אויבי יהודה ובנימין שמעו שהגלים בונים את בית המקדש לה' אלוהי ישראל.
וַֽיִּשְׁמְע֔וּ צָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן כִּֽי־בְנֵ֤י הַגּוֹלָה֙ בּוֹנִ֣ים הֵיכָ֔ל לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃עזרא · פרק ד׳
התנגדות לבניית בית המקדש וירושלים
היריבות עם בני הארץ, מכתבי התלונות למלך פרס ועצירת הבנייה.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
עזרא ד׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
התנגדות בני הארץ לבניית בית המקדש
הם ניגשו לזרבבל ולראשי המשפחות ואמרו להם: "נבנה איתכם, כי אנחנו מחפשים את אלוהיכם בדיוק כמוכם, ואנחנו מקריבים לו מאז ימי אסר חדון מלך אשור שהעלה אותנו לכאן."
וַיִּגְּשׁ֨וּ אֶל־זְרֻבָּבֶ֜ל וְאֶל־רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת וַיֹּאמְר֤וּ לָהֶם֙ נִבְנֶ֣ה עִמָּכֶ֔ם כִּ֣י כָכֶ֔ם נִדְר֖וֹשׁ לֵֽאלֹהֵיכֶ֑ם ולא [וְל֣וֹ ׀] אֲנַ֣חְנוּ זֹבְחִ֗ים מִימֵי֙ אֵסַ֤ר חַדֹּן֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ פֹּֽה׃זרבבל, ישוע ושאר ראשי המשפחות בישראל ענו להם: "אין לכם ואין לנו לבנות את בית אלוהינו, כי רק אנחנו לבד נבנה לה' אלוהי ישראל, כפי שציווה אותנו כורש מלך פרס."
וַיֹּאמֶר֩ לָהֶ֨ם זְרֻבָּבֶ֜ל וְיֵשׁ֗וּעַ וּשְׁאָ֨ר רָאשֵׁ֤י הָֽאָבוֹת֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־לָ֣כֶם וָלָ֔נוּ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לֵאלֹהֵ֑ינוּ כִּי֩ אֲנַ֨חְנוּ יַ֜חַד נִבְנֶ֗ה לַֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔נוּ הַמֶּ֖לֶךְ כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס׃ואז תושבי הארץ התיכונים ניסו להחליש את ידי בני יהודה ולהפחיד אותם כדי שלא יבנו.
וַיְהִי֙ עַם־הָאָ֔רֶץ מְרַפִּ֖ים יְדֵ֣י עַם־יְהוּדָ֑ה ומבלהים [וּֽמְבַהֲלִ֥ים] אוֹתָ֖ם לִבְנֽוֹת׃התנגדות בני אמוריה לבניין ירושלים
הם מינו יועצים כדי להכשיל את תוכניתם, לאורך כל ימי כור מלך פרס ועד למלכות דריווש מלך פרס.
וְסֹכְרִ֧ים עֲלֵיהֶ֛ם יוֹעֲצִ֖ים לְהָפֵ֣ר עֲצָתָ֑ם כָּל־יְמֵ֗י כּ֚וֹרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס וְעַד־מַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס׃בתחילת מלכותו של אחשוורוש, כתבו תלונה נגד יושבי יהודה וירושלים.
וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ (ס)בימי ארתחששתא כתב בשלום מיתרדת טבאל ושאר בני כנו של ארתחששתא מלך פרס. הדברים נכתבו בארמית ותורגמו לארמית.
וּבִימֵ֣י אַרְתַּחְשַׁ֗שְׂתָּא כָּתַ֨ב בִּשְׁלָ֜ם מִתְרְדָ֤ת טָֽבְאֵל֙ וּשְׁאָ֣ר כנותו [כְּנָוֺתָ֔יו] עַל־ארתחששתא [אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּ] מֶ֣לֶךְ פָּרָ֑ס וּכְתָב֙ הַֽנִּשְׁתְּוָ֔ן כָּת֥וּב אֲרָמִ֖ית וּמְתֻרְגָּ֥ם אֲרָמִֽית׃ (פ)על המילים
ארתחששתא הוא השם המקביל לארתחששתא המופיע בטקסט.
רחום, בעל טעם ושימשאי הסופר כתבו מכתב חדש נגד ירושלים עבור ארתחששתא המלך, בדיוק כמות זה.
רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א כְּתַ֛בוּ אִגְּרָ֥ה חֲדָ֖ה עַל־יְרוּשְׁלֶ֑ם לְאַרְתַּחְשַׁ֥שְׂתְּא מַלְכָּ֖א כְּנֵֽמָא׃מכתב התלונות למלך
הם כתבו מכתב למלך ארתחששתא ובו רשימה של פקידים, סופרים, ושרים, וכן רשימה של שרים בבבליה ובשושן, שהיו צעירים.
אֱדַ֜יִן רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָ֖ר כְּנָוָתְה֑וֹן דִּ֠ינָיֵא וַאֲפַרְסַתְכָיֵ֞א טַרְפְּלָיֵ֣א אֲפָֽרְסָיֵ֗א ארכוי [אַרְכְּוָיֵ֤א] בָבְלָיֵא֙ שֽׁוּשַׁנְכָיֵ֔א דהוא [דֶּהָיֵ֖א] עֵלְמָיֵֽא׃על המילים
הטקסט בארמית; המילה ארכויֵא פירושה שרים או פקידים בכירים.
ושאר העמים שהגיעו עם הספר הגדול והחשוב, חזקו את המצב בעיר שמריינים, וכן שאר העמים מעבר לנהר וכן ענתיים.
וּשְׁאָ֣ר אֻמַּיָּ֗א דִּ֤י הַגְלִי֙ אָסְנַפַּר֙ רַבָּ֣א וְיַקִּירָ֔א וְהוֹתֵ֣ב הִמּ֔וֹ בְּקִרְיָ֖ה דִּ֣י שָׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֥ר עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃זהו תוכן המכתב ששלחו אל המלך ארתחששתא, עבדיך, מעבר לנהר וכן ענתיים.
דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדָ֛יךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃ (פ)הם רצו שהמלך ידע שהיה קשה לנו, כי היהודים שעלו מידיכם לירושלים, בנו עיר מרד וסוערת, ובנו בתים ושורות, וכל הדברים השונים הגיעו למצב של קושי רב.
יְדִ֙יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֣י יְהוּדָיֵ֗א דִּ֤י סְלִ֙קוּ֙ מִן־לְוָתָ֔ךְ עֲלֶ֥ינָא אֲת֖וֹ לִירוּשְׁלֶ֑ם קִרְיְתָ֨א מָֽרָדְתָּ֤א ובאישתא [וּבִֽישְׁתָּא֙] בָּנַ֔יִן ושורי [וְשׁוּרַיָּ֣א] אשכללו [שַׁכְלִ֔ילוּ] וְאֻשַּׁיָּ֖א יַחִֽיטוּ׃התנגדות בני עמים השכנים לבניית ירושלים
עכשיו אני יודע שהמלך לא ייתן לכם לבנות את העיר שלכם ואת החומות שלה, כי אם תבנו אותה, הם יטלימו עליכם מסים וזה יגרום למלכים להרוס אתכם.
כְּעַ֗ן יְדִ֙יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן מִנְדָּֽה־בְל֤וֹ וַהֲלָךְ֙ לָ֣א יִנְתְּנ֔וּן וְאַפְּתֹ֥ם מַלְכִ֖ים תְּהַנְזִֽק׃עכשיו כל מה שקשור למקדש וכל כבוד המלך לא תמיד נמצא תחת שליטתנו, ולכן שלחתי לך הודעה כדי להודיע זאת למלך.
כְּעַ֗ן כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־מְלַ֤ח הֵֽיכְלָא֙ מְלַ֔חְנָא וְעַרְוַ֣ת מַלְכָּ֔א לָ֥א אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא לְמֶֽחֱזֵ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה שְׁלַ֖חְנָא וְהוֹדַ֥עְנָא לְמַלְכָּֽא׃על המילים
הטקסט בארמית; המילה "מלח" מציינת כאן את הקשר למקדש או למעמדו.
כי ייתכן שהחוב למנהלי הרישומים של אבותיך ייבדק, ואם תמצא בכתבי המנהלים שהעיר שלכם היא עיר מרדנית שגורמת למלכים להרוס ולגבות מסים, ושהתפרענו בתוכה מאז ימי קדם, אז העיר שלכם היא הרוסה.
דִּ֡י יְבַקַּר֩ בִּֽסְפַר־דָּכְרָ֨נַיָּ֜א דִּ֣י אֲבָהָתָ֗ךְ וּ֠תְהַשְׁכַּח בִּסְפַ֣ר דָּכְרָנַיָּא֮ וְתִנְדַּע֒ דִּי֩ קִרְיְתָ֨א דָ֜ךְ קִרְיָ֣א מָֽרָדָ֗א וּֽמְהַנְזְקַ֤ת מַלְכִין֙ וּמְדִנָ֔ן וְאֶשְׁתַּדּוּר֙ עָבְדִ֣ין בְּגַוַּ֔הּ מִן־יוֹמָ֖ת עָלְמָ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה קִרְיְתָ֥א דָ֖ךְ הָֽחָרְבַֽת׃אנחנו מעדכנים את המלך שהעיר שלכם תבנה ושחומותיה יוקמו, אבל בגלל הדבר הזה, מעבר לנהר, זה לא יגיע אליך.
מְהוֹדְעִ֤ין אֲנַ֙חְנָה֙ לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן לָקֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה חֲלָק֙ בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔א לָ֥א אִיתַ֖י לָֽךְ׃ (פ)מכתב המלך אל רחום
המלך שלח את רחום, בעל טעם, ואת שמשאי הסופר, יחד עם שאר פקידיו שיושבים בשמרין, ואת שאר אנשים שחצו את נהר שלם בזמן המתאים.
פִּתְגָמָ֞א שְׁלַ֣ח מַלְכָּ֗א עַל־רְח֤וּם בְּעֵל־טְעֵם֙ וְשִׁמְשַׁ֣י סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָר֙ כְּנָוָ֣תְה֔וֹן דִּ֥י יָתְבִ֖ין בְּשָֽׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֧ר עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה שְׁלָ֖ם וּכְעֶֽת׃ (ס)הדברים ששלחו אלינו, אני מפרט לפניכם.
נִשְׁתְּוָנָ֕א דִּ֥י שְׁלַחְתּ֖וּן עֲלֶ֑ינָא מְפָרַ֥שׁ קֱרִ֖י קָדָמָֽי׃ממני, שים לב, תתעכב ותשכח שהעיר הזאת מפורסמת כבר מעם קדמונים, כי המלכים שולטים בה, ומתרחשים בה מרד, עבודות כפייה וסבל.
וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ וּבַקַּ֣רוּ וְהַשְׁכַּ֔חוּ דִּ֚י קִרְיְתָ֣א דָ֔ךְ מִן־יוֹמָת֙ עָֽלְמָ֔א עַל־מַלְכִ֖ין מִֽתְנַשְּׂאָ֑ה וּמְרַ֥ד וְאֶשְׁתַּדּ֖וּר מִתְעֲבֶד־בַּֽהּ׃והמלכים החזקים הללו שולטים בירושלים ובכל מעבר לנהר, וכל מי שבוחר ללכת אליהם, נתון תחת שליטתם.
וּמַלְכִ֣ין תַּקִּיפִ֗ין הֲווֹ֙ עַל־יְר֣וּשְׁלֶ֔ם וְשַׁ֨לִּיטִ֔ין בְּכֹ֖ל עֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה וּמִדָּ֥ה בְל֛וֹ וַהֲלָ֖ךְ מִתְיְהֵ֥ב לְהֽוֹן׃עצירת בניית ירושלים
עכשיו הם החליטו לבטל את עבודת האנשים האלה, ושהעיר שלך לא תיבנה עד שיחליטו.
כְּעַן֙ שִׂ֣ימוּ טְּעֵ֔ם לְבַטָּלָ֖א גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֑ךְ וְקִרְיְתָ֥א דָךְ֙ לָ֣א תִתְבְּנֵ֔א עַד־מִנִּ֖י טַעְמָ֥א יִתְּשָֽׂם׃והם הזהירו שיהיו רצונים לעשות כך, כדי שלא תעלה טענה נגד המלכים.
וּזְהִירִ֥ין הֱו֛וֹ שָׁל֖וּ לְמֶעְבַּ֣ד עַל־דְּנָ֑ה לְמָה֙ יִשְׂגֵּ֣א חֲבָלָ֔א לְהַנְזָקַ֖ת מַלְכִֽין׃ (ס)על המילים
הפסוק מכיל ארמית: 'למעבד על דנה' (לעשות על כך), 'למה יסגא חבלא להנזקת מלכין' (מדוע ייתן עילה לנזק למלכים).
אז מפקד המנהל של ארתחששת המלך, פרשגן, דיבר בפני חסידי המלך וסופריו, והם הלכו בבהלה לירושלים על היהודים, וביטלו את העבודה בכוח ובעוצמה.
אֱדַ֗יִן מִן־דִּ֞י פַּרְשֶׁ֤גֶן נִשְׁתְּוָנָא֙ דִּ֚י ארתחששתא [אַרְתַּחְשַׁ֣שְׂתְּ] מַלְכָּ֔א קֱרִ֧י קֳדָם־רְח֛וּם וְשִׁמְשַׁ֥י סָפְרָ֖א וּכְנָוָתְה֑וֹן אֲזַ֨לוּ בִבְהִיל֤וּ לִירֽוּשְׁלֶם֙ עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א וּבַטִּ֥לוּ הִמּ֖וֹ בְּאֶדְרָ֥ע וְחָֽיִל׃ (ס)אז בטלה העבודה של בית האלוהים שירושלים, והיא נשארה בטלה עד שנת תרתי למלכות דריווש המלך מפרס.
בֵּאדַ֗יִן בְּטֵלַת֙ עֲבִידַ֣ת בֵּית־אֱלָהָ֔א דִּ֖י בִּירוּשְׁלֶ֑ם וַהֲוָת֙ בָּֽטְלָ֔א עַ֚ד שְׁנַ֣ת תַּרְתֵּ֔ין לְמַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
התנגדות בני הארץ לבניית בית המקדש
וַֽיִּשְׁמְע֔וּ צָרֵ֥י יְהוּדָ֖ה וּבִנְיָמִ֑ן כִּֽי־בְנֵ֤י הַגּוֹלָה֙ בּוֹנִ֣ים הֵיכָ֔ל לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
וַיִּגְּשׁ֨וּ אֶל־זְרֻבָּבֶ֜ל וְאֶל־רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת וַיֹּאמְר֤וּ לָהֶם֙ נִבְנֶ֣ה עִמָּכֶ֔ם כִּ֣י כָכֶ֔ם נִדְר֖וֹשׁ לֵֽאלֹהֵיכֶ֑ם ולא [וְל֣וֹ ׀] אֲנַ֣חְנוּ זֹבְחִ֗ים מִימֵי֙ אֵסַ֤ר חַדֹּן֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ פֹּֽה׃
וַיֹּאמֶר֩ לָהֶ֨ם זְרֻבָּבֶ֜ל וְיֵשׁ֗וּעַ וּשְׁאָ֨ר רָאשֵׁ֤י הָֽאָבוֹת֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל לֹֽא־לָ֣כֶם וָלָ֔נוּ לִבְנ֥וֹת בַּ֖יִת לֵאלֹהֵ֑ינוּ כִּי֩ אֲנַ֨חְנוּ יַ֜חַד נִבְנֶ֗ה לַֽיהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כַּאֲשֶׁ֣ר צִוָּ֔נוּ הַמֶּ֖לֶךְ כּ֥וֹרֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס׃
וַיְהִי֙ עַם־הָאָ֔רֶץ מְרַפִּ֖ים יְדֵ֣י עַם־יְהוּדָ֑ה ומבלהים [וּֽמְבַהֲלִ֥ים] אוֹתָ֖ם לִבְנֽוֹת׃
התנגדות בני אמוריה לבניין ירושלים
וְסֹכְרִ֧ים עֲלֵיהֶ֛ם יוֹעֲצִ֖ים לְהָפֵ֣ר עֲצָתָ֑ם כָּל־יְמֵ֗י כּ֚וֹרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס וְעַד־מַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס׃
וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃ (ס)
וּבִימֵ֣י אַרְתַּחְשַׁ֗שְׂתָּא כָּתַ֨ב בִּשְׁלָ֜ם מִתְרְדָ֤ת טָֽבְאֵל֙ וּשְׁאָ֣ר כנותו [כְּנָוֺתָ֔יו] עַל־ארתחששתא [אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּ] מֶ֣לֶךְ פָּרָ֑ס וּכְתָב֙ הַֽנִּשְׁתְּוָ֔ן כָּת֥וּב אֲרָמִ֖ית וּמְתֻרְגָּ֥ם אֲרָמִֽית׃ (פ)
רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א כְּתַ֛בוּ אִגְּרָ֥ה חֲדָ֖ה עַל־יְרוּשְׁלֶ֑ם לְאַרְתַּחְשַׁ֥שְׂתְּא מַלְכָּ֖א כְּנֵֽמָא׃
מכתב התלונות למלך
אֱדַ֜יִן רְח֣וּם בְּעֵל־טְעֵ֗ם וְשִׁמְשַׁי֙ סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָ֖ר כְּנָוָתְה֑וֹן דִּ֠ינָיֵא וַאֲפַרְסַתְכָיֵ֞א טַרְפְּלָיֵ֣א אֲפָֽרְסָיֵ֗א ארכוי [אַרְכְּוָיֵ֤א] בָבְלָיֵא֙ שֽׁוּשַׁנְכָיֵ֔א דהוא [דֶּהָיֵ֖א] עֵלְמָיֵֽא׃
וּשְׁאָ֣ר אֻמַּיָּ֗א דִּ֤י הַגְלִי֙ אָסְנַפַּר֙ רַבָּ֣א וְיַקִּירָ֔א וְהוֹתֵ֣ב הִמּ֔וֹ בְּקִרְיָ֖ה דִּ֣י שָׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֥ר עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃
דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א עַבְדָ֛יךְ אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃ (פ)
יְדִ֙יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֣י יְהוּדָיֵ֗א דִּ֤י סְלִ֙קוּ֙ מִן־לְוָתָ֔ךְ עֲלֶ֥ינָא אֲת֖וֹ לִירוּשְׁלֶ֑ם קִרְיְתָ֨א מָֽרָדְתָּ֤א ובאישתא [וּבִֽישְׁתָּא֙] בָּנַ֔יִן ושורי [וְשׁוּרַיָּ֣א] אשכללו [שַׁכְלִ֔ילוּ] וְאֻשַּׁיָּ֖א יַחִֽיטוּ׃
התנגדות בני עמים השכנים לבניית ירושלים
כְּעַ֗ן יְדִ֙יעַ֙ לֶהֱוֵ֣א לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן מִנְדָּֽה־בְל֤וֹ וַהֲלָךְ֙ לָ֣א יִנְתְּנ֔וּן וְאַפְּתֹ֥ם מַלְכִ֖ים תְּהַנְזִֽק׃
כְּעַ֗ן כָּל־קֳבֵל֙ דִּֽי־מְלַ֤ח הֵֽיכְלָא֙ מְלַ֔חְנָא וְעַרְוַ֣ת מַלְכָּ֔א לָ֥א אֲֽרִֽיךְ לַ֖נָא לְמֶֽחֱזֵ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה שְׁלַ֖חְנָא וְהוֹדַ֥עְנָא לְמַלְכָּֽא׃
דִּ֡י יְבַקַּר֩ בִּֽסְפַר־דָּכְרָ֨נַיָּ֜א דִּ֣י אֲבָהָתָ֗ךְ וּ֠תְהַשְׁכַּח בִּסְפַ֣ר דָּכְרָנַיָּא֮ וְתִנְדַּע֒ דִּי֩ קִרְיְתָ֨א דָ֜ךְ קִרְיָ֣א מָֽרָדָ֗א וּֽמְהַנְזְקַ֤ת מַלְכִין֙ וּמְדִנָ֔ן וְאֶשְׁתַּדּוּר֙ עָבְדִ֣ין בְּגַוַּ֔הּ מִן־יוֹמָ֖ת עָלְמָ֑א עַ֨ל־דְּנָ֔ה קִרְיְתָ֥א דָ֖ךְ הָֽחָרְבַֽת׃
מְהוֹדְעִ֤ין אֲנַ֙חְנָה֙ לְמַלְכָּ֔א דִּ֠י הֵ֣ן קִרְיְתָ֥א דָךְ֙ תִּתְבְּנֵ֔א וְשׁוּרַיָּ֖ה יִֽשְׁתַּכְלְל֑וּן לָקֳבֵ֣ל דְּנָ֔ה חֲלָק֙ בַּעֲבַ֣ר נַהֲרָ֔א לָ֥א אִיתַ֖י לָֽךְ׃ (פ)
מכתב המלך אל רחום
פִּתְגָמָ֞א שְׁלַ֣ח מַלְכָּ֗א עַל־רְח֤וּם בְּעֵל־טְעֵם֙ וְשִׁמְשַׁ֣י סָֽפְרָ֔א וּשְׁאָר֙ כְּנָוָ֣תְה֔וֹן דִּ֥י יָתְבִ֖ין בְּשָֽׁמְרָ֑יִן וּשְׁאָ֧ר עֲבַֽר־נַהֲרָ֛ה שְׁלָ֖ם וּכְעֶֽת׃ (ס)
נִשְׁתְּוָנָ֕א דִּ֥י שְׁלַחְתּ֖וּן עֲלֶ֑ינָא מְפָרַ֥שׁ קֱרִ֖י קָדָמָֽי׃
וּמִנִּי֮ שִׂ֣ים טְעֵם֒ וּבַקַּ֣רוּ וְהַשְׁכַּ֔חוּ דִּ֚י קִרְיְתָ֣א דָ֔ךְ מִן־יוֹמָת֙ עָֽלְמָ֔א עַל־מַלְכִ֖ין מִֽתְנַשְּׂאָ֑ה וּמְרַ֥ד וְאֶשְׁתַּדּ֖וּר מִתְעֲבֶד־בַּֽהּ׃
וּמַלְכִ֣ין תַּקִּיפִ֗ין הֲווֹ֙ עַל־יְר֣וּשְׁלֶ֔ם וְשַׁ֨לִּיטִ֔ין בְּכֹ֖ל עֲבַ֣ר נַהֲרָ֑ה וּמִדָּ֥ה בְל֛וֹ וַהֲלָ֖ךְ מִתְיְהֵ֥ב לְהֽוֹן׃
עצירת בניית ירושלים
כְּעַן֙ שִׂ֣ימוּ טְּעֵ֔ם לְבַטָּלָ֖א גֻּבְרַיָּ֣א אִלֵּ֑ךְ וְקִרְיְתָ֥א דָךְ֙ לָ֣א תִתְבְּנֵ֔א עַד־מִנִּ֖י טַעְמָ֥א יִתְּשָֽׂם׃
וּזְהִירִ֥ין הֱו֛וֹ שָׁל֖וּ לְמֶעְבַּ֣ד עַל־דְּנָ֑ה לְמָה֙ יִשְׂגֵּ֣א חֲבָלָ֔א לְהַנְזָקַ֖ת מַלְכִֽין׃ (ס)
אֱדַ֗יִן מִן־דִּ֞י פַּרְשֶׁ֤גֶן נִשְׁתְּוָנָא֙ דִּ֚י ארתחששתא [אַרְתַּחְשַׁ֣שְׂתְּ] מַלְכָּ֔א קֱרִ֧י קֳדָם־רְח֛וּם וְשִׁמְשַׁ֥י סָפְרָ֖א וּכְנָוָתְה֑וֹן אֲזַ֨לוּ בִבְהִיל֤וּ לִירֽוּשְׁלֶם֙ עַל־יְה֣וּדָיֵ֔א וּבַטִּ֥לוּ הִמּ֖וֹ בְּאֶדְרָ֥ע וְחָֽיִל׃ (ס)
בֵּאדַ֗יִן בְּטֵלַת֙ עֲבִידַ֣ת בֵּית־אֱלָהָ֔א דִּ֖י בִּירוּשְׁלֶ֑ם וַהֲוָת֙ בָּֽטְלָ֔א עַ֚ד שְׁנַ֣ת תַּרְתֵּ֔ין לְמַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק מתאר את המאבק של השבטים החוזרים בבניית המזבח והבית, ואת הניסיונות להפסיק את בניין ירושלים באמצעות תלונות למלך.
התנגדות בני הארץ לבניית בית המקדש
הפסוקים מתארים את הניסיון של אויבי יהודה ובנימין להתערב בבניית בית המקדש תחת הבטחה לשיתוף פעולה דתי. ראשי העם דחו את ההצעה וביקשו להמשיך בבנייה לבדם לפי ציווי כורש. כתוצאה מכך, תושבי הארץ החלו להקשות ולהפחיד את היהודים בתהליך הבנייה.
התנגדות בני אמוריה לבניין ירושלים
הפסוקים מתארים את המאמצים המתמשכים של אויבי יהודה להפר את בניית בית המקדש. התוכניות והתלונות נכתבו במהלך תקופות שונות של שלטון פרסי, החל מכור, דרך דריווש ואחשוורוש, ועד לתקופת ארתחששתא. המסמכים הללו נכתבו ונתרגמו בשפה הארמית.
מכתב התלונות למלך
מכתב התנגדות של עמי השכנים למלך ארתחששתא. המכתב מפרט רשימת פקידים ומוודא שהמלך ידע על בניית העיר ירושלים והקושי שנוצר בעקבות מעשי היהודים.
התנגדות בני עמים השכנים לבניית ירושלים
מכתב שנשלח למלך אכסרסו מזהיר מפני בניית ירושלים. הכותב טוען כי בניית העיר והחומות תוביל למסים גבוהים ולהרס על ידי מלכים, וכן מעלה חשש כי בדיקת רשימות עתיקות תחשוף את העיר כמרדנית ופורעת.
מכתב המלך אל רחום
המלך שולח שליחים, ובהם הסופר שמשאי, עם הודעה המפרטת את מצב העיר ירושלים. המכתב מתאר את ירושלים כעיר המוכרת ממלחמות עבר, וכן מדגיש כי מלכים חזקים שולטים בה וכל המגיעים אליהם כפופים לשלטונם.
עצירת בניית ירושלים
האויבים מחליטים למנוע את בניית העיר וירושלים נותרת ללא בנייה. מפקד המלך ארתחששת מוסר למנהליו את המכתב, והם פועלים בכוח כדי להפסיק את עבודת בית האלוהים. הבנייה נמשכה בבטלה שנים רבות עד ימי דריווש המלך.
הבנייה בבית המקדש נעצרה בעקבות המכתב שנשלח למלך ארתחשסתא.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התנגדות בני עמון וצורי יהודה
״דבר אחר אשיב נקם לצרי אלו כותיים שנאמר (עזרא ד א) וישמעו צרי יהודה ובנימן.״
הספרי, אחד מפרשני התורה המוקדמים, מתמקד בפסוק הראשון בפרק רביעי בספר עזרא. הוא מציין כי אויבי העם שמעו על בניית בית המקדש. לפי הסבר זה, השמועה על העבודה המקית הגיעה לאוזניהם של אויבי יהודה ובני עמון. המטרה של הידיעה הזו הייתה להציע שהשם ינקם בצרי ישראל. הסבר זה מבוסס על הבנת המקרה כאיום ישיר על המפעל הדתי. הספרי משתמש בטקסט המקראי כדי להראות כיצד הידיעה על הבנייה עוררה תגובה מצד הקבוצות השונות. הפירוש מתמקד בהשלכות של השמועה על המצב הפוליטי והביטחוני של העם החוזר לציון.
ספרי דברים של״א:ג׳ ↗הקשר בין שמות המלכים למילה סנהריב
״סַנְחֵרִיב, דִּכְתִיב בֵּיהּ: תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר, פִּלְנְאֶסֶר, שַׁלְמַנְאֶסֶר, פּוֹל, סַרְגוֹן, אׇסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא. וְהָאִיכָּא ״סַנְחֵרִיב״? שֶׁסִּיחָתוֹ רִיב. דָּבָר אַחֵר: שֶׁסָּח וְנִיחֵר דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה.״
בַּמִּקְרָא מוּזְכָרִים שְׁמוֹת הַמְּלָכִים תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר, פִּלְנְאֶסֶר, שַׁלְמַנְאֶסֶר, פּוֹל, סַרְגוֹן, אָסְנַפַּר רַבָּא וְיַקִּירָא. הַמְּפרִישׁ בַּגְּמָרָה (סַנְחֵדְרִין צַ"ד א:י"ב) מְנַסֶּה לִמְצֹא קֶשֶׁר בֵּין שֵׁם הַמֶּלֶךְ סַנְחֵרִיב לְבֵין רְצִיפַת הַשְּׁמוֹת הַנֶּעְלִים. הוּא מַסְבִּיר כִּי הַמִּשְׁתַּמֶּשׁ בַּמִּשְׁאָה שֶׁסִּיחָתוֹ הִיא רִיב, כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת הַשֵּׁם לְמַעֲשֵׂי הַמִּלְחָמָה וְהַמְּרִיבָה. בְּנוֹסַף, הַגְּמָרָה מְצִיעָה פֵּרוּשׁ אַחֵר לַשֵּׁם, כְּשֶׁהִיא מְחַבֶּרֶת אוֹתוֹ לְמַעֲשֵׂי הַמֶּלֶךְ שֶׁסָּח וְנִיחֵר דְּבָרִים כְּלַפֵּי מַעְלָה. הַפֵּרוּשׁ הַזֶּה מְבִיא אֶת הַמַּשְׁמע הָאָרָמִי שֶׁהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר בְּגַאֲוָה וּבְגָאוֹן. כָּל זֶה הוּא רַעְיוֹן חֲזַ"ל לִנְתִיחַ אֶת הַשֵּׁמוֹת הַמְּצֻיָּים בַּטֶּקסט הַמִּקְרָאִי.
סנהדרין צ״ד א:י״ב ↗בעקבות המפרשים
התנגדות לבניית בית המקדש
״כתבו שטנה. שלא לבנות בית המקדש:״
בפרק זה אנו רואים כיצד אויבי בני ישראל מנסים לעצור את בניית בית המקדש ביהודה. קבוצה זו מציעה עזרה בבנייה, אך מטרתה האמיתית היא להפר את המלאכה. הם שולחים מכתבים שכוללים האשמות קשות וניסיונות להקשות על העבודה דרך שלטון פרס. רש"י מסביר כי המכתבים הללו הכילו שטנה מפורשת, שנועדה למנוע את בניית בית המקודש. הטקסט מתאר כיצד האויבים משתמשים בטכניקות של דיבור מכוון ודיווחים למלכים כדי ליצור מכשולים פוליטיים ומשפטיים בפני העם שחוזר מגלות.
רש״י על עזרא 4:6:2 ↗הדברים שנכתבו למלך
״נשתונא. כתב הנשתוון אשר שלחתם אלינו היה מפורש וקרוי לפני:״
הקטע מציג את המכתב ששלח המלך אכשוורוש אל עזרא. לפי רש״י, המילה "נשתונא" (או "נשתוון") בטקסט היא הכותרת או הכותרת המפורשת שבו הופיעו הדברים שנשלחו למלך. רש״י מסביר שהכותרת הייתה ברורה ומפורשת לפני שפנו אל המלך. הפרשן מתמקד בהבנת המונח המופיע בראש המכתב. הוא מבהיר שהמילה הזו שימשה כהקדמה למכתב עצמו. הגישה כאן היא לשפץ את הבנת המילה המורכבת בטקסט המקורי באמצעות הסבר פשוט של המבנה של המכתב המלכותי.
רש״י על עזרא 4:18:1 ↗מניעת בניית בית המקדש על ידי אויבי יהודה
״כתבו שטנה - מן שטן, והטעם לסטון אותם.״
בפסוק זה מתואר ניסיון של אויבי יהודה להפריע לבניית בית המקדש. המקור מציין שהם כתבו מכתב שטנה נגד העם. אבן עזרא מסביר שהשם של האויבים קשור למילה שטן, ומטרת המכתב הייתה לנסות להכשיל ולהקשות את עבודת הקודש. הפרשן מתמקד במשחק המילים בין שם האויבים לבין פעולת הסטת העם. הוא מראה כיצד השם והמעשה משתלבים כדי להמחיש את המאבק נגד בניית המקדש. ההסבר נשען על הבנת השמות במקרא ועל המניע להפרעה.
אבן עזרא על עזרא 4:6:2 ↗ההתנגדות לבניית בית המקדש
״פתגמא, על רחום - כמו אל רחום, והוא משרת במקום חמשה.״
הפרק מתאר את הניסיונות של אויבי בני ישראל למנוע את בניית בית יהוה בערים סמוכות. קבוצת בני עמון, שחיה בערב יהודה, הציעה לעזור בבנייה. הם טענו שהם עוזרים לבני ישראל לבנות את המקדש, בדיוק כפי שעשו גם בעת בניית המקדש הראשון. עם זאת, התגובה של המנהיגים הייתה חריפה ודחתה את ההצעה הזו. אבן עזרא מפרש את המילה "רחום" בקישור המצורף ככינוי לאלוהים הרחום. הוא מציין כי המילה יכולה לשמש ככינוי לאל, ומתאר תפקיד של משרת במקום מסוים. הפירוש מתמקד במשמעות הלשונית של המילה בתוך ההקשר של המקרא.
אבן עזרא על עזרא 4:17:1 ↗