תפילה לחבקוק הנביא על הזיכרונות שלו.
תְּפִלָּ֖ה לַחֲבַקּ֣וּק הַנָּבִ֑יא עַ֖ל שִׁגְיֹנֽוֹת׃חבקוק · פרק ג׳
תְּפִלַּת חַבַּקוּק עַל גִּילּוּי כֹּחֹו שֶׁל אֱלֹהִים
הַתְּפִלָּה שֶׁל הַנָּבִיא מִלְּפָנֵי הַתְּהוֹמוֹת וְהַגְּלוֹיִים שֶׁל כֹּחַ הַשֵּׁם
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
חבקוק ג׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
תפילת חבקוק על גילוי כוחו של אלוהים
השם שמעתי את קולך, ויראת ממך. השם, מעשיך יחולו בתוך השנים. בתוך השנים תודיע את עצמך. בכעס תרחם, תזכור.
יְהוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֮ יָרֵאתִי֒ יְהוָ֗ה פָּֽעָלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר׃אלוהים יבוא מתימא, וקדוש מהר פארן. סלה. כבודו כסה את השמים, ותפארתו מלאה את הארץ.
אֱל֙וֹהַ֙ מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא וְקָד֥וֹשׁ מֵֽהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃והזוהר שלו יהיה כמו אור, וקרניו יוצאות מידו, ושם נמצא כוח העוז שלו.
וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה קַרְנַ֥יִם מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה׃התגלות הכבוד האלוהי והתנועה בעולם
מִפְּנָיו יוֹצֵא דָבָר, וְאֵשׁ יוֹצֵאת מֵרַגְלָיו.
לְפָנָ֖יו יֵ֣לֶךְ דָּ֑בֶר וְיֵצֵ֥א רֶ֖שֶׁף לְרַגְלָֽיו׃הוּא עָמַד וְמָדַד אֶת הָאָרֶץ, הִבִּיט וְפָרַק אֶת הָעַמִּים, וְהֶהָרִים הַנֶּצְחִיִּים נָפְלוּ, וְהַגִּבְעוֹת הָעוֹלָם נִשְׁחֲקוּ, כִּי הַהֲלָכָה שֶׁלּוֹ הִיא נֶצַח.
עָמַ֣ד ׀ וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם לֽוֹ׃רָאִיתִי אֶת מַחֲנוֹת כּוּשׁ וְאֶת אֲדֹר, וְעָמְדוּ כְּמוֹ מִגְבָּעוֹת מִדְיָן.
תַּ֣חַת אָ֔וֶן רָאִ֖יתִי אָהֳלֵ֣י כוּשָׁ֑ן יִרְגְּז֕וּן יְרִיע֖וֹת אֶ֥רֶץ מִדְיָֽן׃ (ס)על המילים
במקור מופיעים שמות של עמים וסוגי דגלים/קולות שונים (ירגזון יריעות), התרגום מתמקד בתוכן הראייה.
הַאִם הַנְּהָרוֹת כּוֹעֲרוֹת בְּנוֹכְחוּת הָשֵׁם? הַאִם בַּנְּהָלוֹת הַזֶּה כַּעַס אוֹ בַּיָּם הַעֲבָרָה? כִּי תִרְכַּב עַל סוּסֶיךָ וּמַרְכְבֹתֶיךָ, זוֹ הַיְשׁוּעָה.
הֲבִנְהָרִים֙ חָרָ֣ה יְהוָ֔ה אִ֤ם בַּנְּהָרִים֙ אַפֶּ֔ךָ אִם־בַּיָּ֖ם עֶבְרָתֶ֑ךָ כִּ֤י תִרְכַּב֙ עַל־סוּסֶ֔יךָ מַרְכְּבֹתֶ֖יךָ יְשׁוּעָֽה׃התגלות כוחו של אלוהים
החשוף יתעורר, הקשת שלך מלאה בחצים, אומר סלה, הנה נהרות פוצחים באדמה.
עֶרְיָ֤ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּע־אָֽרֶץ׃הרים ראו אותך, זרם מים עבר, התהום נתנה קול, הרמת ידיים גבוה.
רָא֤וּךָ יָחִ֙ילוּ֙ הָרִ֔ים זֶ֥רֶם מַ֖יִם עָבָ֑ר נָתַ֤ן תְּהוֹם֙ קוֹל֔וֹ ר֖וֹם יָדֵ֥יהוּ נָשָֽׂא׃שמש וירח נעצרו במקומם, בשביל האור של חציך, הם הלכו בברק של חניתך.
שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ׃בכעס תצעד על האדמה, ובזעם תדרוש אומות.
בְּזַ֖עַם תִּצְעַד־אָ֑רֶץ בְּאַ֖ף תָּד֥וּשׁ גּוֹיִֽם׃תְּפִלַּת הַמּוֹשַׁע וְהַחַיִּים
יצאת כדי להושיע את עמך, כדי להושיע את משיחך. ניצחת את ראש בית הרשעים, ופרקת את יסודותיה עד הצוואר.
יָצָ֙אתָ֙ לְיֵ֣שַׁע עַמֶּ֔ךָ לְיֵ֖שַׁע אֶת־מְשִׁיחֶ֑ךָ מָחַ֤צְתָּ רֹּאשׁ֙ מִבֵּ֣ית רָשָׁ֔ע עָר֛וֹת יְס֥וֹד עַד־צַוָּ֖אר סֶֽלָה׃ (פ)דקקת את ראש המרידים; הם יתפרצו כדי להשמיד אותי, ביהירותם, כמו שחולי אדם עני אוכל בסתר.
נָקַ֤בְתָּ בְמַטָּיו֙ רֹ֣אשׁ פרזו [פְּרָזָ֔יו] יִסְעֲר֖וּ לַהֲפִיצֵ֑נִי עֲלִ֣יצֻתָ֔ם כְּמוֹ־לֶאֱכֹ֥ל עָנִ֖י בַּמִּסְתָּֽר׃צעדת בים עם סוסייך, בתוך עומק מים רבים.
דָּרַ֥כְתָּ בַיָּ֖ם סוּסֶ֑יךָ חֹ֖מֶר מַ֥יִם רַבִּֽים׃שמעתי וגועשת בתוכי; שפתיי רועדות. רעד עולה לעצמותיי, וגוף שלי רועד, כי אני מחכה ליום של צרה, ליום שבו העם יתקוף אותי.
שָׁמַ֣עְתִּי ׀ וַתִּרְגַּ֣ז בִּטְנִ֗י לְקוֹל֙ צָלֲל֣וּ שְׂפָתַ֔י יָב֥וֹא רָקָ֛ב בַּעֲצָמַ֖י וְתַחְתַּ֣י אֶרְגָּ֑ז אֲשֶׁ֤ר אָנ֙וּחַ֙ לְי֣וֹם צָרָ֔ה לַעֲל֖וֹת לְעַ֥ם יְגוּדֶֽנּוּ׃שמחה בתוך המחסור
כי עץ התאנה לא יפרח, ולא יהיה יבול בגפנים, לא יהיה תוצר של זיתים, ולא יהיה אוכל בשדות. אין בצאן מכסה, ואין בפרות עגל.
כִּֽי־תְאֵנָ֣ה לֹֽא־תִפְרָ֗ח וְאֵ֤ין יְבוּל֙ בַּגְּפָנִ֔ים כִּחֵשׁ֙ מַעֲשֵׂה־זַ֔יִת וּשְׁדֵמ֖וֹת לֹא־עָ֣שָׂה אֹ֑כֶל גָּזַ֤ר מִמִּכְלָה֙ צֹ֔אן וְאֵ֥ין בָּקָ֖ר בָּרְפָתִֽים׃אבל אני, בהשם אשמח, ואתעלה בשמחה באלוהי ישועתי.
וַאֲנִ֖י בַּיהוָ֣ה אֶעְל֑וֹזָה אָגִ֖ילָה בֵּאלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃השם אדוני הוא כוחי, והוא יתן לרגלי כמו רגלי איילות, ויאפשר לי לצעוד על המקומות הגבוהים, למנהיג המנגינות שלי.
יְהוִ֤הּ אֲדֹנָי֙ חֵילִ֔י וַיָּ֤שֶׂם רַגְלַי֙ כָּֽאַיָּל֔וֹת וְעַ֥ל בָּמוֹתַ֖י יַדְרִכֵ֑נִי לַמְנַצֵּ֖חַ בִּנְגִינוֹתָֽי׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
תפילת חבקוק על גילוי כוחו של אלוהים
תְּפִלָּ֖ה לַחֲבַקּ֣וּק הַנָּבִ֑יא עַ֖ל שִׁגְיֹנֽוֹת׃
יְהוָ֗ה שָׁמַ֣עְתִּי שִׁמְעֲךָ֮ יָרֵאתִי֒ יְהוָ֗ה פָּֽעָלְךָ֙ בְּקֶ֤רֶב שָׁנִים֙ חַיֵּ֔יהוּ בְּקֶ֥רֶב שָׁנִ֖ים תּוֹדִ֑יעַ בְּרֹ֖גֶז רַחֵ֥ם תִּזְכּֽוֹר׃
אֱל֙וֹהַ֙ מִתֵּימָ֣ן יָב֔וֹא וְקָד֥וֹשׁ מֵֽהַר־פָּארָ֖ן סֶ֑לָה כִּסָּ֤ה שָׁמַ֙יִם֙ הוֹד֔וֹ וּתְהִלָּת֖וֹ מָלְאָ֥ה הָאָֽרֶץ׃
וְנֹ֙גַהּ֙ כָּא֣וֹר תִּֽהְיֶ֔ה קַרְנַ֥יִם מִיָּד֖וֹ ל֑וֹ וְשָׁ֖ם חֶבְי֥וֹן עֻזֹּֽה׃
התגלות הכבוד האלוהי והתנועה בעולם
לְפָנָ֖יו יֵ֣לֶךְ דָּ֑בֶר וְיֵצֵ֥א רֶ֖שֶׁף לְרַגְלָֽיו׃
עָמַ֣ד ׀ וַיְמֹ֣דֶד אֶ֗רֶץ רָאָה֙ וַיַּתֵּ֣ר גּוֹיִ֔ם וַיִּתְפֹּֽצְצוּ֙ הַרְרֵי־עַ֔ד שַׁח֖וּ גִּבְע֣וֹת עוֹלָ֑ם הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם לֽוֹ׃
תַּ֣חַת אָ֔וֶן רָאִ֖יתִי אָהֳלֵ֣י כוּשָׁ֑ן יִרְגְּז֕וּן יְרִיע֖וֹת אֶ֥רֶץ מִדְיָֽן׃ (ס)
הֲבִנְהָרִים֙ חָרָ֣ה יְהוָ֔ה אִ֤ם בַּנְּהָרִים֙ אַפֶּ֔ךָ אִם־בַּיָּ֖ם עֶבְרָתֶ֑ךָ כִּ֤י תִרְכַּב֙ עַל־סוּסֶ֔יךָ מַרְכְּבֹתֶ֖יךָ יְשׁוּעָֽה׃
התגלות כוחו של אלוהים
עֶרְיָ֤ה תֵעוֹר֙ קַשְׁתֶּ֔ךָ שְׁבֻע֥וֹת מַטּ֖וֹת אֹ֣מֶר סֶ֑לָה נְהָר֖וֹת תְּבַקַּע־אָֽרֶץ׃
רָא֤וּךָ יָחִ֙ילוּ֙ הָרִ֔ים זֶ֥רֶם מַ֖יִם עָבָ֑ר נָתַ֤ן תְּהוֹם֙ קוֹל֔וֹ ר֖וֹם יָדֵ֥יהוּ נָשָֽׂא׃
שֶׁ֥מֶשׁ יָרֵ֖חַ עָ֣מַד זְבֻ֑לָה לְא֤וֹר חִצֶּ֙יךָ֙ יְהַלֵּ֔כוּ לְנֹ֖גַהּ בְּרַ֥ק חֲנִיתֶֽךָ׃
בְּזַ֖עַם תִּצְעַד־אָ֑רֶץ בְּאַ֖ף תָּד֥וּשׁ גּוֹיִֽם׃
תְּפִלַּת הַמּוֹשַׁע וְהַחַיִּים
יָצָ֙אתָ֙ לְיֵ֣שַׁע עַמֶּ֔ךָ לְיֵ֖שַׁע אֶת־מְשִׁיחֶ֑ךָ מָחַ֤צְתָּ רֹּאשׁ֙ מִבֵּ֣ית רָשָׁ֔ע עָר֛וֹת יְס֥וֹד עַד־צַוָּ֖אר סֶֽלָה׃ (פ)
נָקַ֤בְתָּ בְמַטָּיו֙ רֹ֣אשׁ פרזו [פְּרָזָ֔יו] יִסְעֲר֖וּ לַהֲפִיצֵ֑נִי עֲלִ֣יצֻתָ֔ם כְּמוֹ־לֶאֱכֹ֥ל עָנִ֖י בַּמִּסְתָּֽר׃
דָּרַ֥כְתָּ בַיָּ֖ם סוּסֶ֑יךָ חֹ֖מֶר מַ֥יִם רַבִּֽים׃
שָׁמַ֣עְתִּי ׀ וַתִּרְגַּ֣ז בִּטְנִ֗י לְקוֹל֙ צָלֲל֣וּ שְׂפָתַ֔י יָב֥וֹא רָקָ֛ב בַּעֲצָמַ֖י וְתַחְתַּ֣י אֶרְגָּ֑ז אֲשֶׁ֤ר אָנ֙וּחַ֙ לְי֣וֹם צָרָ֔ה לַעֲל֖וֹת לְעַ֥ם יְגוּדֶֽנּוּ׃
שמחה בתוך המחסור
כִּֽי־תְאֵנָ֣ה לֹֽא־תִפְרָ֗ח וְאֵ֤ין יְבוּל֙ בַּגְּפָנִ֔ים כִּחֵשׁ֙ מַעֲשֵׂה־זַ֔יִת וּשְׁדֵמ֖וֹת לֹא־עָ֣שָׂה אֹ֑כֶל גָּזַ֤ר מִמִּכְלָה֙ צֹ֔אן וְאֵ֥ין בָּקָ֖ר בָּרְפָתִֽים׃
וַאֲנִ֖י בַּיהוָ֣ה אֶעְל֑וֹזָה אָגִ֖ילָה בֵּאלֹהֵ֥י יִשְׁעִֽי׃
יְהוִ֤הּ אֲדֹנָי֙ חֵילִ֔י וַיָּ֤שֶׂם רַגְלַי֙ כָּֽאַיָּל֔וֹת וְעַ֥ל בָּמוֹתַ֖י יַדְרִכֵ֑נִי לַמְנַצֵּ֖חַ בִּנְגִינוֹתָֽי׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַנָּבִיא חַבַּקוּק מְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁשָּׁמַע עַל הָעֵת הַזֹּאת, וּמְבַטֵּה אֶל הַכֹּחַ הַמַּפְלִיא שֶׁל הַשֵּׁם.
תפילת חבקוק על גילוי כוחו של אלוהים
חבקוק הנביא מתפלל ומבטא יראה ממעשי ה' לאורך הדורות. הוא מתאר את בואו המפואר של אלוהים, כשהאור והכבוד שלו ממלאים את השמים והארץ. הנביא מבקש שה' יזכור את רחמיו גם בתוך תקופות קשות, תוך התבוננות בכוחו ובהודו המשתקף בטבע ובמעשי בראשית.
התגלות הכבוד האלוהי והתנועה בעולם
הפסוקים מתארים את הופעת הַשֵׁם בעוצמה אדירה, המביאה עמה אש וזעזוע של ארצות, הרים ועמים. הנביא מתאר את תנועתו של הַשֵׁם המדד את הארץ ומביא עמו יְשׁוּעָה דרך מרכבותיו, תוך התבוננות בשינויים הגדולים בעולם ובתנועת הנהרות והים.
התגלות כוחו של אלוהים
הפסוקים מתארים את עוצמתו של אלוהים כשהוא פועל בעולם. התיאור כולל תופעות טבע קיצוניות כמו פצחת נהרות, רעש תהום ושינויים בשמיים, לצד תיאור כוחו הצבאי של אלוהים המדרוש את האומות בכעס.
תְּפִלַּת הַמּוֹשַׁע וְהַחַיִּים
הַנְּבִיא מְתָפֵל עַל הַמַּעֲשִׂים הַנֶּעֱלִים שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם בֶּעָבָר לְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמּוֹ. הוּא מְתָאַר אֶת הַעֹמֶק הַמַּפְחִיד שֶׁל הַמִּלְחָמָה וְאֶת הַחַיִּי לוּת הַמְּחִקָּה שֶׁבָּא בַּעֲקֵבָה, וּמְבַטֵּא אֶת הַרְעָדָה הַפְּנִימִית וְאֶת הַכִּלָּיוֹן לְהַצָּלָה בְּיְמוֹת הַמִּצְעָר.
שמחה בתוך המחסור
הנביא מתאר מצב של רעב וכישלון חקלאי מוחלט, שבו אין יבול בפרות, בצאן או בעצים. למרות המצוקה הכלכלית והרעב, הנביא מצהיר על אמונתו הבלתי תלויה בנסיבות, ומתבסס על כוחו של ה' כדי להתעלות מעל הקשיים.
הַנָּבִיא מְסַיֵּם בְּדִבְרֵי אֱמוּנָה וּשְׂמָחָה עַל כֹּחַ הַשֵּׁם הַמְּצַלֵּחַ אֶת הַמַּסָּע.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
שתי גישות לקביעת מועד החג
״בָּעֲצֶרֶת ״שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת״, וּמַפְטִירִין בַּחֲבַקּוּק. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי״, וּמַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה. וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא תְּרֵי יוֹמֵי, עָבְדִינַן כְּתַרְוַיְיהוּ וְאִיפְכָּא.״
הגמרא במסכת מגילה דנה בשאלה מתי חוג השבועות חל בשנה. ישנה מחלוקת בין התנאים לגבי הדין המדויק של יום החג. חלק מהמפרשים סבורים שהחג נקבע לפי שבעת השבועות, ועל פי גישה זו מסיטים את קריאת ספר חבקוק במועד זה. מצד שני, יש אומרים שהחג נקבע לפי החודש השלישי, ועל פי דעה זו קוראים את ספר המרכבה. המחבר מציין כי כשיש שני ימים שונים שמתאימים לשתי הפרשנויות, נוהגים לעבוד לפי שתי השיטות ולשמור על שתי המסורות. הדיון מתמקד באופן הקביעה הלכתית של המועד ולא בתוכן החגים עצמם.
מגילה ל״א א:ח׳ ↗הַקֶּצֶת הָאֱמֶת וְהַתּוֹרָה
״הלכה: רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶֶּן לֵוִי אָמַר. עֲמָלֵק כּוֹשְׁפָן הָיָה. מֶה הָיָה עוֹשֶׂה. הָיָה מַעֲמִיד בְּנֵי אָדָם בְּיוֹם גֵּינִיסִיָּא שֶׁלּוֹ. לוֹמַר. לֹא בִמְהֵרָה אָדָם נוֹפֵל בְּיוֹם״
בַּקְרָסִים הַלְּלוּ אֲלוּ מִמָּצוֹא הַתַּלְמוּד הַיְרוּשָׁלְמִי, רַבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְסַבֵּל אֶת הַדְּרָכָיו שֶׁל עֲמָלֵק, שֶׁהָיָה כּוֹשֵׁף וּמְנַצֵּל רְגָעִים בְּיוֹם הַמִּשְׁפָּט שֶׁל אָדָם כְּדֵי לְהַעֲכִּיר אֶת גָּזְרוֹ. הוּא מַצִּיג כְּדִיכְסוּר אֶת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהִצְלִיחַ לְהַשְׁשִׁית אֶת הַמַּזָּלוֹת כְּדֵי לְהַגְבִּיל אֶת הַכּוֹחַ הַקּוֹשֵׁחַ. הַדְּרָשָׁה מְקַשֶּׁרֶת בְּקֶשֶׁר עָמוֹק בֵּין הַמִּשְׁפָּט הָאֱמֶתִּי לְבֵין הַתּוֹרָה. שְׁמוּאֵל מְסַבֵּל עַל הַתַּלְמוּד שֶׁהַמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה מְצִיצָה אֶת הָאֱמֶת כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מַשְׁלִיכִין דִּבְרֵי תּוֹרָה לָאָרֶץ. הַמַּסָּר מַגְדִּיר אֶת הָאֱמֶת וְאֶת הַטּוֹב כְּבִשְׁבִיל הַתּוֹרָה לְבַד, וּמַזְהִיר שֶׁהַבְּרִית הַמּוּסָרִית וְהַחָכְמָה הִיא הַדָּבָר הַיְחִיד שֶׁאֶסְמָךְ וְלֹא לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ.
תלמוד ירושלמי ראש השנה ג׳:ח׳:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
התגלות הכוח האלוהי בטבע
״ויצא רשף לרגליו. מלאכי רשף באו עמו לסיני:״
בפסוק זה מופיע תיאור של כוח אלוהי שמתפרץ ומשפיע על העולם. הדימוי של רשף היוצא לרגלי הנביא מתאר תנועה עוצמתית של אש או חום שמשפיע על האדמה. לפי רש"י, מדובר במלאכי רשף שהגיעו יחד עם הדובר אל הר סיני, מה שמדגיש את ההתגלות המפוארת והמרחיקה של השכינה. הפרשנות הזו מציעה שהמראה המפחיד בטבע אינו רק תופעה פיזיקלית, אלא ביטוי לנוכחות מלאכים. הגישה הזו מנסה לחבר בין הדימוי המופשט בטקסט לבין אירוע היסטורי מוכר בסיני. חשוב לציין כי זוהי פרשנות מסוימת ואינה הדרך היחידה להבין את הדימוי המקראי.
רש״י על חבקוק 3:5:2 ↗השמחה בתוך הרעב
״עליצותם. היו כשהיו יכולים לאכול עני במסתר ישראל הקרואים עם עני:״
הפסוק מתאר תמונה של קשיים ורעב, שבה האוכלים מנסים להנות ממה שיש להם באופן סמוי. רש"י מפרש את עליצותם של האוכלים כמי שמתענגים על האוכל כשהם מסתתרים, בדומה לעניים בתוך עם ישראל שחווים רעב אך מנסים למצוא נחמה במידה מועטה. הפרשנות מתמקדת בתחושת הניסיון של העוני והסתתרות. רש"י מראה כיצד even בתוך המצוקה, ישנה ניסיון של עליצות, אך היא מלווה בקושי וצורך להסתיר את המצב. הגישה כאן היא הסבר למצב החברתי והכלכלי המתואר בטקסט המקראי.
רש״י על חבקוק 3:14:3 ↗הַשְּׁמִיָּה שֶׁל הַטֶּבַע בִּקְרָב הַמִּלְחָמָה
״זרם מים עבר - עליהם על ההרים.״
הַפֶּסֶק מְתָאֵר רֶגַע שֶׁל בִּלְבּוּל בַּטֶּבַע כְּשֶׁהַמִּלְחָמָה מַגיע. הַכּוֹתֵב מְתָאֵר כִּי הַמַּים בָּרִים וְהַהָרִים רוֹעֲדִים מִפְּנֵי הַכֹּחַ הַמַּשְׁרִיד. אֶבֶן עֶזְרָא מְסַבֵּר עַל הַפֶּסֶק הַזֶּה שֶׁהַמַּים שֶׁעָבְרוּ הֵם הַמַּים שֶׁזָּרְמוּ עַל הֶהָרִים. הוּא רוֹאה בַּשְּׁמִיָּה הַזֹּאת תְּנוּעָה שֶׁל מַים עַל פְּנֵי הַשָּׁטַח.
אבן עזרא על חבקוק 3:10:2 ↗הַשְּׁמִיעָה הַמַּרְעִישָׁה בַּטֶּבַע
״נתן תהום קולו - שאון הים והנהר.״
בַּפֶּסַק הַזֶּה מֵסֶפֶר חַבַּקוּק, הַנָּבִיא מְתָאֵר תְּמוּנָה שֶׁל כֹּחַ וְרַעַשׁ גָּדוֹל בַּטֶּבַע. הוּא מְזַכֵּר לָנוּ אֶת הַמַּעֲרָכָה הַקּוֹרִית בַּמִּשְׁבָּעִים וּבָהָרִים, כְּשֶׁהַמַּיִם וְהַנְּהָרוֹת מִתְעוֹרְרִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הַתְּמוּנָה הַזֹּאת מַעֲבִירָה אֶת הַקּוֹל הַחֲזָק שֶׁמְּבַדֵּד אֶת הַכֹּל. הָאִבְּן עֶזְרָא מְסַבֵּר אֶת הַמִּלִּים הַמְּתָאֲרִים אֶת הַקּוֹל הַמַּרְעִישַׁ בַּסֶּפֶת. לְפִי תּוֹרָתוֹ, הַשְּׁאוֹן שֶׁהַנָּבִיא שׁוֹמֵעַ הוּא הָרַעַשׁ הַכָּבֵד שֶׁל הַיָּם וְשֶׁל הַנָּהָר. הַמְּפרֵשׁ רוֹאֶה בַּמִּלִּים הָאֵלוֹת תְּנוּעָה עוֹצְמָתִית וּמַרְעִישָׁה שֶׁל מַיִם שֶׁעוֹבְרִים בַּטֶּבַע.
אבן עזרא על חבקוק 3:10:3 ↗