בואו ונחזור אל הַשֵּׁם, כי הוא פגע ויחלים אותנו, הוא פגע ויחזיק אותנו.
לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְהוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ׃הושע · פרק ו׳
קריאה לתשובה ומשלו של אפרים
התנבאות על חוס והחזרה של ישראל, חוס הנאמנות של הכוהנים וטמאת ישראל.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
הושע ו׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
קריאה לתשובה ומשלו של אפרים
הוא יחיה אותנו ביומיים, וביום השלישי הוא יעמיד אותנו ונחיה לפניו.
יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו׃ונדע שנרדוף אחרי הידיעה של הַשֵּׁם, כמו אור השחר שמוצא את דרכו, והוא יבוא אלינו כמו גשם, כמו גשמי רעמים שמשקים את האדמה.
וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֙עַת֙ אֶת־יְהוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֽוֹצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֙שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ׃מה אעשה לך אפרים? מה אעשה לך יהודה? כי חסדכם הוא כמו ענן של בוקר, וכטל שנעלם כשהשמש עולה.
מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּֽעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ׃התנבאות על חוסר נאמנות ישראל
לכן חצבתי בנביאים והרגתי אותם בדברי פה, והמשפט שלך יצא לאור.
עַל־כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא׃כי רציתי חסד ולא זבח, וידיעת אלוהים יותר מעולות.
כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת׃והם, כמו בני אדם, עברו ברית; שם בגדו בי.
וְהֵ֕מָּה כְּאָדָ֖ם עָבְר֣וּ בְרִ֑ית שָׁ֖ם בָּ֥גְדוּ בִֽי׃גלעעד, קרית פועלי און, עקובה מדם.
גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃הַפֶּשַׁע שֶׁל הַכֹּהֲנִים וְהַטְּמֵאָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל
כמו כנופי שודדים, הכוהנים שם עושים מעשי רצח בשכם, כי הם עשו מעשה רע.
וּכְחַכֵּ֨י אִ֜ישׁ גְּדוּדִ֗ים חֶ֚בֶר כֹּֽהֲנִ֔ים דֶּ֖רֶךְ יְרַצְּחוּ־שֶׁ֑כְמָה כִּ֥י זִמָּ֖ה עָשֽׂוּ׃ראיתי בבית ישראל בערעור השערים, שם יש זנות של אפרים, וישראל טמאה.
בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִי שעריריה [שַׁעֲרֽוּרִיָּ֑ה] שָׁ֚ם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃על המילים
הטקסט המקורי מציין 'שעריריה', מילה שקשה להבין בבירור.
גם ליהודה יש קציר מוכן, כשאני אחזיר את שובתי עמי.
גַּם־יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
קריאה לתשובה ומשלו של אפרים
לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְהוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ׃
יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו׃
וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֙עַת֙ אֶת־יְהוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֽוֹצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֙שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ׃
מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּֽעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ׃
התנבאות על חוסר נאמנות ישראל
עַל־כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא׃
כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת׃
וְהֵ֕מָּה כְּאָדָ֖ם עָבְר֣וּ בְרִ֑ית שָׁ֖ם בָּ֥גְדוּ בִֽי׃
גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם׃
הַפֶּשַׁע שֶׁל הַכֹּהֲנִים וְהַטְּמֵאָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל
וּכְחַכֵּ֨י אִ֜ישׁ גְּדוּדִ֗ים חֶ֚בֶר כֹּֽהֲנִ֔ים דֶּ֖רֶךְ יְרַצְּחוּ־שֶׁ֑כְמָה כִּ֥י זִמָּ֖ה עָשֽׂוּ׃
בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִי שעריריה [שַׁעֲרֽוּרִיָּ֑ה] שָׁ֚ם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃
גַּם־יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הקטע כולל קריאה להתקרב אל הַשֵּׁם, תיאור של חוס נאמנות ישראל ותיאור פשע הכוהנים.
קריאה לתשובה ומשלו של אפרים
הפסוקים קוראים לעם לחזור אל הַשֵּׁם בתקווה לריפוי וחידוש. הקורא מבקש לדעת את הַשֵּׁם באופן קבוע כמו אור השחר וגשם מזין. עם זאת, נפתח דיאלוג שבו נשאלת השאלה מה ניתן לעשות כלפי אפרים ויהודה, שכן נאמנותם חולפת וקצרה כמו ענן בוקר או טל שנעלם.
התנבאות על חוסר נאמנות ישראל
הפסוקים מתארים את כעס האל על הנביאים ועל העם שחטאו. האל מבקש נאמנות וחסד במקום טקסים וזבחים בלבד. הוא מאשים את העם בבגידה בברית, ומציין את גלעד וקרית פועלי און כמקומות שבהם התרחשו מעשי רשע ודם.
הַפֶּשַׁע שֶׁל הַכֹּהֲנִים וְהַטְּמֵאָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל
הַנָּבִיא הוֹלֵךְ וּמַצִּית אֶת הַפְּשָׁעִים בְּיִשְׂרָאֵל. הַכֹּהֲנִים שֶׁבְּשַׁכֶּם הָפְכוּ לְשׁוֹדְדִים וְרוֹצְחִים. בְּבֵית יִשְׂרָאֵל מְפוּצֶרֶת זְנוּת שֶׁל אֶפְרַיִם שֶׁמְּטַמֶּאת אֶת הָעָם, וְגַם לְיְהוּדָה יֵשׁ קְצִיר שֶׁיַּכְרִיעַ בְּעֵת הַשּׁוּבָה הַמְּצֻפֶּה.
הפסוקים מתארים את המצב הרוחני של אפרים וישראל ואת חוס הכוהנים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
מַדְרִישׁ הַמִּקְרָא: הַתְּפִלָּה, הַדִּין וְהַנְּחָמָה
״אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את [ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן] וגו' (ישעיה נ"א י"ב): ילמדינו רבינו המתפלל להיכן הוא צריך לכוין את״
הַטֵּקְסְט מֵהַפִּסִיקְתָא רַבְּתִי מְסַבֵּל אֶת הַמִּקְרָא כְּכֶלֶךְ בְּמַדְרִישַׁת הַמַּשְׁאָל עַל הַתְּפִלָּה וְעַל הַדִּינִים. הַמְּדַרְשִׁים מְבִיאִים מִקְרָאִים מֵהַנְּבִיאִים וּמִהַתּוֹרָה כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת הַצֶּדֶק הָאֱלֹהִי וְאֶת הַחֲדִיּוּת שֶׁבַּתְּפִלָּה. הַמַּדְרִישׁ מְסַבֵּל אֶת הַמִּקְרָא "אָנְכִי אָנְכִי הוּא מְנַחֲמְכֶם" מִמּוֹסָב מֵיְשַׁעְיָהּ כְּדֵי לְהַוִּיעַ שֶׁהַשֵּׁם הוּא הַמְּנַחֵם הַמְּדַיֵּק. הַמַּדְרִישׁ מְפֵרֵשׁ אֶת הַמִּקְרָא מֵאִיּוֹב כְּדֵי לְהַסְבִּיר אֶת הַדִּין הַמְּסֻבָּךְ שֶׁבַּעוֹלָם. הַמַּדְרִישׁ מַבְחִין בֵּין הַשּׁוֹפֵט לְבֵין הַשּׁוֹטֵר וּמְסַבֵּל אֶת הַמִּקְרָא מֵאִיּוֹב כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַמְּבֻלְבֵּל שֶׁבַּדִּין. הַמַּדְרִישׁ מַסְבִּיר אֶת הַקְּשֶׁר בֵּין הַתְּפִלָּה לְבֵין הַמָּקוֹם הַמְּיוּעָד לָהּ. הַמַּדְרִישׁ מַבְחִין בֵּין הַתְּפִלָּה בְּחוּל לְבֵין הַתְּפִלָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבֵין הַתְּפִלָּה בִּירוּשָׁלַיִם וּבֵין הַתְּפִלָּה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. הַמַּדְרִישׁ מְסַבֵּל אֶת הַמִּקְרָא מֵאִיּוֹב כְּדִי לְהַסְבִּיר אֶת הַדִּין שֶׁהָיָה לְאִיּוֹב.
פסיקתא רבתי ל״ג:א׳ ↗כֹּחַ הַחֲזָרָה וְהַרְפוּאָה בַּתְּשׁוּבָה
״שובה ישראל עד ה' אלקיך כי כשלת בעונך (הושע י"ד ב'): ילמדנו [רבינו] מי שהוא חוטא לומר שתתכפר לו על ידי תשובה [מהו] כך שנו״
הַקְּרִיאָה לַתְּשׁוּבָה בַּמָּקוֹר הַמְּסֻבָּךְ הַזֶּה מִפְּסִיקְתָא רַבָּתִי מְבִיאָה תּוֹרָה עֲמוּקָה עַל כֹּחַ הַחֶסֶד הָאֱלֹהִי. הַמַּקְצִיעַ מַסְבֵּר כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ הוּא הַמְּשַׁלֵּם אֶת הַחֲרָטָה שֶׁל עַמּוֹ. הַסּוֹבֵב בַּטֶּקסט מַדְגִּישׁ כִּי הַשֵּׁם אֵינוֹ כְּבָשָׂר וּבָדָם; בְּשֶׁפֶּת אָנוּ עֲשׂוּיִים לְהַחְלִיט וְלַחֲזֹר בְּדִבְרֵינוּ, אֲבָל הַשֵּׁם יָכוֹל לְהַחֲלִיף אֶת מִשְׁפָּטוֹ וּלְהַפוֹךְ גְּזֵרָה לָרַחֲמִים. הַמַּקְצִיעַ מְצַיֵּן כִּי הַנְּבִיאִים הַמְּבַשְּׁרִים אֶת הַעֲנִישָׁה, כְּמוֹ הֹשֵׁעַ, מְדַבְּרִים בְּשְׁתֵּי מִשְׁאָה: קֹדֶם הַקְּרָאָה לַחֲרָטָה וְאַחֲרָךְ הַבְּשׂוֹרָה עַל הַרְפוּאָה. כְּשֶׁהַנְּבִיא קוֹרֵא "לֹא אֶרַחֵם עַד כִּי לֹא אֶרַחֵם", הוּא בְּעֶצֶם מְבַשֵּׁר עַל הַכֹּחַ שֶׁיִּהְיֶה לְהַחֲזִיר אֶת עַמּוֹ לַמְּקוֹם שֶׁל אֲהָבָה וְקִשֶׁר, כְּמוֹ שֶׁהַמִּשְׁאָה שֶׁל "לֹא עַמִּי" הָפְכָה לְ"עַמִּי אַתֶּם". הַמַּטְרָה הַיְּחִידָה שֶׁל הַשֵּׁם הִיא שֶׁיָּשׁוּבוּ הָעַם אֶל הַתְּשׁוּבָה וְלֹא לָמוּת.
פסיקתא רבתי מ״ד:א׳ ↗בעקבות המפרשים
הקשר עם הַשֵּׁם והחיפוש אחר האמת
״לדעת את ה'. באמת ובתמים נכונים כשחר זה אשר נכון מוצאו:״
בפרק זה מספר הנביא הושע קורא לעם לחזור אל הַשֵּׁם. הוא מציע שבתנועה של חזרה ורפואה, העם יזכה להכיר את הַשֵּׁם באופן אמיתי. הדימוי של הבוקר והשחר מדגיש את התקווה לחידוש הקשר ופרוץ האור לאחר החשיכה. רש"י מסביר את הפסוק השלישי ומדגיש את חשיבות הידיעה המוחלטת והאמיתית של ה'. לפי פירושו, המטרה היא לא רק ידע תיאורטי, אלא הכרה בטעם ובאמת של הַשּׁם, בדומה לוודאות של זריחת השחר.
רש״י על הושע 6:3:1 ↗החזרה אל הַשֵּׁם והקשר ההיסטורי של גלעד
״עקובה מדם. מליאה אורבי רציחה כמו ואת עקבו (יהושע ח) ויעקבני (ברא' כז):״
בפרק הזה מספר הנביא הושע על הקריאה לחזור אל הַשֵּׁם ולבקש את טובתו. הטקסט מתאר מצב של חזרה אל האדמה ואל הקשר עם הבורא. הנביא מדגיש את החשיבות של הכרה במעשים ולמידה של דרכי הַשֵּׁם, שמתגלה באופן קבוע וברור. בפסוק שבו מוזכר גלעד, רש"י מציין כי השם גלעד מרמז על מעשה רצח, בדומה לעקבות אדם המתו לבצע רצח, כפי שמופיע בסיפורי יהושע ויעקב. רש"י מפרש את המילה כקשר להיסטוריה של אלימות ודם, אך חשוב לזכר שזו פרשנות רבנית על המילה ולא המשמעות הפשוטה של הטקסט המקורי.
רש״י על הושע 6:8:1 ↗החיפוש אחר הַשֵּׁם וההבנה ההדרגתית
״וטעם כשחר - כי בתחילה ידע המשכיל הש"י במעשיו כמו השחר בצאתו ורגע אחר רגע יגדל האור, עד שיראה האמת.״
הַפֶּסַח הַזֶּה בְּסֵפֶר הוֹשֵׁעַ מְדַבֵּר עַל הַקֶּצֶה הַטּוֹב שֶׁבַּחֲזָרַת הָעָם אֶל הַשֵּׁם. הַנָּבִיא מַזְכִּיר אֶת הַתְּקִיפָה שֶׁל הָאֱמוּנָה שֶׁכְּבָר קַיָּמָה, וּמְזַמֵּן אֶת כֻּלָּם לְהַכִּיר בַּבְּרִית מֵחָדָשׁ. הַמַּטָרָה הִיא לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם בְּאֹפֶן עָמֹק וַאֲמִתִּי, כְּדֵי שֶׁהַתְּשׁוּבָה תִּהְיֶה יְסוֹדִית וְלֹא רַק רֶגִעִית. רַבֵּינוּ אִבְן עֶזְרָא מַסְבִּיר אֶת הַדְּמָיוֹת שֶׁל הַשַּׁחַר בַּפֶּסֶק הַזֶּה. הוּא רוֹאֶה בַּשַּׁחַר סִימָן לַתְּהוּלָה הַהַתְחִילָתִית שֶׁל הַדַּעַת. כְּמוֹ שֶׁהָאוֹר מַגְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ מֵעֵת לְעֵת עַד שֶׁהָאֱמֶת נִגְלֵית בְּשִׁלּוּם, כָּךְ גַּם הַדַּעַת הַדִּתִּית גּוֹבֶרֶת וּמִתְחַזֶּקֶת אֶת עַצְמָהּ בַּלֵּב הָאָדָם.
אבן עזרא על הושע 6:3:2 ↗המשמעות של עקובה
״גלעד, עקובה - כמו: עקוב הלב, עשה בעקבה, עקובה מדם שנשפך.״
בפרשנותו על ספר הושע, אבן עזרא מסביר את המילה "עקובה" המופיעה בטקסט. הוא מראה שהמילה הזאת יכולה לתאר דברים שונים בהתאם להקשר. היא יכולה לתאר מצב של הלב, כמו "עקוב הלב", או פעולה שנעשית בעקבות משהו אחר. מצד שני, המילה יכולה לתאר דבר רע, כמו עקבות של דם שנשפך. הוא משתמש בדוגמאות אלו כדי להבהיר את עומק המושג בעברית. הגישה שלו היא לשונית ומדויקת, ומטרתו להסביר את אפשרויות הפירוש של המילה לפי השימוש שלה במקומות שונים.
אבן עזרא על הושע 6:8:1 ↗