אלו הם ראשי משפחות אלו שעלו איתי בתקופת שלטון המלך ארתחששתא מבבל.
וְאֵ֛לֶּה רָאשֵׁ֥י אֲבֹתֵיהֶ֖ם וְהִתְיַחְשָׂ֑ם הָעֹלִ֣ים עִמִּ֗י בְּמַלְכ֛וּת אַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ מִבָּבֶֽל׃ (ס)עזרא · פרק ח׳
רשימת העולים ממבלון והכנת המסע לירושלים
פירוט ראשי המשפחות, הגברים המלווים, איסוף הלוויים, גיוס המשרתים, הצום בנהר אהווא, שקילת הכסף והזהב, והגעה לירושלים עם הקורבנות.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
עזרא ח׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
רשימת ראשי המשפחות שעלו מבבל
מבני פנחס: גרשום; מבני איתמר: דניאל; מבני דוד: חטוש.
מִבְּנֵ֤י פִֽינְחָס֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם (ס) מִבְּנֵ֥י אִיתָמָ֖ר דָּנִיֵּ֑אל (ס) מִבְּנֵ֥י דָוִ֖יד חַטּֽוּשׁ׃ (ס)מבני שכהניה: זכריה; ועם זכריה היו מאה וחמישים גברים.
מִבְּנֵ֣י שְׁכַנְיָ֔ה (ס) מִבְּנֵ֥י פַרְעֹ֖שׁ זְכַרְיָ֑ה וְעִמּ֛וֹ הִתְיַחֵ֥שׂ לִזְכָרִ֖ים מֵאָ֥ה וַחֲמִשִּֽׁים׃ (ס)מבני פחת מואב: אליהויעני בן זרחיה; ועם אליהויעני היו מאתיים גברים.
מִבְּנֵי֙ פַּחַ֣ת מוֹאָ֔ב אֶלְיְהֽוֹעֵינַ֖י בֶּן־זְרַֽחְיָ֑ה וְעִמּ֖וֹ מָאתַ֥יִם הַזְּכָרִֽים׃ (ס)ה–ח
רשימת משפחות העולים
מבני שכןיה בן יחזיאל, ואיתו שלוש מאות הגברים.
מִבְּנֵ֥י שְׁכַנְיָ֖ה בֶּן־יַחֲזִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת הַזְּכָרִֽים׃ (ס)ומבני עדין, עבד בן יונתן, ואיתו חמישים הגברים.
וּמִבְּנֵ֣י עָדִ֔ין עֶ֖בֶד בֶּן־יוֹנָתָ֑ן וְעִמּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ (ס)ומבני עילם, ישעיה בן עתליה, ואיתו שבעים הגברים.
וּמִבְּנֵ֣י עֵילָ֔ם יְשַֽׁעְיָ֖ה בֶּן־עֲתַלְיָ֑ה וְעִמּ֖וֹ שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ (ס)ומבני שפטיע, זבדיה בן מיכאל, ואיתו שמונים הגברים.
וּמִבְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה זְבַדְיָ֖ה בֶּן־מִֽיכָאֵ֑ל וְעִמּ֖וֹ שְׁמֹנִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ (ס)ט–יב
רשימת הגברים המלווים את המסע
מבני עובדיה בן יחיאל ממשפחת יוֹאָב, והיו איתו מאתיים ושמונה גברים.
מִבְּנֵ֣י יוֹאָ֔ב עֹבַדְיָ֖ה בֶּן־יְחִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ מָאתַ֛יִם וּשְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר הַזְּכָרִֽים׃ (ס)ומבני יוספייה בן שלומית, והיו איתו מאה ושישים גברים.
וּמִבְּנֵ֥י שְׁלוֹמִ֖ית בֶּן־יוֹסִפְיָ֑ה וְעִמּ֕וֹ מֵאָ֥ה וְשִׁשִּׁ֖ים הַזְּכָרִֽים׃ (ס)מבני זכריה בן בבאי ממשפחת בֵבַי, והיו איתו עשרים ושמונה גברים.
וּמִבְּנֵ֣י בֵבַ֔י זְכַרְיָ֖ה בֶּן־בֵּבָ֑י וְעִמּ֕וֹ עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָ֖ה הַזְּכָרִֽים׃ (ס)מבני יוחנן בן הקטן ממשפחת עזגד, והיו איתו מאה ועשרה גברים.
וּמִבְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד יוֹחָנָ֖ן בֶּן־הַקָּטָ֑ן וְעִמּ֕וֹ מֵאָ֥ה וַעֲשָׂרָ֖ה הַזְּכָרִֽים׃ (ס)יג–טז
איסוף האנשים ובדיקת הלוויים
ובני אדוניקם, האחרונים, ואלו שמותיהם: אליפלט, יעיאל ושמעיה, ועמם שישים הזכרים.
וּמִבְּנֵ֣י אֲדֹנִיקָם֮ אַחֲרֹנִים֒ וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֔ם אֱלִיפֶ֖לֶט יְעִיאֵ֣ל וּֽשְׁמַעְיָ֑ה וְעִמָּהֶ֖ם שִׁשִּׁ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ (ס)ובני בגווי: עותי, וזבוד, ועמו שבעים הזכרים.
וּמִבְּנֵ֥י בִגְוַ֖י עוּתַ֣י וזבוד [וְזַכּ֑וּר] וְעִמּ֖וֹ שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ (פ)ואסוף אותם ליד הנהר שבא לאהווא, ועצרנו שם שלושה ימים, ובדקתי בין העם, הכהנים ומבני לוי, ולא מצאתי שם אף אחד.
וָֽאֶקְבְּצֵ֗ם אֶל־הַנָּהָר֙ הַבָּ֣א אֶֽל־אַהֲוָ֔א וַנַּחֲנֶ֥ה שָׁ֖ם יָמִ֣ים שְׁלֹשָׁ֑ה וָאָבִ֤ינָה בָעָם֙ וּבַכֹּ֣הֲנִ֔ים וּמִבְּנֵ֥י לֵוִ֖י לֹא־מָצָ֥אתִי שָֽׁם׃ואשלח את אליעזר, אריאל, שמעיה, אלנתן, יריב, אלנתן, נתן, זכריה, משולם, יויריב ואלנתן, שהם ראשי המשפחות ואנשי הבנה.
וָאֶשְׁלְחָ֡ה לֶאֱלִיעֶ֡זֶר לַאֲרִיאֵ֡ל לִֽ֠שְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָ֨ן וּלְיָרִ֜יב וּלְאֶלְנָתָ֧ן וּלְנָתָ֛ן וְלִזְכַרְיָ֥ה וְלִמְשֻׁלָּ֖ם רָאשִׁ֑ים וּלְיוֹיָרִ֥יב וּלְאֶלְנָתָ֖ן מְבִינִֽים׃יז–כ
גיוס המשרתים למשכן
והציוית אותם לעלות על אדו הראש בכסף המקום, ונתתי בפיהם דברים לדבר עם אדו אחיו, הנתונים בכסף המקום, כדי שיביאו לנו משרתים לבית אלוהינו.
ואוצאה [וָאֲצַוֶּ֤ה] אוֹתָם֙ עַל־אִדּ֣וֹ הָרֹ֔אשׁ בְּכָסִפְיָ֖א הַמָּק֑וֹם וָאָשִׂימָה֩ בְּפִיהֶ֨ם דְּבָרִ֜ים לְ֠דַבֵּר אֶל־אִדּ֨וֹ אָחִ֤יו הנתונים [הַנְּתִינִים֙] בְּכָסִפְיָ֣א הַמָּק֔וֹם לְהָֽבִיא־לָ֥נוּ מְשָׁרְתִ֖ים לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃והביאו לנו, כפי טובת אלוהינו אשר עלינו, איש שכר מבני מחלי, בן לוי בן ישראל, ושרביה ובניו ואחיו שמונה עשר.
וַיָּבִ֨יאּוּ לָ֜נוּ כְּיַד־אֱלֹהֵ֨ינוּ הַטּוֹבָ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ אִ֣ישׁ שֶׂ֔כֶל מִבְּנֵ֣י מַחְלִ֔י בֶּן־לֵוִ֖י בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה וּבָנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁמֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃ואת חשביה ואת ישעיה מבני מררי, אחיו ובניהם עשרים.
וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה וְאִתּ֥וֹ יְשַֽׁעְיָ֖ה מִבְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֶחָ֥יו וּבְנֵיהֶ֖ם עֶשְׂרִֽים׃ (ס)ומבין הנתנים אשר נתן דוד והשרים לעבודת הלויים, נתנים מאתיים ועשרים, כולם רשומים בשמם.
וּמִן־הַנְּתִינִ֗ים שֶׁנָּתַ֨ן דָּוִ֤יד וְהַשָּׂרִים֙ לַעֲבֹדַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם נְתִינִ֖ים מָאתַ֣יִם וְעֶשְׂרִ֑ים כֻּלָּ֖ם נִקְּב֥וּ בְשֵׁמֽוֹת׃כא–כד
צום על נהר אהווא וארגון הכהנים
שם קראתי לצום על נהר אהווא, כדי להעניע את עצמנו לפני אלוהינו, ולבקש ממנו דרך ישרה עבורנו, עבור ילדנו ועבור כל רכושנו.
וָאֶקְרָ֨א שָׁ֥ם צוֹם֙ עַל־הַנָּהָ֣ר אַהֲוָ֔א לְהִתְעַנּ֖וֹת לִפְנֵ֣י אֱלֹהֵ֑ינוּ לְבַקֵּ֤שׁ מִמֶּ֙נּוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְשָׁרָ֔ה לָ֥נוּ וּלְטַפֵּ֖נוּ וּלְכָל־רְכוּשֵֽׁנוּ׃כי התביישתי לבקש מהמלך צבא ופרשים שיעזרו לנו מפני האויב בדרך, כי אמרנו למלך: יד אלוהינו עוזרת לכל המבקשים אותו לטובה, ועוצמתו וזעמו הם על כל העוזבים אותו.
כִּ֣י בֹ֗שְׁתִּי לִשְׁא֤וֹל מִן־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חַ֣יִל וּפָרָשִׁ֔ים לְעָזְרֵ֥נוּ מֵאוֹיֵ֖ב בַּדָּ֑רֶךְ כִּֽי־אָמַ֨רְנוּ לַמֶּ֜לֶךְ לֵאמֹ֗ר יַד־אֱלֹהֵ֤ינוּ עַל־כָּל־מְבַקְשָׁיו֙ לְטוֹבָ֔ה וְעֻזּ֣וֹ וְאַפּ֔וֹ עַ֖ל כָּל־עֹזְבָֽיו׃צמנו וביקשנו מאלוהינו בגלל הדבר הזה, והוא ענה לנו.
וַנָּצ֛וּמָה וַנְּבַקְשָׁ֥ה מֵאֱלֹהֵ֖ינוּ עַל־זֹ֑את וַיֵּעָתֵ֖ר לָֽנוּ׃ופרדתי מתוך שרי הכהנים שנים עשר איש, מבית שרביה, חשביה, ויחד איתם עשרים מאחיהם.
וָאַבְדִּ֛ילָה מִשָּׂרֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר לְשֵׁרֵֽבְיָ֣ה חֲשַׁבְיָ֔ה וְעִמָּהֶ֥ם מֵאֲחֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה׃כה–כח
שקילת התרומות לבית המקדש
שקלתי להם את הכסף, את הזהב ואת הכלים, שהם התרומה של בית אלוהינו, אשר נתנו המלך, יועציו, שריו וכל ישראל שהיו שם.
ואשקולה [וָאֶשְׁקֳלָ֣ה] לָהֶ֔ם אֶת־הַכֶּ֥סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכֵּלִ֑ים תְּרוּמַ֣ת בֵּית־אֱלֹהֵ֗ינוּ הַהֵרִ֙ימוּ֙ הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְיֹעֲצָ֣יו וְשָׂרָ֔יו וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַנִּמְצָאִֽים׃ושקלתי בידיהם כסף בשישים וחמישים ככרים, כלי כסף במאה לככר, וזהב בככר אחד.
וָאֶשְׁקֲלָ֨ה עַל־יָדָ֜ם כֶּ֗סֶף כִּכָּרִים֙ שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת וַחֲמִשִּׁ֔ים וּכְלֵי־כֶ֥סֶף מֵאָ֖ה לְכִכָּרִ֑ים זָהָ֖ב מֵאָ֥ה כִכָּֽר׃וכלי זהב עשרים אלף אדרכונים, וכלי נחושת טהורים וטובים מאוד, שהם יקרים כמו הזהב.
וּכְפֹרֵ֤י זָהָב֙ עֶשְׂרִ֔ים לַאֲדַרְכֹנִ֖ים אָ֑לֶף וּכְלֵ֨י נְחֹ֜שֶׁת מֻצְהָ֤ב טוֹבָה֙ שְׁנַ֔יִם חֲמוּדֹ֖ת כַּזָּהָֽב׃ואמרתי להם: אתם קדושים לה' והכלים קדושים, והכסף והזהב הם תרומה לה' אלוהי אבותיכם.
וָאֹמְרָ֣ה אֲלֵהֶ֗ם אַתֶּ֥ם קֹ֙דֶשׁ֙ לַיהוָ֔ה וְהַכֵּלִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהַכֶּ֤סֶף וְהַזָּהָב֙ נְדָבָ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶֽם׃כט–לב
מִשְׁמֶרֶת הַכּוֹנֶס וּהַגִּיעָה לִירוּשָׁלַיִם
תִּשְׁמְרוּ וְתִשְׁמְרוּ עַד שֶׁתִּשְׁקְלוּ אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים, הַלְוִיִּם וּשָׂרֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלַיִם, בְּבֵית הַשֵּׁם.
שִׁקְד֣וּ וְשִׁמְר֗וּ עַֽד־תִּשְׁקְל֡וּ לִפְנֵי֩ שָׂרֵ֨י הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם וְשָׂרֵֽי־הָאָב֥וֹת לְיִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלִָ֑ם הַלִּשְׁכ֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּים קִבְּלוּ עַל עֶצֶם הַמִּשְׁקָל שֶׁל הַכֶּסֶף, הַזָּהָב וְהַכֵּלִים, כְּדֵי לְהָבִיא אוֹתָם לִירוּשָׁלַיִם לְבֵית אֱלֹהֵינוּ.
וְקִבְּלוּ֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם מִשְׁקַ֛ל הַכֶּ֥סֶף וְהַזָּהָ֖ב וְהַכֵּלִ֑ים לְהָבִ֥יא לִירוּשָׁלִַ֖ם לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃ (פ)יָצָאנוּ מִנהַר אַוָה בַּשְּׁנָה עֶשְׂרֵה לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּדַרְכְּנוּ לִירוּשָׁלַיִם, וְיַד אֱלֹהֵינוּ הָיְתָה עִמָּנוּ וְהוֹצִיאנוּ מִיַּד הָאוֹיֵב וּמִסַּכָּנוֹת הַשּׁוֹכְנוֹת בַּדֶּרֶךְ.
וַֽנִּסְעָ֞ה מִנְּהַ֣ר אַֽהֲוָ֗א בִּשְׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן לָלֶ֖כֶת יְרוּשָׁלִָ֑ם וְיַד־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ הָיְתָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וַיַּ֨צִּילֵ֔נוּ מִכַּ֥ף אוֹיֵ֛ב וְאוֹרֵ֖ב עַל־הַדָּֽרֶךְ׃וְהַגַּעְנוּ לִירוּשָׁלַיִם וְהִתְיַשַּׁבְנוּ שָׁם לְשְׁלֹשָׁה יָמִים.
וַנָּב֖וֹא יְרוּשָׁלִָ֑ם וַנֵּ֥שֶׁב שָׁ֖ם יָמִ֥ים שְׁלֹשָֽׁה׃לג–לו
בדיקת האוצר והקרבת הקורבנות
ביום הרביעי שקלו את הכסף, הזהב והכלים בבית אלוהינו תחת הפיקוח של מרמת בן אוריאה הכהן, יחד עם אלעזר בן פינחס, ועם יוסבגד בן ישוע ונועדיה בן בניי, שהם לויים.
וּבַיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י נִשְׁקַ֣ל הַכֶּסֶף֩ וְהַזָּהָ֨ב וְהַכֵּלִ֜ים בְּבֵ֣ית אֱלֹהֵ֗ינוּ עַ֠ל יַד־מְרֵמ֤וֹת בֶּן־אֽוּרִיָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְעִמּ֖וֹ אֶלְעָזָ֣ר בֶּן־פִּֽינְחָ֑ס וְעִמָּהֶ֞ם יוֹזָבָ֧ד בֶּן־יֵשׁ֛וּעַ וְנֽוֹעַדְיָ֥ה בֶן־בִּנּ֖וּי הַלְוִיִּֽם׃הכל נספר ונשקל בדיוק, וכל המשקל נרשם באותו זמן.
בְּמִסְפָּ֥ר בְּמִשְׁקָ֖ל לַכֹּ֑ל וַיִּכָּתֵ֥ב כָּֽל־הַמִּשְׁקָ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ (פ)הבאים מהגלות, בני ישראל, הקריבו עולות לאלוהי ישראל: שנים עשר פרים לכל ישראל, תשעים ושישה אילים, שבעים ושבעה כבשים, ושניים עשר שעירים לחטאת. הכל הוקרב לה' .
הַ֠בָּאִים מֵֽהַשְּׁבִ֨י בְנֵֽי־הַגּוֹלָ֜ה הִקְרִ֥יבוּ עֹל֣וֹת ׀ לֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּרִ֨ים שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ אֵילִ֣ים ׀ תִּשְׁעִ֣ים וְשִׁשָּׁ֗ה כְּבָשִׂים֙ שִׁבְעִ֣ים וְשִׁבְעָ֔ה צְפִירֵ֥י חַטָּ֖את שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הַכֹּ֖ל עוֹלָ֥ה לַיהוָֽה׃ (פ)הם נתנו את המסים של המלך למנהלי המסים של המלך ולשליחי מעבר הנהר, והם דאגו להוביל את העם ואת בית אלוהים.
וַֽיִּתְּנ֣וּ ׀ אֶת־דָּתֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי֙ הַמֶּ֔לֶךְ וּפַחֲו֖וֹת עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְנִשְּׂא֥וּ אֶת־הָעָ֖ם וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
רשימת ראשי המשפחות שעלו מבבל
וְאֵ֛לֶּה רָאשֵׁ֥י אֲבֹתֵיהֶ֖ם וְהִתְיַחְשָׂ֑ם הָעֹלִ֣ים עִמִּ֗י בְּמַלְכ֛וּת אַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ מִבָּבֶֽל׃ (ס)
מִבְּנֵ֤י פִֽינְחָס֙ גֵּֽרְשֹׁ֔ם (ס) מִבְּנֵ֥י אִיתָמָ֖ר דָּנִיֵּ֑אל (ס) מִבְּנֵ֥י דָוִ֖יד חַטּֽוּשׁ׃ (ס)
מִבְּנֵ֣י שְׁכַנְיָ֔ה (ס) מִבְּנֵ֥י פַרְעֹ֖שׁ זְכַרְיָ֑ה וְעִמּ֛וֹ הִתְיַחֵ֥שׂ לִזְכָרִ֖ים מֵאָ֥ה וַחֲמִשִּֽׁים׃ (ס)
מִבְּנֵי֙ פַּחַ֣ת מוֹאָ֔ב אֶלְיְהֽוֹעֵינַ֖י בֶּן־זְרַֽחְיָ֑ה וְעִמּ֖וֹ מָאתַ֥יִם הַזְּכָרִֽים׃ (ס)
ה–ח
רשימת משפחות העולים
מִבְּנֵ֥י שְׁכַנְיָ֖ה בֶּן־יַחֲזִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת הַזְּכָרִֽים׃ (ס)
וּמִבְּנֵ֣י עָדִ֔ין עֶ֖בֶד בֶּן־יוֹנָתָ֑ן וְעִמּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ (ס)
וּמִבְּנֵ֣י עֵילָ֔ם יְשַֽׁעְיָ֖ה בֶּן־עֲתַלְיָ֑ה וְעִמּ֖וֹ שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ (ס)
וּמִבְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה זְבַדְיָ֖ה בֶּן־מִֽיכָאֵ֑ל וְעִמּ֖וֹ שְׁמֹנִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ (ס)
ט–יב
רשימת הגברים המלווים את המסע
מִבְּנֵ֣י יוֹאָ֔ב עֹבַדְיָ֖ה בֶּן־יְחִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ מָאתַ֛יִם וּשְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר הַזְּכָרִֽים׃ (ס)
וּמִבְּנֵ֥י שְׁלוֹמִ֖ית בֶּן־יוֹסִפְיָ֑ה וְעִמּ֕וֹ מֵאָ֥ה וְשִׁשִּׁ֖ים הַזְּכָרִֽים׃ (ס)
וּמִבְּנֵ֣י בֵבַ֔י זְכַרְיָ֖ה בֶּן־בֵּבָ֑י וְעִמּ֕וֹ עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָ֖ה הַזְּכָרִֽים׃ (ס)
וּמִבְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד יוֹחָנָ֖ן בֶּן־הַקָּטָ֑ן וְעִמּ֕וֹ מֵאָ֥ה וַעֲשָׂרָ֖ה הַזְּכָרִֽים׃ (ס)
יג–טז
איסוף האנשים ובדיקת הלוויים
וּמִבְּנֵ֣י אֲדֹנִיקָם֮ אַחֲרֹנִים֒ וְאֵ֣לֶּה שְׁמוֹתָ֔ם אֱלִיפֶ֖לֶט יְעִיאֵ֣ל וּֽשְׁמַעְיָ֑ה וְעִמָּהֶ֖ם שִׁשִּׁ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ (ס)
וּמִבְּנֵ֥י בִגְוַ֖י עוּתַ֣י וזבוד [וְזַכּ֑וּר] וְעִמּ֖וֹ שִׁבְעִ֥ים הַזְּכָרִֽים׃ (פ)
וָֽאֶקְבְּצֵ֗ם אֶל־הַנָּהָר֙ הַבָּ֣א אֶֽל־אַהֲוָ֔א וַנַּחֲנֶ֥ה שָׁ֖ם יָמִ֣ים שְׁלֹשָׁ֑ה וָאָבִ֤ינָה בָעָם֙ וּבַכֹּ֣הֲנִ֔ים וּמִבְּנֵ֥י לֵוִ֖י לֹא־מָצָ֥אתִי שָֽׁם׃
וָאֶשְׁלְחָ֡ה לֶאֱלִיעֶ֡זֶר לַאֲרִיאֵ֡ל לִֽ֠שְׁמַעְיָה וּלְאֶלְנָתָ֨ן וּלְיָרִ֜יב וּלְאֶלְנָתָ֧ן וּלְנָתָ֛ן וְלִזְכַרְיָ֥ה וְלִמְשֻׁלָּ֖ם רָאשִׁ֑ים וּלְיוֹיָרִ֥יב וּלְאֶלְנָתָ֖ן מְבִינִֽים׃
יז–כ
גיוס המשרתים למשכן
ואוצאה [וָאֲצַוֶּ֤ה] אוֹתָם֙ עַל־אִדּ֣וֹ הָרֹ֔אשׁ בְּכָסִפְיָ֖א הַמָּק֑וֹם וָאָשִׂימָה֩ בְּפִיהֶ֨ם דְּבָרִ֜ים לְ֠דַבֵּר אֶל־אִדּ֨וֹ אָחִ֤יו הנתונים [הַנְּתִינִים֙] בְּכָסִפְיָ֣א הַמָּק֔וֹם לְהָֽבִיא־לָ֥נוּ מְשָׁרְתִ֖ים לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃
וַיָּבִ֨יאּוּ לָ֜נוּ כְּיַד־אֱלֹהֵ֨ינוּ הַטּוֹבָ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ אִ֣ישׁ שֶׂ֔כֶל מִבְּנֵ֣י מַחְלִ֔י בֶּן־לֵוִ֖י בֶּן־יִשְׂרָאֵ֑ל וְשֵׁרֵֽבְיָ֛ה וּבָנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁמֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃
וְאֶת־חֲשַׁבְיָ֔ה וְאִתּ֥וֹ יְשַֽׁעְיָ֖ה מִבְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֶחָ֥יו וּבְנֵיהֶ֖ם עֶשְׂרִֽים׃ (ס)
וּמִן־הַנְּתִינִ֗ים שֶׁנָּתַ֨ן דָּוִ֤יד וְהַשָּׂרִים֙ לַעֲבֹדַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם נְתִינִ֖ים מָאתַ֣יִם וְעֶשְׂרִ֑ים כֻּלָּ֖ם נִקְּב֥וּ בְשֵׁמֽוֹת׃
כא–כד
צום על נהר אהווא וארגון הכהנים
וָאֶקְרָ֨א שָׁ֥ם צוֹם֙ עַל־הַנָּהָ֣ר אַהֲוָ֔א לְהִתְעַנּ֖וֹת לִפְנֵ֣י אֱלֹהֵ֑ינוּ לְבַקֵּ֤שׁ מִמֶּ֙נּוּ֙ דֶּ֣רֶךְ יְשָׁרָ֔ה לָ֥נוּ וּלְטַפֵּ֖נוּ וּלְכָל־רְכוּשֵֽׁנוּ׃
כִּ֣י בֹ֗שְׁתִּי לִשְׁא֤וֹל מִן־הַמֶּ֙לֶךְ֙ חַ֣יִל וּפָרָשִׁ֔ים לְעָזְרֵ֥נוּ מֵאוֹיֵ֖ב בַּדָּ֑רֶךְ כִּֽי־אָמַ֨רְנוּ לַמֶּ֜לֶךְ לֵאמֹ֗ר יַד־אֱלֹהֵ֤ינוּ עַל־כָּל־מְבַקְשָׁיו֙ לְטוֹבָ֔ה וְעֻזּ֣וֹ וְאַפּ֔וֹ עַ֖ל כָּל־עֹזְבָֽיו׃
וַנָּצ֛וּמָה וַנְּבַקְשָׁ֥ה מֵאֱלֹהֵ֖ינוּ עַל־זֹ֑את וַיֵּעָתֵ֖ר לָֽנוּ׃
וָאַבְדִּ֛ילָה מִשָּׂרֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר לְשֵׁרֵֽבְיָ֣ה חֲשַׁבְיָ֔ה וְעִמָּהֶ֥ם מֵאֲחֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָֽה׃
כה–כח
שקילת התרומות לבית המקדש
ואשקולה [וָאֶשְׁקֳלָ֣ה] לָהֶ֔ם אֶת־הַכֶּ֥סֶף וְאֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכֵּלִ֑ים תְּרוּמַ֣ת בֵּית־אֱלֹהֵ֗ינוּ הַהֵרִ֙ימוּ֙ הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְיֹעֲצָ֣יו וְשָׂרָ֔יו וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל הַנִּמְצָאִֽים׃
וָאֶשְׁקֲלָ֨ה עַל־יָדָ֜ם כֶּ֗סֶף כִּכָּרִים֙ שֵֽׁשׁ־מֵא֣וֹת וַחֲמִשִּׁ֔ים וּכְלֵי־כֶ֥סֶף מֵאָ֖ה לְכִכָּרִ֑ים זָהָ֖ב מֵאָ֥ה כִכָּֽר׃
וּכְפֹרֵ֤י זָהָב֙ עֶשְׂרִ֔ים לַאֲדַרְכֹנִ֖ים אָ֑לֶף וּכְלֵ֨י נְחֹ֜שֶׁת מֻצְהָ֤ב טוֹבָה֙ שְׁנַ֔יִם חֲמוּדֹ֖ת כַּזָּהָֽב׃
וָאֹמְרָ֣ה אֲלֵהֶ֗ם אַתֶּ֥ם קֹ֙דֶשׁ֙ לַיהוָ֔ה וְהַכֵּלִ֖ים קֹ֑דֶשׁ וְהַכֶּ֤סֶף וְהַזָּהָב֙ נְדָבָ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶֽם׃
כט–לב
מִשְׁמֶרֶת הַכּוֹנֶס וּהַגִּיעָה לִירוּשָׁלַיִם
שִׁקְד֣וּ וְשִׁמְר֗וּ עַֽד־תִּשְׁקְל֡וּ לִפְנֵי֩ שָׂרֵ֨י הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם וְשָׂרֵֽי־הָאָב֥וֹת לְיִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלִָ֑ם הַלִּשְׁכ֖וֹת בֵּ֥ית יְהוָֽה׃
וְקִבְּלוּ֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם מִשְׁקַ֛ל הַכֶּ֥סֶף וְהַזָּהָ֖ב וְהַכֵּלִ֑ים לְהָבִ֥יא לִירוּשָׁלִַ֖ם לְבֵ֥ית אֱלֹהֵֽינוּ׃ (פ)
וַֽנִּסְעָ֞ה מִנְּהַ֣ר אַֽהֲוָ֗א בִּשְׁנֵ֤ים עָשָׂר֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן לָלֶ֖כֶת יְרוּשָׁלִָ֑ם וְיַד־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ הָיְתָ֣ה עָלֵ֔ינוּ וַיַּ֨צִּילֵ֔נוּ מִכַּ֥ף אוֹיֵ֛ב וְאוֹרֵ֖ב עַל־הַדָּֽרֶךְ׃
וַנָּב֖וֹא יְרוּשָׁלִָ֑ם וַנֵּ֥שֶׁב שָׁ֖ם יָמִ֥ים שְׁלֹשָֽׁה׃
לג–לו
בדיקת האוצר והקרבת הקורבנות
וּבַיּ֣וֹם הָרְבִיעִ֡י נִשְׁקַ֣ל הַכֶּסֶף֩ וְהַזָּהָ֨ב וְהַכֵּלִ֜ים בְּבֵ֣ית אֱלֹהֵ֗ינוּ עַ֠ל יַד־מְרֵמ֤וֹת בֶּן־אֽוּרִיָּה֙ הַכֹּהֵ֔ן וְעִמּ֖וֹ אֶלְעָזָ֣ר בֶּן־פִּֽינְחָ֑ס וְעִמָּהֶ֞ם יוֹזָבָ֧ד בֶּן־יֵשׁ֛וּעַ וְנֽוֹעַדְיָ֥ה בֶן־בִּנּ֖וּי הַלְוִיִּֽם׃
בְּמִסְפָּ֥ר בְּמִשְׁקָ֖ל לַכֹּ֑ל וַיִּכָּתֵ֥ב כָּֽל־הַמִּשְׁקָ֖ל בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃ (פ)
הַ֠בָּאִים מֵֽהַשְּׁבִ֨י בְנֵֽי־הַגּוֹלָ֜ה הִקְרִ֥יבוּ עֹל֣וֹת ׀ לֵאלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל פָּרִ֨ים שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֙ אֵילִ֣ים ׀ תִּשְׁעִ֣ים וְשִׁשָּׁ֗ה כְּבָשִׂים֙ שִׁבְעִ֣ים וְשִׁבְעָ֔ה צְפִירֵ֥י חַטָּ֖את שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֑ר הַכֹּ֖ל עוֹלָ֥ה לַיהוָֽה׃ (פ)
וַֽיִּתְּנ֣וּ ׀ אֶת־דָּתֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ לַאֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי֙ הַמֶּ֔לֶךְ וּפַחֲו֖וֹת עֵ֣בֶר הַנָּהָ֑ר וְנִשְּׂא֥וּ אֶת־הָעָ֖ם וְאֶת־בֵּֽית־הָאֱלֹהִֽים׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את רשימות העולים ממבלון, את ארגון הקבוצה המלווה את המסע, את המאמצים לאסוף משרתים למשכן, ואת ההכנות הרוחניות והחומריות לקראת הגעה לבית המקדש.
פסוקים א–ד
רשימת ראשי המשפחות שעלו מבבל
פירוט שמות ראשי המשפחות והתקופה בה עלו איתי עם עזרא, כולל מספר הגברים מכל קבוצה: בני פנחס, בני איתמר, בני דוד, בני שכהניה ובני פחת מואב.
פסוקים ה–ח
רשימת משפחות העולים
הפסוקים ממשיכים את רשימת המשפחות והאנשים שעלו ירושלים עם עזרא. הרשימה כוללת את בני שכןיה בן יחזיאל עם שלוש מאות גברים, בני עדין בראשות עבד בן יונתן עם חמישים גברים, בני עילם בראשות ישעיה בן עתליה עם שבעים גברים, ובני שפטיע בראשות זבדיה בן מיכאל עם שמונים גברים.
פסוקים ט–יב
רשימת הגברים המלווים את המסע
הפסוקים ממשיכים את רשימת המלווים של עזרא בדרכו לירושלים. הרשימה כוללת משפחות שונות, כמו בני יוֹאָב, בני שלומית, בני בֵבַי ובני עזגד. בכל קבוצה מצוין שם האב, שם המשפחה ומספר הגברים המשתתפים בכל אחת מהקבוצות הללו.
פסוקים יג–טז
איסוף האנשים ובדיקת הלוויים
הטקסט מפרט את שמות וקבוצות הזכרים מצאצאיי אדוניקם ובגווי שנאספו ליד נהר אהווא. לאחר בדיקה שנערכה בקרב העם, הכהנים והלוויים ולא נמצאו לווים במקום, נשלחו ראשי המשפחות המבינים כדי להשלים את המשימה.
פסוקים יז–כ
גיוס המשרתים למשכן
עזרא מנה את המשרתים הנדרשים לעבודת הבית. הוא מפקיר את הנהגת הכסף לאדו כדי להביא אנשי שירות. לרשימה הצטרפו בני משפחות לוי מבית מחלי ומררי, וכן נתנים שהוקצו מלמטה דוד והשרים, בסך כולל של מאתיים ועשרים איש רשומים.
פסוקים כא–כד
צום על נהר אהווא וארגון הכהנים
עזרא מכריז על צום בנהר אהווא כדי לבקש הגנה אלוהית למסע, מתוך הימנעות מבקשת עזרה צבאית מהמלך. לאחר התפילה והמענה, הוא מקצה קבוצה של כהנים ואחיהם לאחראיות על הדרך.
פסוקים כה–כח
שקילת התרומות לבית המקדש
עזרא שוקל את כמות הכסף, הזהב והכלים שהובאו לירושלים כתרומה לבית אלוהינו. המשלוח כולל מתנות מהמלך ושרתיו, וכולל כסף, זהב, כלי נחושת וזהב. עזרא מבהיר שהמתנות והאנשים שנושאים אותן הם קדושים לה'.
פסוקים כט–לב
מִשְׁמֶרֶת הַכּוֹנֶס וּהַגִּיעָה לִירוּשָׁלַיִם
הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם שֶׁמְּשֻׁדָּרִים בַּמַּטָּרָה לְהַעֲבִיר אֶת הָאוֹצָר בְּדִקּוּק רַב לִירוּשָׁלַיִם. הַקְּבוצָה יָצְאָה מֵעַל הַנָּהָר בְּעֵת הַנְּסִיעָה, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם הִתְגַּלְרוּ מִסַּכָּנוֹת הַדֶּרֶשׁ וְהִגִּיעוּ לִירוּשָׁלַיִם לְשְׁלֹשָׁה יָמִים.
פסוקים לג–לו
בדיקת האוצר והקרבת הקורבנות
הפסוקים מתארים את סיום המסע של השבויים שחזרו מהגלות. הכסף והזהב נשקלו ונרשמו על ידי הכהנים והלויים. בני ישראל הקריבו קורבנות לה' ושילמו את המסים למלוכה, תוך דאגה לשלום העם ולבית אלוהים.
המסע מסתיים בירושלים עם בדיקת כל האוצרות והקרבת הקורבנות בבית ה' כפי שנקבע.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
חיפוש הכוהנים בדרך
״בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״עָלוּ״, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא עַל אַחֲוָה וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם״.״
הַטֶּקְסְט מֵמֵצֵא בִּשְׁלָמָא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא פֵּרוּשׁ לַמִּלִּים "עָלוּ". הַמְּסֹרֶת מְסַבֶּת עַל הַמַּעֲמָד הַמֻּבְחָל שֶׁל הַכֹּהֲנִים וְהַלֵּוִיִם בִּזְמַן הַמַּסָּע. הַדָּבָר מְסֻמָּן בַּגְּמָרָה בְּסֵפֶר קִידוּשִׁין. הַגְּמָרָה מְסַבֶּת שֶׁהַמַּסָּע הִגִּיעַ אֶל הַנָּהָר הַבָּא עַל אַחֲוָה. הַמַּסְתִּיר בַּמָּקוֹם הַזֶּה הַמַּסְפֵּר שֶׁהוּא חִפֵּשׂ אֶת הָעָם. אַךְ הוּא לֹא מָצָא שָׁם אֶת הַכֹּהֲנִים וְאֶת מִבְנֵי לֵוִי. הַסּוֹרֵר מְסַבֵּל אֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁהֵם לֹא הָיוּ בַּחֲנָיָה הַזּוֹ.
קידושין ס״ט ב:ו׳ ↗לְמָה לֹא הָיוּ שׁוֹטְרִים בִּימֵי עֶזְרָא?
״וּמְנָא לַן דְּלָא סְלִיקוּ בִּימֵי עֶזְרָא? דִּכְתִיב: ״וָאֶקְבְּצֵם אֶל הַנָּהָר הַבָּא עַל אַהֲוָא וַנַּחֲנֶה שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה וָאָבִינָה בָעָם וּבַכֹּהֲנִים וּמִבְּנֵי לֵוִי לֹא מָצָאתִי שָׁם״.״
הַגְּמָרָא בִּמסכת יבמות שׁוֹאֶלֶת: לָמָּה לֹא הָיוּ שׁוֹטְרִים בִּימֵי עֶזְרָא? הַתְּשׁוּבָה הַמּוּצֶרֶת הִיא שֶׁעֶזְרָה קִבֵּץ אֶת הָעָם לְעַד הַנָּהָר הַבָּא עַל אַהֲוָה, וְשָׁם חָנוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים. בַּזְּמַן הַזֶּה הוּא לֹא מָצָא בָּעָם אוֹ בַּכֹּהֲנִים אוֹ בִּמְבֵנֵי לֵוִי שׁוֹטְרִים. רַב חִסְדָּא מַסְבֵּר שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ מְמַנְיִים שׁוֹטְרִים רַק מִן הַלְוִיִּים, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתָּב עַל הַלְוִיִּים שֶׁהָיוּ שׁוֹטְרִים לִפְנֵי הָעָם. כְּשֶׁהִתְפַּרְסֵם הַמַּעֲמָד הַזֶּה, הַשּׁוֹטְרִים הָיוּ מִכָּל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנִּכְתָּב שֶׁהַשּׁוֹטְרִים הָיוּ רַבִּים בְּרֹאשֵׁיהֶם. הַסּוֹרֶת הַזּוֹ, מִמְקוֹר הַגְּמָרָא, מַסְבֵּרֶת אֶת הַקּוֹשִׁין בַּמִּקְרָא עַל הַחֶסְרוֹן שֶׁל הַשּׁוֹטְרִים בְּזְמַן הַנָּסִיעָה. הַמְּסוֹרֶת בְּעַצְמָהּ מְנַתַּחַת אֶת הַמַּעֲמָד הַהִלְכָתִי שֶׁל הַשּׁוֹטְרִים בָּעוֹלָם הַקַּדְמוֹן וּבִמְסִירַת הַתַּפְקִיד לְיִשְׂרָאֵל הַכֹּל.
יבמות פ״ו ב:ז׳ ↗בעקבות המפרשים
האחרונים שבתנועה
״אחרונים. שהיו אחרונים ללכת אחרי עזרא:״
הַמִּקְרָא מְסַפֵּר עַל הַקְּבוּצָה הַמּוֹסֶרֶת לַמַּסָּע מֵבָבֶל לִירוּשָׁלַיִם. הַטֶקְסְט מַצִּיעַ רְאִיָּה עַל הַקְּבוּצָה הַמְּסוּכֶנֶת, כְּמוּ שֶׁנִּלְמַד מֵרַשִׁ"י עַל הַפּסוּק הַמְּדַבֵּר עַל הַמְּחַפְּשִׁים עַל הַלְוִיִם. הַמְּחַפְּשִׁים הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת מְשִׁימָה מְסֻמֶּכֶת וְקָשָׁה בְּבִדְקוֹת הַתְּשׁוּמָה וְהַקֹּדֶשׁ. הַרַשִׁ"י מְסַבֵּר שֶׁהָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ אֲחֵרוֹן לָלֶכֶת אַחֲרֵי עֶזְרָא. הַקְּשִׁיָּה הַנִּלְמֶדֶת הִיא כֵיצַד הַקְּבוּצָה הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לְבַדֵּק הַכֹּל, יָכְלָה לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַמַּסָּע הַמְּהִיר. הַהֶסְפֵּר מַבְחִיל בֵּין הַקְּשִׁי וְעַל הַמִּשְׁמַע הַמְּדַבֵּר עַל הַמְּחַפְּשִׁים.
רש״י על עזרא 8:13:1 ↗התקנות והמשמעויות בטקסט
״טובה. ל' נקבה קורא לנחושת:״
הפסוק מתאר את תהליך המשקל וההכנה של הזהב והכסף לפני המסירה לכהנים. בטקסט מופיעה המילה ל' כציון למספר או ככינוי לדבר מסוים. רש"י, במפרשו על הפסוק, מציין כי בלשון הקודש המילה ל' יכולה להתייחס גם לנחושת. הפירוש של רש"י מתמקד בחידוד הלשון המקראית ואינו מנסה לשנות את ההיסטוריה. הוא מציע הבנה דקדוקנית של המילה המופיעה בטקסט, ומסביר כיצד המילה יכולה לשמש לתיאור מתכת מסוימת במקרה זה.
רש״י על עזרא 8:27:4 ↗ההיעדר של בן עזרא
״בן יוסיפיה - לא הזכיר שמו כאחרים.״
בפסוק זה, אנו רואים את רשימת הלויים והכהנים שחזרו עם עזרא. בתוך הרישום המפורט של השמות והמשפחות, מופיע פרט מעניין על אדם אחד. בניגוד לשאר האנשים ששמותיהם נזכרו בבירור, אדם זה מתואר רק כבן יוסיפיה. הוא אינו מוזכר בשמו הפרטי, אלא רק בזהות משפחתית חלקית. אבן עזרא מציין בפירושו כי בניגוד לאדם אחר המוזכר בטקסט, בן יוסיפיה אינו מציין את שמו הפרטי. הפרשן מתרכז בהבדל הרישום בין הדמויות השונות בטקסט המקראי. הוא מראה כיצד התקשורת או התיעוד ההיסטמי השתנו עבור אנשים מסוימים בתוך הרשימה המדויקת הזו.
אבן עזרא על עזרא 8:10:1 ↗המשקל של אדרכונים
״לאדרכונים - האל"ף נוסף והוא כטעם דרכמונים למשקל אדרכונים הם אלף.״
בפסוק זה אנו פוגשים את פירושו של אבן עזרא על המשקל המופיע בטקסט המקראי. הוא מסביר כי יחידת המשקל שנקראת "אדרכונים" שווה בדיוק לאלף. הוא מציין כי השם הזה דומה למילה "דרכמונים". ההסבר של אבן עצוע מתמקד בהגדרה המדויקת של הכמות. הוא מנסה להבהיר את הערך המספרי של המתנות שהוענקו לכוהנים. הגישה שלו היא לשונית ומתמטית, כשהוא משתמש בשמות דומים כדי להסביר את המשקל המקורי.
אבן עזרא על עזרא 8:27:1 ↗