הַנְּבִיאָה חֲבַקּוּק רָאָה אֶת הַמַּשָּׂא.
הַמַּשָׂא֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה חֲבַקּ֖וּק הַנָּבִֽיא׃חבקוק · פרק א׳
קריאת חבקוק לצדק והתמודדות עם עוול הרשע
הנביא חבקוק מתמודד עם שאלות קשות על אלימות ועל חוסר צדק בעולם.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
חבקוק א׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
קריאת חֲבַקּוּק לַצדק
הַשֵּׁם, עַד מָתַי אֶקְרָא וְלֹא תִשְׁמַע? אֶזְעַק אֵלֶיךָ וְרָאוּ כֹּחַ הָאַפּ וְלֹא תּוֹשִׁיעַ.
עַד־אָ֧נָה יְהוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע אֶזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ חָמָ֖ס וְלֹ֥א תוֹשִֽׁיעַ׃לָמָּה אַשְׁמִיר אֶת הָרֶע וְאֶת הַצָּרָה? לָמָּה אֶצְפֶּה לְשִׁבְרִים וּלְאַפְּיִים לְנֶגְדִּי? כִּי מַשְׁרִים מָדוֹן ורִיב.
לָ֣מָּה תַרְאֵ֤נִי אָ֙וֶן֙ וְעָמָ֣ל תַּבִּ֔יט וְשֹׁ֥ד וְחָמָ֖ס לְנֶגְדִּ֑י וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן יִשָּֽׂא׃בִּגְלַל זֶה הַתּוֹרָה נֶעְלֶמֶת וְהַמִּשְׁפָּט לֹא יוֹצֵא לְעוֹלָם, כִּי הָרָשָׁע מְכַסֶּה אֶת הַצַּדִּיק, וְלָכֵן הַמִּשְׁפָּט יוֹצֵא עִקֵּשׁ.
עַל־כֵּן֙ תָּפ֣וּג תּוֹרָ֔ה וְלֹֽא־יֵצֵ֥א לָנֶ֖צַח מִשְׁפָּ֑ט כִּ֤י רָשָׁע֙ מַכְתִּ֣יר אֶת־הַצַּדִּ֔יק עַל־כֵּ֛ן יֵצֵ֥א מִשְׁפָּ֖ט מְעֻקָּֽל׃העבודה המפתיעה של ה'
תראו את העמים, תביטו ותתפלאו מאוד. כי הקדוש ברוך הוא פועל פועל בימים שלכם, וגם אם יסופר על כך, לא תאמינו.
רְא֤וּ בַגּוֹיִם֙ וְֽהַבִּ֔יטוּ וְהִֽתַּמְּה֖וּ תְּמָ֑הוּ כִּי־פֹ֙עַל֙ פֹּעֵ֣ל בִּֽימֵיכֶ֔ם לֹ֥א תַאֲמִ֖ינוּ כִּ֥י יְסֻפָּֽר׃כי הנה, אני מעורר את הכשדים, עם מריר ומהיר, שצועד על שטחי הארץ כדי לתפוס מחנות שלא שייכות לו.
כִּֽי־הִנְנִ֤י מֵקִים֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַגּ֖וֹי הַמַּ֣ר וְהַנִּמְהָ֑ר הַֽהוֹלֵךְ֙ לְמֶרְחֲבֵי־אֶ֔רֶץ לָרֶ֖שֶׁת מִשְׁכָּנ֥וֹת לֹּא־לֽוֹ׃הוא מפחיד ונורא, המשפט שלו והעוצמה שלו יצאו קדימה.
אָיֹ֥ם וְנוֹרָ֖א ה֑וּא מִמֶּ֕נּוּ מִשְׁפָּט֥וֹ וּשְׂאֵת֖וֹ יֵצֵֽא׃סוסיו קלים יותר מנמרים וחדים יותר מזאבי הערב, הפרשים שלו פורעים ופרשיו יגיעו מרחוק, הם יעופו כמו נשר שחפץ לאכול.
וְקַלּ֨וּ מִנְּמֵרִ֜ים סוּסָ֗יו וְחַדּוּ֙ מִזְּאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב וּפָ֖שׁוּ פָּֽרָשָׁ֑יו וּפָֽרָשָׁיו֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ יָעֻ֕פוּ כְּנֶ֖שֶׁר חָ֥שׁ לֶאֱכֽוֹל׃תיאור כוחו של הכובש ותחינת הנביא
כל המטרה שלו היא עוול, הוא ממהר להתקדם וקוטף את השבויים כמו חול.
כֻּלֹּה֙ לְחָמָ֣ס יָב֔וֹא מְגַמַּ֥ת פְּנֵיהֶ֖ם קָדִ֑ימָה וַיֶּאֱסֹ֥ף כַּח֖וֹל שֶֽׁבִי׃הוא יבזה מלכים וייצא צחוק על שומרים, הוא יתקוף כל מבצר, יאסוף אבק וישתלט עליו.
וְהוּא֙ בַּמְּלָכִ֣ים יִתְקַלָּ֔ס וְרֹזְנִ֖ים מִשְׂחָ֣ק ל֑וֹ ה֚וּא לְכָל־מִבְצָ֣ר יִשְׂחָ֔ק וַיִּצְבֹּ֥ר עָפָ֖ר וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃אחרי כך הוא יהיה רק רוח חולפת, ועוון זה הוא הכוח שלו לאל.
אָ֣ז חָלַ֥ף ר֛וּחַ וַֽיַּעֲבֹ֖ר וְאָשֵׁ֑ם ז֥וּ כֹח֖וֹ לֵאלֹהֽוֹ׃האם אתה לא ה' אלוהיי הקדוש, שאינך מת? ה' קבעת משפט וסלע להוכחה.
הֲל֧וֹא אַתָּ֣ה מִקֶּ֗דֶם יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛י קְדֹשִׁ֖י לֹ֣א נָמ֑וּת יְהוָה֙ לְמִשְׁפָּ֣ט שַׂמְתּ֔וֹ וְצ֖וּר לְהוֹכִ֥יחַ יְסַדְתּֽוֹ׃שאלה על עוול הרשע
עיניי טהורות ואינן יכולות לראות רע ולהביט בעוול. למה אתה מסתכל על בוגדים ומשתוקק בזמן שהרשע בולע את הצדיק ממנו?
טְה֤וֹר עֵינַ֙יִם֙ מֵרְא֣וֹת רָ֔ע וְהַבִּ֥יט אֶל־עָמָ֖ל לֹ֣א תוּכָ֑ל לָ֤מָּה תַבִּיט֙ בּֽוֹגְדִ֔ים תַּחֲרִ֕ישׁ בְּבַלַּ֥ע רָשָׁ֖ע צַדִּ֥יק מִמֶּֽנּוּ׃הפכת את האדם לדגים בים, כמו שרצים שאין להם שליט.
וַתַּעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם כִּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם כְּרֶ֖מֶשׂ לֹא־מֹשֵׁ֥ל בּֽוֹ׃הוא תופס את כולם בתחבולה, אוסף אותם בשלל שלו, ולכן הוא ישמח ויריע.
כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל׃בגלל זה הוא מקריב זבחים לשללו ומעלה קטורת למכמורתו, כי חלקו הוא הבשר והמאכל שלו הוא הציד.
עַל־כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וֹ כִּ֤י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה׃השאלה על רצח העמים
האם הוא ימשיך לרוקן את חרבו ולהרוג עמים בלי הרף, בלי שירחם?
הַ֥עַל כֵּ֖ן יָרִ֣יק חֶרְמ֑וֹ וְתָמִ֛יד לַהֲרֹ֥ג גּוֹיִ֖ם לֹ֥א יַחְמֽוֹל׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
קריאת חֲבַקּוּק לַצדק
הַמַּשָׂא֙ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה חֲבַקּ֖וּק הַנָּבִֽיא׃
עַד־אָ֧נָה יְהוָ֛ה שִׁוַּ֖עְתִּי וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע אֶזְעַ֥ק אֵלֶ֛יךָ חָמָ֖ס וְלֹ֥א תוֹשִֽׁיעַ׃
לָ֣מָּה תַרְאֵ֤נִי אָ֙וֶן֙ וְעָמָ֣ל תַּבִּ֔יט וְשֹׁ֥ד וְחָמָ֖ס לְנֶגְדִּ֑י וַיְהִ֧י רִ֦יב וּמָד֖וֹן יִשָּֽׂא׃
עַל־כֵּן֙ תָּפ֣וּג תּוֹרָ֔ה וְלֹֽא־יֵצֵ֥א לָנֶ֖צַח מִשְׁפָּ֑ט כִּ֤י רָשָׁע֙ מַכְתִּ֣יר אֶת־הַצַּדִּ֔יק עַל־כֵּ֛ן יֵצֵ֥א מִשְׁפָּ֖ט מְעֻקָּֽל׃
העבודה המפתיעה של ה'
רְא֤וּ בַגּוֹיִם֙ וְֽהַבִּ֔יטוּ וְהִֽתַּמְּה֖וּ תְּמָ֑הוּ כִּי־פֹ֙עַל֙ פֹּעֵ֣ל בִּֽימֵיכֶ֔ם לֹ֥א תַאֲמִ֖ינוּ כִּ֥י יְסֻפָּֽר׃
כִּֽי־הִנְנִ֤י מֵקִים֙ אֶת־הַכַּשְׂדִּ֔ים הַגּ֖וֹי הַמַּ֣ר וְהַנִּמְהָ֑ר הַֽהוֹלֵךְ֙ לְמֶרְחֲבֵי־אֶ֔רֶץ לָרֶ֖שֶׁת מִשְׁכָּנ֥וֹת לֹּא־לֽוֹ׃
אָיֹ֥ם וְנוֹרָ֖א ה֑וּא מִמֶּ֕נּוּ מִשְׁפָּט֥וֹ וּשְׂאֵת֖וֹ יֵצֵֽא׃
וְקַלּ֨וּ מִנְּמֵרִ֜ים סוּסָ֗יו וְחַדּוּ֙ מִזְּאֵ֣בֵי עֶ֔רֶב וּפָ֖שׁוּ פָּֽרָשָׁ֑יו וּפָֽרָשָׁיו֙ מֵרָח֣וֹק יָבֹ֔אוּ יָעֻ֕פוּ כְּנֶ֖שֶׁר חָ֥שׁ לֶאֱכֽוֹל׃
תיאור כוחו של הכובש ותחינת הנביא
כֻּלֹּה֙ לְחָמָ֣ס יָב֔וֹא מְגַמַּ֥ת פְּנֵיהֶ֖ם קָדִ֑ימָה וַיֶּאֱסֹ֥ף כַּח֖וֹל שֶֽׁבִי׃
וְהוּא֙ בַּמְּלָכִ֣ים יִתְקַלָּ֔ס וְרֹזְנִ֖ים מִשְׂחָ֣ק ל֑וֹ ה֚וּא לְכָל־מִבְצָ֣ר יִשְׂחָ֔ק וַיִּצְבֹּ֥ר עָפָ֖ר וַֽיִּלְכְּדָֽהּ׃
אָ֣ז חָלַ֥ף ר֛וּחַ וַֽיַּעֲבֹ֖ר וְאָשֵׁ֑ם ז֥וּ כֹח֖וֹ לֵאלֹהֽוֹ׃
הֲל֧וֹא אַתָּ֣ה מִקֶּ֗דֶם יְהוָ֧ה אֱלֹהַ֛י קְדֹשִׁ֖י לֹ֣א נָמ֑וּת יְהוָה֙ לְמִשְׁפָּ֣ט שַׂמְתּ֔וֹ וְצ֖וּר לְהוֹכִ֥יחַ יְסַדְתּֽוֹ׃
שאלה על עוול הרשע
טְה֤וֹר עֵינַ֙יִם֙ מֵרְא֣וֹת רָ֔ע וְהַבִּ֥יט אֶל־עָמָ֖ל לֹ֣א תוּכָ֑ל לָ֤מָּה תַבִּיט֙ בּֽוֹגְדִ֔ים תַּחֲרִ֕ישׁ בְּבַלַּ֥ע רָשָׁ֖ע צַדִּ֥יק מִמֶּֽנּוּ׃
וַתַּעֲשֶׂ֥ה אָדָ֖ם כִּדְגֵ֣י הַיָּ֑ם כְּרֶ֖מֶשׂ לֹא־מֹשֵׁ֥ל בּֽוֹ׃
כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל׃
עַל־כֵּן֙ יְזַבֵּ֣חַ לְחֶרְמ֔וֹ וִֽיקַטֵּ֖ר לְמִכְמַרְתּ֑וֹ כִּ֤י בָהֵ֙מָּה֙ שָׁמֵ֣ן חֶלְק֔וֹ וּמַאֲכָל֖וֹ בְּרִאָֽה׃
השאלה על רצח העמים
הַ֥עַל כֵּ֖ן יָרִ֣יק חֶרְמ֑וֹ וְתָמִ֛יד לַהֲרֹ֥ג גּוֹיִ֖ם לֹ֥א יַחְמֽוֹל׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את תחינות הנביא חבקוק על מצב העם והשאלה כיצד ה' מאפשר לרע להשתלט.
קריאת חֲבַקּוּק לַצדק
הַנָּבִיא חֲבַקּוּק מִשְׁתּוֹפֵף עַל הָעוֹלָם וְעַל הַסֵּרָה בְּיִשְׂרָאֵל. הוּא שׁוֹאֵל אֶת הַשֵּׁם לָמָּה הָרֶע וְהָאַפּ מְשַׁלְטִים וְלָמָּה הַמִּשְׁפָּט לֹא מְשׁוֹטֵט בַּתּוֹרָה. הַנָּבִיא מְבַקֵּשׁ הִתְעוֹרְרוּת מֵהַשֵּׁם בְּנֶגֶד הָרֶשָׁע מְכַסֶּה אֶת הַצַּדִּיק.
העבודה המפתיעה של ה'
הנביא חבקוק מתאר חזון על פעולה אלוהית בלתי צפויה. ה' מפרסם שהוא מעורר את הכשדים, עם אכזרי ומהיר, כדי לבצע משפט בארץ. הכוח הצבאי של הכשדים מתואר כחסר מעצורים, מהיר ומפחיד מאוד, עד כדי כך שגם אם הדברים יסופרו, קשה יהיה להאמין להם.
תיאור כוחו של הכובש ותחינת הנביא
הנביא מתאר צבא כובש שפועל באכזריות, אוסף שבויים ומשתלט על מבצרים באמצעות עוול ועוצמה חולפת. מול איומים אלו, הנביא פונה אל ה' אלוהי הקדוש והנצחי, המנהיג משפט ומהווה סלע איתן להוכחה.
שאלה על עוול הרשע
חבקוק מתאר את קשיות הלב של אלוהים מול הרשע, שמתנהג כדייג אכזרי שתופס בני אדם ללא שליטה, משתמש בהם כשלל ושמח בכיבושם.
השאלה על רצח העמים
חבקוק שואל האם הכוח הכובש ימשיך להשתמש בחרבו כדי להשמיד עמים באופן רציף וחסר רחמים, תוך ריקון כוחותיו מכל מחסור.
הפרק מסיים בשאלות על תפקידו של הכובש ועל השאלה על תפקידו של ה' מול רשע.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
השיבוש של המלך והחשיפת המציאות
״[אסתר א, י] ביום השביעי כטוב לב המלך ביין. כיון שנשתכרו לא עשו כמות ישראל, ישראל כשהם אוכלים ושותים, מי שיודע לומר הלכה או פסוק״
במדרש זה על מגילת אסתר, מובא סיפור על המלך אחשוורוש ועל המלכה ושתי. המדרש מתאר מצב שבו המלך, שהיה מושפע מאוד מהיין, התחילה לדבר עמו אומות העולם בנושאים לא ראויים. בגלל חוסר היציבות של המלך, הוא הגיב בטעות ושיבח את מלכת כוש על חשבון שאר הנשים. המדרש מדגיש שהיו לו יועצים שנתנו לו עצות רעות, שגרמו לו להחליט לבדוק את יופייה של ושתי באופן מביך. הסבר המדרש מתמקד בכך שהמלכה ושתי הגיבה בחוכמה ובתבונה. היא חששה שחשיפת המציאות תפגע בכבוד המלך ותגרור הרס, ולכן היא ביקשה להופיע בלבוש מלכותי. המדרש מראה כיצד המלך הופך להיות חשוף לביקורת וספקות, כאשר יועציו משתמשים ביופייה של המלכה כדי להשיג מטרות אישיות שלהם.
ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, מדרש פנים אחרים, נוסח ב א׳:י״ד ↗הַקֶּשֶׁר הַמֻּחְלָט בֵּין יִשְׂרָאֵל לַשְּׁכִינָה
״וינוסו משנאיך – וכי יש שונאים לפני מי שאמר והיה העולם? – אלא מגיד הכתוב, שכל מי ששונא את ישראל – כמי ששונא את המקום.״
הַסְּפֶרִי, בְּפֶרֶק בְּמִדְבָּר, מְסַבֵּל אֶת הַקְּשִׁיָּה הַמְּתֹדֶת: כְּלוֹם יֵשׁ שֶׁנְּאוֹם וְקִימָה לְפָנֵי הַבּוֹרֵא? הַמְּפַרֵשׁ מַסְבִּיר שֶׁכָּךְ הַכַּתּוּב מְדַבֵּר. כָּל מִי שֶׁשּׁוֹנֵ אֶת יִשְׂרָאֵל, הוּא כְּמוֹ שׁוֹנֵ אֶת הַמָּקוֹם. כָּךְ גַּם כָּל מִי שֶׁקָּם עַל יִשְׂרָאֵל, הוּא כְּמוֹ שֶׁקָּם עַל הַמָּקוֹם. הַמְּפַרֵשׁ מְקַבֵּץ מַקֹּרִים רַבִּים מִכָּל הַכְּתֻבִים כְּדֵי לְהַוִּיעַ שֶׁהַשְּׁכִינָה וְיִשְׂרָאֵל הֵם אֶחָד. כָּךְ גַּם כָּל מִי שֶׁעוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל, הוּא כְּמוֹ שֶׁעוֹזֵר לַמָּקוֹם. הַקֶּשֶׁר הוּא כָּךְ שֶׁהַשְּׁכִינָה מְחֻבֶּרֶת לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּקֶשֶׁר אֵיתָן, וְכָל הַנּוֹגֵעַ בָּהֶם, נוֹגֵע בְּבַת עֵין הַבּוֹרֵא.
ספרי במדבר פ״ד:ד׳ ↗בעקבות המפרשים
הקריאה לעזרה והשאלה על הצדק
״ולא יצא לנצח משפט. הדת לאמיתו:״
בפרק הראשון של ספר חבקוק, הנביא פונה אל הַשֵּׁם בצעקה ובתחינה. הוא רואה עוולה ואלימות שמתרחשות סביבו ושואל מדוע הַשֵּׁם אינו פועל כדי לעצור אותן. חבקוק מתאר מצב שבו החוק נשבר והצדק נעלם, כשהרשעים שולטים והחוק הופך לחסר תועלת. רש"י מפרש את הפסוק הרביעי ומסביר שהכוונה היא שהדת והמשפט לא ימותו לעולם, אלא שהצדק עצמו אינו עומד כפי שצריך. לפי פירושו, חבקוק מתאר מצב שבו החוק קיים אך אינו מיושם באמת. הפרשנות הזו מתמקדת בקושי של הנביא לראות את המשפט האמיתי מתקיים בשטח.
רש״י על חבקוק 1:4:2 ↗הקושי של חבקוק מול טוהר האל
״טהור עינים אתה מראות ברע:״
בפרק הראשון של ספר חבקוק, הנביא פונה אל הַשֵּׁם בצעקה. הוא שואל מדוע הוא רואה רע ואינו מתעלם מאמרו, ומדוע עוצמת הדין של האל נראה כנפרצת על ידי כוח חסר מוסר. חבקוק מתמודד עם השאלה הקשה כיצד אדם יכול לצפות בא injustice ושהאל ימשיך בדרכו. רש"י מפרש את הפסוק השביעי בעניין טהרת האל. לפי רש"י, הפסוק מדגיש שהאל טהור וזך בעיניו, אך הוא רואה ומתבונן גם ברע שמתרחשים בעולם. הפירוש מתמקד בכך שהתבוננות האל אינה מונעת ממנו לראות את הרע, אלא שהראייה שלו היא ראייה של צדק וטהרה בתוך המציאות המורכבת.
רש״י על חבקוק 1:13:1 ↗הצדק בתוך העוול
״כי רשע. על כי נ״נ מכתיר את הצדיק להצר לו בכל עבריו כי אף כי חטאו ישראל נחשבים המה לצדיקים למולו:״
בפסוק זה, חבקוק מתאר מצב שבו החוק והצדק נחלשים, ורשעים משתמשים בכוחם כדי להכביד על הצדיקים. לפי המצודת דוד, הכוונה היא שהרשע מנצל את העובדה שעם ישראל, למרות חטאיהם, עדיין נחשבים לצדיקים, כדי להצית את רשעו ולהתנכל אליהם בכל דרכיו. הפרשן מסביר כיצד החטא של הצדק יוצר הזדמנות למעשי הרשע. הגישה כאן מתמקדת בקשר שבין מעשי החטא של עם ישראל לבין היכולת של הרשע לפעול נגדם. המצודת דוד מפרש את המילים כתיאור של מצב שבו הרע מנצל פרצות מוסריות כדי להשיג עליונות על הצדק.
מצודת דוד על חבקוק 1:4:2 ↗התמודדות עם חוסר הצדק
״טהור עינים. ר״ל אולם תלונתי היא על כי הלא אתה טהור עינים לבל לראות דבר רע ולא תוכל להביט אל דבר עמל ולמה א״כ תביט״
בפרק הראשון של ספר חבקוק, הנביא מבטא תסכול עמוק מול מצב של רשע ופרעון שגוי. הוא שואל כיצד אלוהים, שהוא טהור עיניים ואינו יכול להביט ברע, משגיח על בוגדים ומאפשר להם שלטון רחב. חבקוק מתקשה להבין מדוע הרשע רשע יכול להשמיד את הצדיק, וכיצד ניתן להסיר את ידי הממשל מהצדיק בטענה שהעם חטא, במקום להעניש את העם בדרך אחרת ולא דרך ידי הרשע. המצודת דוד מסביר את תלונתו של חבקוק כשאלה על מהות הדין. לפי פירוש זה, הנביא טוען כי אם אלוהים אינו יכול להביט ברע, מדוע הוא מאפשר לרשע לשלוט בדרכים כל כך אכזריות? הפירוש מדגיש את הקושי שבמסירת הצדיק ליד הרשע רק בגלל חטא העם, כשהיה ניתן להעניש את ישראל מבלי להעניק לעושק כוח כה רב.
מצודת דוד על חבקוק 1:13:1 ↗