בראשית · פרק י׳
בני יפת, חם ושם; משפחות, ארצות ולשונות. מן המשפחה שיצאה מן התיבה אל ריבוי העמים בארץ.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
אלה תולדות בני נח — שם, חם ויפת. לאחר המבול נולדו להם בנים.
וְאֵ֙לֶּה֙ תֹּולְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃הרשימה מציגה את משפחות העמים דרך שושלות היוחסין. שמותיה נשמרים; אין להחליפם אוטומטית בשמות מדינות או עמים בני ימינו.
בני יפת היו גומר, מגוג, מדי, יוון, תובל, משך ותירס.
בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָגֹ֔וג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃בני גומר היו אשכנז, ריפת ותוגרמה.
וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃״אשכנז״ הוא השם המקראי ברשימה. אין לקרוא אותו כאן כשם של קהילה יהודית מתקופה מאוחרת.
בני יוון היו אלישה, תרשיש, כיתים ודודנים.
וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃״דודנים״ הוא הכתוב כאן. אין להחליפו בשקט ב״רודנים״, המופיע ברשימה המקבילה בדברי הימים א׳ א, ז.
מצאצאיהם התפצלו עמי האיים והחופים בארצותיהם, כל אחד לפי לשונו, למשפחותיהם ולעמיהם.
מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגֹּויִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנֹ֑ו לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶֽם׃״איי״ בלשון המקרא עשוי לציין איים וגם אזורי חוף. ״גויים״ פירושו כאן עמים.
בני חם היו כוש, מצרים, פוט וכנען.
וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃בני כוש היו סבא, חווילה, סבתה, רעמה וסבתכא. בני רעמה היו שבא ודדן.
וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃סבא ושבא הם שני שמות שונים; שניהם נשמרים במקומם.
לכוש נולד גם נמרוד. הוא החל להיות גיבור בארץ.
וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְיֹ֥ות גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃״גיבור״ מציין כאן כוח ועוצמה, ולא בהכרח הערכה מוסרית חיובית.
הוא היה צייד גיבור לפני ה׳. לכן אומרים: ״כנמרוד, צייד גיבור לפני ה׳״.
הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבֹּ֥ור צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃״לפני ה׳״ נשמר. רש״י קורא בו התרסה ומרד, ואבן עזרא מציע פירוש אחר בדרך הפשט. הסיפור המדרשי על אברהם וכבשן האש אינו מסופר בפסוק זה.
ראשית ממלכתו הייתה בבל, ארך, אכד וכלנה, בארץ שנער.
וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתֹּו֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃מן הארץ ההיא יצא אשור ובנה את נינווה, את רחובות עיר ואת כלח,
מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃אשור נקרא כאן כנושא המשפט, בעקבות רש״י. יש גם קריאה של יציאת נמרוד אל ארץ אשור; אין להוסיף את שם נמרוד לגוף העיבוד בלי לציין את ההכרעה.
ואת רסן, שבין נינווה ובין כלח — היא העיר הגדולה.
וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃לא הוחלף ״היא״ בשם עיר: התלמוד ורש״י מפרשים נינווה; אבן עזרא מציין גם אפשרויות אחרות.
ממצרים יצאו הלודים, הענמים, הלהבים והנפתוחים,
וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃״ילד״ מנוסח כאן כ״יצאו ממנו״, משום שהשמות הם של קבוצות צאצאים. אבן עזרא מסביר אותם כשמות ארצות ומשפחות.
וכן הפתרוסים, הכסלוחים — שמהם יצאו הפלשתים — והכפתורים.
וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃סדר השמות והמשפט על הפלשתים נשמר בדיוק במקומו. אין להזיזו כדי להתאים לפסוק אחר. הכפתורים נמנים גם הם בין צאצאי מצרים.
לכנען נולדו צידון בכורו וחת,
וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹרֹ֖ו וְאֶת־חֵֽת׃וכן צאצאיו היו היבוסים, האמורים והגרגשים,
וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃שמות העמים שבמקור בלשון יחיד קיבוצי מנוסחים כאן בלשון רבים.
החיווים, הערקים והסינים,
וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃״הסיני״ הוא שם בקבוצות כנען שבפרק; אין לזהותו על סמך הדמיון בשם עם תושבי סין כיום.
הארוודים, הצמרים והחמתים. לאחר מכן התפזרו משפחות הכנענים.
וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּחֹ֖ות הַֽכְּנַעֲנִֽי׃גבול הכנענים נמשך מצידון לכיוון גרר עד עזה, ולכיוון סדום, עמורה, אדמה וצבויים עד לשע.
וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע׃זהו תיאור תחום הכנענים בסיפור, ולא מפה של גבולות מדיניים בני זמננו. ״אדמה״ כאן היא שם עיר.
אלה צאצאי חם, לפי משפחותיהם ולשונותיהם, בארצותיהם ובעמיהם.
אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶֽם׃גם לשם נולדו צאצאים. הוא היה אבי כל בני עבר, ואחיו של יפת הגדול.
וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֹֽול׃״הגדול״ מוסב כאן על יפת, בעקבות רש״י וחשבון הגילים שבפירושו. אבן עזרא מביא גם קריאה המייחסת את המילה לשם. ״אבי״ כולל אבות קדומים של הצאצאים.
בני שם היו עילם, אשור, ארפכשד, לוד וארם.
בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃בני ארם היו עוץ, חול, גתר ומש.
וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃לארפכשד נולד שלח, ולשלח נולד עבר.
וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃לעבר נולדו שני בנים. שם האחד היה פלג, כי בימיו התפלגה הארץ, ושם אחיו היה יקטן.
וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃״נפלגה הארץ״ נקשר אצל רש״י לפיזור בני האדם ולשונותיהם. אין בפסוק תיאור מפורש של התפצלות יבשות במובן הגאולוגי.
ליקטן נולדו אלמודד, שלף, חצרמוות וירח,
וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמֹודָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃המשפט ורשימת בני יקטן נמשכים עד פסוק כט. חצרמוות הוא שם אחד; סדר כל השמות נשמר.
הדורם, אוזל ודקלה,
וְאֶת־הֲדֹורָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃עובל, אבימאל ושבא,
וְאֶת־עֹובָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃אופיר, חווילה ויובב. כל אלה היו בני יקטן.
וְאֶת־אֹופִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יֹובָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃תחום מושבם היה ממשא לכיוון ספר, ההר שבמזרח.
וַֽיְהִ֥י מֹושָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃״ספרה״ היא צורת כיוון אל המקום ספר. זיהוי האתרים אינו ודאי, ולכן לא הוספו שמות מקומות מודרניים.
אלה צאצאי שם, לפי משפחותיהם ולשונותיהם, בארצותיהם ובעמיהם.
אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגֹויֵהֶֽם׃אלה משפחות בני נח לפי שושלותיהם ועמיהם. מהן התפצלו העמים בארץ לאחר המבול.
אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתֹולְדֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגֹּויִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃הפרק מתאר את התפלגות העמים והלשונות; הפרק הבא יחזור לספר על בלילת השפה והפיזור. אין לשנות את סדר הפרקים כדי ליצור רצף אחר.
נוסח המסורה · תעתיק כתב יד לנינגרד (WLC) · ניקוד וטעמי מקרא
וְאֵ֙לֶּה֙ תֹּולְדֹ֣ת בְּנֵי־נֹ֔חַ שֵׁ֖ם חָ֣ם וָיָ֑פֶת וַיִּוָּלְד֥וּ לָהֶ֛ם בָּנִ֖ים אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָגֹ֔וג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס׃
וּבְנֵ֖י גֹּ֑מֶר אַשְׁכֲּנַ֥ז וְרִיפַ֖ת וְתֹגַרְמָֽה׃
וּבְנֵ֥י יָוָ֖ן אֱלִישָׁ֣ה וְתַרְשִׁ֑ישׁ כִּתִּ֖ים וְדֹדָנִֽים׃
מֵ֠אֵלֶּה נִפְרְד֞וּ אִיֵּ֤י הַגֹּויִם֙ בְּאַרְצֹתָ֔ם אִ֖ישׁ לִלְשֹׁנֹ֑ו לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶֽם׃
וּבְנֵ֖י חָ֑ם כּ֥וּשׁ וּמִצְרַ֖יִם וּפ֥וּט וּכְנָֽעַן׃
וּבְנֵ֣י כ֔וּשׁ סְבָא֙ וַֽחֲוִילָ֔ה וְסַבְתָּ֥ה וְרַעְמָ֖ה וְסַבְתְּכָ֑א וּבְנֵ֥י רַעְמָ֖ה שְׁבָ֥א וּדְדָֽן׃
וְכ֖וּשׁ יָלַ֣ד אֶת־נִמְרֹ֑ד ה֣וּא הֵחֵ֔ל לִֽהְיֹ֥ות גִּבֹּ֖ר בָּאָֽרֶץ׃
הֽוּא־הָיָ֥ה גִבֹּֽר־צַ֖יִד לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר כְּנִמְרֹ֛ד גִּבֹּ֥ור צַ֖יִד לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃
וַתְּהִ֨י רֵאשִׁ֤ית מַמְלַכְתֹּו֙ בָּבֶ֔ל וְאֶ֖רֶךְ וְאַכַּ֣ד וְכַלְנֵ֑ה בְּאֶ֖רֶץ שִׁנְעָֽר׃
מִן־הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא יָצָ֣א אַשּׁ֑וּר וַיִּ֙בֶן֙ אֶת־נִ֣ינְוֵ֔ה וְאֶת־רְחֹבֹ֥ת עִ֖יר וְאֶת־כָּֽלַח׃
וְֽאֶת־רֶ֔סֶן בֵּ֥ין נִֽינְוֵ֖ה וּבֵ֣ין כָּ֑לַח הִ֖וא הָעִ֥יר הַגְּדֹלָֽה׃
וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃
וְֽאֶת־פַּתְרֻסִ֞ים וְאֶת־כַּסְלֻחִ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָצְא֥וּ מִשָּׁ֛ם פְּלִשְׁתִּ֖ים וְאֶת־כַּפְתֹּרִֽים׃
{ס}וּכְנַ֗עַן יָלַ֛ד אֶת־צִידֹ֥ן בְּכֹרֹ֖ו וְאֶת־חֵֽת׃
וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ וְאֶת־הָ֣אֱמֹרִ֔י וְאֵ֖ת הַגִּרְגָּשִֽׁי׃
וְאֶת־הַֽחִוִּ֥י וְאֶת־הַֽעַרְקִ֖י וְאֶת־הַסִּינִֽי׃
וְאֶת־הָֽאַרְוָדִ֥י וְאֶת־הַצְּמָרִ֖י וְאֶת־הַֽחֲמָתִ֑י וְאַחַ֣ר נָפֹ֔צוּ מִשְׁפְּחֹ֖ות הַֽכְּנַעֲנִֽי׃
וַֽיְהִ֞י גְּב֤וּל הַֽכְּנַעֲנִי֙ מִצִּידֹ֔ן בֹּאֲכָ֥ה גְרָ֖רָה עַד־עַזָּ֑ה בֹּאֲכָ֞ה סְדֹ֧מָה וַעֲמֹרָ֛ה וְאַדְמָ֥ה וּצְבֹיִ֖ם עַד־לָֽשַׁע׃
אֵ֣לֶּה בְנֵי־חָ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹֽׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶֽם׃
{ס}וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם־ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֹֽול׃
בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַֽאֲרָֽם׃
וּבְנֵ֖י אֲרָ֑ם ע֥וּץ וְח֖וּל וְגֶ֥תֶר וָמַֽשׁ׃
וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד יָלַ֣ד אֶת־שָׁ֑לַח וְשֶׁ֖לַח יָלַ֥ד אֶת־עֵֽבֶר׃
וּלְעֵ֥בֶר יֻלַּ֖ד שְׁנֵ֣י בָנִ֑ים שֵׁ֣ם הָֽאֶחָ֞ד פֶּ֗לֶג כִּ֤י בְיָמָיו֙ נִפְלְגָ֣ה הָאָ֔רֶץ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יָקְטָֽן׃
וְיָקְטָ֣ן יָלַ֔ד אֶת־אַלְמֹודָ֖ד וְאֶת־שָׁ֑לֶף וְאֶת־חֲצַרְמָ֖וֶת וְאֶת־יָֽרַח׃
וְאֶת־הֲדֹורָ֥ם וְאֶת־אוּזָ֖ל וְאֶת־דִּקְלָֽה׃
וְאֶת־עֹובָ֥ל וְאֶת־אֲבִֽימָאֵ֖ל וְאֶת־שְׁבָֽא׃
וְאֶת־אֹופִ֥ר וְאֶת־חֲוִילָ֖ה וְאֶת־יֹובָ֑ב כָּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י יָקְטָֽן׃
וַֽיְהִ֥י מֹושָׁבָ֖ם מִמֵּשָׁ֑א בֹּאֲכָ֥ה סְפָ֖רָה הַ֥ר הַקֶּֽדֶם׃
אֵ֣לֶּה בְנֵי־שֵׁ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לִלְשֹׁנֹתָ֑ם בְּאַרְצֹתָ֖ם לְגֹויֵהֶֽם׃
אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֧ת בְּנֵי־נֹ֛חַ לְתֹולְדֹתָ֖ם בְּגֹויֵהֶ֑ם וּמֵאֵ֜לֶּה נִפְרְד֧וּ הַגֹּויִ֛ם בָּאָ֖רֶץ אַחַ֥ר הַמַּבּֽוּל׃
{פ}התמונה השלמה
הפרק מציג את משפחות העמים דרך צאצאי שלושת בני נח. שמות אישיים, שמות קבוצות ושמות מקומות משתלבים ברשימה. לצד היוחסין נמסרים פרטים על נמרוד, על ערים ועל תחומי מושב.
נמנים בני יפת ובני גומר ויוון. מהם מתפצלים עמי האיים והחופים, לפי ארצותיהם, לשונותיהם ומשפחותיהם.
בין בני חם נזכרים כוש, מצרים, פוט וכנען. הרשימה מתעכבת על נמרוד בן כוש, על גבורתו, על ראשית ממלכתו בארץ שנער ועל הערים הנזכרות בהמשך.
נמנות המשפחות שמוצאן ממצרים ומכנען. נזכרים גם מוצא הפלשתים וגבול הכנענים. היחידה נחתמת במשפחות חם, לשונותיהן, ארצותיהן ועמיהן.
נמנים בני שם, ובהמשך השושלת ארפכשד, שלח ועבר. לעבר נולדים פלג ויקטן. שמו של פלג נקשר להתפלגות הארץ, ושלושה עשר בני יקטן נמנים עם תחום מושבם.
החתימה מחזירה את הרשימות למקורן המשותף: משפחות בני נח, שמהן התפצלו העמים לאחר המבול.
רשימת הלשונות והעמים קודמת בסדר הספר לסיפור מגדל בבל. סדר המקרא נשמר, ושמותיו העתיקים אינם מוחלפים במפה מדינית מודרנית.
מעבר לקריאה הראשונה
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
״תירס זו פרס״
התלמוד מנסה לזהות את שמות העמים במקומות המוכרים לחכמים. גם בתוך הסוגיה יש מחלוקת, למשל בזיהוי תירס. עצם ריבוי ההצעות מלמד שהזיהוי הוא שלב של פירוש. לכן אין להחליף את השמות המקראיים במדינות בנות זמננו, ואין להציג זיהוי עתיק כהוכחה למוצאו של כל אדם הנושא היום שם דומה.
בבלי יומא י ע״א ↗״כתוב אחד אומר ודודנים וכתוב אחד אומר ורודנים״
המדרש מבחין בין ״דודנים״ בבראשית ובין ״רודנים״ בדברי הימים. הוא דורש את שני השמות באמצעות קרבה של בני דודים לעומת רדייה ושליטה. זו דרשה על ההבדל בין הספרים, ולא הוראה לתקן אחד מהם לפי האחר. בפרק הזה נשמר השם דודנים, ובדברי הימים יש לקרוא את הנוסח המופיע שם.
בראשית רבה לז, א ↗״שהיה מקטין את עצמו ואת עסקיו״
המדרש דורש את שמו של יקטן כענווה וכהקטנת עצמו, וקושר לכך את הזכות להעמיד שלוש עשרה משפחות. זהו רעיון מוסרי הנלמד מן השם ומרשימת בניו. הוא אינו תרגום לשוני מוכרח של השם או תיאור מעשיו בפסוקים. העיבוד שומר את כל שלושה עשר השמות, והלימוד מציע את המבט המדרשי עליהם.
בראשית רבה לז, ז ↗״הוא החל להיות מושל בגבורתו על האנשים״
רש״י, בעקבות המסורת המדרשית, מתאר את נמרוד כמי שצד את דעת הבריות וממריד אותן. אבן עזרא מציע בדרך הפשט ציד של חיות והקרבה לפני ה׳. רמב״ן חולק עליו ומדגיש שלטון בכוח על בני אדם. הפער בין הקריאות גלוי כאן; העיבוד שומר את ״גיבור ציד לפני ה׳״ בלי להכניס לתוכו סיפור או שיפוט שאינם מפורשים במילים.
רש״י, אבן עזרא ורמב״ן לבראשית י, ח–ט ↗״פתרונו יצא אל אשור״
רש״י קורא את אשור כמי שיצא, בעקבות מדרש המתאר התרחקות מעצת המרד. רמב״ן קורא את אשור כשם הארץ שאליה יצא נמרוד. שתי הקריאות משנות את זהות בונה הערים. בנוסח הנגיש נבחרה קריאת רש״י, והחלופה מצוינת בהערה. גם ״העיר הגדולה״ נשארת בלי החלפה בשם עיר, משום שהמפרשים דנים למה היא מכוונת.
רש״י ורמב״ן לבראשית י, יא ↗״היו אלה ראשי אומות״
רמב״ן מסביר שחלק מן הנזכרים הם ראשי אומות, ואילו נמרוד נזכר כאיש בפני עצמו. מכאן ההבדל בין רשימת ״בני כוש״ ובין המשפט הנפרד על לידת נמרוד. גם רשימות מצרים כוללות שמות של ארצות ומשפחות. הפרק אינו רק רשימת לידות פרטית: הוא מחבר שושלות, עמים ומקומות, בלי לזהותם באופן אוטומטי עם המפה של ימינו.
רמב״ן לבראשית י, ז ויג ↗״נתבלבלו הלשונות ונפוצו מן הבקעה״
רש״י קושר את ״נפלגה הארץ״ לבלבול הלשונות ולפיזור המסופרים בפרק הבא, ודן מתי אירעו בימי פלג. כך רשימת העמים יכולה להציג את תוצאות הפיזור לפני סיפורו המפורט. אין צורך להזיז פסוקים או להפוך את סדר הפרקים. גם אין בדברים תיאור של היפרדות גאולוגית של יבשות.
רש״י לבראשית י, כה ↗