שמרון תחרב בגלל חוסר נאמנות לאלוהיה, וילדיה ימותו בחרב, וצאצאיה יירמסו ויתפרקו.
תֶּאְשַׁם֙ שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י מָרְתָ֖ה בֵּֽאלֹהֶ֑יהָ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ עֹלְלֵיהֶ֣ם יְרֻטָּ֔שׁוּ וְהָרִיּוֹתָ֖יו יְבֻקָּֽעוּ׃ (פ)הושע · פרק יד׳
קריאה לתשובה ולתקווה
הנבואה של יהושע בן אדם מציעה דרך חזרה אל הַשֵּׁם דרך מילים של התנצלות, ומבטיחה צמיחה וריפוי עבור עם ישראל.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
הושע יד׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
קריאה לתשובה ולתפילה
שוב ישראל אל ה' אלוהיך, כי נפלת בגלל עוז שלך.
שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ׃קחו איתכם מילים ושובו אל ה', ואמרו לו: אנחנו נושאים את אשמתנו, וקחו את הטוב, ונשבור לפניכם את שפתנו במנחת פירות.
קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃אשור לא יציל אותנו, לא נעמוד על סוסים, ולא נאמר עוד לאלוהינו שזה מעשה ידינו; רק בך תהיה רחמים ליתום.
אַשּׁ֣וּר ׀ לֹ֣א יוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹא־נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם׃הבטחת הריפוי והפריחה
אֲנִי אֶרְפֶּה אֶת שִׁבְתָם, וְאָהַבְתִּים מִכַּל מִסְפָּר, כִּי כַּעַסִי פָּגַע מֵהֶם.
אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ׃אֶהְיֶה כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל, הוּא יִפְרַח כְּשִׁשַׁנִּים וְשָׁרָשָׁיו יִהְיוּ כַּלְּבָנוֹן.
אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃בְּעֶשֶׂרֶת צַעֲדֵי הַבְּהֵמָה שֶׁלּוֹ יֵלְכוּ, וְהוּא יִהְיֶה כְּזַיִת וְרֵיחוֹ כַּלְּבָנֹן.
יֵֽלְכוּ֙ יֹֽנְקוֹתָ֔יו וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן׃הַיֹּשְׁבִים בְּצִלּוֹ יָשׁוּבוּ, הַדְּגָנִים יִחְיוּ וְיִפְרְחוּ כְּגֶפֶן, וְזִכְרוֹ יִהְיֶה כְּיֵין לְבָנוֹן.
יָשֻׁ֙בוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן׃ (ס)התשובה ודרכי ה'
אפרים, מה לי עוד עם העצבות? אני עניתי ואשוב אליו, ואמצא אצלי פירות רעננים.
אֶפְרַ֕יִם מַה־לִּ֥י ע֖וֹד לָֽעֲצַבִּ֑ים אֲנִ֧י עָנִ֣יתִי וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַֽעֲנָ֔ן מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא׃מי חכם ומבין את הדברים האלה? מבין וידע אותם, כי דרכי ה' ישרים, והצדיקים ילכו בהם, אבל העושים רע יכשלו בהם.
מִ֤י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵֽדָעֵ֑ם כִּֽי־יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י יְהוָ֗ה וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
קריאה לתשובה ולתפילה
תֶּאְשַׁם֙ שֹֽׁמְר֔וֹן כִּ֥י מָרְתָ֖ה בֵּֽאלֹהֶ֑יהָ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ עֹלְלֵיהֶ֣ם יְרֻטָּ֔שׁוּ וְהָרִיּוֹתָ֖יו יְבֻקָּֽעוּ׃ (פ)
שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ׃
קְח֤וּ עִמָּכֶם֙ דְּבָרִ֔ים וְשׁ֖וּבוּ אֶל־יְהוָ֑ה אִמְר֣וּ אֵלָ֗יו כָּל־תִּשָּׂ֤א עָוֺן֙ וְקַח־ט֔וֹב וּֽנְשַׁלְּמָ֥ה פָרִ֖ים שְׂפָתֵֽינוּ׃
אַשּׁ֣וּר ׀ לֹ֣א יוֹשִׁיעֵ֗נוּ עַל־סוּס֙ לֹ֣א נִרְכָּ֔ב וְלֹא־נֹ֥אמַר ע֛וֹד אֱלֹהֵ֖ינוּ לְמַעֲשֵׂ֣ה יָדֵ֑ינוּ אֲשֶׁר־בְּךָ֖ יְרֻחַ֥ם יָתֽוֹם׃
הבטחת הריפוי והפריחה
אֶרְפָּא֙ מְשׁ֣וּבָתָ֔ם אֹהֲבֵ֖ם נְדָבָ֑ה כִּ֛י שָׁ֥ב אַפִּ֖י מִמֶּֽנּוּ׃
אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃
יֵֽלְכוּ֙ יֹֽנְקוֹתָ֔יו וִיהִ֥י כַזַּ֖יִת הוֹד֑וֹ וְרֵ֥יחַֽ ל֖וֹ כַּלְּבָנֽוֹן׃
יָשֻׁ֙בוּ֙ יֹשְׁבֵ֣י בְצִלּ֔וֹ יְחַיּ֥וּ דָגָ֖ן וְיִפְרְח֣וּ כַגָּ֑פֶן זִכְר֖וֹ כְּיֵ֥ין לְבָנֽוֹן׃ (ס)
התשובה ודרכי ה'
אֶפְרַ֕יִם מַה־לִּ֥י ע֖וֹד לָֽעֲצַבִּ֑ים אֲנִ֧י עָנִ֣יתִי וַאֲשׁוּרֶ֗נּוּ אֲנִי֙ כִּבְר֣וֹשׁ רַֽעֲנָ֔ן מִמֶּ֖נִּי פֶּרְיְךָ֥ נִמְצָֽא׃
מִ֤י חָכָם֙ וְיָ֣בֵֽן אֵ֔לֶּה נָב֖וֹן וְיֵֽדָעֵ֑ם כִּֽי־יְשָׁרִ֞ים דַּרְכֵ֣י יְהוָ֗ה וְצַדִּקִים֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔ם וּפֹשְׁעִ֖ים יִכָּ֥שְׁלוּ בָֽם׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מסתיים בקריאה לכם לחזור אל הַשֵּׁם ובתפילה על הבטחות הפריחה.
קריאה לתשובה ולתפילה
הנביא קורא לשמרון לחזור אל ה' לאחר בגידתם באלוהיה. התשובה כוללת הודאה בעוון, ושימוש במילים כקורבן. ישראל מוותר על הביטחון באשור ועל הגאווה במעשיה, ומבקש רחמים מאלוהים כיתום התלוי בו בלבד.
הבטחת הריפוי והפריחה
הנבואה מבטיחה את חזרת עם ישראל להשם דרך התשובה. הַשֵּׁם ירפא את יִשְׂרָאֵל ויתן לו שוב חסד, תוך שימוש בדימויים של טל, פרחים, זית ויין כדי לתאר את השגשוג והחיוניות שיחזרו לעם לאחר התשובה.
התשובה ודרכי ה'
הנביא מופץ לאפרים להתנתק מהעצבות ולשוב אל ה'. הוא מבטיח שחזרה אל ה' תביא פרי רענן. הנביא קורא לחוכמה ולהבנה של דרכי ה' הישרים, שבהם הצדיקים מצליחים אך העושים רע יכשלו.
הפרק מסתיים בהצהרה על חוכמת הדרכים של הַשֵּׁם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
בין המרד לשיבה: ההבטחה לתיקון
״וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות. אין "ישיבה" בכל מקום כי אם קלקלה, שנאמר שמות לב "וישב העם לאכל ושתה", ואומר (בראשית לז) "וישבו לאכל״
בספרי במדבר מוסבר הקשר בין חטאת שומרון לבין ההבטחה לישועה. המדרש משתמש במשל על מדינה שמרדה על מלכה, אשר שלח המלך להחריבה, אך המלך מספק הזדמנות לשינוי. המדרש מפרש את הדימוי של שומרון המרד בבורא, כדי להסביר מדוע הנבואה מסתיימת בקריאה לשוב אל ה' אלוהיך. המעבר בין הדין לחסד אינו סתירה, אלא הצעה למלכות להכפיל את הברכה כפי שהבטיחה בכתובתה. הפרשנות מראה כי למרות חומרת המרד והסכנה להרס, קיימת אפשרות לתשובה. המדרש מסביר שהשימוש בביטויים של חורבן ושל שבח נועד לעורר את העם לשנות את דרכיו. המטרה היא להפוך את מצב הנידוי, שבו נאמר "לא עמי", למצב של ריבונות וברכה רבה, כפי שמוצג בשינוי המעמד של בני ישראל בסוף הנבואה.
ספרי במדבר קל״א:א׳ ↗השם והשם: הבחנה בין קודש לחול
״ויהי כאשר התעו אותי אלהים (בראשית כ׳:י״ג) ומי אל כמוך (מיכה ז) הראשון חול והאחרון קודש תאשם שומרון כי מרתה באלהיה (הושע י״ד:א׳) הרי זה״
בַּמַּסָּכָה, הַמְפַרְטֶה אֶת הַהֶבְדֵּל בֵּין כָּל הַמִּשְׁאָר לְבֵין הַקֹּדֶשׁ, מְצַטְט מִמְּגוֹנֶת הַפְּסָקִים בַּתַּנָּךְ. הַמְּפַרְטֶה מְבִיא פְּסָקִים שֶׁבָּם הַמִּשְׁאָר נֶחְשָׁב כְּחוֹל, וְגַם פְּסָקִים שֶׁבָּם הַשֵּׁם מְבַדֵּל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לַחוֹל, כְּמוֹ בְּסוֹף הַפֶּסֶק בְּהוֹשֵׁעַ שֶׁמְּזַכִּיר אֶת הַבְּרִית. הַמְּפַרְטֶה מְסִבֵּל אֶת הַקּוֹלָם שֶׁל הַמְּסַבְּתִים וְהַמְּפַרְטִים בַּתַּנָּךְ כְּדֵי לְהַדְגִּים אֶת הַמַּעֲמָד הַשּׁונה שֶׁל הַקֹּדֶשׁ. הַמְּפַרְטֶה מַתְחִיל בְּצִיּוּד פְּסָקִים שֶׁבָּם הַמִּשְׁאָר נֶחְשָׁב חֹל, כְּמוֹ בְּרֵאשִׁית שֶׁבּוֹ אֱלֹהִים הָיוּ חֹל, וְעַד הַפְּסָק בְּסוֹף הַסּוֹפֶרֶת עַל הַתַּנָּךְ. הַמְּפַרְטֶה מְבִיא גַּם פְּסָקִים שֶׁבָּם הַשֵּׁם הוּא הַקֹּדֶשׁ הַיָּחִיד, כְּמוֹ בְּסוֹף הַדָּרָשָׁה שֶׁבָּהּ הַשֵּׁם נֶחְשָׁב קֹדֶשׁ וְהַמַּלְאָכִים כְּחֹל. הַמְּפַרְטֶה מַבְחִין בֵּין הַשֵּׁם הַמְּזַכֶּה לְקֹדֶשׁ לְבֵין הַכּוֹנְעִים אֶת הַשֵּׁם בְּשִׂבְלוֹת הַחֹל.
מסכת סופרים ד׳:ט׳ ↗בעקבות המפרשים
חזרת ישראל והתשובה
״כל תשא עון. כל עוונותינו סלח:״
בספר הושע, הנביא פונה אל ישראל וקורא להם לשוב אל הַשֵּׁם. הוא מציע להם להשתמש במילים פשוטות וכנות כדי להודות על העוונות שלהם ולבקש סליחה. הנביא מראה שהתשובה אינה דורשת טקסים מורכבים, אלא לב פתוח שמוותר על האלילים ומכיר בטעותו. רש"י מפרש על הפסוק השלישי כי המילים שהעם יגידו כוללות הודאה מפורשת: "כל עוונותינו סלח". לפי פירושו, התפילה מתמקדת בבקשת מחילה על כל חטאי העם, מתוך הבנה שהכוח של התשובה טמון בהכרה מלאה בחטא ובחזרה אל אלוהים.
רש״י על הושע 14:3:1 ↗התחדשות העם ופריחתם
״ילכו יונקותיו. יסגון בנין ובנן ויהי כזיו מנרתא דקודשא זיוהון וריחהון כריח קטרת בוסמיא:״
בפרק זה של ספר הושע, הנביא קורא לעם ישראל לשוב אל הַשֵּׁם עם מילים של תשובה וכבוד. הנביא מבטיח כי אם יעשו זאת, הַשֵּׁם יקבל אותם בחסד ויתן להם צמיחה ופריחה רבה. הדימויים בטקסט מתארים את העם כצמחים ירוקים ובתוליים ששורשיהם עמוקים ונוטעים מחדש. רש"י מפרש את הפסוק השביעי ומסביר כי הילדים והצאצאים של עם ישראל יפרחו ויראו פנים. הוא מדמה את אורם לאור הנר הקדוש, וקובע כי ריחם יהיה נעים כמו ריח קטורת בשמים. רש"י מתמקד ביופי ובהוד של התהליך הזה, אך חשוב לזכור שזו פרשנות שלו על הדימוי המקראי.
רש״י על הושע 14:7:1 ↗התקווה לשיבה אל הַשֵּׁם
״וטעם כי כשלת בעונך – ואין מי יקימך רק השם לבדו.״
בספר הושע, הנביא פונה אל ישראל וקורא להם לחזור אל הַשֵּׁם. הוא מציע להם להשתמש במילים פשוטות ובקשת סליחה כדי להשיב את הקשר עם הבורא. הנביא מבטיח שהשיבה הזאת תביא לברכה, לצמיחה ולפריה, ממש כמו צמחים ירוקים ופרחים יפים, כי הַשֵּׁם יאהב את העם שלו מחדש. הפרשן אבן עזרא מסביר את הצורך בשינוי המעשים. לפי דבריו, כאשר האדם נופל בגלל חטאיו, אין מי שיכול להרים אותו מלבד הַשֵּׁם לבדו. התקווה אינה נשענת על כוח אנושי, אלא על הרצון של הבורא לרחם על עמו שחזר אליו.
אבן עזרא על הושע 14:2:2 ↗שפע וצמיחה בשיבה אל הַשֵּׁם
״יחיו דגן - והקמות יפרחו כגפן.״
בפסוק הזה, יהושע מתאר את השפע והחיים שיחזרו לעם ישראל כשישובו אל הַשֵּׁם. הוא משתמש בדימויים של צמיחה מהירה ומשגשגת, שבהם הזרעים הופכים לתוצרת מלאה ופורחת ממש כמו ענבי הגפן. אבן עזרא מפרש את הפסוק הזה ומסביר שהצמיחה של הדגן תהיה חזקה ומהירה, ושהענפים של הצמחים יפרחו ויתפתלו ממש כמו ענבי הגפן.
אבן עזרא על הושע 14:8:2 ↗