ותגיד ביום ההוא: אודה לך ה׳, כי כעסת עליי, אבל כעסך נסוג ונוחמתִי.
וְאָֽמַרְתָּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אוֹדְךָ֣ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָנַ֖פְתָּ בִּ֑י יָשֹׁ֥ב אַפְּךָ֖ וּֽתְנַחֲמֵֽנִי׃ישעיהו · פרק יב׳
שירת הודיה וישועה והלל
שיר שבח לה' על חסדו ועל ישועתו, וקריאה לכל העמים להלל את השם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
ישעיהו יב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
שירת הודיה וישועה
הנה אלוהי הוא ישועתי, אני בטח בו ולא אפחד, כי כוחי ושירת ה׳ הם ישועתי.
הִנֵּ֨ה אֵ֧ל יְשׁוּעָתִ֛י אֶבְטַ֖ח וְלֹ֣א אֶפְחָ֑ד כִּֽי־עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֣הּ יְהוָ֔ה וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָֽה׃ותמשכו מים בשמחה ממעיינות הישועה.
וּשְׁאַבְתֶּם־מַ֖יִם בְּשָׂשׂ֑וֹן מִמַּעַיְנֵ֖י הַיְשׁוּעָֽה׃ותגידו ביום ההוא: הודו ליהוה, קראו בשמו, ספרו לעמים על מעשיו הגדולים, והודיעו ששמו נשגב.
וַאֲמַרְתֶּ֞ם בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא הוֹד֤וּ לַֽיהוָה֙ קִרְא֣וּ בִשְׁמ֔וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָֽעַמִּ֖ים עֲלִֽילֹתָ֑יו הַזְכִּ֕ירוּ כִּ֥י נִשְׂגָּ֖ב שְׁמֽוֹ׃שירת הודיה והלל
שירו להשם כי הוא עשה מעשים נפלאים. הודיעו את מעשיו בכל העולם.
זַמְּר֣וּ יְהוָ֔ה כִּ֥י גֵא֖וּת עָשָׂ֑ה מידעת [מוּדַ֥עַת] זֹ֖את בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃שמחי ורחשי, את היושבת בציון, כי בתוכך גדול קדוש ישראל.
צַהֲלִ֥י וָרֹ֖נִּי יוֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל בְּקִרְבֵּ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
שירת הודיה וישועה
וְאָֽמַרְתָּ֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא אוֹדְךָ֣ יְהוָ֔ה כִּ֥י אָנַ֖פְתָּ בִּ֑י יָשֹׁ֥ב אַפְּךָ֖ וּֽתְנַחֲמֵֽנִי׃
הִנֵּ֨ה אֵ֧ל יְשׁוּעָתִ֛י אֶבְטַ֖ח וְלֹ֣א אֶפְחָ֑ד כִּֽי־עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֣הּ יְהוָ֔ה וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָֽה׃
וּשְׁאַבְתֶּם־מַ֖יִם בְּשָׂשׂ֑וֹן מִמַּעַיְנֵ֖י הַיְשׁוּעָֽה׃
וַאֲמַרְתֶּ֞ם בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא הוֹד֤וּ לַֽיהוָה֙ קִרְא֣וּ בִשְׁמ֔וֹ הוֹדִ֥יעוּ בָֽעַמִּ֖ים עֲלִֽילֹתָ֑יו הַזְכִּ֕ירוּ כִּ֥י נִשְׂגָּ֖ב שְׁמֽוֹ׃
שירת הודיה והלל
זַמְּר֣וּ יְהוָ֔ה כִּ֥י גֵא֖וּת עָשָׂ֑ה מידעת [מוּדַ֥עַת] זֹ֖את בְּכָל־הָאָֽרֶץ׃
צַהֲלִ֥י וָרֹ֖נִּי יוֹשֶׁ֣בֶת צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל בְּקִרְבֵּ֖ךְ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הקטע כולל שתי שירים: שיר הודיה על ישועת ה' ושיר הלל על גדלותו.
שירת הודיה וישועה
פסוקים אלו הם שיר הודיה על גאולת ה׳. הדובר מודה לה׳ על כך שמרחם את כעסו ומעניק נחמה. השיר מדגיש את הביטחון המוחלט באלוהים כמרכז הכוח והישועה, וקורא לכל העמים להכיר במעשיו הגדולים ולהלל את שמו הנשגב.
שירת הודיה והלל
פסוקים אלו הם שירת הודיה על פעולות ה'. הדובר קורא לכל העולם להכיר במעשיו הנפלאים של ה', וקורא לירושלים לשמוח בגלל נוכחות קדוש ישראל בתוכה.
הפסוקים מסתיימים בקריאה לכל קצוות הארץ לדעת את מעשי ה'.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התפילה לאחר הכעס
״דָּרֵשׁ רַב יוֹסֵף: מַאי דִכְתִיב ״אוֹדְךָ ה׳ כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשׁוֹב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי״, בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר?״
בפרשת נדה, רב יוסף שואל על הפסוק שבו הדובר מבטיח להודות להשם. הוא תוהה כיצד ייתכן שהכעס של השם יירגע ויתחלף בניחום, אם הכתוב מדבר על תהליך של שינוי הרגש. הפרשנות מנסה להבין את המשמעות של המעבר בין כעס לניחום בתוך הפסוק עצמו. הלימוד מתמקד בשינוי היחס בין האדם לבין השם לאחר תקופה של כעס.
נדה ל״א א:ט״ו ↗שִׂמְחַת הַצַּדִּיקִים וְקִנְאַת הָרְשָׁעִים
״וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית (ויקרא כד, י), רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יב, ט): סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן, סָבִיב לָרְשָׁעִים״
בַּיּוֹם הַהוּא תֹּאמְרוּ לַהַשֵּׁם: אֲדֹנִי, אֲנִי אוֹדֶה לָךְ. אַף שֶׁכָּעַסְתָּ בִּי, אַתָּה הָרַעְשָׁנִי וְהַחֲמַתִּי, אַתָּה הִנַּחַתְנִי מִמְּקוֹם הָעוֹמְדִים בְּחֶרֶף. הַסִּפּוּר בַּמָּקוֹר מֵסִיר אֶת הַמַּעֲמָד הַקַּיָּם בֵּין הַצַּדִּיקִים לָרְשָׁעִים. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה מְסַבְּרִים אֶת הַמַּצָּב בִּשְׁתֵּי הַשְׁקָפוֹת שׁוֹנוֹת. הַשְׁקָפָה אַחַת אוֹמֶרֶת שֶׁהַצַּדִּיקִים שְׂמֵחִים לִרְאוֹת אֶת הַדִּין שֶׁל הָרְשָׁעִים, וְהַשְׁקָפָה שְׁנִיָּה אוֹמֶרֶת שֶׁהָרְשָׁעִים מְקִנְאים בַּצַּדִּיקִים שֶׁנֶּהֱנוּ מִשְּׁלָיוֹת גַּן עֵדֶן. הַדָּבָר מִתְקַשֵּׁר לַמַּעֲמָד שֶׁבּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרוֹמֵם אֶת כֶּרֶם יִשְׂרָאֵל. כַּאֲשֶׁר הַצַּדִּיקִים רוֹאִים אֶת הַסּוֹף שֶׁל הָרְשָׁעִים, הֵם מַשְׁבִּיחִים אֶת הַשֵּׁם עַל הַיִּסּוּרִין שֶׁעָבְרוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. הַמַּקְור מְשַׁלֵּב פְּסָמִים מִתְּהִלִּים, יְשַׁעְיָהוּ וּזְכַרְיָה כְּדֶרֶךְ הַסִּבָּה לַתְּחוּשׁוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים וְהָרְשָׁעִים בַּעֲלִיָּה הַמַּחְשֶׁבֶת.
ויקרא רבה ל״ב:א׳ ↗בעקבות המפרשים
התגלות השם המלאה
״יה יהוה. עד הנה היה שמו חלוק ובמפלתו של עמלק נעשה שלם וכן הוא אומר כי יד על כס יה (שמות י״ז:ט״ז) אין הכסא שלם״
בפסוק זה, ישעיהו מביא שיר הודיה על הדרך שבה הַשֵּׁם מתגלה לעמו. השיר מתאר כיצד הַשֵּׁם הופך למקור של ביטחון וגאולה. המעבר מהכעס של הַשֵּׁם אל השירה מראה את שינוי היחס בין הבורא לעם ישראל. רש"י מפרש את הפסוק ומתמקד בשינוי שבהשם עצמו. לפי פירושו, עד כה השם נתפס דרך מעשיו המפוצלים או המסתערים, אך במלחמה נגד עמלק, השם הופך למתגלות בשלמותו. רש"י מדגיש כי הכסא והשם אינם שלמים ומוחלטים עד שהתגלית הזו מגיעה דרך הניצחון המוחלט.
רש״י על ישעיהו 12:2:2 ↗שִׁיר הַתּוֹדָה וְהַהַצָּלָה
״הזכירו. לשבח כי נשגב הוא:״
בַּפֶּסַק הַזֶּה מִסְפַּר יְשַׁעְיָהוּ עַל שִׁיר הַתּוֹדָה שֶׁנִּשְׁאָלֵט לֵאלֹהֵינוּ. הַדָּוִית הַמַּתְחִילָה בְּהוֹדָיָה עַל הַהַצָּלָה מֵהַזַּעַם וְעַל הַנֶּחָמָה הַנִּמְצֵאת בְּהוּא כְּמִצְעַר הַיְּשׁוּעָה הַנִּסְדֶּרֶת. הַמְּבַשֵּׁרִים קוֹרְאִים לְכָל הָעָם לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַגְּאֻלָּה וְלְהַזְכִּיר אֶת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם. רַשִׁי בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַפֶּסֶק הָרְאִיטִי מַסְבִּיר כְּוַוְדַּאי שֶׁהַמַּטְעָה הַמְּבַשֶּׁרִים לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַשֵּׁם הִיא לְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ כִּי הוּא נִשְׂגָּב וְגָדוֹל. הַמְּבַשֵּׁרִים לֹא רַק מַכְרִיזִים עַל מַעֲשִׂים, אֶלָּא מְחַתְּרִים אֶת גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הָאֵל.
רש״י על ישעיהו 12:4:2 ↗הודיה על הגאולה והשיבה לארץ
״ואמרת. התי"ו לנוכח ישראל, הם השבים אל ארצם:״
הפרק מתאר שירת הודיה של עם ישראל לאחר תקופת קושי וזעם אלוהי. הנביא ישעיהו מתאר כיצד הַשֵּׁם הופך את כעסו לטוב עבור העם. השיר מבטא ביטחון מוחלט בבורא, שכן הוא המקור לגאולה ולחוסן. השיר מדגיש את מעבר מצער לשמחה ואת הכרה במעשי הַשֵּׁם. הפרשן אבן עזרא מסביר כי המילה "ואמרת" פונה לעם ישראל שחוזרים לארצם. לפי גישה זו, השיר הוא קול של עם שחווה את התחיית ארצו. השיר משלב בין הודיה אישית לבין תפילה ציבורית על ישועה ועל חשיפת כוחו של אלוהים בפני כל העולם.
אבן עזרא על ישעיהו 12:1:1 ↗ההתלהבות בשינוי המצב
״מודעת. פעול מהבנין הכבד הנוסף:״
בפסוק זה, אבן עזרא מתייחס לפועל המופיע בסיפור כפעולה מודגשת ומשמעותית יותר. הוא מסביר שהשימוש בבניין המודגש באים, המציין פעולה כבדה או מיוחדת, נועד להעניק עוצמה לתיאור המעשה. הפרשן מנתח את המבנה הלשוני של הפועל כדי להבליט את חשיבות המעשה המתואר בנבואה. הגישה שלו היא דקדוקית ותמטית, ומתמקדת בשינויי הבניינים בלשון המקרא כדי להבין את רמת האינטנסיביות של הפעולה.
אבן עזרא על ישעיהו 12:5:2 ↗