אחים, אחריות והתחלות חדשות

״ידע״ כאן מציין קשר מיני בין בני הזוג. ״קניתי״ נשמר כדי לשמור על משחק המילים עם קין; אין הכוונה לרכישה בכסף. ״את ה׳״ הונגש כ״בעזרת ה׳״, על דרך קריאת שותפותו בבריאה אצל רש״י.

הפסוק אינו מוסר כאן את משך הזמן בין הלידות.

״מקץ ימים״ אינו מציין כאן מספר ימים מסוים. ״מנחה״ היא מתנה המוגשת לה׳; לא מדובר בתפילת מנחה.

״בכורות״ הן הראשונות שנולדו לצאן. ״חלביהן״ הונגש כחלקי החֵלֶב, השומן, ולא כחָלָב לשתייה; יש המפרשים זאת כמובחרים. ״וישע״ מבטא פנייה וקבלה ברצון. אין בפסוק תיאור מפורש של אש היורדת מן השמיים.

הסיבה לדחיית המנחה אינה מוסברת כאן במפורש. ״נפלו פניו״ מבטא מראה של אכזבה וכאב, לצד הכעס שנזכר.

דברי ה׳ נמשכים בפסוק הבא.

״שאת״ נתפרשה כאן כהתרוממות הפנים, בעקבות אבן עזרא ובהמשך ל״נפלו פניך״. אחרים מפרשים נשיאת עוון או יתרון. ״תמשול״ הונגש כיכולת להתגבר, בהתאם לרש״י ולדיון בקידושין ל ע״ב. הדימוי של חטא רובץ נשמר.

נוסח המסורה אינו מפרט מה אמר קין. לא נוספו הזמנה לשדה או דברי ריב. אפשרויות שמציע המדרש מוצגות בנפרד בלימוד.

נשמר ״דמי״ ברבים, ולא הוחלף רק ב״דם״. המשנה דורשת את לשון הרבים גם על הדורות שנמנעו עם הריגת הבל.

הצירוף ״ארור מן האדמה״ נשמר; תוצאת הקללה מפורשת בפסוק הבא. הדימוי של האדמה הפותחת פה הוא חלק מלשון המקרא.

״כוחה״ הונגש ככוח האדמה להניב יבול; ״נע ונד״ כנדודים ללא מקום קבוע.

״עוון״ עשוי לציין את החטא או את עונשו. כאן נבחרה קריאת העונש, בעקבות אבן עזרא ולפי המשך תלונתו של קין. רש״י קורא את הפסוק כשאלה על האפשרות לשאת ולסלוח על העוון; המחלוקת מוצגת בלימוד.

זהו חששו של קין. הפסוק אינו מפרט כאן מי הם המוצאים אותו, ואין בנוסח הנגיש תוספת על זהותם.

נבחרה הקריאה של נקמה על הריגת קין. רש״י מציע ביאור אחר: אזהרה לפוגע בקין ודחיית הנקמה בקין לשבעה דורות. ״שבעתיים״ נשמרה כלשון המקור. לא נקבע מה היה האות או היכן ניתן.

״נוד״ הוא השם שבפסוק, והוא מהדהד את הנדודים. לא נוסף לו זיהוי על מפה מודרנית.

זהות אשת קין אינה נמסרת כאן. חנוך שבפסוק שייך לשושלת קין; אין לערבבו עם חנוך שבשושלת שת בפרק ה׳.

במקור מופיעות שתי צורות כתיב וניקוד לשמו של מחויאל באותו פסוק; בנוסח הנגיש אוחד השם לצורה הראשונה. שתי צורות המקור נשארו ללא שינוי בלשונית המקרא. מתושאל אינו מתושלח שבפרק ה׳.

נשמרה לשון הסיפור, בלי להוסיף הסבר למניעיו שאינו נמסר בפסוק.

״אבי״ מציין כאן את ראשיתו של אורח חיים או תחום עיסוק. ״מקנה״: בעלי חיים שמגדלים, כגון צאן ובקר.

אלה שמות כלי נגינה עתיקים; הכינור המקראי אינו בהכרח כינור הקשת של ימינו, והעוגב אינו מזוהה כאן עם עוגב הכנסייה המודרני.

״לוטש כל חורש״ קשור למלאכת המתכת. לא הוגבל כאן לכלי נשק בלבד. הפסוק מציין את נעמה בשמה ובקרבתה המשפחתית, בלי למסור עליה סיפור נוסף.

שירת למך קשה לפירוש. נבחרה קריאה מילולית של ״הרגתי״ כאמירה, ושל הפצע והחבורה כפגיעות בלמך. אפשר לקרוא אחרת, לרבות שאלה או איום עתידי. לא נקבעו זהות ההרוגים, מספרם או נסיבות המעשה מעבר ללשון השירה; פירושים חלופיים מובאים בלימוד.

זהו המשך דברי למך, לא הבטחה חדשה מפי ה׳. לשון המספר נשמרה; קריאות אחרות של ״יוקם״ ו״שבעתיים״ נדונות בלימוד.

״שת לי״ פירושו שם או נתן לי, והוא מסביר בפסוק את השם שת. ״זרע״ הונגש כצאצא.

״הוחל״ הונגש כלשון התחלה, בעקבות אבן עזרא. רש״י מפרש לשון חילול וקישור שמו של ה׳ לאלילים. אלה פירושים שונים; הנוסח הנגיש מציג בחירה אחת ומפנה לאחרת בלימוד.