שמעו את זה, כוהנים, והקשיבו, בית ישראל ובית המלך, תהיו קשובים, כי המשפט שלכם. הפכתם למגדלור שמרגיש כמו מלכודת פרוסה על תבור.
שִׁמְעוּ־זֹ֨את הַכֹּהֲנִ֜ים וְהַקְשִׁ֣יבוּ ׀ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּבֵ֤ית הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַאֲזִ֔ינוּ כִּ֥י לָכֶ֖ם הַמִּשְׁפָּ֑ט כִּֽי־פַח֙ הֱיִיתֶ֣ם לְמִצְפָּ֔ה וְרֶ֖שֶׁת פְּרוּשָׂ֥ה עַל־תָּבֽוֹר׃הושע · פרק ה׳
הכרזה נגד המנהיגים וישראל
הנבואה נגד הכהנים, המלכים והעם בשל בגידתם וצורך בשיבה להשם
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
הושע ה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הכרזה נגד המנהיגים וישראל
הרועlers חלחלו עמוק, ואני אתן לכולם מוסר.
וְשַׁחֲטָ֥ה שֵׂטִ֖ים הֶעְמִ֑יקוּ וַאֲנִ֖י מוּסָ֥ר לְכֻלָּֽם׃ידעתי את אפרים, וישראל לא נעלמו מעיניי, כי עכשיו בלת אפרים, וישראל טמא.
אֲנִי֙ יָדַ֣עְתִּי אֶפְרַ֔יִם וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹֽא־נִכְחַ֣ד מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י עַתָּה֙ הִזְנֵ֣יתָ אֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃הם לא יתנו למעשיהם לאפשר להם לחזור לאלוהיהם, כי רוח של זנות בתוכם, ואת הַשֵּׁם הם לא מכירים.
לֹ֤א יִתְּנוּ֙ מַ֣עַלְלֵיהֶ֔ם לָשׁ֖וּב אֶל־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֥א יָדָֽעוּ׃בגידת ישראל והצורך בקריאת שופר
גאות ישראל תענה מול פניו, וישראל ואפרים ימעדו בגלל עוונם, וגם יהודה ימעוד יחד איתם.
וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֣ל וְאֶפְרַ֗יִם יִכָּֽשְׁלוּ֙ בַּעֲוֺנָ֔ם כָּשַׁ֥ל גַּם־יְהוּדָ֖ה עִמָּֽם׃הם יצאו לחפש את הַשֵּׁם עם צאנם ובקרם, אבל הם לא ימצאו אותו, ואין ביניהם אדם חזק.
בְּצֹאנָ֣ם וּבִבְקָרָ֗ם יֵֽלְכ֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־יְהוָ֖ה וְלֹ֣א יִמְצָ֑אוּ חָלַ֖ץ מֵהֶֽם׃הם בוגדים בַּשֵּׁם, כי הם ילדו ילדים זרים, ועכשיו יאכלו בכל חודש את חלקם.
בַּיהוָ֣ה בָּגָ֔דוּ כִּֽי־בָנִ֥ים זָרִ֖ים יָלָ֑דוּ עַתָּ֛ה יֹאכְלֵ֥ם חֹ֖דֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶֽם׃ (ס)תתקעו שופר בגבעה, וחצוצרה ברמה, ותתקעו קול קריאה בבית אבן אחריכם בבנימין.
תִּקְע֤וּ שׁוֹפָר֙ בַּגִּבְעָ֔ה חֲצֹצְרָ֖ה בָּרָמָ֑ה הָרִ֙יעוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן אַחֲרֶ֖יךָ בִּנְיָמִֽין׃עונש ישראל
אפרים יהפוך לחרטה ביום התוכחה, עם כל שבטי ישראל, הודעתי זאת בנאמנות.
אֶפְרַ֙יִם֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה בְּי֖וֹם תּֽוֹכֵחָ֑ה בְּשִׁבְטֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הוֹדַ֖עְתִּי נֶאֱמָנָֽה׃שערי יהודה היו כמו שומרים שבורים, ועליהם אשפוך את כעסִי כמו מים.
הָיוּ֙ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה כְּמַסִּיגֵ֖י גְּב֑וּל עֲלֵיהֶ֕ם אֶשְׁפּ֥וֹךְ כַּמַּ֖יִם עֶבְרָתִֽי׃על המילים
הביטוי "מסגי גבול" מתייחס לשומרים או למגיני גבול שאיבדו את כוחם.
אפרים נדחק ומשפטו נרמס, כי הוא התחיל ללכת אחרי ציוויים אחרים.
עָשׁ֥וּק אֶפְרַ֖יִם רְצ֣וּץ מִשְׁפָּ֑ט כִּ֣י הוֹאִ֔יל הָלַ֖ךְ אַחֲרֵי־צָֽו׃ואני אהיה כמו עש לאפרים וככנימה לבית יהודה.
וַאֲנִ֥י כָעָ֖שׁ לְאֶפְרָ֑יִם וְכָרָקָ֖ב לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃העונש והתקווה לשיבה
אפרים ראה את חורפנו ויהודה את פגיעתנו. אפרים הלך אל אשור ושלח אל המלך ירב, אבל הוא לא יוכל לרפא אתכם ולא יוכל להסיר מכם את הפגיעה.
וַיַּ֨רְא אֶפְרַ֜יִם אֶת־חָלְי֗וֹ וִֽיהוּדָה֙ אֶת־מְזֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ אֶפְרַ֙יִם֙ אֶל־אַשּׁ֔וּר וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־מֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב וְה֗וּא לֹ֤א יוּכַל֙ לִרְפֹּ֣א לָכֶ֔ם וְלֹֽא־יִגְהֶ֥ה מִכֶּ֖ם מָזֽוֹר׃כי אני אהיה כמו שרפ ודוור לבית יהודה. אני, אני אשתדל וללכת, אעלה ולא יהיה מצילי.
כִּ֣י אָנֹכִ֤י כַשַּׁ֙חַל֙ לְאֶפְרַ֔יִם וְכַכְּפִ֖יר לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲנִ֨י אֲנִ֤י אֶטְרֹף֙ וְאֵלֵ֔ךְ אֶשָּׂ֖א וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃אלך ואשוב למקומי, עד שיחטאו ויחפשו את פניי; בצרות שלהם הם יחפשו אותי.
אֵלֵ֤ךְ אָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־מְקוֹמִ֔י עַ֥ד אֲשֶֽׁר־יֶאְשְׁמ֖וּ וּבִקְשׁ֣וּ פָנָ֑י בַּצַּ֥ר לָהֶ֖ם יְשַׁחֲרֻֽנְנִי׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הכרזה נגד המנהיגים וישראל
שִׁמְעוּ־זֹ֨את הַכֹּהֲנִ֜ים וְהַקְשִׁ֣יבוּ ׀ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּבֵ֤ית הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַאֲזִ֔ינוּ כִּ֥י לָכֶ֖ם הַמִּשְׁפָּ֑ט כִּֽי־פַח֙ הֱיִיתֶ֣ם לְמִצְפָּ֔ה וְרֶ֖שֶׁת פְּרוּשָׂ֥ה עַל־תָּבֽוֹר׃
וְשַׁחֲטָ֥ה שֵׂטִ֖ים הֶעְמִ֑יקוּ וַאֲנִ֖י מוּסָ֥ר לְכֻלָּֽם׃
אֲנִי֙ יָדַ֣עְתִּי אֶפְרַ֔יִם וְיִשְׂרָאֵ֖ל לֹֽא־נִכְחַ֣ד מִמֶּ֑נִּי כִּ֤י עַתָּה֙ הִזְנֵ֣יתָ אֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל׃
לֹ֤א יִתְּנוּ֙ מַ֣עַלְלֵיהֶ֔ם לָשׁ֖וּב אֶל־אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם כִּ֣י ר֤וּחַ זְנוּנִים֙ בְּקִרְבָּ֔ם וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֥א יָדָֽעוּ׃
בגידת ישראל והצורך בקריאת שופר
וְעָנָ֥ה גְאֽוֹן־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּפָנָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֣ל וְאֶפְרַ֗יִם יִכָּֽשְׁלוּ֙ בַּעֲוֺנָ֔ם כָּשַׁ֥ל גַּם־יְהוּדָ֖ה עִמָּֽם׃
בְּצֹאנָ֣ם וּבִבְקָרָ֗ם יֵֽלְכ֛וּ לְבַקֵּ֥שׁ אֶת־יְהוָ֖ה וְלֹ֣א יִמְצָ֑אוּ חָלַ֖ץ מֵהֶֽם׃
בַּיהוָ֣ה בָּגָ֔דוּ כִּֽי־בָנִ֥ים זָרִ֖ים יָלָ֑דוּ עַתָּ֛ה יֹאכְלֵ֥ם חֹ֖דֶשׁ אֶת־חֶלְקֵיהֶֽם׃ (ס)
תִּקְע֤וּ שׁוֹפָר֙ בַּגִּבְעָ֔ה חֲצֹצְרָ֖ה בָּרָמָ֑ה הָרִ֙יעוּ֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן אַחֲרֶ֖יךָ בִּנְיָמִֽין׃
עונש ישראל
אֶפְרַ֙יִם֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ה בְּי֖וֹם תּֽוֹכֵחָ֑ה בְּשִׁבְטֵי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הוֹדַ֖עְתִּי נֶאֱמָנָֽה׃
הָיוּ֙ שָׂרֵ֣י יְהוּדָ֔ה כְּמַסִּיגֵ֖י גְּב֑וּל עֲלֵיהֶ֕ם אֶשְׁפּ֥וֹךְ כַּמַּ֖יִם עֶבְרָתִֽי׃
עָשׁ֥וּק אֶפְרַ֖יִם רְצ֣וּץ מִשְׁפָּ֑ט כִּ֣י הוֹאִ֔יל הָלַ֖ךְ אַחֲרֵי־צָֽו׃
וַאֲנִ֥י כָעָ֖שׁ לְאֶפְרָ֑יִם וְכָרָקָ֖ב לְבֵ֥ית יְהוּדָֽה׃
העונש והתקווה לשיבה
וַיַּ֨רְא אֶפְרַ֜יִם אֶת־חָלְי֗וֹ וִֽיהוּדָה֙ אֶת־מְזֹר֔וֹ וַיֵּ֤לֶךְ אֶפְרַ֙יִם֙ אֶל־אַשּׁ֔וּר וַיִּשְׁלַ֖ח אֶל־מֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב וְה֗וּא לֹ֤א יוּכַל֙ לִרְפֹּ֣א לָכֶ֔ם וְלֹֽא־יִגְהֶ֥ה מִכֶּ֖ם מָזֽוֹר׃
כִּ֣י אָנֹכִ֤י כַשַּׁ֙חַל֙ לְאֶפְרַ֔יִם וְכַכְּפִ֖יר לְבֵ֣ית יְהוּדָ֑ה אֲנִ֨י אֲנִ֤י אֶטְרֹף֙ וְאֵלֵ֔ךְ אֶשָּׂ֖א וְאֵ֥ין מַצִּֽיל׃
אֵלֵ֤ךְ אָשׁ֙וּבָה֙ אֶל־מְקוֹמִ֔י עַ֥ד אֲשֶֽׁר־יֶאְשְׁמ֖וּ וּבִקְשׁ֣וּ פָנָ֑י בַּצַּ֥ר לָהֶ֖ם יְשַׁחֲרֻֽנְנִי׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים מתארים את התוכנית האלוקית למיקום ומשפט המנהיגים והעם.
הכרזה נגד המנהיגים וישראל
הנביא חוזה את עונש המנהיגים, הכוהנים והמלכים בגלל חוסר צדק. הוא מצהיר כי אפרים וישראל טמאים בגלל בגידתם, וכי רוח הזנות בתוכם מונעת מהם לחזור אל אלוהיהם ולהכיר בַּשֵּׁם.
בגידת ישראל והצורך בקריאת שופר
הפסוקים מתארים את גאוות ישראל ואפרים ויהודה, שנופלים בגלל חטאיהם. עם ישראל מחפש את הַשֵּׁם עם בעלי חיים אך לא מוצא אותו בגלל בגידתו וילדיהם הזרים. כתוצאה מכך, קריאה קצבית בשופר ובחצוצרה נשמעת במקומות שונים כמו גבעה, רמה ובית אבן בבנימין.
עונש ישראל
הנבואה מזהירה את אפרים ויהודה מפני חורבן וחרטה. אפרים יסבול בגלל מרד במצוות, ושערי יהודה יקרסו תחת כעס ה'. ה' יתנהג כלעג או כצרצאות המדביקים את העם, כעונש על התנהגותם הלא נכונה.
העונש והתקווה לשיבה
הנביא מזהיר שאפרים ויהודה יסבלו מנזקים כבדים, ושחיפוש עזרה אצל אשור לא יועיל. הַשֵּׁם מתאר את עצמו כמי שיתנהג כצורב וכמכלה את בית יהודה, ויעזוב את מקומו. עם זאת, הוא יחזור למקומו רק לאחר שהם יחטאו ויחפשו אותו מתוך צרותיהם.
הפסוקים מסתיימים בתיאור תקופת המתנה ותקווה לחזרה אל הַשֵּׁם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הַקֶּשֶׁר בֵּין הַמַּנְהִיג לְבֵין הָעָם בְּעֵינֵי הַתַּלְמוּד הַיְרוּשְׁלְמִי
״תִּירְגֵּם יוֹסֵי מָעוֹנִי בִּכְנִישְׁתָּא בְּטִיבֵּרִיָּה. שִׁמְעוּ זֹאת הַכֹּהֲנִים. לָמָּה לֵית אַתּוּן לָעִין בְּאוּרַיְתָא. לָא יְהָבִית לְכוֹן כ״ד מַתַּנְתָּא. אָמְרוּ לֵיהּ. לָא יְהָבִין לָן כְּלוּם. וְהַקְשִׁיבוּ״
בְּקֶרֶת הַתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי (סַנֶדְרִין ב׳:ו׳:י״ג), יוֹסֵי מָעוֹנִי מַעֲרִיךְ תַּלְמוּד בְּטִיבְּרִיָּה וּמַזְכִּיר אֶת הַכֹּהֲנִים. הוּא תּוֹלֵךְ וּמַעֲמִיד הַשְּׁאֵלָה עַל הַמִּשְׁפָּט וְעַל הַסַּמְכוּת, וּמְסַבֵּל אֶת הַקְּוֵויִים שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁהִשְׁלִיט אֶת כּוֹל. הַסְּבָרָה הַנֶּעְלֶמֶת בַּמִּקְרֶה הִיא הַקְּשֶׁר הַמֻּחְלָט שֶׁבֵּין הַמַּנְהִיג לְבֵין הָעָם וְהַכֹּהֲנִים. כְּשֶׁרִבִּי יוּדָן שׁוֹמֵעַ אֶת הַדְּבָרִים, הוּא כּוֹעֵס וְעוֹזֵב. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵיש לָקִישׁ מַגִּיעִים וּמְנַסִּים לְשַׁחְתֵּר אוֹתוֹ. בַּסְּפָרִים מופיע הַמִּלָּה שֶׁכְּמוֹ הָאִמָּה כָּךְ הַבִּתָּה, כְּגִנְתָּא כֵּן גַּנָּנָהּ. הַתַּלְמוּד מְפַסֵּק כְּבָר שֶׁהַמַּבְנֶה הַמַּדְמוֹתִי הוּא חַד וּמְשֻׁלָּט, כְּבָר לֹא מִשְׁאָר הַכֹּל בְּכֹחַ הַמַּנְהִיג. הַתַּלְמוּד מְסַבֵּל כְּבָר שֶׁהַיְצוּאָה שֶׁל לֵאָה הָיְתָה מִצִּיאָה שֶׁל הַדּוֹר.
תלמוד ירושלמי סנהדרין ב׳:ו׳:י״ג ↗המשפט והאחריות של עם ישראל
״דבר אחר: החדש הזה לכם, הדא הוא דכתיב (משלי ה, יז): יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך. אמר הקדוש ברוך הוא: איני מזהיר עובדי כוכבים״
בְּפֶרֶק ה' מִסְפַּר הַנְּבִיאִים הוֹשֵׁעַ, הַמַּטָּע הַנְּבִיאַתִי מַפְנוּהַ לַכֹּהֲנִים, לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ. הַנְּבִיאָה קוֹרֵאת לָהֶם לְהַקְשִׁיב, כִּי הַמִּשְׁפָּט שׁוֹמֵר הַכֹּהֲנִים וְהָעָם הַמְּשֻׁלָּט עָלָה עַל הַמִּשְׁפָּט. הַמַּטָּע מַדְגִּישׁ כִּי הַדְּרָכוֹת הַמְּשֻׁלָּטוֹת וְהַמִּשְׁפָּט הַמְּסֻיָּם שׁוֹמְרִים אֶת הָעָם, וְהַכֹּהֲנִים עָלֵיהֶם הַמְּשִׁימָה לְהַקְשִׁיב לַדְּרָכִים הַנְּכּוֹנוֹת. בְּמַקִור הַתַּלְמוּדִי מִסְפַּר שְׁמוֹת רַבָּה, מְסוּר הֶעָלַץ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא נָתַן אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, הַמִּשְׁפָּטִים, הַחֲסָדִים וְהַחֻגִּים לְכָל הָעוֹלָם, אֶלָּא לְעַם יִשְׂרָאֵל בִּינוֹת. הַמְפַרְשֵׁן מַסְבִּיר שֶׁהַמִּשְׁפָּט הַמְּצֻיָּן בְּהוֹשֵׁעַ הוּא הַהוֹכָחָה שֶׁהַתְּפקיד הַמְּשֻׁלָּט שׁוֹמֵר עַל הַחֻגִּים וְהַמִּצְווֹת הַמְּיוּעָדוֹת לָהֶם לְבַד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לָהֶם לְמַטָּרָה וּלְהַפְרִידָם מֵהַזָּרִים.
שמות רבה ט״ו:כ״ג ↗בעקבות המפרשים
החיפוש הכושל אחר אלוהים
״לא יתנו מעלליהם. לא יעזבו דרכם הרעה כמו (שיר ב) נתן ריחו (ראשית לא) ולא נתנו להרע עמדי (במדבר כ״א:כ״ג) ולא נתן סיחון:״
בספר הושע, הנביא פונה אל הכהנים, לשבטים ולבית המלוכה, וקורא להם לקום ולהתבונן במצב. הוא מזהיר שהמעשים הרעים שלהם מונעים מהם למצוא את הַשֵּׁם. המעשים הללו יוצרים מחסום שמונע מהעם לחזור בתשובה בצורה אמיתית. רש"י מפרש את הפסוק ומסביר שהמעשים הרעים הם הסיבה שהעם לא מצליח למצוא את הַשֵּׁם. הוא מדמה זאת למקרים מקראיים אחרים שבהם הכוח הרע לא נסוג או לא נותן אוויר לנשימה, וכך גם כאן, המעשים מונעים את המפגש עם אלוהים.
רש״י על הושע 5:4:1 ↗הסיבה למשפט והעונש
״רצוץ משפט. מיוסר ביסורים ולמה לו כל זאת כי הואיל ורצה והלך אחרי צוואות חדשות של נביאי הבעל:״
בפסוק הזה, רש"י מסביר מדוע עם ישראל סובל מעונשים ומיסורים. לפי הפירוש שלו, העונש אינו סתם, אלא תוצאה ישירה של בחירה של העם. העם בחר לנטוש את מצוות ה' וללכת בעקבות חוקים וציוויים חדשים שהביאו נביאי הבעל. הפרשן מדגיש שברגע שהעם החליט ללכת אחרי עבודות זרות, המשפט והסבל הפכו להיות התוצאה המוגמרת של מעשיהם. רש"י מראה כיצד הבחירה בדת אחרת היא זו שגרמה לכך שהם יחוו את הכאב והעונש שהנביא מתאר.
רש״י על הושע 5:11:2 ↗החסם שבינו לבין הַשֵּׁם
״לא יתנו - לא יעשו מעשים שישובו, או לא ינוחו על דרך על כן לא נתתיך.״
בפרק חמש של ספר הושע, הנביא פונה אל הכהנים, המלכים והעם, ומזהיר אותם מפני הכשלים המוסריים והרוחניים שלהם. הנביא מתאר מצב שבו המעשים הרעים של בני ישראל מונעים מהם לחזור אל הַשֵּׁם. לפי אבן עזרא, הכוונה היא שהמעשים האלו גורמים לכך שהם לא יצליחו לשנות את דרכם או למצוא מנוחה בדרך הנכונה, ולכן הַשֵּׁם לא נתן להם את היכולת לחזור אליו. הפרק מדגיש את הקשר הישיר בין ההתנהגות האנושית לבין הקשר עם אלוהים. הנביא לא רק מטיח אשמה, אלא מראה כיצד המעשים עצמם יוצרים מחסום רוחני. ההסבר של אבן עזרא מתמקד בקושי המובנה בשינוי הרע, כאשר המעשים הרעים הופכים למכשול בפני התשובה וההתקדמות הלאה.
אבן עזרא על הושע 5:4:1 ↗הדיכוי של אפרים
״עשוק אפרים - עשקוהו מלכיו ורימוהו.״
בספר הושע, הנביא פונה אל הכהנים ואל בני המלוכה ומזהיר אותם מהמצב של אפרים. הוא מתאר איך אפרים סובלת מרדיפה ודיכוי. המנהיגים של העם הם אלו שגורמים למצוקה הזו, והם משתמשים בכוחם כדי להקטין ולרמו את העם. הפרשן אבן עזרא מסביר את הפסוק הזה בדרך ישירה. הוא מציין שהמילה "עשוק" פירושה שהמנהיגים של אפרים עשו לה רע, רימסו אותה והשתמשו בכוחם נגדה. לפי גישה זו, הדגש הוא על מעשי השליטה והעוול של השליטים בתוך העם.
אבן עזרא על הושע 5:11:1 ↗