אחרי הדברים האלו, בתקופת מלכות ארתחששתא, מלך פרס, עזרא בן שרייא בן עזריה בן חִלְקִיָּה.
וְאַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּמַלְכ֖וּת אַרְתַּחְשַׁ֣סְתְּא מֶֽלֶךְ־פָּרָ֑ס עֶזְרָא֙ בֶּן־שְׂרָיָ֔ה בֶּן־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּֽה׃עזרא · פרק ז׳
שורשי משפחתו של עזרא והצוות המלכותי
עזרא הכהן והסופר חוזר מבבל לירושלים תחת הגנת המלך ארתששתא, כשהוא נושא עמו תורה, כספים ומתנות למקדש.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
עזרא ז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
שורש משפחתו של עזרא
בן שלום, בן צדוק, בן אחיטוב.
בֶּן־שַׁלּ֥וּם בֶּן־צָד֖וֹק בֶּן־אֲחִיטֽוּב׃בן אמריה, בן עזריה, בן מריות.
בֶּן־אֲמַרְיָ֥ה בֶן־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־מְרָיֽוֹת׃בן זרחיה, בן עזי, בן בוקי.
בֶּן־זְרַֽחְיָ֥ה בֶן־עֻזִּ֖י בֶּן־בֻּקִּֽי׃ה–ח
עליתו של עזרא וירושלים
בן אבישוע, בן פינחס, בן אלעזר, בן אהרן הכהן הראשי.
בֶּן־אֲבִישׁ֗וּעַ בֶּן־פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן הָרֹֽאשׁ׃הוא עזרא, שעלה מבבל. הוא היה מומחה בכתיבת תורת משה, אשר נתנה ה' אלוהי ישראל. המלך נתן לו את כל בקשותיו, כי יד ה' אלוהיו הייתה עליו.
ה֤וּא עֶזְרָא֙ עָלָ֣ה מִבָּבֶ֔ל וְהֽוּא־סֹפֵ֤ר מָהִיר֙ בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתֶּן־ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ כְּיַד־יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עָלָ֔יו כֹּ֖ל בַּקָּשָׁתֽוֹ׃ (פ)בני ישראל, הכהנים, הלויים, המזמרים, השערים והנתים עלו לירושלים בשנת שבע למלך ארתחששתא.
וַיַּֽעֲל֣וּ מִבְּנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל וּמִן־הַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֜ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשֹּׁעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים אֶל־יְרוּשָׁלִָ֑ם בִּשְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּֽלֶךְ׃הם הגיעו לירושלים בחודש החמישי, בשנת השבע למלך.
וַיָּבֹ֥א יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י הִ֛יא שְׁנַ֥ת הַשְּׁבִיעִ֖ית לַמֶּֽלֶךְ׃ט–יב
עזרא וההכנות לעלייה לירושלים
כי ביום הראשון של החודש הראשון, תחילת העלייה מבבל, וביום הראשון של החודש החמישי, הוא הגיע לירושלים, בזכות יד אלוהיו הטובה עליו.
כִּ֗י בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן ה֣וּא יְסֻ֔ד הַֽמַּעֲלָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וּבְאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֗י בָּ֚א אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כְּיַד־אֱלֹהָ֖יו הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽיו׃כי עזרא הכין את לבו לחקור את תורת יהוה, לעשות לפועלה, וללמד את ישראל את החוקים והמשפטים.
כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְר֛וֹשׁ אֶת־תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃ (ס)וזהו הפרס שנתן המלך ארתחששתא לעזרא הכהן הסופר, שכתב את דברי מצוות יהוה וחוקיו על ישראל.
וְזֶ֣ה ׀ פַּרְשֶׁ֣גֶן הַֽנִּשְׁתְּוָ֗ן אֲשֶׁ֤ר נָתַן֙ הַמֶּ֣לֶךְ אַרְתַּחְשַׁ֔סְתְּא לְעֶזְרָ֥א הַכֹּהֵ֖ן הַסֹּפֵ֑ר סֹפֵ֞ר דִּבְרֵ֧י מִצְוֺת־יְהוָ֛ה וְחֻקָּ֖יו עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)ארתחששתא, מלך המלכים, נתן לעזרא הכהן הסופר, שכתב את חוקי אלוהי השמיים במיומנות וביעילות.
אַ֨רְתַּחְשַׁ֔סְתְּא מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א לְעֶזְרָ֣א כָ֠הֲנָא סָפַ֨ר דָּתָ֜א דִּֽי־אֱלָ֧הּ שְׁמַיָּ֛א גְּמִ֖יר וּכְעֶֽנֶת׃על המילים
הטקסט המקורי בארמית משתמש בביטוי "מלך מלכיה" (מלך המלכים) ובתיאור "גמיר וכענת" שמשמעותו מיומנות ודיוק בעבודה.
יג–טז
התנדבות הכספים והמתנות לירושלים
כל מה שיוצרו בהתנדבות במלכותי מעם ישראל, מכהנים ולויים, כדי לשלוח לירושלים איתך.
מִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י כָל־מִתְנַדַּ֣ב בְּמַלְכוּתִי֩ מִן־עַמָּ֨ה יִשְׂרָאֵ֜ל וְכָהֲנ֣וֹהִי וְלֵוָיֵ֗א לִמְהָ֧ךְ לִֽירוּשְׁלֶ֛ם עִמָּ֖ךְ יְהָֽךְ׃כל מי ששלח המלך ושבע השליחים לפני כדי לבקש עבור יהודה וירושלים, לפי חוק האלוהים שב tangan שלך.
כָּל־קֳבֵ֗ל דִּי֩ מִן־קֳדָ֨ם מַלְכָּ֜א וְשִׁבְעַ֤ת יָעֲטֹ֙הִי֙ שְׁלִ֔יחַ לְבַקָּרָ֥א עַל־יְה֖וּד וְלִֽירוּשְׁלֶ֑ם בְּדָ֥ת אֱלָהָ֖ךְ דִּ֥י בִידָֽךְ׃על המילים
המילה 'בִּידָךְ' (בידך) משמעותה לפי חוקי המלך שבשליטתו.
וכל הכסף והזהב שהמלך והשליחים התנדבו לתת לאלוהי ישראל שגר בתוך ירושלים.
וּלְהֵיבָלָ֖ה כְּסַ֣ף וּדְהַ֑ב דִּֽי־מַלְכָּ֣א וְיָעֲט֗וֹהִי הִתְנַדַּ֙בוּ֙ לֶאֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל דִּ֥י בִֽירוּשְׁלֶ֖ם מִשְׁכְּנֵֽהּ׃וכל הכסף והזהב שתמצא בכל מחוז בבל, יתנה בתוך ההתנדבות של העם והכהנים עבור בית אלוהיהם שבתוך ירושלים.
וְכֹל֙ כְּסַ֣ף וּדְהַ֔ב דִּ֣י תְהַשְׁכַּ֔ח בְּכֹ֖ל מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל עִם֩ הִתְנַדָּב֨וּת עַמָּ֤א וְכָֽהֲנַיָּא֙ מִֽתְנַדְּבִ֔ין לְבֵ֥ית אֱלָהֲהֹ֖ם דִּ֥י בִירוּשְׁלֶֽם׃יז–כ
הנחיות עבור עזרא להבאת קרבנות
כל מה שתצטרך להביא, תקנה בכסף הזה, בזהב, בדבש, בשמן, ביין ובאבקות הקטורת, ותקריב את זה על המזבח שבבית אלוהיכם בירושלים.
כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָה֩ אָסְפַּ֨רְנָא תִקְנֵ֜א בְּכַסְפָּ֣א דְנָ֗ה תּוֹרִ֤ין ׀ דִּכְרִין֙ אִמְּרִ֔ין וּמִנְחָתְה֖וֹן וְנִסְכֵּיה֑וֹן וּתְקָרֵ֣ב הִמּ֔וֹ עַֽל־מַדְבְּחָ֔ה דִּ֛י בֵּ֥ית אֱלָהֲכֹ֖ם דִּ֥י בִירוּשְׁלֶֽם׃על המילים
הטקסט המקורי משתמש בשפה ארמית.
ומה שיישאר לך ולאחיך, יהיה טוב מאוד למשרת אלוהיכם, מהכסף והזהב הנותרים.
וּמָ֣ה דִי֩ עליך [עֲלָ֨ךְ] וְעַל־אחיך [אֶחָ֜ךְ] יֵיטַ֗ב בִּשְׁאָ֛ר כַּסְפָּ֥א וְדַהֲבָ֖ה לְמֶעְבַּ֑ד כִּרְע֥וּת אֱלָהֲכֹ֖ם תַּעַבְדֽוּן׃וכל מי שייתן לכם לעזור בבית אלוהיכם, תשלמו לו לפני אלוהי ירושלים.
וּמָֽאנַיָּא֙ דִּֽי־מִתְיַהֲבִ֣ין לָ֔ךְ לְפָלְחָ֖ן בֵּ֣ית אֱלָהָ֑ךְ הַשְׁלֵ֕ם קֳדָ֖ם אֱלָ֥הּ יְרוּשְׁלֶֽם׃וכל מה שיהיה חסר לבית אלוהיכם ותצטרכו לתת, תוכלו לקחת מתוך אוצרות המלך.
וּשְׁאָ֗ר חַשְׁחוּת֙ בֵּ֣ית אֱלָהָ֔ךְ דִּ֥י יִפֶּל־לָ֖ךְ לְמִנְתַּ֑ן תִּנְתֵּ֕ן מִן־בֵּ֖ית גִּנְזֵ֥י מַלְכָּֽא׃כא–כד
צוואת ארתששתא לעזרת בית המקדש
ואני, ארתששתא המלך, מצווה שכל פקידי הממשלה שעברו את הנהר יתנו לכל מה שעזרא הכהן, סופר התורה של אלוהי השמיים, שיבקש מכם, את כל מה שצריך.
וּ֠מִנִּי אֲנָ֞ה אַרְתַּחְשַׁ֤סְתְּא מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְכֹל֙ גִּזַּֽבְרַיָּ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה דִּ֣י כָל־דִּ֣י יִ֠שְׁאֲלֶנְכוֹן עֶזְרָ֨א כָהֲנָ֜ה סָפַ֤ר דָּתָא֙ דִּֽי־אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א אָסְפַּ֖רְנָא יִתְעֲבִֽד׃על המילים
המושג 'גזברייא' הוא בארמית ופירושו פקידי הממשלה או גזברים.
עד מאה כסף ככרין, עד מאה כור חיטה, עד מאה כור תמרים, עד מאה כור שמן זית, ומלח - לגבי המלח לא נכתב דבר.
עַד־כְּסַף֮ כַּכְּרִ֣ין מְאָה֒ וְעַד־חִנְטִין֙ כֹּרִ֣ין מְאָ֔ה וְעַד־חֲמַר֙ בַּתִּ֣ין מְאָ֔ה וְעַד־בַּתִּ֥ין מְשַׁ֖ח מְאָ֑ה וּמְלַ֖ח דִּי־לָ֥א כְתָֽב׃כל מה שצריך להיעשות באופן מיידי למען אלוהי השמיים, כדי שלא יהיה כעס על מלכות המלך ועל בניו.
כָּל־דִּ֗י מִן־טַ֙עַם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יִתְעֲבֵד֙ אַדְרַזְדָּ֔א לְבֵ֖ית אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֑א דִּֽי־לְמָ֤ה לֶֽהֱוֵא֙ קְצַ֔ף עַל־מַלְכ֥וּת מַלְכָּ֖א וּבְנֽוֹהִי׃על המילים
המילה 'אדרזדא' היא בארמית ופירושה מיד או באופן מיידי.
ואנו מודיעים לכם שכל הכהנים, הלויים, הזמרים, הנטים ועובדי בית אלוהים זה, אינם יכולים להרע לכם או לשלוט עליכם בשום אופן.
וּלְכֹ֣ם מְהוֹדְעִ֗ין דִּ֣י כָל־כָּהֲנַיָּ֣א וְ֠לֵוָיֵא זַמָּ֨רַיָּ֤א תָרָֽעַיָּא֙ נְתִ֣ינַיָּ֔א וּפָ֣לְחֵ֔י בֵּ֖ית אֱלָהָ֣א דְנָ֑ה מִנְדָּ֤ה בְלוֹ֙ וַהֲלָ֔ךְ לָ֥א שַׁלִּ֖יט לְמִרְמֵ֥א עֲלֵיהֹֽם׃כה–כח
הוראת המלך לעזרא והודיה לה'
ואמר לך עזרא, לפי חכמת אלוהיך שבכוחך, שיהיו שופטים ושוטרים שישפטו את כל העם שמעבר לנהר, את כל מי שיודעים את חוקי אלוהיך, ואת מי שלא יודעים, תלמד אותם.
וְאַ֣נְתְּ עֶזְרָ֗א כְּחָכְמַ֨ת אֱלָהָ֤ךְ דִּֽי־בִידָךְ֙ מֶ֣נִּי שָׁפְטִ֞ין וְדַיָּנִ֗ין דִּי־לֶהֱוֺ֤ן דאנין [דָּאיְנִין֙] לְכָל־עַמָּה֙ דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה לְכָל־יָדְעֵ֖י דָּתֵ֣י אֱלָהָ֑ךְ וְדִ֧י לָ֦א יָדַ֖ע תְּהוֹדְעֽוּן׃על המילים
המשפט 'דאנין' (האלוּ) הוא בארמית.
וכל מי שלא יקיים את חוק אלוהיך ואת חוק המלך, שאספתי כדי שיהיה משפט, יורש עונש מוות, או עונש חרפה, או עונש מאסר.
וְכָל־דִּי־לָא֩ לֶהֱוֵ֨א עָבֵ֜ד דָּתָ֣א דִֽי־אֱלָהָ֗ךְ וְדָתָא֙ דִּ֣י מַלְכָּ֔א אָסְפַּ֕רְנָא דִּינָ֕ה לֶהֱוֵ֥א מִתְעֲבֵ֖ד מִנֵּ֑הּ הֵ֤ן לְמוֹת֙ הֵ֣ן לשרשו [לִשְׁרֹשִׁ֔י] הֵן־לַעֲנָ֥שׁ נִכְסִ֖ין וְלֶאֱסוּרִֽין׃ (פ)על המילים
המשפט 'דִּי-מַלְכָּא אָסְפַּרְנָא' (שאיספתי את המלך) הוא בארמית.
ברוך ה' אלוהי אבותינו, שנתן כזה בלב המלך, כדי להפאר את בית ה' שבארץ ירושלים.
בָּר֥וּךְ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵ֑ינוּ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן כָּזֹאת֙ בְּלֵ֣ב הַמֶּ֔לֶךְ לְפָאֵ֕ר אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃ועליי הפגין חסד לפני המלך, לפני יועציו ולפני כל שרי המלך הגיבורים, ואני התחזקתי כיד ה' אלוהי עליי, וקיבצתי מכל ישראל מנהיגים שיעלו איתי.
וְעָלַ֣י הִטָּה־חֶ֗סֶד לִפְנֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְיֽוֹעֲצָ֔יו וּלְכָל־שָׂרֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַגִּבֹּרִ֑ים וַאֲנִ֣י הִתְחַזַּ֗קְתִּי כְּיַד־יְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ עָלַ֔י וָאֶקְבְּצָ֧ה מִיִּשְׂרָאֵ֛ל רָאשִׁ֖ים לַעֲל֥וֹת עִמִּֽי׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
שורש משפחתו של עזרא
וְאַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּמַלְכ֖וּת אַרְתַּחְשַׁ֣סְתְּא מֶֽלֶךְ־פָּרָ֑ס עֶזְרָא֙ בֶּן־שְׂרָיָ֔ה בֶּן־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־חִלְקִיָּֽה׃
בֶּן־שַׁלּ֥וּם בֶּן־צָד֖וֹק בֶּן־אֲחִיטֽוּב׃
בֶּן־אֲמַרְיָ֥ה בֶן־עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־מְרָיֽוֹת׃
בֶּן־זְרַֽחְיָ֥ה בֶן־עֻזִּ֖י בֶּן־בֻּקִּֽי׃
ה–ח
עליתו של עזרא וירושלים
בֶּן־אֲבִישׁ֗וּעַ בֶּן־פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן הָרֹֽאשׁ׃
ה֤וּא עֶזְרָא֙ עָלָ֣ה מִבָּבֶ֔ל וְהֽוּא־סֹפֵ֤ר מָהִיר֙ בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתֶּן־ל֣וֹ הַמֶּ֗לֶךְ כְּיַד־יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עָלָ֔יו כֹּ֖ל בַּקָּשָׁתֽוֹ׃ (פ)
וַיַּֽעֲל֣וּ מִבְּנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל וּמִן־הַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֜ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשֹּׁעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים אֶל־יְרוּשָׁלִָ֑ם בִּשְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּֽלֶךְ׃
וַיָּבֹ֥א יְרוּשָׁלִַ֖ם בַּחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֑י הִ֛יא שְׁנַ֥ת הַשְּׁבִיעִ֖ית לַמֶּֽלֶךְ׃
ט–יב
עזרא וההכנות לעלייה לירושלים
כִּ֗י בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן ה֣וּא יְסֻ֔ד הַֽמַּעֲלָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וּבְאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֗י בָּ֚א אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם כְּיַד־אֱלֹהָ֖יו הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽיו׃
כִּ֤י עֶזְרָא֙ הֵכִ֣ין לְבָב֔וֹ לִדְר֛וֹשׁ אֶת־תּוֹרַ֥ת יְהוָ֖ה וְלַעֲשֹׂ֑ת וּלְלַמֵּ֥ד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל חֹ֥ק וּמִשְׁפָּֽט׃ (ס)
וְזֶ֣ה ׀ פַּרְשֶׁ֣גֶן הַֽנִּשְׁתְּוָ֗ן אֲשֶׁ֤ר נָתַן֙ הַמֶּ֣לֶךְ אַרְתַּחְשַׁ֔סְתְּא לְעֶזְרָ֥א הַכֹּהֵ֖ן הַסֹּפֵ֑ר סֹפֵ֞ר דִּבְרֵ֧י מִצְוֺת־יְהוָ֛ה וְחֻקָּ֖יו עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃ (פ)
אַ֨רְתַּחְשַׁ֔סְתְּא מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א לְעֶזְרָ֣א כָ֠הֲנָא סָפַ֨ר דָּתָ֜א דִּֽי־אֱלָ֧הּ שְׁמַיָּ֛א גְּמִ֖יר וּכְעֶֽנֶת׃
יג–טז
התנדבות הכספים והמתנות לירושלים
מִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ דִּ֣י כָל־מִתְנַדַּ֣ב בְּמַלְכוּתִי֩ מִן־עַמָּ֨ה יִשְׂרָאֵ֜ל וְכָהֲנ֣וֹהִי וְלֵוָיֵ֗א לִמְהָ֧ךְ לִֽירוּשְׁלֶ֛ם עִמָּ֖ךְ יְהָֽךְ׃
כָּל־קֳבֵ֗ל דִּי֩ מִן־קֳדָ֨ם מַלְכָּ֜א וְשִׁבְעַ֤ת יָעֲטֹ֙הִי֙ שְׁלִ֔יחַ לְבַקָּרָ֥א עַל־יְה֖וּד וְלִֽירוּשְׁלֶ֑ם בְּדָ֥ת אֱלָהָ֖ךְ דִּ֥י בִידָֽךְ׃
וּלְהֵיבָלָ֖ה כְּסַ֣ף וּדְהַ֑ב דִּֽי־מַלְכָּ֣א וְיָעֲט֗וֹהִי הִתְנַדַּ֙בוּ֙ לֶאֱלָ֣הּ יִשְׂרָאֵ֔ל דִּ֥י בִֽירוּשְׁלֶ֖ם מִשְׁכְּנֵֽהּ׃
וְכֹל֙ כְּסַ֣ף וּדְהַ֔ב דִּ֣י תְהַשְׁכַּ֔ח בְּכֹ֖ל מְדִינַ֣ת בָּבֶ֑ל עִם֩ הִתְנַדָּב֨וּת עַמָּ֤א וְכָֽהֲנַיָּא֙ מִֽתְנַדְּבִ֔ין לְבֵ֥ית אֱלָהֲהֹ֖ם דִּ֥י בִירוּשְׁלֶֽם׃
יז–כ
הנחיות עבור עזרא להבאת קרבנות
כָּל־קֳבֵ֣ל דְּנָה֩ אָסְפַּ֨רְנָא תִקְנֵ֜א בְּכַסְפָּ֣א דְנָ֗ה תּוֹרִ֤ין ׀ דִּכְרִין֙ אִמְּרִ֔ין וּמִנְחָתְה֖וֹן וְנִסְכֵּיה֑וֹן וּתְקָרֵ֣ב הִמּ֔וֹ עַֽל־מַדְבְּחָ֔ה דִּ֛י בֵּ֥ית אֱלָהֲכֹ֖ם דִּ֥י בִירוּשְׁלֶֽם׃
וּמָ֣ה דִי֩ עליך [עֲלָ֨ךְ] וְעַל־אחיך [אֶחָ֜ךְ] יֵיטַ֗ב בִּשְׁאָ֛ר כַּסְפָּ֥א וְדַהֲבָ֖ה לְמֶעְבַּ֑ד כִּרְע֥וּת אֱלָהֲכֹ֖ם תַּעַבְדֽוּן׃
וּמָֽאנַיָּא֙ דִּֽי־מִתְיַהֲבִ֣ין לָ֔ךְ לְפָלְחָ֖ן בֵּ֣ית אֱלָהָ֑ךְ הַשְׁלֵ֕ם קֳדָ֖ם אֱלָ֥הּ יְרוּשְׁלֶֽם׃
וּשְׁאָ֗ר חַשְׁחוּת֙ בֵּ֣ית אֱלָהָ֔ךְ דִּ֥י יִפֶּל־לָ֖ךְ לְמִנְתַּ֑ן תִּנְתֵּ֕ן מִן־בֵּ֖ית גִּנְזֵ֥י מַלְכָּֽא׃
כא–כד
צוואת ארתששתא לעזרת בית המקדש
וּ֠מִנִּי אֲנָ֞ה אַרְתַּחְשַׁ֤סְתְּא מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְכֹל֙ גִּזַּֽבְרַיָּ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה דִּ֣י כָל־דִּ֣י יִ֠שְׁאֲלֶנְכוֹן עֶזְרָ֨א כָהֲנָ֜ה סָפַ֤ר דָּתָא֙ דִּֽי־אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א אָסְפַּ֖רְנָא יִתְעֲבִֽד׃
עַד־כְּסַף֮ כַּכְּרִ֣ין מְאָה֒ וְעַד־חִנְטִין֙ כֹּרִ֣ין מְאָ֔ה וְעַד־חֲמַר֙ בַּתִּ֣ין מְאָ֔ה וְעַד־בַּתִּ֥ין מְשַׁ֖ח מְאָ֑ה וּמְלַ֖ח דִּי־לָ֥א כְתָֽב׃
כָּל־דִּ֗י מִן־טַ֙עַם֙ אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יִתְעֲבֵד֙ אַדְרַזְדָּ֔א לְבֵ֖ית אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֑א דִּֽי־לְמָ֤ה לֶֽהֱוֵא֙ קְצַ֔ף עַל־מַלְכ֥וּת מַלְכָּ֖א וּבְנֽוֹהִי׃
וּלְכֹ֣ם מְהוֹדְעִ֗ין דִּ֣י כָל־כָּהֲנַיָּ֣א וְ֠לֵוָיֵא זַמָּ֨רַיָּ֤א תָרָֽעַיָּא֙ נְתִ֣ינַיָּ֔א וּפָ֣לְחֵ֔י בֵּ֖ית אֱלָהָ֣א דְנָ֑ה מִנְדָּ֤ה בְלוֹ֙ וַהֲלָ֔ךְ לָ֥א שַׁלִּ֖יט לְמִרְמֵ֥א עֲלֵיהֹֽם׃
כה–כח
הוראת המלך לעזרא והודיה לה'
וְאַ֣נְתְּ עֶזְרָ֗א כְּחָכְמַ֨ת אֱלָהָ֤ךְ דִּֽי־בִידָךְ֙ מֶ֣נִּי שָׁפְטִ֞ין וְדַיָּנִ֗ין דִּי־לֶהֱוֺ֤ן דאנין [דָּאיְנִין֙] לְכָל־עַמָּה֙ דִּ֚י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔ה לְכָל־יָדְעֵ֖י דָּתֵ֣י אֱלָהָ֑ךְ וְדִ֧י לָ֦א יָדַ֖ע תְּהוֹדְעֽוּן׃
וְכָל־דִּי־לָא֩ לֶהֱוֵ֨א עָבֵ֜ד דָּתָ֣א דִֽי־אֱלָהָ֗ךְ וְדָתָא֙ דִּ֣י מַלְכָּ֔א אָסְפַּ֕רְנָא דִּינָ֕ה לֶהֱוֵ֥א מִתְעֲבֵ֖ד מִנֵּ֑הּ הֵ֤ן לְמוֹת֙ הֵ֣ן לשרשו [לִשְׁרֹשִׁ֔י] הֵן־לַעֲנָ֥שׁ נִכְסִ֖ין וְלֶאֱסוּרִֽין׃ (פ)
בָּר֥וּךְ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתֵ֑ינוּ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן כָּזֹאת֙ בְּלֵ֣ב הַמֶּ֔לֶךְ לְפָאֵ֕ר אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃
וְעָלַ֣י הִטָּה־חֶ֗סֶד לִפְנֵ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ וְיֽוֹעֲצָ֔יו וּלְכָל־שָׂרֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ הַגִּבֹּרִ֑ים וַאֲנִ֣י הִתְחַזַּ֗קְתִּי כְּיַד־יְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ עָלַ֔י וָאֶקְבְּצָ֧ה מִיִּשְׂרָאֵ֛ל רָאשִׁ֖ים לַעֲל֥וֹת עִמִּֽי׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את שושלת עזרא, את מסעו המוכנה לירושלים ואת הפקודות המפורטות של המלך לאספקת קרבנות ומשאבים לבית המקדש.
פסוקים א–ד
שורש משפחתו של עזרא
פסוקים אלו מפרטים את שושלת אבותיו של עזרא, שהגיע בתקופת שלטון המלך הפרסי ארתחששתא. הפירוט כולל את שמות אביו, סבו ואבותיו הקדמונים לאורך מספר דורות, כדי להדגיש את מוצאו וקשריו המשפחתיים.
פסוקים ה–ח
עליתו של עזרא וירושלים
פסוקים אלו מפרטים את שושלת עזרא, הכהן והסופר המומחה בתורה, שעלה מבבל בימי המלך ארתחששתא. הקבוצה שעלה עמו כללה כהנים, לויים וקבוצות שירות נוספות. הם הגיעו לירושלים בשנת השבע למלך, בחודש החמישי, תחת השגחתו של ה' שעזרה לעזרא להשיג את כל מבוקשו.
פסוקים ט–יב
עזרא וההכנות לעלייה לירושלים
הפסוקים מתארים את הגעתו של עזרא לירושלים בחודש החמישי תחת השגחה אלוהית. עזרא הכין את עצמו ללימוד, עשייה והוראה של התורה. בעקבות זאת, המלך ארתחששתא העניק לו פרס על מסירותו לכתיבת חוקי אלוהים.
פסוקים יג–טז
התנדבות הכספים והמתנות לירושלים
הפסוקים מתארים את הוראת המלך לגבי כל המתנות וההתנדבות של כהנים, לויים ועמים, הכוללים כסף וזהב. המתנות הללו נועדו להישלח לירושלים ובית אלוהי ישראל, וכל מה שיימצא בבבל יועבר כהתנדבות עבור בית המקדש.
פסוקים יז–כ
הנחיות עבור עזרא להבאת קרבנות
עזרא מקבל הוראות לגבי רכישת והבאת מנחות למזבח בירושלים. הוא רשאי להשתמש בכסף ובזהב עבור הקרבנות, ואף להשתמש באוצרות המלך כדי לכסות חוסרים בבית המקדש. כל מה שיישאר מהמשאבים יישאר לשימוש המשרתים את אלוהים.
פסוקים כא–כד
צוואת ארתששתא לעזרת בית המקדש
המלך ארתששתא מוציא צו מפורט לפקידי הממשלה לספק את כל צורכי עזרא הכהן עבור בית המקדש. הצו כולל כמויות מדויקות של סחורות ומורה על ביצוע מיידי. המלך מדגיש את חשיבות העניין למען כבוד המלוכה, וכן מבטיח כי לא יתקיים ניצול או פגיעה בקהילת עובדי אלוהים.
פסוקים כה–כח
הוראת המלך לעזרא והודיה לה'
הפסוקים מתארים את הוראת המלך לעזרא למנות שופטים שינהיגו את העם לפי חוקי אלוהים והמלך, תוך קביעת עונשים למי שיחלוט. עזרא מודה לה' על חסד המלך ועל הכוח שקיבל ממנו כדי להנהיג את מנהיגי ישראל.
הפרק מסתיים בהודיה של עזרא על עזרת ה' ועל חסד המלך שהעניק לו כוח לבצע את המשימה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
עזרא והכוח ללמד את התורה
״בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: ״וְאֹתִי צִוָּה ה׳ בָּעֵת הַהִיא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים״. בְּעֶזְרָא הוּא אוֹמֵר: ״כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה׳ אֱלֹהָיו וְלַעֲשֹׂת״
בְּמַאֲמָר מִסַּנהדרין כ״א ב:כ״ה, הַמְּפרִישׁ הַמַּקְצִיעַ מַעֲמָד שֶׁל עֶזְרָא כְּמַלְמֵד תּוֹרָה. הַמַּקְצִיעַ מַקְשִׁיר בֵּין הַצִּוּוּי שֶׁל הַשֵּׁם לְמֹשֶׁה לְלַמֵּד חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים, לְבֵין הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל עֶזְרָא. הַמַּקְצִיעַ רוֹאֶה בְּעֶזְרָא דּוּר שֶׁל לִמּוּד, וְכָךְ הוּא מַצִּיג אוֹתוֹ כְּמַמְשִׁךְ שָׁרֶת תּוֹרָנִי. הַמַּקְצִיעַ מְצַיֵּן שֶׁעֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת הַשֵּׁם, לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט. הַמַּקְצִיעַ מַצְהִיר שֶׁעַל יְדֵי עֶזְרָא הַכְּתָב הִשְׁתַּנָה, וְזֶה כְּבָר לֹא מַשְׁמַע לְמַעֲשֶׁה שֶׁלּוֹ לֹא נִיתְנָה תּוֹרָה עַל יָדוֹ. הַמַּקְצִיעַ מְבִיא אֶת הַדָּבָר כְּעוֹצְמָה רוּחָנִית שֶׁל הַדְרָכָה וְהַחְלָטָה בְּתוֹךְ הַקְהִלָּה.
סנהדרין כ״א ב:כ״ה ↗עשייה מעל הדיבור
״שַׁמַּאי אוֹמֵר, עֲשֵׂה תוֹרָתְךָ קֶבַע. אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת:״
בְּמִשְׁנַת אַבּוֹת, שַׁמַּאי לוֹמֵד אוֹתָנוּ אֵיךְ לִשְׁמֹר עַל הַתּוֹרָה בַּחַיִּים הַיּוֹמִיִּים. הוּא מַדְרִיךְ אוֹתָנוּ לַעֲשׂוֹת מִן הַתּוֹרָה קֶבַע, כְּמוֹ עֶצֶם הַקַּיּוּם שֶׁלּוֹ. הַדָּבָר הַמֶּרְכָּזִי הוּא לְדַבֵּר מְעַט וּלְבַצע הַרְבֵּה, כְּדֵי שֶׁהַמַּעֲשִׂים שֶׁלּוֹ שֶׁל אָדָם יִהְיוּ הַמְּשַׁלְּמִים הַאֲמִתִּיִּים שֶׁל הַדִּיּוּר שֶׁלּוֹ. בְּנוֹסַח זֶה, שַׁמַּאי מְבַקֵּשׁ מֵעָלֵינוּ לְהִהוֹת פְּתוּחִים וּמְקַבְּלֵי כָּל אָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים טוֹבִים. הַמַּטְרָה הִיא לְחַבֵּר אֶת הַתּוֹרָה לַמִּמְשָׁל הַחֶבְרָתִי וְלַיַּחַס לַזּוּלָת. הַסּוֹד הוּא לְהַפְכִּיךְ אֶת הַהַלָכָה לְמַעֲשֶׂה מַמָּשִׁי וּמְזַכֵּךְ בְּתוֹךְ הַמִּפְגָּשׁ הַיּוֹמִי עִם הַזְּרִיּוּת.
משנה אבות א׳:ט״ו ↗בעקבות המפרשים
המסע של עזרא בשנה השביעית
״בשנת שבע. היא שנה אחר תשלום הבית:״
הפרק מתאר את תחילת מסעו של עזרא, איש המקצוע בתורה, בדרכו לעבודת הַשֵּׁם. הכתוב מציין שהמסע התקיים בשנת השבע. לפי רש"י, השנה הזאת היא השנה שאחרי סיום בניית בית המקדש. הטקסט מפרט את השושלת של עזרא, החל מאררון ועד עזרא עצמו. הוא מציג את המעמד הרשמי של עזלא כסופר שקיבל ממלך כורש את המשימה להנהיג את העם בהתאם לתורה.
רש״י על עזרא 7:7:1 ↗הסמכות של עזרא והתקציב למקדש
״ומני אנה. וממני אני דריוש המלך יוצא ציווי ורשות לכל הגזברים אשר בעב' הנהר לצד א"י המקבלים מסים שלי מן העובדי כוכבים אשר כל דבר״
הקטע מתמקד בציווי המלך ארתששתא, המקנה לעזרא הכהן סמכות רחבה. המלך מורה לכל גזברי עבר הנהר לאשר ולתת לעזרא כל בקשה שלו, כולל משיטות מס חדשות על עובדי הכוכבים. המטרה היא לאפשר קניית קרבנות, מנחות ומשקאות למקדש בבבליות של כסף, חיטה, יין ושמן, במתנה מהמלך. רש"י מסביר שהמלך התחייב לשלם סכומים מדויקים של מאה כוריים לכל סוג של מנחה או קרבן. לפי פירושו, המלך התכוון שגם המלח הנדרש לקרבנות יסופק בנדיבות, כפי שנאמר בתורה שכל מנחה צריכה להיות עם מלח. הפירוש מדגיש את ההתחייבות המוחלטת של המלך למתן כל צורך דתי שעזרא יבקש.
רש״י על עזרא 7:21:1 ↗המסע של עזרא וסדר העלייה
״ויעלו, ומן הכהנים והלוים - ואחרי כן יספר סבת הלוים איך עלו.״
הפרק מתאר את המסע של עזרא, כהן וסופר המלמד את התורה, בדרכו מיבנבאל אל ירושלים. בדרך עולים עמו קבוצות של אנשים, ובראשם הכהנים והלוים. הטקסט מתמקד בזהות המנהיגים ובמסגרת המשפחתית והדתית של מי שעלו עם עזרא. בפירושו על הפסוקים, מציין אבן עזרא כי לאחר הפירוט על הכהנים והלוים, מופיע הסבר מפורט על האופן שבו הלוים עלו. הוא מדגיש שהכתוב מפרט את סיבת העלייה וסדר הפעולות של הלוים, מעבר למה שנאמר על הכהנים.
אבן עזרא על עזרא 7:7:1 ↗תפקידם של הגזבריא
״גזבריא - הפקידים על האוצרות.״
בפסוק זה מופיע המונח "גזבריא", שהוא כינוי לאנשי המנהלה והפקידים שאחראים על ניהול האוצרות. אבן עזרא מסביר בפירושו שהמילה מתארת את הדרג המנהלי שאחראי על המשמרת והשמירה על הכספים והחפצים היקרים. הפרשן מתמקד בהגדרה הלשונית של התפקיד ואינו מוסיף פרשנות דתית או מוסרית. הוא מסייע להבין את המבנה האדמיניסטרטיבי שהיה קיים בתקופת עזרא, תוך הדגשת חשיבות הניהול המדויק של המשאבים שהובאו לירושלים.
אבן עזרא על עזרא 7:21:1 ↗