בשנה שתרתן נכבשה אשדוד, כשמלך אשור, סרגון, שלח אליה כוח וניצח במלחמה.
בִּשְׁנַ֨ת בֹּ֤א תַרְתָּן֙ אַשְׁדּ֔וֹדָה בִּשְׁלֹ֣ח אֹת֔וֹ סַֽרְג֖וֹן מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיִּלָּ֥חֶם בְּאַשְׁדּ֖וֹד וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃ישעיהו · פרק כ׳
הסימן של ישעיהו על מצרים וכוש והאכזבה מהסתמכות עליהם
ישעיהו מתאר את המצב הפוליטי בקרב כוש ומצרים, ואת התקווה המנותקת מהתמיכה שלהם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ישעיהו כ׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הסימן של ישעיהו על מצרים וכוש
באותו זמן, הַשֵּׁם דיבר דרך ישעיהו בן אמץ ואמר לו: "לך, תפתח את השק מעל הירכיים שלך, ותוריד את הנעליים מרגליך". הוא עשה בדיוק כך, והלך עירום וללא נעליים.
בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ בְּיַ֣ד יְשַׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמוֹץ֮ לֵאמֹר֒ לֵ֗ךְ וּפִתַּחְתָּ֤ הַשַּׂק֙ מֵעַ֣ל מָתְנֶ֔יךָ וְנַעַלְךָ֥ תַחֲלֹ֖ץ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֑יךָ וַיַּ֣עַשׂ כֵּ֔ן הָלֹ֖ךְ עָר֥וֹם וְיָחֵֽף׃ (ס)הַשֵּׁם אמר: בדיוק כפי שעבדי ישעיהו הלך עירום וללא נעליים במשך שלוש שנים, כך יהיה זה סימן ומופת נגד מצרים ונגד כוש.
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף שָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ א֣וֹת וּמוֹפֵ֔ת עַל־מִצְרַ֖יִם וְעַל־כּֽוּשׁ׃כך יתנהג מלך אשור עם השבויים ממצרים ועם הגולים מכוש: הוא יוביל אותם עירום וללא נעליים, כשהם חשופים ובעירום מוחלט כמו מצרים.
כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁוּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם׃האכזבה מהסתמכות על כוש ומצרים
וכאשר יסתכלו על כוש ועל מצרים, הם יתאכזבו ויתביישו, כי במוניהם יסתמכו.
וְחַתּ֖וּ וָבֹ֑שׁוּ מִכּוּשׁ֙ מַבָּטָ֔ם וּמִן־מִצְרַ֖יִם תִּפְאַרְתָּֽם׃ואמר יושב האי הזה ביום ההוא: הנה ככה נראה הדבר שבו הסתמכנו שם כדי להימלט מפני מלך אשור, ואיך נוכל אנחנו להימלט?
וְ֠אָמַר יֹשֵׁ֨ב הָאִ֣י הַזֶּה֮ בַּיּ֣וֹם הַהוּא֒ הִנֵּה־כֹ֣ה מַבָּטֵ֗נוּ אֲשֶׁר־נַ֤סְנוּ שָׁם֙ לְעֶזְרָ֔ה לְהִ֨נָּצֵ֔ל מִפְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֵ֖יךְ נִמָּלֵ֥ט אֲנָֽחְנוּ׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הסימן של ישעיהו על מצרים וכוש
בִּשְׁנַ֨ת בֹּ֤א תַרְתָּן֙ אַשְׁדּ֔וֹדָה בִּשְׁלֹ֣ח אֹת֔וֹ סַֽרְג֖וֹן מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וַיִּלָּ֥חֶם בְּאַשְׁדּ֖וֹד וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃
בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא דִּבֶּ֣ר יְהוָה֮ בְּיַ֣ד יְשַׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמוֹץ֮ לֵאמֹר֒ לֵ֗ךְ וּפִתַּחְתָּ֤ הַשַּׂק֙ מֵעַ֣ל מָתְנֶ֔יךָ וְנַעַלְךָ֥ תַחֲלֹ֖ץ מֵעַ֣ל רַגְלֶ֑יךָ וַיַּ֣עַשׂ כֵּ֔ן הָלֹ֖ךְ עָר֥וֹם וְיָחֵֽף׃ (ס)
וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר הָלַ֛ךְ עַבְדִּ֥י יְשַׁעְיָ֖הוּ עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף שָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ א֣וֹת וּמוֹפֵ֔ת עַל־מִצְרַ֖יִם וְעַל־כּֽוּשׁ׃
כֵּ֣ן יִנְהַ֣ג מֶֽלֶךְ־אַ֠שּׁוּר אֶת־שְׁבִ֨י מִצְרַ֜יִם וְאֶת־גָּל֥וּת כּ֛וּשׁ נְעָרִ֥ים וּזְקֵנִ֖ים עָר֣וֹם וְיָחֵ֑ף וַחֲשׂוּפַ֥י שֵׁ֖ת עֶרְוַ֥ת מִצְרָֽיִם׃
האכזבה מהסתמכות על כוש ומצרים
וְחַתּ֖וּ וָבֹ֑שׁוּ מִכּוּשׁ֙ מַבָּטָ֔ם וּמִן־מִצְרַ֖יִם תִּפְאַרְתָּֽם׃
וְ֠אָמַר יֹשֵׁ֨ב הָאִ֣י הַזֶּה֮ בַּיּ֣וֹם הַהוּא֒ הִנֵּה־כֹ֣ה מַבָּטֵ֗נוּ אֲשֶׁר־נַ֤סְנוּ שָׁם֙ לְעֶזְרָ֔ה לְהִ֨נָּצֵ֔ל מִפְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֑וּר וְאֵ֖יךְ נִמָּלֵ֥ט אֲנָֽחְנוּ׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים מתארים את השליחות הנבואית של ישעיהו בנוגע למצרים וכוש, ואת התוצאה המרשיעה של ניסיון להסתמך עליהם.
הסימן של ישעיהו על מצרים וכוש
הפסוקים מתארים את כיבוש אשדוד על ידי מלך אשור. כחלק מנבואה, ישעיהה בן אמץ נודד עירום וללא נעליים במשך שלוש שנים. מעשה זה משמש כסימן גורלי לכך שגם מצרים וכוש ימותגו בבושתם ובעירומם בגלל השבי והגלות תחת שלטון אשור.
האכזבה מהסתמכות על כוש ומצרים
הפסוקים מתארים את התבוסה והבושה של יושבי האי, שראו כי כוחם של כוש ומצרים אינו יכול להציל אותם. הם יביטו במוניהם ויתאכזבו, ויבינו שכל המאמץ להסתמך על כוחות אלו כדי להימלט ממלך אשור היה חסר תועלת, וכי לא יימצא להם פתרון להימלט.
הפסוקים מסתיימים בתיאור של החיפוש אחר עזרה בבורים שאינם יכולים לספק ביטחון.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
המשמעות של השמות במקרא
״סַנְחֵרִיב, דִּכְתִיב בֵּיהּ: תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר, פִּלְנְאֶסֶר, שַׁלְמַנְאֶסֶר, פּוֹל, סַרְגוֹן, אׇסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא. וְהָאִיכָּא ״סַנְחֵרִיב״? שֶׁסִּיחָתוֹ רִיב. דָּבָר אַחֵר: שֶׁסָּח וְנִיחֵר דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה.״
בגמרא במסכת סנהדרין מובא פירוש למשמעות השמות של מלכי אשור המוזכרים בנבואת ישעיהו. חז"ל מסבירים כי השם סנהריב נובע מהמילה ריב, שמשמעותה ויכוח או מריבה. לפי גישה זו, השם משקף את אופיו של המלך שנוהג בשיטת ויכוח וקשיחות. בנוסף, מובאת פרשנות אחרת על המבנה של השמות הללו. לפי פירוש זה, השמות משקפים תהליך שבו הדברים נבנים ומתחזקים שכבה על שכבה, כלומר שהם נבנים במעלה אחת מעל השנייה. הפירוש מציע מבט על עוצמת השמות והכוח הטמון בהם.
סנהדרין צ״ד א:י״ב ↗המשמעות של ערום ויחף
״אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, מֵהָכָא: ״לֵךְ וּפִתַּחְתָּ הַשַּׂק מֵעַל מׇתְנֶיךָ וְנַעַלְךָ תַחֲלוֹץ מֵעַל רַגְלֶךָ״, וּכְתִיב: ״וַיַּעַשׂ כֵּן הָלוֹךְ עָרוֹם וְיָחֵף״. יָחֵף מִמַּאי —״
בְּקֶצֶת הַמַּאֲמָר מֵיוּמָה עֶזֶב, רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מְבִיא מִמָּקוֹם אַחֵר בַּתַּלְמוּד אֶת הַפּעֻלּוּת שֶׁנֶּעֶשְׂתָה. הוּא מְסַבֵּל אֶת הַמִּצְוָה שֶׁבְּלֹא לַעֲטֹל אֶת הַסַּק וּלְחַלּוֹץ אֶת הַנַּעַלִים, וּמְסַבֵּל אֶת הַמַּצָּב שֶׁבּוֹ הָלַךְ הָאִישׁ עָרוֹם וְיָחֵף. הַקּוֹרֶה הוּא שֶׁהַמְּלַל קוֹרֶה אֶת הַמַּצָּב שֶׁל חֶסְרוֹן בַּבְּגָדִים, אַךְ הַמֵּעַל אֶת הַמֵּעַל בַּמַּשְׁמָעוּת שֶׁל יָחֵף הוּא חֶסְרוֹן בַּנַּעֲלַיִם הַמְּטוּלָּים. הַתַּלְמוּד מַסְבֵּר כִּי הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל עָרוֹם הִיא חֶסְרוֹן בַּבְּגָדִים הַמְּיוּלְמִים, וְלֹא עֶרְוִיּוּת מֻחְלֶטֶת בְּלִי שׁוּם בְּגָדִים.
יומא ע״ז א:י״ב ↗בעקבות המפרשים
המשמעות של ערום וביטול הברית
״ערום. ת"י פחיח בבגדים קרועים ובלואים ולא ערום ממש:״
בפרק זה מספר ישעיה הנביא על תקופה שבה מצרים ואתיו נכבשו. הנביא מתאר מצב שבו אנשים מסתירים את גופם בבגדים קרועים ובלועים. לפי רש"י, המושג "ערום" בטקסט אינו מתאר חוסר לבוש מוחלט, אלא מצב של לבוש פגום ובלוי שמבטא יחד עם צער ובושה. הפסוקים מתארים את התוצאה של הסתמכות על כוחות זרים. המעשה של הנביא משמש כסמל למה שעומד להתרחש עם אלו שביטלו את בריתם עם הַשֵּׁם. הפרשן מסביר שהמראה החיצוני של הבגדים המרופטים נועד להמחיש את המצב הרוחני והמצוקה של העם שאיבד את הגנה האלוקית.
רש״י על ישעיהו 20:2:3 ↗הסבר על המילה "חשופי" בישעיהו
״וחשופי שת. כמו חשף שת והיו"ד יתירה כיו"ד חלוני וחורי ושדי:״
בפסוק זה, רש"י מסביר את המילה "חשופי" בהקשר של המצב שבו תהיה מצרים וכוש. לפי פירושו, המילה מרמזת על מצב של חשיפה או חשיפה חלקית, אך עם כיתוב או תוספת של אות מיותרת. הוא משווה זאת למילה "חשף" שבה מופיעה האות יווד באופן עודף. הפירוש של רש"י מתמקד בשינוי הלשוני ובאופן כתיבת המילה. הוא מציע שהמילה המקורית הייתה אמורה להיות שונה, ומראה כיצד הוספת אות משנה את המשמעות. רש"י משתמש בשיטה של בדיקת הלשון כדי להבהיר את קשרי המילים וצורתן.
רש״י על ישעיהו 20:4:1 ↗השליח של אשור והתחזית של ישעיהו
״בשלוח. סרגון. יתכן היותו סנחריב או אחר:״
בפרק הזה מספר ישעיה הנביא על תקופה שבה שליח של מלך אשור הגיע לממלכת כושה. בשני השנים הראשונות של תקופת שלטונו, מלך אשור שלח נציג כדי לבחון את המצב הפוליטי. המטרה הייתה לבדוק את הברית שבין כושה לאשור. אבן עזרא מסביר שזה יכול היה להיות השליח סרגון, ואולי הוא היה סנחריב עצמו. הפרק מתאר את המצב המדיני המורכב ומה שקורה כשמדינות מנסות להסתמך על כוחות זרים במקום על הַשֵּׁם.
אבן עזרא על ישעיהו 20:1:1 ↗הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל גָּלוּת כּוּשׁ
״כן. גלות כוש, שבאו לעזרם:״
בַּפֶּרֶק הַזֶּה בְּיִשְׂעַיָּהוּ, הַנָּבִיא מְתָאֵר אֶת הַמַּצָּב שֶׁל יְהוּדָה בִּזְמַן הַמְּלָכִים אֶת הַתַּמְכָּה הַזּוֹרִית מִכּוּשׁ. הַנָּבִיא מַזְכִּיר אֶת הַמְּלָכִים וְהָעָם שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹ הַמַּצָּב שֶׁל הַמִּשְׁכָּן הַמְּשֻׁחְזָר, כְּשֶׁהַמְּלָכִים וְהָעָם יִהְיוּ מְחֻדָּשִׁים וְחָזָקִים. הָאִבֶּן עֶזְרָא מְסַבֵּר עַל הַפֶּסוּק הָרְבִיעִי שֶׁל הַפֶּרֶק, כִּי הוּא רוֹאֶה בַּמִּלִּים אֵלֶּה רְמֶז לְגָלוּת. לְפִי הַפֵּרוּשׁ שֶׁלּוֹ, הַמַּעֲשְׂתָה שֶׁל הַמְּלָכִים וְהָעָם הַנְּבוּאִים הַכְּבָר לֹא מְסֻבָּלִים, וְזֶה כְּבָר קָרָה כְּשֶׁהַמְּלָכִים וְהָעָם הָיוּ בַּגָּלוּת בְּעִם כּוּשׁ.
אבן עזרא על ישעיהו 20:4:1 ↗