חגי הנביא וזכריה בן עידו הנביאים נבאו לעודוד את היהודים שהיו ביהודה ובירושלים, בשליחות אלוהים ישראל אליהם.
וְהִתְנַבִּ֞י חַגַּ֣י נביאה [נְבִיָּ֗א] וּזְכַרְיָ֤ה בַר־עִדּוֹא֙ נביאיא [נְבִיַּיָּ֔א] עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א דִּ֥י בִיה֖וּד וּבִירוּשְׁלֶ֑ם בְּשֻׁ֛ם אֱלָ֥הּ יִשְׂרָאֵ֖ל עֲלֵיהֽוֹן׃ (ס)עזרא · פרק ה׳
הנבואה, בניית המקדש והחקירה על המבנה
הנביאים חזרו להטיף לעם, ובעקבות זאת נפתחה חקירה רשמית על בניית בית המקדש על ידי פלוט וזכור.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
עזרא ה׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הנבואה וגילוי הבונים
אז קמו שרבבל בן שאלתיאל ויהושע בן יצדק, ועבדיהם, כדי לבנות את בית אלוהים שנמצא בירושלים, ועם איתם היו הנביאים שחזרו אליהם בעזרת אלוהים.
בֵּאדַ֡יִן קָ֠מוּ זְרֻבָּבֶ֤ל בַּר־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְיֵשׁ֣וּעַ בַּר־יֽוֹצָדָ֔ק וְשָׁרִ֣יו לְמִבְנֵ֔א בֵּ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְעִמְּה֛וֹן נביאיא [נְבִיַּיָּ֥א] דִֽי־אֱלָהָ֖א מְסָעֲדִ֥ין לְהֽוֹן׃ (פ)באותו זמן באו אליהם פקידי המחוז שמעבר לנהר, שהיו שולטים בהם ובמנהיגיהם, ואמרו להם: מי נתן לכם את התוכנית לבנות את הבית הזה, ונתן לנו את המשימה להשגיח עליו.
בֵּהּ־זִמְנָא֩ אֲתָ֨א עֲלֵיה֜וֹן תַּ֠תְּנַי פַּחַ֧ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה וּשְׁתַ֥ר בּוֹזְנַ֖י וּכְנָוָתְה֑וֹן וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לְהֹ֔ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לִבְּנֵ֔א וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃ (ס)על המילים
הטקסט משתמש בארמית; 'פַחַת עֲבַר־נַהֲרָה' מתייחס לפקידי המחוז מעבר לנהר הפרת.
ואז שוב אמרנו להם: אלו הם השמות של האנשים שעושים את הבנייה הזאת.
אֱדַ֥יִן כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־אִנּוּן֙ שְׁמָהָ֣ת גֻּבְרַיָּ֔א דִּֽי־דְנָ֥ה בִנְיָנָ֖א בָּנַֽיִן׃החקירה על בניית המקדש
עינו של אלוהים הייתה על שרתי יהודה, והם לא הפסיקו את עבודתם עד שבא דריווש המלך ובדק את העניין, ואז ישבו לחכות להחלטה.
וְעֵ֣ין אֱלָהֲהֹ֗ם הֲוָת֙ עַל־שָׂבֵ֣י יְהוּדָיֵ֔א וְלָא־בַטִּ֣לוּ הִמּ֔וֹ עַד־טַעְמָ֖א לְדָרְיָ֣וֶשׁ יְהָ֑ךְ וֶאֱדַ֛יִן יְתִיב֥וּן נִשְׁתְּוָנָ֖א עַל־דְּנָֽה׃ (פ)על המילים
הטקסט בערבית (סעיף פ) משתמש במילה 'טעם' שמשמעותה כאן בדיקה או בירור.
זהו תוכן המכתב ששלח פחת, המשגיח מעבר לנהר, ושלח אותו בתפקיד לבדוק את הדברים שעבדו מעבר לנהר בשליחות דריווש המלך.
פַּרְשֶׁ֣גֶן אִ֠גַּרְתָּא דִּֽי־שְׁלַ֞ח תַּתְּנַ֣י ׀ פַּחַ֣ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֗ה וּשְׁתַ֤ר בּוֹזְנַי֙ וּכְנָ֣וָתֵ֔הּ אֲפַ֨רְסְכָיֵ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה עַל־דָּרְיָ֖וֶשׁ מַלְכָּֽא׃על המילים
הטקסט בערבית (סעיף ס) כולל מונחים כמו 'אגרתא' (מכתב) ו'אפרסכיאא' (משגיח/מפקח).
הם שלחו לו את המכתב, ובו נכתב לדריווש המלך את כל הפרטים.
פִּתְגָמָ֖א שְׁלַ֣חוּ עֲל֑וֹהִי וְכִדְנָה֙ כְּתִ֣יב בְּגַוֵּ֔הּ לְדָרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א שְׁלָמָ֥א כֹֽלָּא׃ (ס)על המילים
הטקסט בערבית (סעיף ס) משתמש במילה 'פיתגמא' שפירושה פסק או החלטה/תוכן המכתב.
הם כתבו למלך: אנו יודעים שנסענו למחוז יהודה, אל בית אלוהים גדול, שבו בונים קיר מאבנים גדולות וסחטות, וסופרים את העבודה שנעשית שם, והיא מצליחה בידיהם.
יְדִ֣יעַ ׀ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֗א דִּֽי־אֲזַ֜לְנָא לִיה֤וּד מְדִֽינְתָּא֙ לְבֵית֙ אֱלָהָ֣א רַבָּ֔א וְה֤וּא מִתְבְּנֵא֙ אֶ֣בֶן גְּלָ֔ל וְאָ֖ע מִתְּשָׂ֣ם בְּכֻתְלַיָּ֑א וַעֲבִ֥ידְתָּא דָ֛ךְ אָסְפַּ֥רְנָא מִתְעַבְדָ֖א וּמַצְלַ֥ח בְּיֶדְהֹֽם׃ (ס)על המילים
הטקסט בערבית (סעיף ס) מתאר את תהליך הבנייה בפרטים טכניים.
חקירת השליטים
אז שאלנו את השליטים האלה, ואמרנו להם: מי נתן לכם רשות לבנות את הבית הזה ולסיים את העבודה?
אֱדַ֗יִן שְׁאֵ֙לְנָא֙ לְשָׂבַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לְמִבְנְיָ֔ה וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃על המילים
הטקסט בארמית.
וגם שאלנו אותם כדי לדעת מי היה המנהיג שלהם.
וְאַ֧ף שְׁמָהָתְהֹ֛ם שְׁאֵ֥לְנָא לְּהֹ֖ם לְהוֹדָעוּתָ֑ךְ דִּ֛י נִכְתֻּ֥ב שֻׁם־גֻּבְרַיָּ֖א דִּ֥י בְרָאשֵׁיהֹֽם׃ (ס)על המילים
הטקסט בארמית.
והתשובה שהם נתנו הייתה כזו: אנחנו עבדי אלוהי השמיים והארץ, ובנינו את הבית הזה, שמי שbuilt אותו לפני שנים רבות, ומלך ישראל היה גדול בבניו ובמנהיגותו.
וּכְנֵ֥מָא פִתְגָמָ֖א הֲתִיב֣וּנָא לְמֵמַ֑ר אֲנַ֣חְנָא הִמּ֡וֹ עַבְדוֹהִי֩ דִֽי־אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֜א וְאַרְעָ֗א וּבָנַ֤יִן בַּיְתָא֙ דִּֽי־הֲוָ֨א בְנֵ֜ה מִקַּדְמַ֤ת דְּנָה֙ שְׁנִ֣ין שַׂגִּיאָ֔ן וּמֶ֤לֶךְ לְיִשְׂרָאֵל֙ רַ֔ב בְּנָ֖הִי וְשַׁכְלְלֵֽהּ׃על המילים
הטקסט בארמית.
הסיבה לכך היא שאלו אבותינו שעבדו את אלוהי השמיים, והוא מסר אותם ליד נבוכדנצר מלך בבל, והוא הרס את הבית הזה ואת העם הזה להבאת בבל.
לָהֵ֗ן מִן־דִּ֨י הַרְגִּ֤זוּ אֲבָהֳתַ֙נָא֙ לֶאֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יְהַ֣ב הִמּ֔וֹ בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל כסדיא [כַּסְדָּאָ֑ה] וּבַיְתָ֤ה דְנָה֙ סַתְרֵ֔הּ וְעַמָּ֖ה הַגְלִ֥י לְבָבֶֽל׃ (ס)על המילים
הטקסט בארמית. כסדיא - בבבל.
בניית בית המקדש תחת ששבצר
בשנה השלישית של כורש, מלך בבל, כורש המלך בדק את מצב בית אלוהים הזה עבור בני ישראל.
בְּרַם֙ בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֔ה לְכ֥וֹרֶשׁ מַלְכָּ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שָׂ֣ם טְעֵ֔ם בֵּית־אֱלָהָ֥א דְנָ֖ה לִבְּנֵֽא׃על המילים
הטקסט המקורי הוא בארמית. המילה "דִנָּה" פירושה "זאת" או
גם הכלים של בית אלוהים, שהזהב והכסף שהוצאו מההיכל בירושלים על ידי נבוכדנצר והובאו להרס להיכל בבבל, כורש המלך הוציא מההיכל בבבל, ושמה היה ששבצר, פחת.
וְ֠אַף מָאנַיָּ֣א דִֽי־בֵית־אֱלָהָא֮ דִּ֣י דַהֲבָ֣ה וְכַסְפָּא֒ דִּ֣י נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר הַנְפֵּק֙ מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בִֽירוּשְׁלֶ֔ם וְהֵיבֵ֣ל הִמּ֔וֹ לְהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל הַנְפֵּ֨ק הִמּ֜וֹ כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בָבֶ֔ל וִיהִ֙יבוּ֙ לְשֵׁשְׁבַּצַּ֣ר שְׁמֵ֔הּ דִּ֥י פֶחָ֖ה שָׂמֵֽהּ׃והוא אמר לה, לדבר עם הכלים האלה: הרמו את זה שלהם בבית אלוהים שבירושלים, ובית אלוהים ייבנה על מקומו.
וַאֲמַר־לֵ֓הּ ׀ אלה [אֵ֚ל] מָֽאנַיָּ֔א שֵׂ֚א אֵֽזֶל־אֲחֵ֣ת הִמּ֔וֹ בְּהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּבֵ֥ית אֱלָהָ֖א יִתְבְּנֵ֥א עַל־אַתְרֵֽהּ׃ (ס)אז ששבצר הזה, שהבאת אליו את העניין של בית אלוהים שבירושלים, הוא בונה אותו מעכשיו ועד עכשיו, אבל הבנייה לא הסתיימה.
אֱדַ֙יִן֙ שֵׁשְׁבַּצַּ֣ר דֵּ֔ךְ אֲתָ֗א יְהַ֧ב אֻשַּׁיָּ֛א דִּי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּמִן־אֱדַ֧יִן וְעַד־כְּעַ֛ן מִתְבְּנֵ֖א וְלָ֥א שְׁלִֽם׃בדיקת צו המלך כורש
ועכשיו, הנה כעת, נבדק מול המלך בארכיון המלכות בבבל, הדבר שפרסם המלך כורש שרצה לבנות את בית האלוהים הזה בירושלים, והמלך ישלח אלינו תשובה בנוגע לזה.
וּכְעַ֞ן הֵ֧ן עַל־מַלְכָּ֣א טָ֗ב יִ֠תְבַּקַּר בְּבֵ֨ית גִּנְזַיָּ֜א דִּי־מַלְכָּ֣א תַמָּה֮ דִּ֣י בְּבָבֶל֒ הֵ֣ן אִיתַ֗י דִּֽי־מִן־כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְמִבְנֵ֛א בֵּית־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ בִּירוּשְׁלֶ֑ם וּרְע֥וּת מַלְכָּ֛א עַל־דְּנָ֖ה יִשְׁלַ֥ח עֲלֶֽינָא׃ (ס)על המילים
הטקסט המקורי הוא בארמית.
Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הנבואה וגילוי הבונים
וְהִתְנַבִּ֞י חַגַּ֣י נביאה [נְבִיָּ֗א] וּזְכַרְיָ֤ה בַר־עִדּוֹא֙ נביאיא [נְבִיַּיָּ֔א] עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א דִּ֥י בִיה֖וּד וּבִירוּשְׁלֶ֑ם בְּשֻׁ֛ם אֱלָ֥הּ יִשְׂרָאֵ֖ל עֲלֵיהֽוֹן׃ (ס)
בֵּאדַ֡יִן קָ֠מוּ זְרֻבָּבֶ֤ל בַּר־שְׁאַלְתִּיאֵל֙ וְיֵשׁ֣וּעַ בַּר־יֽוֹצָדָ֔ק וְשָׁרִ֣יו לְמִבְנֵ֔א בֵּ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְעִמְּה֛וֹן נביאיא [נְבִיַּיָּ֥א] דִֽי־אֱלָהָ֖א מְסָעֲדִ֥ין לְהֽוֹן׃ (פ)
בֵּהּ־זִמְנָא֩ אֲתָ֨א עֲלֵיה֜וֹן תַּ֠תְּנַי פַּחַ֧ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה וּשְׁתַ֥ר בּוֹזְנַ֖י וּכְנָוָתְה֑וֹן וְכֵן֙ אָמְרִ֣ין לְהֹ֔ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לִבְּנֵ֔א וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃ (ס)
אֱדַ֥יִן כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־אִנּוּן֙ שְׁמָהָ֣ת גֻּבְרַיָּ֔א דִּֽי־דְנָ֥ה בִנְיָנָ֖א בָּנַֽיִן׃
החקירה על בניית המקדש
וְעֵ֣ין אֱלָהֲהֹ֗ם הֲוָת֙ עַל־שָׂבֵ֣י יְהוּדָיֵ֔א וְלָא־בַטִּ֣לוּ הִמּ֔וֹ עַד־טַעְמָ֖א לְדָרְיָ֣וֶשׁ יְהָ֑ךְ וֶאֱדַ֛יִן יְתִיב֥וּן נִשְׁתְּוָנָ֖א עַל־דְּנָֽה׃ (פ)
פַּרְשֶׁ֣גֶן אִ֠גַּרְתָּא דִּֽי־שְׁלַ֞ח תַּתְּנַ֣י ׀ פַּחַ֣ת עֲבַֽר־נַהֲרָ֗ה וּשְׁתַ֤ר בּוֹזְנַי֙ וּכְנָ֣וָתֵ֔הּ אֲפַ֨רְסְכָיֵ֔א דִּ֖י בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה עַל־דָּרְיָ֖וֶשׁ מַלְכָּֽא׃
פִּתְגָמָ֖א שְׁלַ֣חוּ עֲל֑וֹהִי וְכִדְנָה֙ כְּתִ֣יב בְּגַוֵּ֔הּ לְדָרְיָ֥וֶשׁ מַלְכָּ֖א שְׁלָמָ֥א כֹֽלָּא׃ (ס)
יְדִ֣יעַ ׀ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֗א דִּֽי־אֲזַ֜לְנָא לִיה֤וּד מְדִֽינְתָּא֙ לְבֵית֙ אֱלָהָ֣א רַבָּ֔א וְה֤וּא מִתְבְּנֵא֙ אֶ֣בֶן גְּלָ֔ל וְאָ֖ע מִתְּשָׂ֣ם בְּכֻתְלַיָּ֑א וַעֲבִ֥ידְתָּא דָ֛ךְ אָסְפַּ֥רְנָא מִתְעַבְדָ֖א וּמַצְלַ֥ח בְּיֶדְהֹֽם׃ (ס)
חקירת השליטים
אֱדַ֗יִן שְׁאֵ֙לְנָא֙ לְשָׂבַיָּ֣א אִלֵּ֔ךְ כְּנֵ֖מָא אֲמַ֣רְנָא לְּהֹ֑ם מַן־שָׂ֨ם לְכֹ֜ם טְעֵ֗ם בַּיְתָ֤א דְנָה֙ לְמִבְנְיָ֔ה וְאֻשַּׁרְנָ֥א דְנָ֖ה לְשַׁכְלָלָֽה׃
וְאַ֧ף שְׁמָהָתְהֹ֛ם שְׁאֵ֥לְנָא לְּהֹ֖ם לְהוֹדָעוּתָ֑ךְ דִּ֛י נִכְתֻּ֥ב שֻׁם־גֻּבְרַיָּ֖א דִּ֥י בְרָאשֵׁיהֹֽם׃ (ס)
וּכְנֵ֥מָא פִתְגָמָ֖א הֲתִיב֣וּנָא לְמֵמַ֑ר אֲנַ֣חְנָא הִמּ֡וֹ עַבְדוֹהִי֩ דִֽי־אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֜א וְאַרְעָ֗א וּבָנַ֤יִן בַּיְתָא֙ דִּֽי־הֲוָ֨א בְנֵ֜ה מִקַּדְמַ֤ת דְּנָה֙ שְׁנִ֣ין שַׂגִּיאָ֔ן וּמֶ֤לֶךְ לְיִשְׂרָאֵל֙ רַ֔ב בְּנָ֖הִי וְשַׁכְלְלֵֽהּ׃
לָהֵ֗ן מִן־דִּ֨י הַרְגִּ֤זוּ אֲבָהֳתַ֙נָא֙ לֶאֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א יְהַ֣ב הִמּ֔וֹ בְּיַ֛ד נְבוּכַדְנֶצַּ֥ר מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֖ל כסדיא [כַּסְדָּאָ֑ה] וּבַיְתָ֤ה דְנָה֙ סַתְרֵ֔הּ וְעַמָּ֖ה הַגְלִ֥י לְבָבֶֽל׃ (ס)
בניית בית המקדש תחת ששבצר
בְּרַם֙ בִּשְׁנַ֣ת חֲדָ֔ה לְכ֥וֹרֶשׁ מַלְכָּ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שָׂ֣ם טְעֵ֔ם בֵּית־אֱלָהָ֥א דְנָ֖ה לִבְּנֵֽא׃
וְ֠אַף מָאנַיָּ֣א דִֽי־בֵית־אֱלָהָא֮ דִּ֣י דַהֲבָ֣ה וְכַסְפָּא֒ דִּ֣י נְבוּכַדְנֶצַּ֗ר הַנְפֵּק֙ מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בִֽירוּשְׁלֶ֔ם וְהֵיבֵ֣ל הִמּ֔וֹ לְהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בָבֶ֑ל הַנְפֵּ֨ק הִמּ֜וֹ כּ֣וֹרֶשׁ מַלְכָּ֗א מִן־הֵֽיכְלָא֙ דִּ֣י בָבֶ֔ל וִיהִ֙יבוּ֙ לְשֵׁשְׁבַּצַּ֣ר שְׁמֵ֔הּ דִּ֥י פֶחָ֖ה שָׂמֵֽהּ׃
וַאֲמַר־לֵ֓הּ ׀ אלה [אֵ֚ל] מָֽאנַיָּ֔א שֵׂ֚א אֵֽזֶל־אֲחֵ֣ת הִמּ֔וֹ בְּהֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּבֵ֥ית אֱלָהָ֖א יִתְבְּנֵ֥א עַל־אַתְרֵֽהּ׃ (ס)
אֱדַ֙יִן֙ שֵׁשְׁבַּצַּ֣ר דֵּ֔ךְ אֲתָ֗א יְהַ֧ב אֻשַּׁיָּ֛א דִּי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וּמִן־אֱדַ֧יִן וְעַד־כְּעַ֛ן מִתְבְּנֵ֖א וְלָ֥א שְׁלִֽם׃
בדיקת צו המלך כורש
וּכְעַ֞ן הֵ֧ן עַל־מַלְכָּ֣א טָ֗ב יִ֠תְבַּקַּר בְּבֵ֨ית גִּנְזַיָּ֜א דִּי־מַלְכָּ֣א תַמָּה֮ דִּ֣י בְּבָבֶל֒ הֵ֣ן אִיתַ֗י דִּֽי־מִן־כּ֤וֹרֶשׁ מַלְכָּא֙ שִׂ֣ים טְעֵ֔ם לְמִבְנֵ֛א בֵּית־אֱלָהָ֥א דֵ֖ךְ בִּירוּשְׁלֶ֑ם וּרְע֥וּת מַלְכָּ֛א עַל־דְּנָ֖ה יִשְׁלַ֥ח עֲלֶֽינָא׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הקטע מתאר את תחילת בניית המקדש מחדש תחת הנחיית הנביאים, ואת תהליך הבדיקה שערכו השליטים של האימפריה הפרסית.
הנבואה וגילוי הבונים
הנביאים חגי וזכריה מעוררים את היהודים ביהודה וירושלים לבנות את בית המקדש. שרבבל ויהושע מובילים את הבנייה יחד עם הנביאים, עד שפקידי המחוז מעבר לנהר מגיעים לחקור את תוכנית הבנייה ואת שמות הבונים.
החקירה על בניית המקדש
השגחת אלוהים מלווה את בניית המקדש ביהודה, בעוד פחת, המשגיח מממלכת פרס, שולח מכתב לדריווש המלך. המכתב מתאר את המשך העבודה בבניית קירות אבן גדולים ומדווח על הצלחת המלאכה.
חקירת השליטים
הטקסט מתאר חקירה של פקידי האימפריה כלפי בני יהודה. השליטים נשאלים על מקור הרשות לבנות את המקדש ועל זהות מנהיגיהם. הם משיבים כי הם עבדי אלוהי השמיים ומתארים את ההיסטוריה של חורבן המקדש על ידי נבוכדנצר כעונש על חטאי אבותיהם.
בניית בית המקדש תחת ששבצר
הקטע מתאר את המשך בניית בית אלוהים בירושלים בתקופת כורש מלך בבל. ששבצר, הפחת, מנהל את מלאכת הבנייה של ההיכל, תוך שימוש בכלים שנלקחו בבבל. למרות המאמצים, הבנייה עדיין לא הושלמה.
בדיקת צו המלך כורש
הנשיאים בודקים בארכיון המלכות בבבל האם אכן פרסם המלך כורש את הצו המאפשר בנייה מחדש של בית המקדש בירושלים, וממתינים לתשובה רשמית מהמלך בנושא זה.
הדוח נחתם בציטוט הצו המלכותי של כורש שמאפשר את המשך הבנייה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
מַעֲמַד הַנְּבִיאִים וְעֶצֶם הַחַיִּים
״אָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּאֵרִי לֹא נִתְנַבֵּא אֶלָּא שְׁנֵי פְּסוּקִים וְלֹא הָיָה בָּהֶם כְּדֵי סֵפֶר, וְנִטְפְּלוּ בִּישַׁעְיָה, וְאֵלּוּ הֵן: וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם, וַחֲבֵרוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן״
הַתְּמִירָה בְּמַעֲמָד הַנְּבִיאִים. רַבִּי סִימוֹן בְּאֵרִי מְסַבֵּל אֶת הַמִּקְרָא וּמְצַיֵּן כִּי כָּל הַנְּבִיאִים הַמִּתְבַּטְּאִים בְּשֵׁם אֲבִיהֶם הֵם נְבִיאִים וּבְנֵי נְבִיאִים, וְזֶה נִלְמָד מֵהַדִּיקּוּת בְּשֵׁמוֹת הַנְּבִיאִים בַּתּוֹרָה. רַבִּי יוֹחָנָן וְחֲבֵרָיו מְבִיאִים דֻּגְמָה מֵעָמוֹס שֶׁמְּסַרֵּב לְהִתְבַּטֵּא כְּנַבִיא, וְעָמוֹס הָיָה בֶן נָבִיא אַךְ כְּבָר לֹא נִמְצָא בְּמַעֲמָד הַנְּבִיאִי. הַמַּקְצִיעַ בַּתְּמִירָה הַזֹּאת מַבִּיט בַּמִּקְרָא כְּדֵי לְהוֹצִיא הַלָּכָה עַל מַעֲמָד הַנְּבִיאִי וְעַל כֹּחַ הַשְּׁמוֹת. יֵשׁ בַּדְּרָשָׁה גַּם הֲבָרָה עַל הַקֶּשֶׁר שֶׁבֵּין הַחַיִּים לַמֵּתִים. רַבִּי לֵוִי מֵבִיא מָשָׁל עַל אִישׁ שֶׁמְּחַפֵּשׂ אֶת בְּנוֹ וְנִתְקַל בְּאִישׁ הַשּׁוֹטֶה, שֶׁמְּבַטֵּל אֶת הַסֵּדֶר הַטְּבִילִי שֶׁל הַחַיִּים וְהַמָּוֶת. הַדְּרָשָׁה מְסַכֶּמֶת שֶׁאֱלֹהֵינוּ הוּא אֱמֶת כִּי הוּא חַי וְקַיָּם לָעַד, וְעַל כֵּן הַקֶּשֶׁר שֶׁלּוֹ לַחַיִּים הוּא נִצְחִי, בְּנֶגֶד אֱלֹהֵי הַכּוֹכָבִים הַנֶּעְלָמִים כְּמוֹ הַמֵּתִים.
ויקרא רבה ו׳:ו׳ ↗הַקֶּשֶׁר בֵּין הַמִּקְדָּשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל וְהַחֲרָבוֹן
״בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כד, כא): הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְכֶם. (ויקרא יד, לה): וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת, זֶה הַקָּדוֹשׁ״
הַפֶּסֶק מֵאַגַּדַּת הַקֹּדֶשׁ מְסַבֵּל אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין הַמִּקְדָּשׁ לְבֵית יִשְׂרָאֵל. הַמְּפַרְשׁ מְסַבֵּל אֶת הַתַּצְפִּית הַתַּנָּכִי, כְּמוֹ בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל, שֶׁבּוֹ הַשֵּׁם מְבַטֵּל אֶת כְּבוֹד הַבַּיִת בִּגְלַל הֶעָוֹן. הַמְּפַרְשׁ מְחַבֵּר פֵּרוּשִׁים מִמְּקֹרִים שׁוֹנִים, כְּמוֹ מִסֵּפֶר וַיִּיקְרָא וּמֵסֵפֶר יִרְמְיָה, כְּדֵי לְהַדְגִּשׁ אֶת הַחֲרָבוֹן וְאֶת הַפְּגִיעָה בַּקֹּדֶשׁ. הַפֵּרוּשׁ מְשַׁלֵּב פֵּרוּשִׁים אַרַמִּיִים, כְּמוֹ הַמִּשְׁאָר שֶׁל "וּבַיְתָא דְנָה סַתְרֵהּ", שֶׁמַּסְבֵּר שֶׁהַבַּיִת הֻסְתַּר. הַמְּפַרְשׁ מְשַׁתֵּף מִקְרָאִים מֵיִשְׁעִיָּה וּמִתְּהִלִּים כְּדֵי לְתַקֵּף אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַבַּיִת עִם הַמְּיוּסָד וְהַמַּאֲמִין. הַמַּטָּרָה הִיא לְהַבְחִין בֵּין הַמִּקְדָּשׁ הַמָּמֻשׁ לְבֵין הַהֲדָרָה הַרוּחָנִית שֶׁל הַבַּיִת.
ויקרא רבה י״ז:ז׳ ↗בעקבות המפרשים
השמות של העדים
״מן אינון. מי הם שמות האנשים:״
בְּקֶצֶת הַסּוֹד הַמִּתְחַיֵּב לַשְׁאֵלָה אֲשֶׁר הָטִיחוּ הַנִּצָּבִים עַל הַבַּיִת, הָרָאשִׁים רָצוּ לָדַעַת כְּבָר מִי הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בַּמְּיוּסָד. הַמְּלֵכִים שֶׁכָּבְלוּ אֶת הַעֲבוֹדָה רָצוּ לְהוֹטִיעַ אֶת הַתּוֹדָעָה הַמְּדֻיֶּקֶת שֶׁל הַמְּשַׁלְחִים וְהָעֵדִים הַמְּחֻיָּבִים. הַמְּפָרֵשׁ רַשִּׁי, בְּפֵרוּשׁוֹ עַל הַפֶּסוּק הָרְבָעִי, מַצְהִיר וּמַסְבִּיר כְּבָר מִי הֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁשְּׁמוֹתָם מוּזְכָרִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה. הוּא מַתְחִיל אֶת הַסְּבָרָתוֹ בַּמִּילִים "מִן אֵינוֹן" (מִי הֵם אֵלֶּה), וּמְפַרְטֵט אֶת הַשְּׁמוֹת שֶׁנִּמְצָאוּ בַּמִּקְצֵעַ הַמְּדֻיָּק שֶׁל הָעֵדִים הַמְּחֻיָּבִים לַתְּשׁוּבָה.
רש״י על עזרא 5:4:4 ↗המשך בניית בית המקדש
״ברם. אך בשנה אחת לכורש מלך בבל צוה כורש בדבר הזה לבנות הבית:״
בקטע זה אנו רואים כיצד הנביאים חזרו לפעילות ביהודה. הַשֵּׁם שלח את חגי ועזרא כדי להעביר את המסר של הניבוי אל העם. הבנייה בבית האלוהים לא עצרה, אלא המשיכה קדימה בזכות המנהיגות הרוחנית הזו. רש"י מפרש כי כורש מלך בבל נתן פקודה מפורשת לבנות את הבית הזה. לפי פירושו, הפעולה הבניינית קיבלה תוקף ואישור רשמי מצד השלטון בבבל באותה שנה.
רש״י על עזרא 5:13:1 ↗התעוררות הבנייה והשאלות של הפוסקים
״כנמא אמרנא להום - הם דברי הבונים, או דברי הסופרים לשואלים להם מן שם לכום טעם ופירש: כאשר נאמר בספר, כן אמרנו להם מי הם״
בפרק החמישי של ספר עזרא, הנביאים חגי ועזרא מדברים אל בני יהודה ומעודדים אותם להמשיך בבניית בית המקדש. הטקסט מראה שהעבודה לא נעצרה, אלא קיבלה דחיפה רוחנית ומוחשית מאת הנביאים. בפסוק הרביעי, נוצרת שאלה לגבי זהות האנשים ששואלים את הבונים מה שמות המנהיגים. אבן עזרא מסביר שהביטוי "כנמא אמרנא להום" יכול להתפרש בשתי דרכים: או שמדובר בדברי הבונים עצמם, או שמדובר בדברי הסופרים ששואלים אותם. הוא מפרש זאת כהתאמה למה שנכתב בספר, כלומר שזו הדרך שבה התנהלו השאלות מול הבונים.
אבן עזרא על עזרא 5:4:1 ↗המשמעות של סתירה
״סתריה - ענין הרס. ובלשון חכמינו ז"ל: שדבריו סותרין דברי תורה.״
בְּפֶרֶק ה' בְּסֵפֶר עֶזְרָא, הַמִּלָּה "סותרין" מְשׁוּלֶבֶת בְּהַקְשֶׁר שֶׁל הַרְס הַבַּיִת. הַמְּפַרֵשׁ אֶבֶן עֶזְרָא מְסַבֵּר עַל הַמִּלָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּעֶזְרָא חָמֵשׁ, אֲשֶׁר מְצַיֵּן שֶׁהַמִּלִּים הַכְּתוּבוֹת כְּבָר מְצַיְּנוֹת עַצְמָן עַל הַהֶרֶס. הַמְּפַרֵשׁ מַסְבֵּר כְּבָר בְּמִשְׁאָה פְּשׁוּטָה שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא עִנְיַן הַרְס. הוּא מְצַטֵּט אֶת בִּלְשׁוֹן חַכְמֵנוּ זִכְרוֹנָם לְבֹרֶךְ, שֶׁכְּשֶׁמִּלָּה סוֹתֶרֶת מִלָּה, הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁדְּבָרִים אֵינָם מַתְאִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, וּבְמִקְרֶה זֶה הַכַּוָּנָה הִיא עַל הַרְס הַבַּיִת.
אבן עזרא על עזרא 5:12:1 ↗