כשעזרא התפלל והתוודה בבכי ובטלטלה לפני בית אלוהים, התאסף אליו קהל גדול מאוד מישראל, אנשים, נשים וילדים, כי העם בכה הרבה מאוד.
וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה׃ (ס)עזרא · פרק י׳
התשובה והברית החדשה
עזרא מוביל את העם לתשובה ולקיום הברית על ידי הפרדת הנשים הזרות, תוך רישום מפורט של כל המשתתפים בתהליך התיקון.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
עזרא י׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
התשובה והברית החדשה
שכניה בן יחיאל, מצאצית עולם, ענה לעזרא ואמר: חטאנו בפני אלוהינו כשחתנו נשים זרות מעמי הארץ, ועכשיו יש תקווה לישראל בגלל זה.
וַיַּעַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י עולם [עֵילָם֙] וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֙חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נָכְרִיּ֖וֹת מֵעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֛ה יֵשׁ־מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל־זֹֽאת׃על המילים
עולם (עֵילָם) - הכוונה למשפחת עִילָם או למקור רחוק.
ועכשיו נכרת ברית עם אלוהינו להוציא את כל הנשים ואת הילדים שנולדו מהן, לפי עצת האדון והיראים למצוות אלוהינו, וכה יהיה לפי התורה.
וְעַתָּ֣ה נִֽכְרָת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵינוּ לְהוֹצִ֨יא כָל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה׃קום, כי הדבר עליך, ואנחנו איתך; חזק ועשה.
ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַעֲשֵֽׂה׃ (פ)התאספות הגולה וקבלת ההחלטה
עזרא קם והשביע את שרי הכהנים והלוויים ואת כל ישראל לעשות את הדבר הזה, והם השביעו.
וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֡א וַיַּשְׁבַּ֣ע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֛וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה וַיִּשָּׁבֵֽעוּ׃עזרא קם מול בית האלוהים והלך אל משכבו של יהויכין בן אלישיב. הוא הלך לשם ולא אכל לחם ולא שתה מים, כי הוא התאבל על חטא הגלות.
וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה׃ (ס)הודיעו קול ביהודה ובירושלים לכל בני הגלות להתאסף בירושלים.
וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֜וֹל בִּיהוּדָ֣ה וִירֽוּשָׁלִַ֗ם לְכֹל֙ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה לְהִקָּבֵ֖ץ יְרוּשָׁלִָֽם׃כל מי שלא יבוא תוך שלושה ימים לפי עצת השרים והזקנים, כל רכושו יופקד ויהיה מופרש מקהל הגלות.
וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּעֲצַ֤ת הַשָּׂרִים֙ וְהַזְּקֵנִ֔ים יָחֳרַ֖ם כָּל־רְכוּשׁ֑וֹ וְה֥וּא יִבָּדֵ֖ל מִקְּהַ֥ל הַגּוֹלָֽה׃ (ס)התכנסות העם והחלטה על תשובה
כל אנשי יהודה ובנימין התאספו בירושלים לשלושה ימים, בעשרים בחדש התשיעי. כל העם ישב ברחוב בית האלוהים, כשהם רועדים מהדברים ומהגשמים.
וַיִּקָּבְצ֣וּ כָל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן ׀ יְרוּשָׁלִַ֜ם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ וַיֵּשְׁב֣וּ כָל־הָעָ֗ם בִּרְחוֹב֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים מַרְעִידִ֥ים עַל־הַדָּבָ֖ר וּמֵהַגְּשָׁמִֽים׃ (פ)עזרא הכהן קם ואמר להם: עשיתם מעשה רע כשנתתם לנשים זרות, והוספתם על אשמת ישראל.
וַיָּ֨קָם עֶזְרָ֤א הַכֹּהֵן֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַתֶּ֣ם מְעַלְתֶּ֔ם וַתֹּשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת לְהוֹסִ֖יף עַל־אַשְׁמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃ועכשיו, תנו הודיה לאלוהי אבותיכם, עשו את רצונו, והיפרדו מעמי הארץ ומהנשים הזרות.
וְעַתָּ֗ה תְּנ֥וּ תוֹדָ֛ה לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם וַעֲשׂ֣וּ רְצוֹנ֑וֹ וְהִבָּֽדְלוּ֙ מֵעַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ וּמִן־הַנָּשִׁ֖ים הַנָּכְרִיּֽוֹת׃כל הקהל ענה בקול גדול: כן, כדבריך עלינו לעשות.
וַיַּֽעְנ֧וּ כָֽל־הַקָּהָ֛ל וַיֹּאמְר֖וּ ק֣וֹל גָּד֑וֹל כֵּ֛ן כדבריך [כִּדְבָרְךָ֥] עָלֵ֖ינוּ לַעֲשֽׂוֹת׃החלטת הקהל לתיקון הברית
אבל העם גדול והזמן הוא עונת הגשמים, ואין כוח לעמוד בחוץ, והעבודה לא ליום אחד ולא לשניים, כי הרבנו בעוונות בזה.
אֲבָ֞ל הָעָ֥ם רָב֙ וְהָעֵ֣ת גְּשָׁמִ֔ים וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמ֣וֹד בַּח֑וּץ וְהַמְּלָאכָ֗ה לֹֽא־לְי֤וֹם אֶחָד֙ וְלֹ֣א לִשְׁנַ֔יִם כִּֽי־הִרְבִּ֥ינוּ לִפְשֹׁ֖עַ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃שרינו יעמדו בפני כל הקהל, וכל מי שבערינו שהשאיר נשים זרות יבוא בזמנים שנקבעו, יחד עם זקני כל עיר ושופטיה, כדי להרחיק את חרון אפ אלוהינו מאיתנו מהעניין הזה.
יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א שָׂ֠רֵינוּ לְֽכָל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַהֹשִׁ֞יב נָשִׁ֤ים נָכְרִיּוֹת֙ יָבֹא֙ לְעִתִּ֣ים מְזֻמָּנִ֔ים וְעִמָּהֶ֛ם זִקְנֵי־עִ֥יר וָעִ֖יר וְשֹׁפְטֶ֑יהָ עַ֠ד לְהָשִׁ֞יב חֲר֤וֹן אַף־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד לַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ (פ)רק יונתן בן עשהאל ויחזקאל בן תקווה עמדו על זה, ועזר להם גם משולם ושבתי הלויים.
אַ֣ךְ יוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָמְד֣וּ עַל־זֹ֑את וּמְשֻׁלָּ֛ם וְשַׁבְּתַ֥י הַלֵּוִ֖י עֲזָרֻֽם׃ובני הגולה עשו כך, ועזרא הכהן והאנשים ראשי האבות למשפחותיהם נפרדו לפי שמותיהם, וכולם ישבו ביום אחד בחודש עשירי, בימי דריווש.
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּשְׁב֗וּ בְּי֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י לְדַרְי֖וֹשׁ הַדָּבָֽר׃רשימת הכהנים שחטאו
כל הגברים שהביאו נשים זרות סיימו את העניין ביום הראשון של החודש הראשון.
וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃ (פ)מבין בני הכהנים שהביאו נשים זרות נמצאו בני ישוע בן יואצדק, אחי מעשיה, אליעזר, יריב וגדליה.
וַיִּמָּצֵא֙ מִבְּנֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת מִבְּנֵ֨י יֵשׁ֤וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָק֙ וְאֶחָ֔יו מַֽעֲשֵׂיָה֙ וֶֽאֱלִיעֶ֔זֶר וְיָרִ֖יב וּגְדַלְיָֽה׃הם שמו את ידם להוציא את נשותיהם, והם היו אשמים כמו בעלי צאן על אשמתם.
וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃ (ס)על המילים
הדימוי לאשמת בעלי צאן על אשמתם מופיע במקור.
ומבין בני אִמֵּר, חנני וזבדיה.
וּמִבְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר חֲנָ֖נִי וּזְבַדְיָֽה׃ (ס)רשימת השבטים והתפקידים
ומבני חרים: מעשיה, אליה, שמעיה, יחיאל ועוזיה.
וּמִבְּנֵ֖י חָרִ֑ם מַעֲשֵׂיָ֤ה וְאֵֽלִיָּה֙ וּֽשְׁמַֽעְיָ֔ה וִיחִיאֵ֖ל וְעֻזִיָּֽה׃ומבני פשחור: אליועיני, מעשיה, ישמעאל, נתנאל, יזבד ואלעשה.
וּמִבְּנֵ֖י פַּשְׁח֑וּר אֶלְיוֹעֵינַ֤י מַֽעֲשֵׂיָה֙ יִשְׁמָעֵ֣אל נְתַנְאֵ֔ל יוֹזָבָ֖ד וְאֶלְעָשָֽׂה׃ (ס)ומתוך הלוויים: יזבד, שמעי, קליה, קליטה, פתחיה, יהודה ואליעזר.
וּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם יוֹזָבָ֣ד וְשִׁמְעִ֗י וְקֵֽלָיָה֙ ה֣וּא קְלִיטָ֔א פְּתַֽחְיָ֥ה יְהוּדָ֖ה וֶאֱלִיעֶֽזֶר׃ (ס)ומבין המשרתים: אלישיב, ומן השומרים: שלום, טלם ואורי.
וּמִן־הַמְשֹׁרְרִ֖ים אֶלְיָשִׁ֑יב וּמִן־הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים שַׁלֻּ֥ם וָטֶ֖לֶם וְאוּרִֽי׃ (ס)רשימת השבטים שהצטרפו לקהילה
ומבני ישראל, מצאצאיו של פרעש: רמיה, ויזיה, מלכי יה, מימין, אלעזר, מלכי ובניה.
וּמִֽיִּשְׂרָאֵ֑ל מִבְּנֵ֣י פַרְעֹ֡שׁ רַ֠מְיָה וְיִזִּיָּ֤ה וּמַלְכִּיָּה֙ וּמִיָּמִ֣ן וְאֶלְעָזָ֔ר וּמַלְכִּיָּ֖ה וּבְנָיָֽה׃ (ס)ומבני עילם: מתניה, זכריה, יחיאל, עבדי, ירמות ואליה.
וּמִבְּנֵ֖י עֵילָ֑ם מַתַּנְיָ֤ה זְכַרְיָה֙ וִיחִיאֵ֣ל וְעַבְדִּ֔י וִירֵמ֖וֹת וְאֵלִיָּֽה׃ (ס)ומבני זאתו: אליועןי, אלישיב, מתניה, ירמות, זבדי ועזיזא.
וּמִבְּנֵ֖י זַתּ֑וּא אֶלְיוֹעֵנַ֤י אֶלְיָשִׁיב֙ מַתַּנְיָ֣ה וִֽירֵמ֔וֹת וְזָבָ֖ד וַעֲזִיזָֽא׃ (ס)ומבני בבאי: יהונתן, חנניה, זבאי ועתלאי.
וּמִבְּנֵ֖י בֵּבָ֑י יְהוֹחָנָ֥ן חֲנַנְיָ֖ה זַבַּ֥י עַתְלָֽי׃ (ס)רשימת השבטים והמשפחות המצטרפים לברית
ומבני בני, משולם, מלוך, ועדיה, יחזור ויבקש את רמות.
וּמִבְּנֵ֖י בָּנִ֑י מְשֻׁלָּ֤ם מַלּוּךְ֙ וַעֲדָיָ֔ה יָשׁ֖וּב וּשְׁאָ֥ל ירמות [וְרָמֽוֹת׃] (ס)ומבני פחת מואב, עדנא, וכלל, בנייה, מעשיה, מתניה, בצלאל, ובני, ומנשה.
וּמִבְּנֵ֛י פַּחַ֥ת מוֹאָ֖ב עַדְנָ֣א וּכְלָ֑ל בְּנָיָ֤ה מַעֲשֵׂיָה֙ מַתַּנְיָ֣ה בְצַלְאֵ֔ל וּבִנּ֖וּי וּמְנַשֶּֽׁה׃ (ס)ומבני חרים, אליעזר, ישיה, מלכיה, שמעיה, שמעון.
וּבְנֵ֖י חָרִ֑ם אֱלִיעֶ֧זֶר יִשִּׁיָּ֛ה מַלְכִּיָּ֖ה שְׁמַֽעְיָ֥ה שִׁמְעֽוֹן׃מבני בנימין, מלוך, ושמריה.
בְּנְיָמִ֥ן מַלּ֖וּךְ שְׁמַרְיָֽה׃ (ס)רשימת השבטים והאנשים שחזרו מן השבי
מבני חשׁום: מתני, מתת, זבד, אליפלט, ירמי, מנשה ושיעמי.
מִבְּנֵ֖י חָשֻׁ֑ם מַתְּנַ֤י מַתַּתָּה֙ זָבָ֣ד אֱלִיפֶ֔לֶט יְרֵמַ֥י מְנַשֶּׁ֖ה שִׁמְעִֽי׃ (ס)מבני בני: מעדאי, עמרם ואואל.
מִבְּנֵ֣י בָנִ֔י מַעֲדַ֥י עַמְרָ֖ם וְאוּאֵֽל׃ (ס)בנייה, בדיה וכלוהו.
בְּנָיָ֥ה בֵדְיָ֖ה כלהי [כְּלֽוּהוּ׃]וניה, מרמות ואלישיב.
וַנְיָ֥ה מְרֵמ֖וֹת אֶלְיָשִֽׁיב׃רשימת השבטים והאנשים שחזרו
מתניה, מתני, ועשו.
מַתַּנְיָ֥ה מַתְּנַ֖י ויעשו [וְיַעֲשָֽׂי׃]ובניו ובני שמעי.
וּבָנִ֥י וּבִנּ֖וּי שִׁמְעִֽי׃ושלמיה, נתן ועדיה.
וְשֶֽׁלֶמְיָ֥ה וְנָתָ֖ן וַעֲדָיָֽה׃מכנדבאי, ששי ושראי.
מַכְנַדְבַ֥י שָׁשַׁ֖י שָׁרָֽי׃רשימת הגברים שהשתתפו בברית
עזראל, שלמיה ו שמריה.
עֲזַרְאֵ֥ל וְשֶׁלֶמְיָ֖הוּ שְׁמַרְיָֽה׃שלום, אמריה ויוסף.
שַׁלּ֥וּם אֲמַרְיָ֖ה יוֹסֵֽף׃ (ס)מבני נבו: יעיאל, מתתיה, זבדי, זבינא ויואל בנייה.
מִבְּנֵ֖י נְב֑וֹ יְעִיאֵ֤ל מַתִּתְיָה֙ זָבָ֣ד זְבִינָ֔א ידו [יַדַּ֥י] וְיוֹאֵ֖ל בְּנָיָֽה׃כל אלה היו נושאי נשים זרות, וחלק מהן היו נשים שיש להן כבר בנים.
כָּל־אֵ֕לֶּה נשאי [נָשְׂא֖וּ] נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת וְיֵ֣שׁ מֵהֶ֣ם נָשִׁ֔ים וַיָּשִׂ֖ימוּ בָּנִֽים׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
התשובה והברית החדשה
וּכְהִתְפַּלֵּ֤ל עֶזְרָא֙ וּכְ֨הִתְוַדֹּת֔וֹ בֹּכֶה֙ וּמִתְנַפֵּ֔ל לִפְנֵ֖י בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֑ים נִקְבְּצוּ֩ אֵלָ֨יו מִיִּשְׂרָאֵ֜ל קָהָ֣ל רַב־מְאֹ֗ד אֲנָשִׁ֤ים וְנָשִׁים֙ וִֽילָדִ֔ים כִּֽי־בָכ֥וּ הָעָ֖ם הַרְבֵּה־בֶֽכֶה׃ (ס)
וַיַּעַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י עולם [עֵילָם֙] וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֙חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֛שֶׁב נָשִׁ֥ים נָכְרִיּ֖וֹת מֵעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֛ה יֵשׁ־מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל־זֹֽאת׃
וְעַתָּ֣ה נִֽכְרָת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵינוּ לְהוֹצִ֨יא כָל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה׃
ק֛וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַעֲשֵֽׂה׃ (פ)
התאספות הגולה וקבלת ההחלטה
וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֡א וַיַּשְׁבַּ֣ע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֛וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה וַיִּשָּׁבֵֽעוּ׃
וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֗א מִלִּפְנֵי֙ בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֔ים וַיֵּ֕לֶךְ אֶל־לִשְׁכַּ֖ת יְהוֹחָנָ֣ן בֶּן־אֶלְיָשִׁ֑יב וַיֵּ֣לֶךְ שָׁ֗ם לֶ֤חֶם לֹֽא־אָכַל֙ וּמַ֣יִם לֹֽא־שָׁתָ֔ה כִּ֥י מִתְאַבֵּ֖ל עַל־מַ֥עַל הַגּוֹלָֽה׃ (ס)
וַיַּעֲבִ֨ירוּ ק֜וֹל בִּיהוּדָ֣ה וִירֽוּשָׁלִַ֗ם לְכֹל֙ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָ֔ה לְהִקָּבֵ֖ץ יְרוּשָׁלִָֽם׃
וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יָב֜וֹא לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים כַּעֲצַ֤ת הַשָּׂרִים֙ וְהַזְּקֵנִ֔ים יָחֳרַ֖ם כָּל־רְכוּשׁ֑וֹ וְה֥וּא יִבָּדֵ֖ל מִקְּהַ֥ל הַגּוֹלָֽה׃ (ס)
התכנסות העם והחלטה על תשובה
וַיִּקָּבְצ֣וּ כָל־אַנְשֵֽׁי־יְהוּדָה֩ וּבִנְיָמִ֨ן ׀ יְרוּשָׁלִַ֜ם לִשְׁלֹ֣שֶׁת הַיָּמִ֗ים ה֛וּא חֹ֥דֶשׁ הַתְּשִׁיעִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ וַיֵּשְׁב֣וּ כָל־הָעָ֗ם בִּרְחוֹב֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים מַרְעִידִ֥ים עַל־הַדָּבָ֖ר וּמֵהַגְּשָׁמִֽים׃ (פ)
וַיָּ֨קָם עֶזְרָ֤א הַכֹּהֵן֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם אַתֶּ֣ם מְעַלְתֶּ֔ם וַתֹּשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת לְהוֹסִ֖יף עַל־אַשְׁמַ֥ת יִשְׂרָאֵֽל׃
וְעַתָּ֗ה תְּנ֥וּ תוֹדָ֛ה לַיהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֵיכֶ֖ם וַעֲשׂ֣וּ רְצוֹנ֑וֹ וְהִבָּֽדְלוּ֙ מֵעַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ וּמִן־הַנָּשִׁ֖ים הַנָּכְרִיּֽוֹת׃
וַיַּֽעְנ֧וּ כָֽל־הַקָּהָ֛ל וַיֹּאמְר֖וּ ק֣וֹל גָּד֑וֹל כֵּ֛ן כדבריך [כִּדְבָרְךָ֥] עָלֵ֖ינוּ לַעֲשֽׂוֹת׃
החלטת הקהל לתיקון הברית
אֲבָ֞ל הָעָ֥ם רָב֙ וְהָעֵ֣ת גְּשָׁמִ֔ים וְאֵ֥ין כֹּ֖חַ לַעֲמ֣וֹד בַּח֑וּץ וְהַמְּלָאכָ֗ה לֹֽא־לְי֤וֹם אֶחָד֙ וְלֹ֣א לִשְׁנַ֔יִם כִּֽי־הִרְבִּ֥ינוּ לִפְשֹׁ֖עַ בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃
יַֽעֲמְדוּ־נָ֣א שָׂ֠רֵינוּ לְֽכָל־הַקָּהָ֞ל וְכֹ֣ל ׀ אֲשֶׁ֣ר בֶּעָרֵ֗ינוּ הַהֹשִׁ֞יב נָשִׁ֤ים נָכְרִיּוֹת֙ יָבֹא֙ לְעִתִּ֣ים מְזֻמָּנִ֔ים וְעִמָּהֶ֛ם זִקְנֵי־עִ֥יר וָעִ֖יר וְשֹׁפְטֶ֑יהָ עַ֠ד לְהָשִׁ֞יב חֲר֤וֹן אַף־אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ מִמֶּ֔נּוּ עַ֖ד לַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ (פ)
אַ֣ךְ יוֹנָתָ֧ן בֶּן־עֲשָׂהאֵ֛ל וְיַחְזְיָ֥ה בֶן־תִּקְוָ֖ה עָמְד֣וּ עַל־זֹ֑את וּמְשֻׁלָּ֛ם וְשַׁבְּתַ֥י הַלֵּוִ֖י עֲזָרֻֽם׃
וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֮ בְּנֵ֣י הַגּוֹלָה֒ וַיִּבָּדְלוּ֩ עֶזְרָ֨א הַכֹּהֵ֜ן אֲנָשִׁ֨ים רָאשֵׁ֧י הָאָב֛וֹת לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם וְכֻלָּ֣ם בְּשֵׁמ֑וֹת וַיֵּשְׁב֗וּ בְּי֤וֹם אֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָעֲשִׂירִ֔י לְדַרְי֖וֹשׁ הַדָּבָֽר׃
רשימת הכהנים שחטאו
וַיְכַלּ֣וּ בַכֹּ֔ל אֲנָשִׁ֕ים הַהֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת עַ֛ד י֥וֹם אֶחָ֖ד לַחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֽׁוֹן׃ (פ)
וַיִּמָּצֵא֙ מִבְּנֵ֣י הַכֹּהֲנִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הֹשִׁ֖יבוּ נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת מִבְּנֵ֨י יֵשׁ֤וּעַ בֶּן־יֽוֹצָדָק֙ וְאֶחָ֔יו מַֽעֲשֵׂיָה֙ וֶֽאֱלִיעֶ֔זֶר וְיָרִ֖יב וּגְדַלְיָֽה׃
וַיִּתְּנ֥וּ יָדָ֖ם לְהוֹצִ֣יא נְשֵׁיהֶ֑ם וַאֲשֵׁמִ֥ים אֵֽיל־צֹ֖אן עַל־אַשְׁמָתָֽם׃ (ס)
וּמִבְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר חֲנָ֖נִי וּזְבַדְיָֽה׃ (ס)
רשימת השבטים והתפקידים
וּמִבְּנֵ֖י חָרִ֑ם מַעֲשֵׂיָ֤ה וְאֵֽלִיָּה֙ וּֽשְׁמַֽעְיָ֔ה וִיחִיאֵ֖ל וְעֻזִיָּֽה׃
וּמִבְּנֵ֖י פַּשְׁח֑וּר אֶלְיוֹעֵינַ֤י מַֽעֲשֵׂיָה֙ יִשְׁמָעֵ֣אל נְתַנְאֵ֔ל יוֹזָבָ֖ד וְאֶלְעָשָֽׂה׃ (ס)
וּמִֽן־הַלְוִיִּ֑ם יוֹזָבָ֣ד וְשִׁמְעִ֗י וְקֵֽלָיָה֙ ה֣וּא קְלִיטָ֔א פְּתַֽחְיָ֥ה יְהוּדָ֖ה וֶאֱלִיעֶֽזֶר׃ (ס)
וּמִן־הַמְשֹׁרְרִ֖ים אֶלְיָשִׁ֑יב וּמִן־הַשֹּׁ֣עֲרִ֔ים שַׁלֻּ֥ם וָטֶ֖לֶם וְאוּרִֽי׃ (ס)
רשימת השבטים שהצטרפו לקהילה
וּמִֽיִּשְׂרָאֵ֑ל מִבְּנֵ֣י פַרְעֹ֡שׁ רַ֠מְיָה וְיִזִּיָּ֤ה וּמַלְכִּיָּה֙ וּמִיָּמִ֣ן וְאֶלְעָזָ֔ר וּמַלְכִּיָּ֖ה וּבְנָיָֽה׃ (ס)
וּמִבְּנֵ֖י עֵילָ֑ם מַתַּנְיָ֤ה זְכַרְיָה֙ וִיחִיאֵ֣ל וְעַבְדִּ֔י וִירֵמ֖וֹת וְאֵלִיָּֽה׃ (ס)
וּמִבְּנֵ֖י זַתּ֑וּא אֶלְיוֹעֵנַ֤י אֶלְיָשִׁיב֙ מַתַּנְיָ֣ה וִֽירֵמ֔וֹת וְזָבָ֖ד וַעֲזִיזָֽא׃ (ס)
וּמִבְּנֵ֖י בֵּבָ֑י יְהוֹחָנָ֥ן חֲנַנְיָ֖ה זַבַּ֥י עַתְלָֽי׃ (ס)
רשימת השבטים והמשפחות המצטרפים לברית
וּמִבְּנֵ֖י בָּנִ֑י מְשֻׁלָּ֤ם מַלּוּךְ֙ וַעֲדָיָ֔ה יָשׁ֖וּב וּשְׁאָ֥ל ירמות [וְרָמֽוֹת׃] (ס)
וּמִבְּנֵ֛י פַּחַ֥ת מוֹאָ֖ב עַדְנָ֣א וּכְלָ֑ל בְּנָיָ֤ה מַעֲשֵׂיָה֙ מַתַּנְיָ֣ה בְצַלְאֵ֔ל וּבִנּ֖וּי וּמְנַשֶּֽׁה׃ (ס)
וּבְנֵ֖י חָרִ֑ם אֱלִיעֶ֧זֶר יִשִּׁיָּ֛ה מַלְכִּיָּ֖ה שְׁמַֽעְיָ֥ה שִׁמְעֽוֹן׃
בְּנְיָמִ֥ן מַלּ֖וּךְ שְׁמַרְיָֽה׃ (ס)
רשימת השבטים והאנשים שחזרו מן השבי
מִבְּנֵ֖י חָשֻׁ֑ם מַתְּנַ֤י מַתַּתָּה֙ זָבָ֣ד אֱלִיפֶ֔לֶט יְרֵמַ֥י מְנַשֶּׁ֖ה שִׁמְעִֽי׃ (ס)
מִבְּנֵ֣י בָנִ֔י מַעֲדַ֥י עַמְרָ֖ם וְאוּאֵֽל׃ (ס)
בְּנָיָ֥ה בֵדְיָ֖ה כלהי [כְּלֽוּהוּ׃]
וַנְיָ֥ה מְרֵמ֖וֹת אֶלְיָשִֽׁיב׃
רשימת השבטים והאנשים שחזרו
מַתַּנְיָ֥ה מַתְּנַ֖י ויעשו [וְיַעֲשָֽׂי׃]
וּבָנִ֥י וּבִנּ֖וּי שִׁמְעִֽי׃
וְשֶֽׁלֶמְיָ֥ה וְנָתָ֖ן וַעֲדָיָֽה׃
מַכְנַדְבַ֥י שָׁשַׁ֖י שָׁרָֽי׃
רשימת הגברים שהשתתפו בברית
עֲזַרְאֵ֥ל וְשֶׁלֶמְיָ֖הוּ שְׁמַרְיָֽה׃
שַׁלּ֥וּם אֲמַרְיָ֖ה יוֹסֵֽף׃ (ס)
מִבְּנֵ֖י נְב֑וֹ יְעִיאֵ֤ל מַתִּתְיָה֙ זָבָ֣ד זְבִינָ֔א ידו [יַדַּ֥י] וְיוֹאֵ֖ל בְּנָיָֽה׃
כָּל־אֵ֕לֶּה נשאי [נָשְׂא֖וּ] נָשִׁ֣ים נָכְרִיּ֑וֹת וְיֵ֣שׁ מֵהֶ֣ם נָשִׁ֔ים וַיָּשִׂ֖ימוּ בָּנִֽים׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
לאחר גילוי החטא, העם מתכנס להתפלל ולהתחייב לשינוי.
התשובה והברית החדשה
עזרא מתפלל בבכי לפני בית אלוהים וקהל ישראל מצטרף אליו בטלטלה. שכניה בן יחיאל מתוודה על החטא בשידוכי נשים זרות ומציע פתרון המבוסס על התורה, כדי להשיב את העם לבורא ולקיים את מצוות ה'.
התאספות הגולה וקבלת ההחלטה
עזרא מוביל את העם להסכמה על תיקון החטא, תוך התאבלות כהלכה. הוכרז ציווי לכל בני הגולה להתאסף בירושלים תוך שלושה ימים, תחת איום הפרשת רכוש מי שלא יציית להחלטת השרים והזקנים.
התכנסות העם והחלטה על תשובה
אנשי יהודה ובנימין התאספו בירושלים בשל העניין של הנשים הזרות. עזרא הכהן האשים אותם במעשה רע וקרא להם להודות לה' ולהיפרד מהנשים הזרות. הקהל הסכים לדבריו ומתחייב לבצע את הרצון.
החלטת הקהל לתיקון הברית
לאחר התפילה, מודע העם לגודל העוון ולמזג האוויר הקשה. מתוכנן ריכוז של שרי העיר והזקנים כדי לטפל בבעיית הנשים הזרות ולהרחיק את כעס אלוהים, כשהעסק מתנהל תחת הנהגת עזרא וקבוצה קטנה של אנשים בראשות יונתן ויחזקאל.
רשימת הכהנים שחטאו
הקטע מפרט את סיום התהליך של פירוק הקשרים עם הנשים הזרות ביום הראשון של החודש הראשון. הוא מונה שמות ספציפיים מתוך משפחת בני ישוע בן יואצדק וממשפחת אִמֵּר, ומציין את האחריות והאשמה של הכהנים שביצעו מעשה זה.
רשימת השבטים והתפקידים
הפסוקים ממשיכים את רשימת השמות של האישים שהשתתפו בברית. הרשימה כוללת משפחות מבית חרים ובית פשחור, וכן שמות של לויים, משרתים ושומרי השערים.
רשימת השבטים שהצטרפו לקהילה
הפסוקים ממשיכים את רשימת האנשים מבין בני ישראל שהסכימו לעזוב את נשותיהם לפי הברית. הרשימה כוללת גברים מצאצאיו של פרעש, וכן אנשים משבטי עילם, זאתו ובבאי, עם שמותיהם הפרטיים.
רשימת השבטים והמשפחות המצטרפים לברית
הפסוקים ממשיכים את רשימת האנשים מהשבטים השונים שהתחייבו להפריד את נשותיהם ואת הבנות אשר נשאו לנחלים אחרים. הרשימה כוללת שמות של בני בני, בני פחת מואב, בני חרים ובני בנימין, ומתארת את השתתפותם בברית הנכרתת.
רשימת השבטים והאנשים שחזרו מן השבי
הפסוקים מסיימים את רשימת האנשים שקשררו בברית וביטלו את נשיהם הזרות. הרשימה כוללת את זכר משפחות חשׁום, בני, בנייה ווניה, עם שמותיהם האישיים של בני השבטים והמשפחות שחזרו מן הגלות.
רשימת השבטים והאנשים שחזרו
סוף רשימת האנשים שחזרו מהגלות ואחראים על ענייני העם, הכוללת את מתניה, בני שמעי, שלמיה, נתן, עדיה, מכנדבאי, ששי ושראי.
רשימת הגברים שהשתתפו בברית
הפסוקים מפרטים שמות של קבוצת גברים מבית נבו, שהשתתפו בתהליך התיקון והברית. הרשימה כוללת שמות ספציפיים של אנשים ומשפחות. הפסוק האחרון מציין כי הגברים הללו היו נשואים לנשים מחוץ לעם, וחלקן היו אמהות לבנים.
הפרטים המדויקים של כל משפחה וכל אדם נשמרו כדי לתעד את השלמות של הברית החדשה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הנהגת המנהיגים בתיקון העם
״כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, אַךְ יוֹנָתָן בֶּן עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן תִּקְוָה עָמְדוּ עַל זֹאת, וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם (עזרא י, טו). כְּתִיב יוֹנָתָן, נָתַן נַפְשׁוֹ״
בַּמִּדְרָשׁ הַמּוּסְרִי, הַמְסַבֵּל אֶת הַדָּבָר בְּעַיִן הַבָּטָה אֶל הַמַּעֲשִׂים הַקִּינִיִּים שֶׁל הַמְּנַהֵגִים, נִמְצָא שֶׁהַסְּבָרָה הַמּוּצֶרֶת מִכְּתִיבַת הַמִּקְרָא בְּעִנְיַן עֶזְרָא הַמַּבְעִיט בַּעֲבִירָה הַקְּצִינָה. הַמִּדְרָשׁ מְקַשֵּׁר בֵּין הַמִּלָּה "נָתַן נַפְשׁוֹ" שֶׁנֶּאֶמְרָה עַל יוֹנָתָן בֶּן עֲשָׂאֵל, לְבֵין הַמַּעֲשִׂים הַמְּסֻלָּמִים שֶׁל יוֹנָתָן וְיַחְזְיָה בֶּן תִּקְוָה וְשֶׁלַּחֲכָמִים בְּצַלְאֵל, שֶׁהָיוּ מְחֻיָּבִים בַּמִּשְׁכָּן. הַמַּבְטִיחַ לְהַסְבִּיר אֶת הַקֶּשֶׁר הַנַּפְשִׁי בֵּין הַתְּכֻנִּיּוֹת לַמִּשְׁכָּן לְבֵין הַהַקְרֵבָה הַנֶּפֶשִׁית לַתִּקּוּן הַחֶלְהָלִי. הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹנָתָן בְּצַלְאֵל, הַמְּבַצֵּעַ אֶת הָאָרוֹן, נֶחְשָׁב כְּהַקְרֵבָה גְּדוֹלָה שֶׁל נֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַמְּנַהֵגִים עַל הַמִּשְׁפָּט הַקָּשֶׁה בְּעֶזְרָא. הַמַּעֲרִיךְ כָּאן אֶת הַהַתְמָדָה הַמַּשְׁמַעַתִּית שֶׁל הַמְּנַהֵגִים בְּעֵת הַמִּשְׁפָּט.
מדרש תנחומא, ויקהל י׳:ד׳ ↗מלאכה, שבת וקדושה
״ששת ימים תעשה מלאכה זו היא שר' ישמעאל אומר כתוב אחד אומר ששת ימים תעשה מלאכה וכתוב אחד אומר (כ' ט') ששת ימים תעבד ועשית״
בְּמִכִּילְתָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוחַי, הַמְּבַאר אֶת הַפְּרָשִׁים בְּדֶרֶךְ הַמִּסְתּוֹרִיָּה וְהַהֲלָכָה, נִמְצָא מַסְבֵּר הַקָּשָׁה בֵּין הַכְּתִיבָה עַל שִׁשֶּׁת יְמֵי הַמְּלָאכָה לְעַד מָתַי. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַסְבֵּר שֶׁכְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רָצוֹן הַשֵּׁם, הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים, אֲבָל בְּעֵת שֶׁאֵין רָצוֹן הַשֵּׁם, הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית עַל יְדֵיהֶם עַצְמָם, וְזֶה כְּמוֹ בַּדְּבָרִים שֶׁעֶבֶד יַעֲבֹד אֶת אֲבִיו. הַטֶּקסט מְבִיא גַּם דִּינִים בְּקֹדֶשׁ הַשַּׁבָּת וְהַכַּפָּרֶת, וּמַדְגִּישׁ שֶׁהַקֹּדֶשׁ הוּא לַשֵּׁם לְבַדּוֹ. הַמְּכִילְתָּא מְסַבֶּרֶת שֶׁכָּל הַמְּלָאכָה הַכְּבוֹדָה בַּשַּׁבָּת וּבַכַּפָּרֶת מְחַיֶּבֶת חֲטָאת, וְהַמְּלָאכָה הַמְּיֻחֶדֶת מְחַיֶּבֶת, אַךְ הַמְּלָאכָה הַמְּשַׁנֶּה (שְׁבוּת) מְחַיֶּבֶת רַק בְּמַקְרֶה. הַמְּבָרֵר מַדְגִּישׁ שֶׁמִּן הַמְּלָאכָה הַמְּשַׁנֶּה, מִלְמַדִּים אֶת כָּל הַדִּינִים הַכְּלָלִיִּים בָּעוֹלָם, כְּמוֹ מִקְחוֹת, הַלְוָאוֹת וְא even הַתְּשׁוּבוֹת וְהַטְּעָנוֹת בְּבֵית הַדִּין.
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי ל״ה:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
התחלה חדשה בחודש כסלו
״חדש התשיעי. הוא חדש כסליו:״
הַטֶּקְסְטְ הַמְּסוּר מַתְחִיל בְּפֶתַח עַל הַתַּאֲרִיךְ שֶׁל הָעִנְיָן. הַמְּפַרֵּשׁ רַשִּׁי, בְּפֶרֶט בְּקִיצוֹת הַדְּרַכִּים שֶׁלּוֹ, מַסְבִּיר שֶׁהַמִּלָּה "חָדָשׁ" בְּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי מְתַכְנֶסֶת לְחֹדֶשׁ כִּסְלוֹ. הוּא מַתְחַל בְּלִי לְהוֹסִיף פֶּרֶטִים שֶׁאֵינָם בַּמָּקוֹר, כִּי הַמַּטָרָה הִיא לְהַבְהִיר אֶת הַזְּמַן הַמְּדֻיָּק שֶׁל הָאֵרוּעַ. הַהֲסָרָה שֶׁל רַשִּׁי הִיא פְּשׁוּטָה וּמְמוֹקֶדֶת בַּהֲבָנַת הַתַּאֲרִיךְ. הוּא מַתְרֵם לְהַבְהִיר אֶת הַמִּלָּה "חָדָשׁ" כְּמַצָּב שֶׁל הַתְחָלָה שֶׁל חֹדֶשׁ כִּסְלוֹ. הַפְּרָשׁוּת הַזֹּאת מְבִיאָה כְּכִנָּס לַמִּשְׁאָה הַבִּינָה הַקְּלָה לְהַבְחִין בֵּין הַחדָשִׁים בַּתַּרְכִּיל הַמִּקְצָעִי.
רש״י על עזרא 10:9:1 ↗החרטה והפרדת המשפחות
״ויש מהם נשים וישימו בנים. מקצתן שהיו להם נשים של עובדי כוכבים שנולדו להם מהם בנים והכל הוציאו הנשים והבנים:״
בפרק עשירי של ספר עזרא, העם מתאסף בתשובה גדולה לאחר גילוי המעשה של נשאי זרות. התהליך כולל הבטחות לקיים את התורה ולהפריד בין הזרות לבין בני ישראל. המעשה הזה היה כואב מאוד וכלל ויתור על קשרים משפחתיים קיימים. רש"י מסביר שבחלק מהמקרים, הנשים היו עובדות כוכבים, והבנים שנולדו להן מהן היו חלק מההפרדה. לפי פירושו, הנשים והבנים הוצאו מהחברה כדי לשמור על טהרת העם. החלק הזה מדגיש את המורכבות של קבלת ההחלטה, שבה גם הדור הבא נכלל בתוך הצעד של החרטה.
רש״י על עזרא 10:44:1 ↗החלטת העם בפרק עזרא
״והמלאכה - מלאכת הבדל מן הנשים.״
הפסוק מתאר את תהליך קבלת ההחלטות בקרב בני ישראל בתקופת עזרא. לאחר התעוררות התשובה, העם מחליט לעשות מעשה כדי לתקן את מצבו הרוחני והחברתי. הדבר כולל התמודדות עם קשיים משפחתיים וקשרים עם עמים זרים, מתוך רצון לשמור על נבדלות עם ישראל. בנוגע למשפט האחרון, אבן עזרא מסביר שהמילה "המלאכה" מתייחסת למלאכת ההפרדה בין הגברים לנשים. הוא מפרש את המונח כפעולה מעשית של ביצוע הדין והפרדת הנישואים הלא תקינים. ההסבר שלו מתמקד בהבנת הפעולה הנדרשת בתוך ההקשר של הדין שהוחלט.
אבן עזרא על עזרא 10:13:1 ↗ההתמודדות עם הנשים הזרות
״ויש מהם נשים - טעמו: ויש מקצת מאלה שהיו להם נשים וכבר שמו בנים והטעם הולידו מהם בנים, או וישימו בנים לפי ראשי האבות להתיעץ״
הפסוק האחרון בפרק עזרא מפרט את רשימת הגברים שמצאו נשים מ bangsaות זרות. אבן עזרא מפרש שיש כאן אפשרות שחלק מהגברים כבר היו נשואים לנשים אלו והיו להם ילדים מהן. הוא גם מציין אפשרות נוספת, שהגברים חשבו על יצירת ילדים עם נשים אלו כדי לשמור על המשכיות השבטים, או ששקלו בדעתם מה לעשות איתן: האם לגרש אותן או להשאירן. הפרשן מציע כמה דרכים להבין את המצב המשפחתי של הגברים המופיעים ברשימה. הוא לא קובע בוודאות מה הייתה התוכנית המקורית של הגברים, אלא מציג אפשרויות למניעים ולמצבים הקיימים. הפירוש מתמקד בניתוח האפשרויות הלוגיות של ההתנהגות האנושית מול הדין והמציאות המשפחתית.
אבן עזרא על עזרא 10:44:1 ↗