כשאני רוצה לרפא את ישראל, העוון של אפרים ורשעות שומרון נחשפים, כי הם פעלו בשקר וגנב יבוא, כשחבורת חיילים פורצת החוצה.
כְּרָפְאִ֣י לְיִשְׂרָאֵ֗ל וְנִגְלָ֞ה עֲוֺ֤ן אֶפְרַ֙יִם֙ וְרָע֣וֹת שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י פָעֲל֖וּ שָׁ֑קֶר וְגַנָּ֣ב יָב֔וֹא פָּשַׁ֥ט גְּד֖וּד בַּחֽוּץ׃הושע · פרק ז׳
חשיפת הרשעות והתדרדרות מנהיגות ישראל
הנביא הושע מתאר את התפרקות המנהיגות, העמים המוליכים שולל את עם ישראל ואת ההתרחקות מהשם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
הושע ז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
חשיפת הרשעות של ישראל
הם אפילו לא אומרים בלבם שכל הרע שלהם נזכר, כי עכשיו המעשים שלהם מקיפים אותם והם היו לפני עיניי.
וּבַל־יֹֽאמְרוּ֙ לִלְבָבָ֔ם כָּל־רָעָתָ֖ם זָכָ֑רְתִּי עַתָּה֙ סְבָב֣וּם מַֽעַלְלֵיהֶ֔ם נֶ֥גֶד פָּנַ֖י הָיֽוּ׃כשמתרחשת הרענות שלהם, המלך שמח, וכשמתכחשים לדברים, גם השרים.
בְּרָעָתָ֖ם יְשַׂמְּחוּ־מֶ֑לֶךְ וּבְכַחֲשֵׁיהֶ֖ם שָׂרִֽים׃כולם בוגדים, כמו תנור שמתלהט בתוך האופה, כשכל הבצק מתייבש מהחום.
כֻּלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה יִשְׁבּ֣וֹת מֵעִ֔יר מִלּ֥וּשׁ בָּצֵ֖ק עַד־חֻמְצָתֽוֹ׃התפרקות מנהיגות אפרים וחוסר יציבותה
ביום מלך שלנו, השרים כעסו כמו יין, והם שלחו את ידם ללוכדsin.
י֣וֹם מַלְכֵּ֔נוּ הֶחֱל֥וּ שָׂרִ֖ים חֲמַ֣ת מִיָּ֑יִן מָשַׁ֥ךְ יָד֖וֹ אֶת־לֹצְצִֽים׃כי לבם התלהט כמו תנור בתוך מיטתם. כל הלילה הם ישנים כשהאופה עובד, ובבוקר הם בוערים כמו אש בוערת.
כִּֽי־קֵרְב֧וּ כַתַּנּ֛וּר לִבָּ֖ם בְּאָרְבָּ֑ם כָּל־הַלַּ֙יְלָה֙ יָשֵׁ֣ן אֹֽפֵהֶ֔ם בֹּ֕קֶר ה֥וּא בֹעֵ֖ר כְּאֵ֥שׁ לֶהָבָֽה׃כולם יתלהטו כמו תנור ואכלו את השופטים שלהם. כל מלכיהם נפלו, ואין אף אחד שקורא אליהם.
כֻּלָּ֤ם יֵחַ֙מּוּ֙ כַּתַּנּ֔וּר וְאָכְל֖וּ אֶת־שֹֽׁפְטֵיהֶ֑ם כָּל־מַלְכֵיהֶ֣ם נָפָ֔לוּ אֵין־קֹרֵ֥א בָהֶ֖ם אֵלָֽי׃אפרים מעורב עם העמים. אפרים היה כמו עוגה שלא עובדו משני צדדיה.
אֶפְרַ֕יִם בָּעַמִּ֖ים ה֣וּא יִתְבּוֹלָ֑ל אֶפְרַ֛יִם הָיָ֥ה עֻגָ֖ה בְּלִ֥י הֲפוּכָֽה׃התדרדרות ישראל והתעתעות הפוליטית
זרים אוכלים לו את הכוח, והוא לא יודע. גם הזקנה הבהירה אותו, והוא לא יודע.
אָכְל֤וּ זָרִים֙ כֹּח֔וֹ וְה֖וּא לֹ֣א יָדָ֑ע גַּם־שֵׂיבָה֙ זָ֣רְקָה בּ֔וֹ וְה֖וּא לֹ֥א יָדָֽע׃גאות ישראל עונה לו בפניו, והם לא שבו אל הַשֵּׁם אלוהיהם, ולא חיפשו אותו בכל זאת.
וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְלֹֽא־שָׁ֙בוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וְלֹ֥א בִקְשֻׁ֖הוּ בְּכָל־זֹֽאת׃ומה היה אפרים? כמו יונה פותחת, בלי לב. מצרים קראו לאשור, והם הלכו.
וַיְהִ֣י אֶפְרַ֔יִם כְּיוֹנָ֥ה פוֹתָ֖ה אֵ֣ין לֵ֑ב מִצְרַ֥יִם קָרָ֖אוּ אַשּׁ֥וּר הָלָֽכוּ׃כאשר הם הולכים, אפרש עליהם רשת, אוריד אותם כמו עוף השמיים, ואעצור אותם, כפי שאני שומע את קולם של קבוצתם.
כַּאֲשֶׁ֣ר יֵלֵ֗כוּ אֶפְר֤וֹשׂ עֲלֵיהֶם֙ רִשְׁתִּ֔י כְּע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם אֽוֹרִידֵ֑ם אַיְסִרֵ֕ם כְּשֵׁ֖מַע לַעֲדָתָֽם׃ (ס)התרחקות ישראל מהשם
אוי להם כי הם התרחקו ממני. השוד יבוא עליהם כי הם חטאו בי, ואני אגאל אותם, אבל הם מדברים עליי בשקר.
א֤וֹי לָהֶם֙ כִּֽי־נָדְד֣וּ מִמֶּ֔נִּי שֹׁ֥ד לָהֶ֖ם כִּֽי־פָ֣שְׁעוּ בִ֑י וְאָנֹכִ֣י אֶפְדֵּ֔ם וְהֵ֕מָּה דִּבְּר֥וּ עָלַ֖י כְּזָבִֽים׃הם לא קראו לי מלבם, כי הם רק נאצנו על מיטותיהם. הם רוצים דגן ויין, ומתרחקים ממני.
וְלֹֽא־זָעֲק֤וּ אֵלַי֙ בְּלִבָּ֔ם כִּ֥י יְיֵלִ֖ילוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם עַל־דָּגָ֧ן וְתִיר֛וֹשׁ יִתְגּוֹרָ֖רוּ יָס֥וּרוּ בִֽי׃אני אעניש אותם ואחזק את זרועותיהם, ובכל זאת הם יתכננו רע נגדי.
וַאֲנִ֣י יִסַּ֔רְתִּי חִזַּ֖קְתִּי זְרֽוֹעֹתָ֑ם וְאֵלַ֖י יְחַשְּׁבוּ־רָֽע׃הם לא ישובו. הם כמו קשת שמשגרת חצים שבורים. השרים שלהם ייפלו בחרב בגלל הלשון הכועסת שלהם. זה הלעג שלהם בארץ מצרים.
יָשׁ֣וּבוּ ׀ לֹ֣א עָ֗ל הָיוּ֙ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּ֔ה יִפְּל֥וּ בַחֶ֛רֶב שָׂרֵיהֶ֖ם מִזַּ֣עַם לְשׁוֹנָ֑ם ז֥וֹ לַעְגָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
חשיפת הרשעות של ישראל
כְּרָפְאִ֣י לְיִשְׂרָאֵ֗ל וְנִגְלָ֞ה עֲוֺ֤ן אֶפְרַ֙יִם֙ וְרָע֣וֹת שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י פָעֲל֖וּ שָׁ֑קֶר וְגַנָּ֣ב יָב֔וֹא פָּשַׁ֥ט גְּד֖וּד בַּחֽוּץ׃
וּבַל־יֹֽאמְרוּ֙ לִלְבָבָ֔ם כָּל־רָעָתָ֖ם זָכָ֑רְתִּי עַתָּה֙ סְבָב֣וּם מַֽעַלְלֵיהֶ֔ם נֶ֥גֶד פָּנַ֖י הָיֽוּ׃
בְּרָעָתָ֖ם יְשַׂמְּחוּ־מֶ֑לֶךְ וּבְכַחֲשֵׁיהֶ֖ם שָׂרִֽים׃
כֻּלָּם֙ מְנָ֣אֲפִ֔ים כְּמ֣וֹ תַנּ֔וּר בֹּעֵ֖רָה מֵֽאֹפֶ֑ה יִשְׁבּ֣וֹת מֵעִ֔יר מִלּ֥וּשׁ בָּצֵ֖ק עַד־חֻמְצָתֽוֹ׃
התפרקות מנהיגות אפרים וחוסר יציבותה
י֣וֹם מַלְכֵּ֔נוּ הֶחֱל֥וּ שָׂרִ֖ים חֲמַ֣ת מִיָּ֑יִן מָשַׁ֥ךְ יָד֖וֹ אֶת־לֹצְצִֽים׃
כִּֽי־קֵרְב֧וּ כַתַּנּ֛וּר לִבָּ֖ם בְּאָרְבָּ֑ם כָּל־הַלַּ֙יְלָה֙ יָשֵׁ֣ן אֹֽפֵהֶ֔ם בֹּ֕קֶר ה֥וּא בֹעֵ֖ר כְּאֵ֥שׁ לֶהָבָֽה׃
כֻּלָּ֤ם יֵחַ֙מּוּ֙ כַּתַּנּ֔וּר וְאָכְל֖וּ אֶת־שֹֽׁפְטֵיהֶ֑ם כָּל־מַלְכֵיהֶ֣ם נָפָ֔לוּ אֵין־קֹרֵ֥א בָהֶ֖ם אֵלָֽי׃
אֶפְרַ֕יִם בָּעַמִּ֖ים ה֣וּא יִתְבּוֹלָ֑ל אֶפְרַ֛יִם הָיָ֥ה עֻגָ֖ה בְּלִ֥י הֲפוּכָֽה׃
התדרדרות ישראל והתעתעות הפוליטית
אָכְל֤וּ זָרִים֙ כֹּח֔וֹ וְה֖וּא לֹ֣א יָדָ֑ע גַּם־שֵׂיבָה֙ זָ֣רְקָה בּ֔וֹ וְה֖וּא לֹ֥א יָדָֽע׃
וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְלֹֽא־שָׁ֙בוּ֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם וְלֹ֥א בִקְשֻׁ֖הוּ בְּכָל־זֹֽאת׃
וַיְהִ֣י אֶפְרַ֔יִם כְּיוֹנָ֥ה פוֹתָ֖ה אֵ֣ין לֵ֑ב מִצְרַ֥יִם קָרָ֖אוּ אַשּׁ֥וּר הָלָֽכוּ׃
כַּאֲשֶׁ֣ר יֵלֵ֗כוּ אֶפְר֤וֹשׂ עֲלֵיהֶם֙ רִשְׁתִּ֔י כְּע֥וֹף הַשָּׁמַ֖יִם אֽוֹרִידֵ֑ם אַיְסִרֵ֕ם כְּשֵׁ֖מַע לַעֲדָתָֽם׃ (ס)
התרחקות ישראל מהשם
א֤וֹי לָהֶם֙ כִּֽי־נָדְד֣וּ מִמֶּ֔נִּי שֹׁ֥ד לָהֶ֖ם כִּֽי־פָ֣שְׁעוּ בִ֑י וְאָנֹכִ֣י אֶפְדֵּ֔ם וְהֵ֕מָּה דִּבְּר֥וּ עָלַ֖י כְּזָבִֽים׃
וְלֹֽא־זָעֲק֤וּ אֵלַי֙ בְּלִבָּ֔ם כִּ֥י יְיֵלִ֖ילוּ עַל־מִשְׁכְּבוֹתָ֑ם עַל־דָּגָ֧ן וְתִיר֛וֹשׁ יִתְגּוֹרָ֖רוּ יָס֥וּרוּ בִֽי׃
וַאֲנִ֣י יִסַּ֔רְתִּי חִזַּ֖קְתִּי זְרֽוֹעֹתָ֑ם וְאֵלַ֖י יְחַשְּׁבוּ־רָֽע׃
יָשׁ֣וּבוּ ׀ לֹ֣א עָ֗ל הָיוּ֙ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּ֔ה יִפְּל֥וּ בַחֶ֛רֶב שָׂרֵיהֶ֖ם מִזַּ֣עַם לְשׁוֹנָ֑ם ז֥וֹ לַעְגָּ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים מפרטים את מצב השחיתות הפנימית של ישראל ואת חוסר היציבות הפוליטית והרוחנית של המנהיגים.
חשיפת הרשעות של ישראל
הנביא חו exposes את רשעות אפרים ושומרון, שמתנהלים בשקר וגניבה. העוונות שלהם נחשפים ואינם נסתרים מהבורא, והמנהיגים שלהם – המלך והשרים – נהנים מהמעשים הרעים ומהכחשה. התקופה מתוארת כתנור לוהט ששורף את הבצק, בדומה לבגידה ורשעות שמתפרצת בתוך העם.
התפרקות מנהיגות אפרים וחוסר יציבותה
תיאור התפרקות המנהיגות והחברה באפרים. השרים והמלכים נפללים בשל חמתם ומרדנותם, בעוד העם נהיה מעורב עם עמים אחרים ואינו יציב, בדומה לעוגה שאינה עובדת כהלכה.
התדרדרות ישראל והתעתעות הפוליטית
פסוקים אלו מתארים את אובדן הכוח של ישראל מבלי שהעם ירגיש בכך, ואת התוקפנות של גאוותם. עם ישראל מחפש עזר אצל מעצמות זרות כמו מצרים ואשור במקום לחזור אל הַשֵּׁם. בסופו של דבר, הַשֵּׁם יטors את רשתו על העם כפי שצופה הנבואה.
התרחקות ישראל מהשם
הנביא חוזה את גורלם של בני ישראל שחטאו והתרחקו מהשם. הם מחפשים רק סיפוקים גשמיים ומתכננים רע, ואינם שובים בתשובה. התוצאה תהיה חולשה, נפילת מנהיגים וכיבוש, כשהם נדמים כמו קשת שאינה פוגעת במטרה.
הפסוקים מסתיימים בתיאור המצב שבו ישראל נודדת בין העמים אך לא חוזרת אל ה'.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
רפואה לפני מכה
״דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹרֵא לָהֶם רְפוּאָה תְּחִילָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּרׇפְאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם״. אֲבָל אוּמּוֹת״
בַּמְקֹור הַמְּדוּבָּר, הַמְּצִיאוּת הַמִּתְחַלֶת בְּמִגִּילָה (י״ג ב:י״שׁ) מְסַבֶּת עַל הַיַּחַס הַמְּיֻחָד שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. רֵישׁ לָקִישׁ מַסְבֵּר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא מַכֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא כְּבָר יוֹצֵר לָהֶם רְפוּאָה קוֹדֶמֶת לַמַּכָּה. הוּא מְבִיא עֵדָה מִמְּקוֹר הַמִּקְרָא שֶׁבֶּעָלָיו נֶאֱמַר: "כְּרְפֵאִי לְיִשְׂרָאֵל וְנִגְלָה עֲוֹן אֶפְרַיִם", מָה שֶׁמַּדְגִּישׁ אֶת הָרְפוּאָה הַמְּקֻדֶּמֶת. לְעוּצְמַת הַהֶבְדֵּל, הַמְּקוֹר מְצַיֵּן שֶׁהַמַּצָּב בְּעוֹמוֹת הָעוֹלָם שׁוֹנֶה. בְּעוֹמוֹת הָעוֹלָם הַמַּכָּה מַקְדִּימָה אֶת הַמַּכָּה וְאַחֲרֵי כֵּן בּוֹרֵא רְפוּאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל מִצְרַיִם: "וְנָגַף הַשֵּׁם אֶת מִצְרַיִם נָגוֹף וְרָפוֹא". הַסְּבָרָה זוֹ מְבִיאָה אֶת הַהַבְדֵּל בַּמַּצָּב הַנַּפְשָׁנִי וּבְהַבְטָחוֹת הַיְּשׁוּעָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לְשֶׁאָר הָעוֹלָם.
מגילה י״ג ב:י״ג ↗משה ואהרון: המקור וההעברה של התורה
״שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, אֵלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, מָה הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ הוֹדָהּ וַהֲדָרָהּ שֶׁל אִשָּׁה, כָּךְ משֶׁה וְאַהֲרֹן הוֹדָן וַהֲדָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. מָה הַשָּׁדַיִם הַלָּלוּ נוֹיָהּ שֶׁל אִשָּׁה,״
בָּאַתְּרָא שֶׁל מִדְרָשׁ הַשִּׁיר הַכַּתּוּב, מְסֻבֶּלֶת הַקָּשָׁה עַל הַקֶּשֶׁר בֵּין מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן. הַמִּדְרָשׁ מְשַׁבֵּה אֶת שְׁנֵי הָאַנְשֵׁי הָעֲנִיקִים הָאֵלֶּה בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַשְׁוֶה אוֹתָם לְשְׁנֵי שָׁדַיִם הַמְּלֵאִים חָלָהב, כְּדֵי לְהַדְגִּים כַּמָּה הֵם חִינָנִיִּים וּמְשַׁלְּמִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁהַחָלָב מְנַטְבֶּה אֶת הַתִּינוֹק, כָּךְ הַתּוֹרָה שֶׁלָּמַד מֹשֶׁה הָיְתָה מְקוֹר חַיִּים לְאַהֲרֹן. הַמִּדְרָשׁ מַדְגִּישׁ שֶׁלֹּא הָיָה הֶבדֶל בְּכָבוֹד אוֹ בְּמַעֲמָד בֵּין שְׁנֵיהֶם. הוּא מְבִיא דֻּגְמָה מִמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁתֵּי מַרְגְּלִיּוֹת שַׁוִּים, וְגַם מֵאֲמִירָה שֶׁהַתּוֹרָה הִיא כְּמַרְפֵּא. הַקֹּשֶׁה הַמֶּרְכָּזִי בַּמִּדְרָשׁ הוּא הַמַּעֲמָד שֶׁל הַמַּכָּה: הַסְּרָט שֶׁל הַמַּכָּה קוֹדֵם לַתְּרוּפָה, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִבְטִיחַ לְרַפֵּא לְיִשְׂרָאֵל בְּאֹפֶן מֻקְדָּם. הַמִּדְרָשׁ מְפַרְשַׁת אֶת הַפֶּסוּק מֵהַשְּׁבוּעָה שֶׁל הַנָּבִיא הוֹשֵׁעַ כְּהַבְטָחָה לְרִפּוּי מֻקְדָּם.
שיר השירים רבה ד׳:ה׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
האש הבוערת בלב
״בוערה מאופה. שהוסקה מיד הנחתום כן יצרם בוער בקרבם:״
בספר הושע, הנביא מתאר מצב של רעש פנימי וסערה של יצרים בתוך העם. הוא משתמש בדימוי של חום בוער מאופה כדי לתאר אדם שמתגרה ומתלהב בתוך לבו. הדימוי מראה על רצון עז ודחף פשוט שלא נבלם, שנמצא בתוך המרחב האישי והפנימי של האדם. רש"י מפרש את הפסוק הזה ומסביר שהאש שבוערת באופה מייצגת את היצר שבוער בלבבותיהם. לפי הגישה הזו, הדימוי אינו רק תיאור של חום חיצוני, אלא תיאור של מצב נפשי שבו הדחפים הפנימיים הם אלו שיוצרים את הבעיה. רש"י מתמקד בחיבור שבין הדימוי הפיזי לבין המציאות הרגשית של היצרים.
רש״י על הושע 7:4:1 ↗המלכודת והנפילה
״אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים. שהנשר והנץ עולין למעלה ממנו ומורידין אותו לארץ כן אורידם במצרים על ידי נבוכדנצר:״
בספר הושע, פרק שבע, הנביא מתאר מצב שבו העם נתון בסיכון גדול. הוא משתמש בדימוי של רשת שתופסת עוף בשמיים. הנביא מראה איך המזימה תופסת את העם, בדיוק כמו ציד של ציפורים. רש"י מסביר את דימוי הרשת על ידי השוואה לנשר או לנץ. כפי שהעופים האלו עפים גבוה אבל בסוף מורידים אותם לארץ, כך העם ייתפס ויובא למצרים על ידי נבוכדנצר. הפירוש מתמקד בתהליך של לכידה והורדה מהגובה אל האדמה.
רש״י על הושע 7:12:2 ↗התנור הבוער והמבט של אבן עזרא
״ותנור - לשון זכר, על כן מלת בוערה מלעיל כמו לילה, נחלה עבר על נפשנו וזה הפסוק הפוך, וככה טעמו: כמו תנור אופה בוערה מלוש״
בפרק השביעי של ספר הושע, הנביא מתאר את המצב הפנימי של העם. הוא משתמש בדימוי של תנור שבו חומק הבצק. התנור בוער בעוצמה וגורם לבצק להתסיס ולהתנפח עד שהאופה נאלץ להתעורר כדי לטפל בזה. הדימוי מראה על תהליך פנימי ולוהט שקשה לעצור. אבן עזרא מפרש את הפסוק הזה ומציין שהמילה "תנור" היא בלשון זכר. הוא מסביר שהמילה "בוערת" מתייחסת ללילה או למשהו שמתפתח מלמעלה. לפי דבריו, התנור פועל בצורה כזו שהחום גורם לבצק להחמיץ ולהתנפח עד שהאופה חייב לקום ולהעיר את עצמו כדי להציל את הבצק מלהיגרר מדי.
אבן עזרא על הושע 7:4:2 ↗הסערה וההחזרה של עם ישראל
״איסירם - כמו איסרם רק הוא מהבנין הנוסף ולא החליפו היו"ד בוי"ו, כמו: ועפעפיך יישירו נגדך ולא אמר אוסירם כמו אושיבם אורידם והעמידו המלה על״
בספר הושע, הנביא מתאר את המצב הקשה של עם ישראל. הַשֵּׁם מתכנן להסיר את המנהיגים והעוצמה של העם. עם זאת, ישנו ניסיון להחזיר את העם אל הַשֵּׁם, אך הם ממשיכים ללכת אחרי כוחות זרים כמו מצרים. המעשים שלהם גורמים להם להיות בבושת פנים מול העמים שבהם הם חיים. האבן עזרא מפרש את המילה "איסירם" כצורה של בניין שונה למילה "איסרם". הוא מסביר שהכוונה היא שהַשֵּׁם יסיר את אלה שצועדים למצרים. לפי פירושו, המעשה הזה יגרום לכך שהם יהיו בבושת פנים מול העם שבו הם יושבים, כי המעשה שלהם חסר תועלת ורק מביא דחייה.
אבן עזרא על הושע 7:12:1 ↗