נבואה על המדבר שעל הים, על השטחים המדבריים בדרום, שחוזרים ממקום מדברי ומגיעים מארץ מפחידה.
מַשָּׂ֖א מִדְבַּר־יָ֑ם כְּסוּפ֤וֹת בַּנֶּ֙גֶב֙ לַֽחֲלֹ֔ף מִמִּדְבָּ֣ר בָּ֔א מֵאֶ֖רֶץ נוֹרָאָֽה׃ישעיהו · פרק כא׳
נְבוּאוֹת הַחֲרָבָה וְהַקְּרִיאָה לַשּׁוֹמֵר
חֲזוֹנוֹת הַמִּלְחָמָה בְּדַדָּן, הַנְּפִילָה שֶׁל בָּבֶל וְהַאֲיוּמִים עַל עֶצֶם תֵּימָן
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ישעיהו כא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
נבואת החורבן והחרדה
ראייה קשה נמסרה לי. הבוגד בוגד והשודד שודד. על עילאם ועל צור מדי, הפסקתי את כל האנחות.
חָז֥וּת קָשָׁ֖ה הֻגַּד־לִ֑י הַבּוֹגֵ֤ד ׀ בּוֹגֵד֙ וְהַשּׁוֹדֵ֣ד ׀ שׁוֹדֵ֔ד עֲלִ֤י עֵילָם֙ צוּרִ֣י מָדַ֔י כָּל־אַנְחָתָ֖ה הִשְׁבַּֽתִּי׃לכן מלאו בררעש הכאבים בירכיי. צירים תפסו אותי כמו צירים של יולדת. נסערתי ממה ששמעתי ונבהלתי ממה שראיתי.
עַל־כֵּ֗ן מָלְא֤וּ מָתְנַי֙ חַלְחָלָ֔ה צִירִ֣ים אֲחָז֔וּנִי כְּצִירֵ֖י יֽוֹלֵדָ֑ה נַעֲוֵ֣יתִי מִשְּׁמֹ֔עַ נִבְהַ֖לְתִּי מֵרְאֽוֹת׃ליבי התבלבל וחשש גמור אחז בי. נשימתי הפכה למצוקה שגרמה לי לפחד.
תָּעָ֣ה לְבָבִ֔י פַּלָּצ֖וּת בִּֽעֲתָ֑תְנִי אֵ֚ת נֶ֣שֶׁף חִשְׁקִ֔י שָׂ֥ם לִ֖י לַחֲרָדָֽה׃חֲזוֹן הַמַּצְפֶּה
הַשֻּׁלְחָן מוּכָן מִמַּעֲרָב, הַמַּצְפֶּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. קוּמוּ הַמְּצַפִּים, הַמְּצֻיָּדִים, וְהָכִינוּ אֶת הַמָּגֵן.
עָרֹ֧ךְ הַשֻּׁלְחָ֛ן צָפֹ֥ה הַצָּפִ֖ית אָכ֣וֹל שָׁתֹ֑ה ק֥וּמוּ הַשָּׂרִ֖ים מִשְׁח֥וּ מָגֵֽן׃ (פ)כִּי כָּךְ אָמַר לִי הָאָדוֹן: לֵךְ, הֲעָמֵד אֶת הַמַּצְפֶּה, וְכָל מָה שֶׁהוּא יִרְאֶה, יַגִּיד.
כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר אֵלַ֖י אֲדֹנָ֑י לֵ֚ךְ הַעֲמֵ֣ד הַֽמְצַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִרְאֶ֖ה יַגִּֽיד׃וְהוּא יִרְאֶה רֶכֶב שֶׁל סוּסִים, וְרֶכֶב שֶׁל חֲמוֹרִים, וְרֶכֶב שֶׁל גְּמַלִּים, וְשָׁמַע רַעַשׁ רַב מְאוֹד.
וְרָ֣אָה רֶ֗כֶב צֶ֚מֶד פָּֽרָשִׁ֔ים רֶ֥כֶב חֲמ֖וֹר רֶ֣כֶב גָּמָ֑ל וְהִקְשִׁ֥יב קֶ֖שֶׁב רַב־קָֽשֶׁב׃וַיִּקְרָא הָאַרְיֵה עַל הַמַּצְפֶּה: הָאָדוֹן, אֲנִי עוֹמֵד תָּמִיד בַּיּוֹם, וְעַל הַמִּשְׁמֶרֶת שֶׁלִּי אֲנִי עוֹמֵד בְּכָל הַלֵּילוֹת.
וַיִּקְרָ֖א אַרְיֵ֑ה עַל־מִצְפֶּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֗י אָנֹכִ֞י עֹמֵ֤ד תָּמִיד֙ יוֹמָ֔ם וְעַל־מִ֨שְׁמַרְתִּ֔י אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב כָּל־הַלֵּילֽוֹת׃נבואות על נפילת בבל וקריאה לשומר
והנה, זה בא רכב של אדם עם פרשים, והוא ענה ואמר: נפלה, נפלה בבל, וכל הפסלים של אלוהיה נשברו לארץ.
וְהִנֵּה־זֶ֥ה בָא֙ רֶ֣כֶב אִ֔ישׁ צֶ֖מֶד פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר נָפְלָ֤ה נָֽפְלָה֙ בָּבֶ֔ל וְכָל־פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֶ֖יהָ שִׁבַּ֥ר לָאָֽרֶץ׃אני, המדוכא ומי שנמצא בגרנא, שמעתי מאת ה' צבאות, אלוהי ישראל, וסיפרתי לכם.
מְדֻשָׁתִ֖י וּבֶן־גָּרְנִ֑י אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִגַּ֥דְתִּי לָכֶֽם׃ (ס)נבואה של דממה מגיעה אליי, קורא ממעיר, שומר, מה קורה בלילה? שומר, מה קורה בלילה?
מַשָּׂ֖א דּוּמָ֑ה אֵלַי֙ קֹרֵ֣א מִשֵּׂעִ֔יר שֹׁמֵר֙ מַה־מִלַּ֔יְלָה שֹׁמֵ֖ר מַה־מִלֵּֽיל׃השומר ענה: בוקר וגם לילה. אם תרצו, חזרו אליו.
אָמַ֣ר שֹׁמֵ֔ר אָתָ֥ה בֹ֖קֶר וְגַם־לָ֑יְלָה אִם־תִּבְעָי֥וּן בְּעָ֖יוּ שֻׁ֥בוּ אֵתָֽיוּ׃ (ס)נבואת על ערב ותימא
נבואה על ערב, על היער בערב, תיהרגו (תשתחוו) בדרכי דדנים.
מַשָּׂ֖א בַּעְרָ֑ב בַּיַּ֤עַר בַּעְרַב֙ תָּלִ֔ינוּ אֹֽרְח֖וֹת דְּדָנִֽים׃הם מביאים מים כדי להשקות את הצמאים, תושבי ארץ תימא, שנודדים בחיפוש אחר לחם.
לִקְרַ֥את צָמֵ֖א הֵתָ֣יוּ מָ֑יִם יֹשְׁבֵי֙ אֶ֣רֶץ תֵּימָ֔א בְּלַחְמ֖וֹ קִדְּמ֥וּ נֹדֵֽד׃כי בגלל החרבות הם נמלטים, מפני חרב שנופלת, מפני קשת מתוחה ומפני כובד המלחמה.
כִּֽי־מִפְּנֵ֥י חֲרָב֖וֹת נָדָ֑דוּ מִפְּנֵ֣י ׀ חֶ֣רֶב נְטוּשָׁ֗ה וּמִפְּנֵי֙ קֶ֣שֶׁת דְּרוּכָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י כֹּ֥בֶד מִלְחָמָֽה׃ (ס)כי כך אמר האדון אליי: בעוד שנה כמו שתי שעות שוכר, כל כבוד קדר יתפוגג.
כִּי־כֹ֛ה אָמַ֥ר אֲדֹנָ֖י אֵלָ֑י בְּע֤וֹד שָׁנָה֙ כִּשְׁנֵ֣י שָׂכִ֔יר וְכָלָ֖ה כָּל־כְּב֥וֹד קֵדָֽר׃יִפְחַת הַחִצִּים שֶׁל בְּנֵי קִידָר
שאר מספר החצים של הלוחמים בני קידר יפחת, כי הַשֵּׁם אלוהי ישראל דיבר.
וּשְׁאָ֧ר מִסְפַּר־קֶ֛שֶׁת גִּבּוֹרֵ֥י בְנֵֽי־קֵדָ֖ר יִמְעָ֑טוּ כִּ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל דִּבֵּֽר׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
נבואת החורבן והחרדה
מַשָּׂ֖א מִדְבַּר־יָ֑ם כְּסוּפ֤וֹת בַּנֶּ֙גֶב֙ לַֽחֲלֹ֔ף מִמִּדְבָּ֣ר בָּ֔א מֵאֶ֖רֶץ נוֹרָאָֽה׃
חָז֥וּת קָשָׁ֖ה הֻגַּד־לִ֑י הַבּוֹגֵ֤ד ׀ בּוֹגֵד֙ וְהַשּׁוֹדֵ֣ד ׀ שׁוֹדֵ֔ד עֲלִ֤י עֵילָם֙ צוּרִ֣י מָדַ֔י כָּל־אַנְחָתָ֖ה הִשְׁבַּֽתִּי׃
עַל־כֵּ֗ן מָלְא֤וּ מָתְנַי֙ חַלְחָלָ֔ה צִירִ֣ים אֲחָז֔וּנִי כְּצִירֵ֖י יֽוֹלֵדָ֑ה נַעֲוֵ֣יתִי מִשְּׁמֹ֔עַ נִבְהַ֖לְתִּי מֵרְאֽוֹת׃
תָּעָ֣ה לְבָבִ֔י פַּלָּצ֖וּת בִּֽעֲתָ֑תְנִי אֵ֚ת נֶ֣שֶׁף חִשְׁקִ֔י שָׂ֥ם לִ֖י לַחֲרָדָֽה׃
חֲזוֹן הַמַּצְפֶּה
עָרֹ֧ךְ הַשֻּׁלְחָ֛ן צָפֹ֥ה הַצָּפִ֖ית אָכ֣וֹל שָׁתֹ֑ה ק֥וּמוּ הַשָּׂרִ֖ים מִשְׁח֥וּ מָגֵֽן׃ (פ)
כִּ֣י כֹ֥ה אָמַ֛ר אֵלַ֖י אֲדֹנָ֑י לֵ֚ךְ הַעֲמֵ֣ד הַֽמְצַפֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר יִרְאֶ֖ה יַגִּֽיד׃
וְרָ֣אָה רֶ֗כֶב צֶ֚מֶד פָּֽרָשִׁ֔ים רֶ֥כֶב חֲמ֖וֹר רֶ֣כֶב גָּמָ֑ל וְהִקְשִׁ֥יב קֶ֖שֶׁב רַב־קָֽשֶׁב׃
וַיִּקְרָ֖א אַרְיֵ֑ה עַל־מִצְפֶּ֣ה ׀ אֲדֹנָ֗י אָנֹכִ֞י עֹמֵ֤ד תָּמִיד֙ יוֹמָ֔ם וְעַל־מִ֨שְׁמַרְתִּ֔י אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב כָּל־הַלֵּילֽוֹת׃
נבואות על נפילת בבל וקריאה לשומר
וְהִנֵּה־זֶ֥ה בָא֙ רֶ֣כֶב אִ֔ישׁ צֶ֖מֶד פָּֽרָשִׁ֑ים וַיַּ֣עַן וַיֹּ֗אמֶר נָפְלָ֤ה נָֽפְלָה֙ בָּבֶ֔ל וְכָל־פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֶ֖יהָ שִׁבַּ֥ר לָאָֽרֶץ׃
מְדֻשָׁתִ֖י וּבֶן־גָּרְנִ֑י אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֗עְתִּי מֵאֵ֨ת יְהוָ֧ה צְבָא֛וֹת אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הִגַּ֥דְתִּי לָכֶֽם׃ (ס)
מַשָּׂ֖א דּוּמָ֑ה אֵלַי֙ קֹרֵ֣א מִשֵּׂעִ֔יר שֹׁמֵר֙ מַה־מִלַּ֔יְלָה שֹׁמֵ֖ר מַה־מִלֵּֽיל׃
אָמַ֣ר שֹׁמֵ֔ר אָתָ֥ה בֹ֖קֶר וְגַם־לָ֑יְלָה אִם־תִּבְעָי֥וּן בְּעָ֖יוּ שֻׁ֥בוּ אֵתָֽיוּ׃ (ס)
נבואת על ערב ותימא
מַשָּׂ֖א בַּעְרָ֑ב בַּיַּ֤עַר בַּעְרַב֙ תָּלִ֔ינוּ אֹֽרְח֖וֹת דְּדָנִֽים׃
לִקְרַ֥את צָמֵ֖א הֵתָ֣יוּ מָ֑יִם יֹשְׁבֵי֙ אֶ֣רֶץ תֵּימָ֔א בְּלַחְמ֖וֹ קִדְּמ֥וּ נֹדֵֽד׃
כִּֽי־מִפְּנֵ֥י חֲרָב֖וֹת נָדָ֑דוּ מִפְּנֵ֣י ׀ חֶ֣רֶב נְטוּשָׁ֗ה וּמִפְּנֵי֙ קֶ֣שֶׁת דְּרוּכָ֔ה וּמִפְּנֵ֖י כֹּ֥בֶד מִלְחָמָֽה׃ (ס)
כִּי־כֹ֛ה אָמַ֥ר אֲדֹנָ֖י אֵלָ֑י בְּע֤וֹד שָׁנָה֙ כִּשְׁנֵ֣י שָׂכִ֔יר וְכָלָ֖ה כָּל־כְּב֥וֹד קֵדָֽר׃
יִפְחַת הַחִצִּים שֶׁל בְּנֵי קִידָר
וּשְׁאָ֧ר מִסְפַּר־קֶ֛שֶׁת גִּבּוֹרֵ֥י בְנֵֽי־קֵדָ֖ר יִמְעָ֑טוּ כִּ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל דִּבֵּֽר׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַקְרָאָה שֶׁל נְבוּאוֹת הַחֹרֶבֶן עַל דַּדָּן, הַצּוּפִיּוּת הַמּוֹרָה בְּעָלְיָה וְהַקְּרִיאָה לַשּׁוֹמֵר לְהִתְעוֹרֵר.
נבואת החורבן והחרדה
הנבואה מתארת התקפה מצד מדבר הים והדרום, המגיעה מארץ מפחידה. הנביא מתאר חזון קשה של בגידה ושוד המגיעים לעילאם וצור מדי. בעקבות הדברים, הנביא חווה סבל פיזי ונפשי עמוק, הכולל רעד, בלבול וחרדה גדולה ממה שראה ושמע.
חֲזוֹן הַמַּצְפֶּה
הַנָּבִיא מַתְכּוֹן אֶת הַמַּצְפֶּה לִרְאוֹת אֶת הַמַּעֲרָכָה הַבָּאָה. הוּא מְצַפֶּה לִרְאוֹת כִּרְכָּרוֹת שֶׁל סוּסִים, חֲמוֹרִים וּגְמַלִּים וְלִשְׁמֹעַ רַעַשׁ רַב, וְהַמַּצְפֶּה מַצהִיר עַל הַשְּׁמִירָה הַקְּבוּעָה שֶׁלּוֹ בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה.
נבואות על נפילת בבל וקריאה לשומר
הפסוקים מתארים את נפילת בבל ושיבת הפסלים שלה לאדמה. הדובר, הנמצא במצוקה, מעיד על הבשורה ששמע מה'. לאחר מכן מופיעה נבואה המקשיבה לקול קורא ממעיר, ושאלה מה קורה בלילה, כשהתשובה מצפה לשינוי או חזרה.
נבואת על ערב ותימא
הנבואה מתארת משבר בדרכי דדנים ובארץ תימא. נודדים מחפשים לחם ומים בשל מלחמה קשה הכוללת חרבות, קשתות וכובד קרב. הנביא מזהיר כי תוך שנה אחת, בדיוק כמו זמן עבודת שוכר קצר, כל תפארת ארץ קדר תסתיים ותתבטל.
יִפְחַת הַחִצִּים שֶׁל בְּנֵי קִידָר
הַנָּבִיא מַתְכַּוֵּן לְמַעֲשֶׂה הַמִּלְחָמָה וְלַחֲשׁוֹן הַחִצִּים שֶׁל הַלּוֹחֲמִים בְּנֵי קִידָר. הַכְּתוּב מְצַיין שֶׁמִּסְפַּר הַחִצִּים שֶׁלָּהֶם יִפָּחֵת, וְזֶה קוֹרֶה כִּי הַשֵּׁם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל דִּבֵּר.
הַנְּבוּאוֹת מְתַאֲרוֹת אֲיוּמִים, מַצָּבִים שֶׁל חֲרָדָה וְהַפְּלָגָה שֶׁל הַחִצִּים בְּנֵי קִידָר.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
החיפוש אחר דניאל והתעלומה של נבואת עתיד
״דָּבָר אַחֵר, עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת, זֶה לַיְלָה שֶׁל בָּבֶל. בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, זֶה דָּנִיֵּאל. בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו, אָקוּמָה נָא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת, בַּכְּרַכִּים״
בָּעֲבוּר הַפֶּסַק הַנִּמְצָא בִּסְפַר שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה, הַמְפֵּרֵט אֶת חֲוָיָתוֹ שֶׁל מְבַקֵּשׁ בַּלַּיְלָה שֶׁל בָּבֶל, אֲנַחְנוּ רוֹאִים מְסִפָּה עַל חִיפּוּשׁ אָבוּד. הַמְסִפֶּה מְתָאֵר אֶת הַמַּאֲמָץ לִמְצֹא אֶת דָּנִיֵּק, הַמְיַחַד לְנַפְשׁוֹ, וְעַד שֶׁהַשּׁוֹמְרִים הַכַּשְׂדִים מְגַלִּים לוֹ אֶת מְקוֹמוֹ. הַטֶּקסט מְקַשֵּׁר אֶת הַמְּקוֹם שֶׁבּוֹ הָלַךְ דָּנִיֵּל לְמַטְרָעָה שֶׁל תַּעֲנִית אוֹ שֶׁל סְעוּדָה, וּמְסַבֵּל אֶת הַקֶּשֶׁר לַמִּשְׁפָּט הַמְּנֵא מְנֵא תְּקֵל וּפַּרְסִין. הַפֵּרוּשׁ הַמּוּצָג כָּאן הוּא פֵּרוּשׁ מִדְרָשִׁי, הַמְחַבֵּר בֵּין הַסְּפָרִים דָּנִיֵּק וְיִרְמְיָה וְיִשְׁעִיָּה. כַּאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל הִתְכַּבְּצוּ אֶל דָּנִיֵּל, הֵם הִתְעַסְרוּ בְּעֶצֶם הַנְּבוּאָה שֶׁל יִרְמְיָה עַל שִׁבְעִים שָׁנָה, שֶׁנֶּעֶכְּבָה. הַמִּדְרָשׁ מְסַבֵּל אֶת הַבְּרִית שֶׁבְּסֵפֶר יִשְׁעִיָּה עַל הַמַּשָּׂׂא מִדְבַּר יָם, וּמְקַשֵּׁר אוֹתוֹ לְאַרְבַּע הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁנִּרְאוֹת כְּחַיּוֹת. הַמְּסִפֶּה מַקְשִׁיר אֶת הַמַּעֲמָד הַנִּבְלָה שֶׁל הַמַּלְכֻיּוֹת שֶׁמְּחַפְּשׁוֹת לִפְגֹּעַ בְּעַצְמָן, בְּכָל מִשְׁתָּנֶה שֶׁיִּהְיֶה בַּמַּמְלָכָה, בְּיָם אוֹ בַּמִּדְבָּר.
שיר השירים רבה ג׳:ד׳:ב׳ ↗זיהוי מדבר שור וסכנות המדבר
״"וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר", זֶה מִדְבַּר כּוֹב. אָמְרוּ עָלָיו עַל מִדְבַּר כּוֹב, שֶׁהָיָה שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה עַל שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה, כֻּלּוֹ מָלֵא נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים, שֶׁנֶּאֱמַר:״
הַמִּכְילְתָא דְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל מְסַבֵּר אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבוּ הַנָּבִיא מַזְכִּיר אֶת מִדְבַּר שׁוּר, וּמְזַהֶה אוֹתוֹ כְּמִדְבַּר כּוֹב. הַמְּדַרְשִׁים מְתָאֲרִים אֶת הַמִּדְבָּר הַזֶּה כְּמָקוֹם מְסֻכָּן מְאֹד, רָחֲב הַמּרְחָבִים שֶׁלּוֹ וּמְסִיעוֹת אֲרֻכּוֹת בִּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת פַּרְסָה, וּבוֹ שׁוֹרְרִים נָחָשִׁים וְעַקְרָבִּים. הַמְּקוֹם מְשֻׁלָּב בְּסִכּוּי מִדְבָּרִי מַקְצִיעַ כְּמוֹ שֶׁנִּכְתַּב בַּתּוֹרָה עַל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. הַמְּדַרְשׁ מְשַׁלֵּב גַּם פְּסָקִים מֵהַנְּבִיאִים לְהַעֲמַקַּת הַתְּמוּנָה. הוּא מְפַרְטֵט עַל הַחַיּוֹת הַמְּשַׁבֵּרִים בָּעֶרֶב, כְּמוֹ הָעֶכֶס שֶׁרוֹאֶה צֵל עוֹף וּמִתְחַבֵּר אֵלָיו, וְעַל הַמְּקוֹמִים הַקָּשִׁים שֶׁל הַצִּיָּה וְהַצַּלְמָוֶת. הַסִּבָּה לְזֶה הוּא לְהַדְגִּים אֶת הַקֹּשִׁי וְהַמְּסִכּוּן הַמְּבֻלְבָּל שֶׁבַּמִּדְבָּר, כְּשֶׁהַמָּקוֹם הַקָּשֶׁה מְשַׁלֵּב בְּתוֹכוֹ אֶת הַצֵּל שֶׁמֵּעִמָּהּ מָוֶת.
מכילתא דרבי ישמעאל, מַסֶּכְתָּא דְוַיַּסַּע א׳:ו׳ ↗בעקבות המפרשים
הלילה של החרדה
״את נשף חשקי. לילה שהייתי חושק בה לשמחה ולמשתה בס' יוסיפון מצינו שהיה שמח על שנצחו גדודיו את חיל פרס אותו לילה שם לי לחרדה״
הפסוק מתאר לילה של דאגה עמוקה ומתח. הדובר מתאר מצב שבו השמחה והמשתה הפכו לחרדה ופחד כבד. לפי רש"י, ניתן לפרש את הלילה הזה כלילה שבו חל שינוי גורלי, בדומה למה שקרה למלך בבל בדניאל, כאשר חל שינוי במלכות ורעדה בלב השליט. הפרשנות מתמקדת בתחושת חוסר הוודאות וההמתנה למשהו שעלול להתרחש. רש"י משתמש בדוגמה היסטורית אחרת כדי להמחיש את עוצמת החרדה בלילה הזה. הגישה כאן היא חיבור בין הדימוי המקראי לבין אירועים של נפילת ממלכות ושינויי כוח בעולם.
רש״י על ישעיהו 21:4:2 ↗התמודדות עם סכנת השבויים ביער
״ביער בערב תלינו. ראיתי מה עשיתם בהגלות אשור את עמי והיו מבקשים לשבאים שלהם להוליכם דרך עליכם לפי שאתם בני דודיהם אולי תרחמו עליהם ואתם״
הפסוק מתאר נבואה על דבקות ומתח ביער, שם אנשים נאלצים להסתתר או לחכות בלילה. לפי פירושו של רש"י על ספר ישעיהו, הפסוק מתייחס לתקופה שבה אשור גילתה אכזריות כלפי בני ישראל וניסתה לשבותם. האנשים ביקשו לגשת לשואפים של אשור בתקווה שיחמלו עליהם, מכיוון שהם קרובי משפחה של דודיהם. הסבר זה מפרש את השהייה ביער כניסיון להסתתר או לחכות לשיירות שעוברות בדרך. רש"י מציג גישה של הבנת המניע האנושי והקשר המשפחתי כגורם המעורר רחמים, אך הוא אינו טוען שזה אכן קרה כעובדה היסטורית בלעדית, אלא כהסבר למצב המתואר בנבואה.
רש״י על ישעיהו 21:13:2 ↗הפחד והמבט אל העתיד
״את נשף חשקי. הלילה ששתה בכלים ופחד כאשר קרא לו דניאל הכתב (דניאל ה' ג'):״
בפסוק זה, אבן עזרא מסביר את תיאור הלילה המפחיד בנבואת ישעיהו. הוא משווה את המצב בבבל למצב שבו דניאל קרא את הכיתוב המפחיד בדוויד. המטרה היא להמחיש את תחושת החרדה וההמתנה לדבר שיבוא. הפרשן מתבסס על הקשר בין סוף הלילה לבין הבשורה המגיעה. הוא משתמש בדוגמה מספר דניאל כדי להבהיר כיציית הדימוי של הלילה המעורער. החיבור הזה מראה כיצד הכתוב מתאר מצב של אי-ודאות ופחד מהעתיד הלא ידוע.
אבן עזרא על ישעיהו 21:4:2 ↗הנבואה על מלכי ערב
״משא בערב. כמו מלכי הערב (ירמיה כ"ה כ"ד), ממשפחות קדר וכן ביער בערב:״
הפסוקים בנביא ישעיהו מתארים נבואה על עמים המגיעים ממרחוק. הפסוק ה-ים ושלוש עוסק בנבואה על עמי ערב. לפי אבן עזרא, הכוונה היא למלכי הערב, שהם שבטים ממשפחות קדר, וכן לאזורים שנמצאים ביערות בערב. ההסבר מתמקד בזיהוי הגאוגרפי של הנבואה. אבן עזרום מפרש את המילה "ערב" בהקשר של שבטים ומשפחות ספציפיות באזור זה. הוא מראה כיצד הטקסט המקראי מצביע על קבוצות אנשים ועל אזורים מסוימים במזרח.
אבן עזרא על ישעיהו 21:13:1 ↗