הֲדַ֥ר הַכַּרְמֶ֖ל וְהַשָּׁר֑וֹן הֵ֛מָּה יִרְא֥וּ כְבוֹד־יְהוָ֖ה הֲדַ֥ר אֱלֹהֵֽינוּ׃ (ס)
חַזְּק֖וּ יָדַ֣יִם רָפ֑וֹת וּבִרְכַּ֥יִם כֹּשְׁל֖וֹת אַמֵּֽצוּ׃
אִמְרוּ֙ לְנִמְהֲרֵי־לֵ֔ב חִזְק֖וּ אַל־תִּירָ֑אוּ הִנֵּ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ נָקָ֣ם יָב֔וֹא גְּמ֣וּל אֱלֹהִ֔ים ה֥וּא יָב֖וֹא וְיֹשַׁעֲכֶֽם׃
שינוי הטבע והדרך הקדושה
אָ֥ז תִּפָּקַ֖חְנָה עֵינֵ֣י עִוְרִ֑ים וְאָזְנֵ֥י חֵרְשִׁ֖ים תִּפָּתַֽחְנָה׃
אָ֣ז יְדַלֵּ֤ג כָּֽאַיָּל֙ פִּסֵּ֔חַ וְתָרֹ֖ן לְשׁ֣וֹן אִלֵּ֑ם כִּֽי־נִבְקְע֤וּ בַמִּדְבָּר֙ מַ֔יִם וּנְחָלִ֖ים בָּעֲרָבָֽה׃
וְהָיָ֤ה הַשָּׁרָב֙ לַאֲגַ֔ם וְצִמָּא֖וֹן לְמַבּ֣וּעֵי מָ֑יִם בִּנְוֵ֤ה תַנִּים֙ רִבְצָ֔הּ חָצִ֖יר לְקָנֶ֥ה וָגֹֽמֶא׃
וְהָיָה־שָׁ֞ם מַסְל֣וּל וָדֶ֗רֶךְ וְדֶ֤רֶךְ הַקֹּ֙דֶשׁ֙ יִקָּ֣רֵא לָ֔הּ לֹֽא־יַעַבְרֶ֥נּוּ טָמֵ֖א וְהוּא־לָ֑מוֹ הֹלֵ֥ךְ דֶּ֛רֶךְ וֶאֱוִילִ֖ים לֹ֥א יִתְעֽוּ׃
שמחת הגאולים
לֹא־יִהְיֶ֨ה שָׁ֜ם אַרְיֵ֗ה וּפְרִ֤יץ חַיּוֹת֙ בַּֽל־יַעֲלֶ֔נָּה לֹ֥א תִמָּצֵ֖א שָׁ֑ם וְהָלְכ֖וּ גְּאוּלִֽים׃
וּפְדוּיֵ֨י יְהוָ֜ה יְשֻׁב֗וּן וּבָ֤אוּ צִיּוֹן֙ בְּרִנָּ֔ה וְשִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם עַל־רֹאשָׁ֑ם שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יַשִּׂ֔יגוּ וְנָ֖סוּ יָג֥וֹן וַאֲנָחָֽה׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַנָּבִיא יִשַּׁע מְתָאֵר אֶת הַהֲתְחַדְּשׁוּת הַטֶּבַע וְאֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁתָּבוֹא לַמִּדְבָּר וְלַמְּשִׁיחוֹת הַגְּאוּלִים.
שִׂמְחַת הַמִּדְבָּר וְהַבְטָחַת הַגְּאוּלָה
הַפּסוּקִים מְתָאֲרִים תְּמוּנָה שֶׁל הִתְחַדְּשׁוּת וְשִׂמְחָה בַּמִּדְבָּר הַיָּבֵשׁ, הַהֶפֶּךְ מִמּוֹת וּמְדָמָה. הַטֶּבַע יִפְרַח בְּיוֹפִי רַב וְיַבְהִיר אֶת כְּבוֹד הַשֵּׁם. הַנָּבִיא מְעוֹדֵד אֶת הַחֲלָשִׁים לְהִתְחַזֵּק, כִּי אֱלֹהֵים בָּא לְהִתְנַקֵּם לַעֲמָתוֹ וּלְהוֹשִיעַ אֶת עַמּוֹ.
שינוי הטבע והדרך הקדושה
הפסוקים מתארים תהליך של התחדשות בטבע: עיניים ואוזניים יפתחו, מים יזרמו במדבר והשממה תהפוך לאגם ירוק. בלב שינוי זה תתקייע דרך מיוחדת שנקראת דרך הקודש, שעליה יצעדו רק טהורים ופשוטים ללא סטייה מהמסלול.
שמחת הגאולים
הפסוקים מתארים עתיד שבו המדבר והארעב יהפכו למקום בטוח ופורח, ללא איום של חיות פרא. בתוספת הבטחה שהנשואים על ידי השם יחזרו לציון בשמחה גדולה וקול רעש, כשהעצב והיבבה יעלמו ויתחלפו בצהלה ובשמחה נצחית.
הַטֶּקסט מַתָּאֵר אֶת הַתְּהוּלָה שֶׁל הַדֶּרֶק הַקְּדוֹשָׁה וְאֶת הַחֲזָיוֹן שֶׁל הַשִּׂמְחָה הַנֶּצְחִית בִּצְיוּן הַגְּאוּלִים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השמחה המסתתרת במדבר ובארץ
״רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר, הַפָּסוּק הַזֶּה הַמִּדְבָּר אֲמָרוֹ, אָמַר הַמִּדְבָּר, אֲנִי מִדְבָּר וְחָבִיב אָנִי, שֶׁכָּל טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם חֲבוּיִין בִּי, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מא, יט): אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז״
הַפָּסוּק בְּיִשְׁעָיָה חֶמֶס מְתַאֲרֶה אֵיךְ הַמִּדְבָּר וְהַצִּיָּה יִשְׂמְחוּ וְיִפְרְחוּ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה מְבַשֵּׂר עַל הַמַּעֲלָה הַנִּסְתֶּרֶת בַּמִּדְבָּר. הוּא אוֹמֵר שֶׁהַמִּדְבָּר אָמַר עַל עַצְמוֹ: אֲנִי מִדְבָּר וְחָבִיב אֲנִי. כִּי בּוֹ חֲבוּיִים כָּל הַטּוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כְּמוֹ עֲצֵי אֶרֶז וְשִׁטָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמֵר בּוֹ. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ אוֹתָם, הַמִּדְבָּר מַחְזִיר אוֹתָם בְּלֹא חֶסְרוֹן וּמַרְטִיב מַעֲשִׂים טוֹבִים. בְּאוֹתָהּ פְּרָשָׁה, הָרַבָּנִים מְסַבְּים שֶׁגַּם הָאָרֶץ אָמְרָה עַל עַצְמָהּ שֶׁהִיא חֲבִיבָה, כִּי בָּהּ חֲבוּיִים כָּל מֵתֵי הָעוֹלָם. כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ אוֹתָם, הָאָרֶץ מַחְזִירָה אוֹתָם וּמְזַמֶּרֶת שִׁירָה. הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה מְקַשֵּׁר אֶת הַתְּמוּנוֹת הַנִּבּוּיּוֹת לַהַשְׁגָּחָה הַנִּסְתֶּרת בַּטֶּבַע וּבַמְּצִיאוּת.
שיר השירים רבה ב׳:א׳:ב׳ ↗הַקֶּשֶׁר בֵּין הַכֹּשֶׁר לַהַעֲלַת הַנֵּרוֹת
״דָּבָר אַחֵר, בְּהַעֲלוֹתְךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: גַּם חֹשֶׁךְ לֹא יַחְשִׁיךְ מִמְּךָ וְלַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה (תהלים קלט, יב). וְלָנוּ אַתָּה אוֹמֵר לְהַדְלִיק. שֶׁנֶּאֱמַר: בְּהַעֲלוֹתְךָ״
בַּמִּדְרָשׁ נִלְמַד הָעָמְקוּת שֶׁל הַקֶּשֶׁר בֵּין יִשְׂרָائِל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְאָהָבוֹ. הַמֶּלֶךְ מְזַמֵּן אֶת אֲהָבוֹ לְסוּד, וְהָאָהָב מַקְדִּים לְהַכְשִׁיר לוֹ שֻׁלְחָן וּמִטָּה פָּשׁוּטִים מִצִּיקִּי הֶדְיוֹט. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַמֶּלֶךְ עִם כָּל הַכָּבוֹד וְהַנְּיָרוֹת, הָאָהָב מִתְבַּיֵּשׁ וּמַחְבִּיא אֶת כָּל מָה שֶּׁהֶכְשִׁיר. הַמֶּלֶךְ, בִּשְׁבִיל הָאַהֲבָה, פּוֹסֵל אֶת כָּל הַכְּלִים הַמְּפֹאָרִים שֶׁהוֹבִיא עִמּוֹ, וְעוֹשֶׂה רַק אֶת מָה שֶּׁהָאָהָב הֶכְשִׁיר לוֹ. הַמִּדְרָשׁ מְקַרְבֵּט אֶת הַמָּשָׁל לַתְּפִילָה וְלַמִּצְוֹת. הַשֵּׁם מְצַוֶּה לְיִשְׂרָאֵל לְהַעֲלֹת נֵרוֹת way לְהַכְשִׁיר מִקְדָּשׁ, וּכְשֶׁהַכֹּל מֻכְשָׁר, הַשְּׁכִינָה שׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכָם. הָאוֹר הָאֱלֹהִי גָּדוֹל מִכֹּל, וְהַכֹּל מְאִיר מִזִּקּוּקֵי אוֹרוֹ שֶׁל הַשֵּׁם שֶׁמַּעְלָה.
מדרש תנחומא, בהעלותך ו׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
כוח וחיזוק בימים קשים
״חזקו ידים רפות. כל הנביאים מבשרי ישועה נחמו את ישראל וחזקו את ידיהם הרפות, חזקו ל' משקל כבד ופתרונו חזקו את אחרים ואם היה בא״
בפסוק הזה, הנביא ישעיהו קורא לאנשים שמרגישים חלשים וחסרי אונים: "חזקו ידיים רפות". המטרה היא לעורר תקווה ולהעניק כוח למי שמרגיש שהידיים שלו נשמטו מרוב קושי. רש"י מסביר את המילה "חזקו" כאן כקריאה למצוא כוח פנימי ולחזק את עצמכם, ולא רק להסתמך על כוח חיצוני. הוא מציין שהנביאים משתמשים במילים אלו כדי לנחם את ישראל ולעודד אותם לא לפחד, בדומה להוראה המפורסמת למשה ולישע "חזק ואמץ".
רש״י על ישעיהו 35:3:1 ↗הדרך הקדושה במדבר
״והיה שם מסלול. לעוברים ושבים:״
בפסוק השמיני מתוך פרק ל״ה בנביא ישעיהו, מתוארת דרך מיוחדת שתיפתח במדבר ובאדמה הצחיחה. הדרך הזאת תהיה רחבה וברורה, כך שכל מי שיצעד בה יהיה בטוח בדרכו. לפי רש״י, המסלול הזה נועד עבור העוברים והשבים, כלומר עבור אנשים שנוסעים ממקום למקום וזקוקים לנתיב בטוח וגלוי. הטקסט מתאר שינוי עמוק בטבע ובמצב האנושי, שבו המדבר הופך למקום פורח. הפרשנות של רש״י מתמקדת בתפקיד הדרך כנתיב נגיש לכל אדם שעובר בה, ומדגישה את הבהירות של המסלול הזה עבור כל הנוסעים בדרכם.
רש״י על ישעיהו 35:8:1 ↗התעוררות הכוח והנחמה
״וטעם וברכים בעבור ההליכה:״
הפסוק מתאר את הדרכה והחיזוק הנדרשים לאנשים שנמצאים במצב של חולשה או פחד. המטרה היא לעורר את הידיים העייפות ואת הברכים הרועדות, כדי להכין אותם להמשך הדרך. אבן עזרא מסביר על הפסוק הזה שהצורך בחיזוק הוא עבור ההליכה עצמה. הוא מתמקד בפירוש המעשי של הפעולה הפיזית שנדרשת כדי להתמודד עם הקושי בדרך.
אבן עזרא על ישעיהו 35:3:2 ↗הַדֶּרֶךְ הַקְּדוֹשָׁה בְּעֵת הַשֶּׁבֶת
״ודרך הקדש. בעבור שובם אל ירושלם:״
הַפֶּסֶק מְתָאֵר דֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת הַנִּמְצֵאת בְּעֵת הַשֶּׁבֶת הָעָם אֶל יְרוּשָׁלַיִם. הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת מְתֹואֶרֶת כְּדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ, כִּי הִיא הַנְּתִיב הַמְּיוּחָד לְכָל הַמְּחַכִּים לַהַשֵּׁם. אֶבֶן עֶזְרָא מְסַבֵּר אֶת הַבִּיטּוּי "וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ" כְּמַצֶּב הַמְּצִיאוּת בְּעֵת הַחֲזָרָה לָאָרֶץ. לְפִי הַפֵּרוּשׁ שׁוֹלֶט, הַמַּשְׁמָע כֹּה: הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת הִיא הַנְּתִיב שֶׁבּוֹ יֵלְכוּ הַחוֹזְרִים אֶל יְרוּשָׁלַיִם.
אבן עזרא על ישעיהו 35:8:2 ↗