כתובים›עזרא›פרק ו׳

עזרא · פרק ו׳

המשך בניית בית המקדש וצוואת כורש

מציאת הצוואה של כורש, הפקודה להמשך הבנייה והקמת הקרבנות בירושלים

22 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

עזרא ו׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

מציאת הצוואה של כורש

א

אז דריווש המלך החליט לבדוק את זה, ואנשי הספר בתוך אוצרות בבבל חיפשו שם.

ב

הוא מצא בארכיון של מחוז מדי בתוך הבירה, מגילה אחת חדשה, וכתוב בה הכרונולוגיה.

על המילים

הטקסט המקורי כולל מונחים בארמית.

ג

בשנה הראשונה לכורש המלך, כורש המלך החליט שבית אלוהים בירושלים ייבנה, המקום שבו מקריבים קורבנות, וסביבתו תהיה מוגנת, עם שערים שמונה ופתח שמונה.

ד

אבני גיר של שלוש יחידות וכן אבני גיר של יחידה אחת יסופקו מהארמון של המלך.

ה–ח

הפקודה לבניית המקדש

ה

גם אלו ששייכים לבית אלוהים, שזה הזהב והכסף שנעלו מבית המקדש בירושלים על ידי נבוכדנצר והושחת בבבל, יחזירו למקומו של בית אלוהים בירושלים.

על המילים

הטקסט המקורי הוא בארמית.

ו

עכשיו תנו למנהל מעבר לנהר ששני משקולות ושני קנים של המנהלים הפרסים שמעבר לנהר היו רחוקים משם.

על המילים

הטקסט המקורי הוא בארמית.

ז

תנו לעבודת בית אלוהים הזה, שיהודיים ושרי יהודים יבנו את בית אלוהים הזה על מקומו.

על המילים

הטקסט המקורי הוא בארמית.

ח

ומה שאתם צריכים לשים לב אליו, כדי שתעשו עם שרי יהודים האלה, לבנות את בית אלוהים הזה, ומקני המלך שמעבר לנהר אספתי, שייצא לכם כהוצאה שניתנת לאנשים האלה כדי שלא יבטלו את העבודה.

על המילים

הטקסט המקורי הוא בארמית.

ט–יב

ההוראה להקרבות והעונש על הפרתה

ט

ומה שחין, בני תורין, דיכרין, אימרין, חציר, מלח, קמח ושמן, שיינת לעלו, לאלוהי השמיים, כפי שאמר הכהנים בירושלים, שיהיו מוגשים להם יום אחר יום, כשלא יהיו שלום.

על המילים

המושגים 'דיכרין', 'אימרין' ו'תורין' הם בערבית/ארמית ומתייחסים לסוגי דגנים או קטניות שונים; המונח 'לאלו' מתייחס להקרבה.

י

כדי שיקריבו ריחות נעימים לאלוהי השמיים, ויתפללו לחיי המלך ולבניו.

יא

ומה שנקבע, שכל אדם ששינה את הפקודה הזו, יופתר מביתו, ויהיה מותקע על מצחו, וביתו ייהרס וייעשה לו כעונש על כך.

יב

והאל אשר שוכנת שמו שם, ייתן לכל מלך ולכל עם שישלחו את ידם לעזור בבניית בית האלוהים הזה, אשר בירושלים, אני דריווש קבעתי, שייעשה.

יג–טז

סיום בניית בית המקדש

יג

אז נשלחו פקודות מעבר לנהר בשתאר, שפרט של דריווש המלך, וכן פירוט על סדר העבודה שצריך לבצע.

על המילים

הטקסט בערבית: 'כְּנֵמָא אָסְפַּרְנָא' פירושו 'כפי שציינתי/מנהינו'.

יד

והעם ביהודה המשיכו לבנות ולהצליח, לפי הנבואה של חגי הנביא, זכריה בן עידו ואחרו, ובת בנה, ובת ישראל, וגם לפי הוראות כורש, דריווש ומארתחששת מלך פרס.

טו

ובית אלוהים זה הושלם ביום שלושה בירח אדר, בשנה השישית למלכות דריווש המלך.

טז

ובני ישראל, הכהנים, הלוויים וכל שאר בני הגלות, חגגו את חנוכת בית אלוהים זה בשמחה.

יז–כ

הקרבנות וחג הפסח בירושלים

יז

עבור חנוכת בית אלוהים, הביאו קרבנות: מאה שוורים, מאתיים שדי עזים, ארבע מאות כבשים וצופרי אזניים כחטאת על כל ישראל, שנים עשר לפי מניין השבטים.

יח

הכהנים הציבו את עצמם בתפקידם, והלוויים במקומותיהם, לעבודת אלוהים בירושלים, כפי שכתוב בספר משה.

על המילים

המילה 'דנאה' בערבית היא 'של זה'.

יט

בני הגולה חגגו את חג הפסח בארבעה עשר בחדש הראשון.

כ

הכהנים והלוויים היו טהורים כולם כאחד, ולכן הם שחטו את הפסח עבור כל בני הגולה ועבור אחיהם הכהנים.

כא–כב

חגיגת המצות ושמחת ה׳

כא

בני ישראל שחזרו מהגלות, וכל מי שהפריד את עצמו מטומאת בני האומות בארץ, אכלו איתם כדי לבקש את ה׳ אלוהי ישראל.

כב

הם חגגו את חג המצות שבעה ימים בשמחה, כי ה׳ גרם להם שמחה והפנה את לב מלך אשור אליהם, כדי שיחזק את ידם בעבודת בית אלוהי ישראל.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 774 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא