בשנה הראשונה למלוכת כורש, מלך פרס, כדי שהדבר של ה׳ יתקיים כפי שנבוא על ידי ירמיה, ה׳ עורר את רוחו של כורש מלך פרס, והוא הכריז בכל ממלכתו ובכתב שלו ש:
וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהוָ֖ה מִפִּ֣י יִרְמְיָ֑ה הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ כֹּ֣רֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר׃עזרא · פרק א׳
הצהרת כורש לבניית בית ה׳
התחלת תקופת השיבה מגלות בבל, הצהרת כורש המלך והכנת הכלים למקדש בירושלים
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
עזרא א׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הצהרת כורש לבניית בית ה׳
כך אמר כורש מלך פרס: ה׳ אלוהי השמים נתן לי את כל ממלכות הארץ, והוא ציווה עליי לבנות לו בית בירושלים, ביהודה.
כֹּ֣ה אָמַ֗ר כֹּ֚רֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס כֹּ֚ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ נָ֣תַן לִ֔י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְהֽוּא־פָקַ֤ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָֽה׃כל מי מעמו שיהיה אלוהיו עמו, יעלה איתי לירושלים ביהודה ויבנה את בית ה׳ אלוהי ישראל, שהוא האל שנמצא בירושלים.
מִֽי־בָכֶ֣ם מִכָּל־עַמּ֗וֹ יְהִ֤י אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וְיַ֕עַל לִירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֑ה וְיִ֗בֶן אֶת־בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ה֥וּא הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃וכל מי שנותר בכל המקומות שבהם הוא גר, אנשי המקום שלו יסייעו לו בכסף, בזהב, ברכוש ובבהמות, יחד עם מתנה עבור בית אלוהים בירושלים.
וְכָל־הַנִּשְׁאָ֗ר מִֽכָּל־הַמְּקֹמוֹת֮ אֲשֶׁ֣ר ה֣וּא גָֽר־שָׁם֒ יְנַשְּׂא֙וּהוּ֙ אַנְשֵׁ֣י מְקֹמ֔וֹ בְּכֶ֥סֶף וּבְזָהָ֖ב וּבִרְכ֣וּשׁ וּבִבְהֵמָ֑ה עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה לְבֵ֥ית הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃הכנת העלייה לבניית המקדש
ראשי משפחות ביהודה ובבנימין, הכוהנים והלוויים, קמו לעבוד, כי אלוהים עורר את רוחם לעלות ולבנות את בית ה' בירושלים.
וַיָּק֜וּמוּ רָאשֵׁ֣י הָאָב֗וֹת לִֽיהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וְהַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם לְכֹ֨ל הֵעִ֤יר הָאֱלֹהִים֙ אֶת־רוּח֔וֹ לַעֲל֣וֹת לִבְנ֔וֹת אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃כל הסובבים אותם חיזקו אותם במתנות של כסף, זהב, ברושׁ, בבהמה ובמכלים, בנוסף לכל מה שהתנדבו.
וְכָל־סְבִיבֹֽתֵיהֶם֙ חִזְּק֣וּ בִֽידֵיהֶ֔ם בִּכְלֵי־כֶ֧סֶף בַּזָּהָ֛ב בָּרְכ֥וּשׁ וּבַבְּהֵמָ֖ה וּבַמִּגְדָּנ֑וֹת לְבַ֖ד עַל־כָּל־הִתְנַדֵּֽב׃ (ס)המלך כורש הוציא את כלי בית ה' שפירושם כלי המקדש, שהוצאו מירושלים על ידי נבוכדנצר, ונתן אותם בבית אלוהיו.
וְהַמֶּ֣לֶךְ כּ֔וֹרֶשׁ הוֹצִ֖יא אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֤יא נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּבֵ֥ית אֱלֹהָֽיו׃המלך כורש מפרס נתן אותם ליד מנהל האוצר מיתרדת, והוא ספר אותם עבור ששבצאר, הנשיא של יהודה.
וַיּֽוֹצִיאֵ֗ם כּ֚וֹרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס עַל־יַ֖ד מִתְרְדָ֣ת הַגִּזְבָּ֑ר וַֽיִּסְפְּרֵם֙ לְשֵׁשְׁבַּצַּ֔ר הַנָּשִׂ֖יא לִיהוּדָֽה׃פירוט כלי הזהב והכסף
והנה המספר שלהם: שלושים כלי זהב, אלף כלי כסף, ותשעים ועשר כלי להחלפה.
וְאֵ֖לֶּה מִסְפָּרָ֑ם אֲגַרְטְלֵ֨י זָהָ֜ב שְׁלֹשִׁ֗ים אֲגַרְטְלֵי־כֶ֙סֶף֙ אָ֔לֶף מַחֲלָפִ֖ים תִּשְׁעָ֥ה וְעֶשְׂרִֽים׃ (ס)שלושים כלי זהב, ארבע מאות עשר כלי כסף, ואלף כלים אחרים.
כְּפוֹרֵ֤י זָהָב֙ שְׁלֹשִׁ֔ים כְּפ֤וֹרֵי כֶ֙סֶף֙ מִשְׁנִ֔ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת וַעֲשָׂרָ֑ה כֵּלִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אָֽלֶף׃ (ס)סך כל הכלים של הזהב והכסף היה חמשת אלפים וארבע מאות. כל זה העלה ששבצר עם העולים מבבל לירושלים.
כָּל־כֵּלִים֙ לַזָּהָ֣ב וְלַכֶּ֔סֶף חֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְאַרְבַּ֣ע מֵא֑וֹת הַכֹּ֞ל הֶעֱלָ֣ה שֵׁשְׁבַּצַּ֗ר עִ֚ם הֵעָל֣וֹת הַגּוֹלָ֔ה מִבָּבֶ֖ל לִירוּשָׁלִָֽם׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הצהרת כורש לבניית בית ה׳
וּבִשְׁנַ֣ת אַחַ֗ת לְכ֙וֹרֶשׁ֙ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס לִכְל֥וֹת דְּבַר־יְהוָ֖ה מִפִּ֣י יִרְמְיָ֑ה הֵעִ֣יר יְהוָ֗ה אֶת־ר֙וּחַ֙ כֹּ֣רֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרַ֔ס וַיַּֽעֲבֶר־קוֹל֙ בְּכָל־מַלְכוּת֔וֹ וְגַם־בְּמִכְתָּ֖ב לֵאמֹֽר׃
כֹּ֣ה אָמַ֗ר כֹּ֚רֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס כֹּ֚ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ נָ֣תַן לִ֔י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְהֽוּא־פָקַ֤ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָֽה׃
מִֽי־בָכֶ֣ם מִכָּל־עַמּ֗וֹ יְהִ֤י אֱלֹהָיו֙ עִמּ֔וֹ וְיַ֕עַל לִירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֣ר בִּיהוּדָ֑ה וְיִ֗בֶן אֶת־בֵּ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל ה֥וּא הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃
וְכָל־הַנִּשְׁאָ֗ר מִֽכָּל־הַמְּקֹמוֹת֮ אֲשֶׁ֣ר ה֣וּא גָֽר־שָׁם֒ יְנַשְּׂא֙וּהוּ֙ אַנְשֵׁ֣י מְקֹמ֔וֹ בְּכֶ֥סֶף וּבְזָהָ֖ב וּבִרְכ֣וּשׁ וּבִבְהֵמָ֑ה עִם־הַ֨נְּדָבָ֔ה לְבֵ֥ית הָאֱלֹהִ֖ים אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃
הכנת העלייה לבניית המקדש
וַיָּק֜וּמוּ רָאשֵׁ֣י הָאָב֗וֹת לִֽיהוּדָה֙ וּבִנְיָמִ֔ן וְהַכֹּהֲנִ֖ים וְהַלְוִיִּ֑ם לְכֹ֨ל הֵעִ֤יר הָאֱלֹהִים֙ אֶת־רוּח֔וֹ לַעֲל֣וֹת לִבְנ֔וֹת אֶת־בֵּ֥ית יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּירוּשָׁלִָֽם׃
וְכָל־סְבִיבֹֽתֵיהֶם֙ חִזְּק֣וּ בִֽידֵיהֶ֔ם בִּכְלֵי־כֶ֧סֶף בַּזָּהָ֛ב בָּרְכ֥וּשׁ וּבַבְּהֵמָ֖ה וּבַמִּגְדָּנ֑וֹת לְבַ֖ד עַל־כָּל־הִתְנַדֵּֽב׃ (ס)
וְהַמֶּ֣לֶךְ כּ֔וֹרֶשׁ הוֹצִ֖יא אֶת־כְּלֵ֣י בֵית־יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֨ר הוֹצִ֤יא נְבֽוּכַדְנֶצַּר֙ מִיר֣וּשָׁלִַ֔ם וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּבֵ֥ית אֱלֹהָֽיו׃
וַיּֽוֹצִיאֵ֗ם כּ֚וֹרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס עַל־יַ֖ד מִתְרְדָ֣ת הַגִּזְבָּ֑ר וַֽיִּסְפְּרֵם֙ לְשֵׁשְׁבַּצַּ֔ר הַנָּשִׂ֖יא לִיהוּדָֽה׃
פירוט כלי הזהב והכסף
וְאֵ֖לֶּה מִסְפָּרָ֑ם אֲגַרְטְלֵ֨י זָהָ֜ב שְׁלֹשִׁ֗ים אֲגַרְטְלֵי־כֶ֙סֶף֙ אָ֔לֶף מַחֲלָפִ֖ים תִּשְׁעָ֥ה וְעֶשְׂרִֽים׃ (ס)
כְּפוֹרֵ֤י זָהָב֙ שְׁלֹשִׁ֔ים כְּפ֤וֹרֵי כֶ֙סֶף֙ מִשְׁנִ֔ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת וַעֲשָׂרָ֑ה כֵּלִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אָֽלֶף׃ (ס)
כָּל־כֵּלִים֙ לַזָּהָ֣ב וְלַכֶּ֔סֶף חֲמֵ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְאַרְבַּ֣ע מֵא֑וֹת הַכֹּ֞ל הֶעֱלָ֣ה שֵׁשְׁבַּצַּ֗ר עִ֚ם הֵעָל֣וֹת הַגּוֹלָ֔ה מִבָּבֶ֖ל לִירוּשָׁלִָֽם׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הקטע מתאר את תחילת תנועת השיבה מגלות בבל לארץ ישראל, החל מהצהרת כספר כורש ועד פירוט כלי המקדש שהוחזרו.
הצהרת כורש לבניית בית ה׳
הפסוקים מתארים את תחילת תוכנית כורש מלך פרס לאפשר לעם יהודה לחזור מירושלים ולבנות את בית ה׳. כורש מכריז שהאל נתן לו את ממלכות הארץ וציווה עליו לבנות את המקדש. הוא קורא לעמו לעלות לבנות את הבית, ומבקש שכל מי שנותר בגלות יסייע להם במתנות וברכוש כדי להשלים את המשימה.
הכנת העלייה לבניית המקדש
ראשי שבטי יהודה ובנימין, יחד עם הכהנים והלוויים, מתכוננים לעלייה לירושלים לבניית בית ה'. אנשים סביבם תומכים בתרומות כספיות וחומרי בניין. המלך כורש מחזיר את כלי המקדש שנלקחו על ידי נבוכדנצר, ומינה פקידים לספור ולהעביר אותם תחת הנהגת הנשיא ששבצאר.
פירוט כלי הזהב והכסף
פירוט מספרי הכלים העשויים מזהב וכסף שהועלו מירושלים. הנתונים כוללים את כמות כלי הזהב, כלי הכסף והכלים האחרים, וכן את הסכום הכולל של כל כלי הזהב והכסף שהועלה על ידי ששבצר יחד עם העולים שחזרו מבבל לירושלים.
הפסוקים מסיימים בפירוט כלי הזהב והכסף שהועברו מבבל לירושלים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
אופן ניקוי האצבע בטקס הזבח
״בִּשְׁלָמָא גָּמַר – מְקַנֵּחַ יָדוֹ בְּגוּפָהּ שֶׁל פָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו״. אֶלָּא אֶצְבָּעוֹ – בְּמַאי מְקַנֵּחַ? אָמַר אַבָּיֵי: בִּשְׂפַת מִזְרָק, כְּדִכְתִיב: ״כְּפוֹרֵי זָהָב״.״
בפסוקים אנו קוראים על אופן ניקוי האצבע מהדם בעת הזבח. התרגום והפרשנות מנסים להבין כיצד בדיוק מנקים את האצבע מהדם שנשאר עליה. ישנה דעה האומרת שהניקוי נעשה באמצעות גוף הפרה, כפי שנכתב על שריפת הפרה לעיני המזבח. לפי דעה זו, האדם מנגב את האצבע בגוף החיה. מצד שני, אביי מפרש בדרך אחרת. הוא מסביר שהניקוי נעשה בעזרת שפת המזבר, כלומר בכלי הזהב שבו משתמשים בטקס. הוא מבסס זאת על הפסוק המדבר על כפורי זהב. הפירוש מציג שתי אפשרויות שונות לפרקטיקה המעשית של ניקוי הדם, מבלי לקבוע איזו שיטה היא הנכונה באופן מוחלט.
זבחים צ״ג ב:י״ד ↗הסבר המושג כפורי זהב
״אָמַר אַבָּיֵי: בִּשְׂפַת מִזְרָק, כְּדִכְתִיב: ״כְּפוֹרֵי זָהָב וְגוֹ׳״.״
בְּמַקְור הַתַּלְמוּד, בְּסִפְרֵי מִנְחוֹת, אַבַּיֵּה מְפַסֵּק אֶת הַמִּשְׁאָה שֶׁל הַמִּשְׁאָה הַנִּמְצֵאת בַּתּוֹרָה. הוּא מְסַבֵּר אֶת הַמִּשְׁאָה שֶׁל כְּפוֹרֵי זָהָב בְּעֵינֵי הַמִּשְׁאָה שֶׁל מִזְרָק. הַמִּשְׁאָה הַזֹּאת מִשְׁתֶּמֶת בְּהַבְהִיר הַמִּשְׁאָה שֶׁל הַכְּפוֹרִים. הַפִּירוּשׁ שֶׁל אַבַּיֵּה מִתְבַּסֵּס עַל הַקְשָׁרָה לַמִּשְׁאָה הַמְּקוֹרִית. הוּא מַשְׁוֶה בֵּין הַמִּשְׁאָה שֶׁל הַכְּפוֹרִים לְמִשְׁאָה אַחֶרֶת שֶׁנִּמְצֵאת בַּמִּקְרָא. הַתַּלְמוּד מַשְׁתִּיף אֶת הַמִּשְׁאָה הַזֹּאת כְּדִי לְהַבִּין אֶת הַמִּשְׁאָה הַמְּקֻדֶּשֶׁת.
מנחות ז׳ ב:כ״א ↗בעקבות המפרשים
הקריאה לבניית בית המקדש
״מי בכם. כך היה מכריז וכותב לכל הממלכות מי בכם מכל עמו של הקב"ה יהי הקב"ה בעזרו ויעלה לבנות ביתו אשר בירושלים:״
בפסוק זה אנו רואים קריאה רחבה שנוסחה לכל הממלכות. המטרה הייתה למצוא אנשים מתוך עמו של הַשֵּׁם שירצו ויעלו לבנות מחדש את ביתו בירושלים. הקריאה הזאת מופנית לכל מי שמרגיש שייכות לעם, בתקווה שהאל יסייע להם במשימת הבנייה החשובה. רש"י מפרש את הפסוק ומסביר שהקריאה הייתה מופנית לכל מי שמוגדר כחלק מעמו של הקדוש ברוך הוא. לפי פירושו, הניסוח הדגיש את הזכות והחובה של מי שנמצא בתוך העם להוביל את המהלך, תוך בקשה מעריכת שהאל ייתן להם כוח להצליח בבניית המקדש.
רש״י על עזרא 1:3:1 ↗התחלת השיבה מאסדות פרס
״הנשיא ליהודה. הוא הנשיא אשר לשבט יהודה:״
בפרק הראשון של ספר עזרא, אנו קוראים על הצו של כורש, מלך פרס. הַשֵּׁם הניע את לבו כדי לממש את הנבואה. מלך פרס הורה לאפשר לעם ישראל לחזור לירושלים ולבנות את בית הַשֵּׁם. הוא גם החזיר את כלי המקדש שנגנבו על ידי נבוכדנצר. הקבוצה הראשונה יצאה בראשות שבותי, שחזר עם כל הציוד והכלים. בפסוק השמיני, מתוארת דמות שמנה את כלי המקדש. רש"י מסביר שהכוונה היא לנשיא של שבט יהודה, שהוא זה שאחראי על ההנהגה בשיבה. הטקסט מתאר בדיוק את רשימת הכלים והמספרים כפי שהיו באותה עת, ללא שינוי. התיאור מתמקד בפרטי המעמד ובזהות המובילים של המסע החוזר.
רש״י על עזרא 1:8:3 ↗התחלת השיבת גולה
״אשר בירושלם - דבק עם בית ה'.״
הפרק הראשון בספר עזרא מתאר את תחילת התקופה שבה בני ישראל חוזרים מאסדות פרס לארץ ישראל. לאחר תקופה ארוכה של גלות, הַשֵּׁם מעורר את לב המלך כורש, שמאפשר לעם לחזור לירושלים ולבנות מחדש את בית ה'. המלך לא רק נתן רשות לחזור, אלא גם תמך בכך בשיבוי כלי הב בית המקדש שנגנבו בתקופה קודמת. הטקסט מפרט את קבוצות האנשים שעלו, את המנהיגים ואת הכלים שהוחזרו. אבן עזרא, במפרשו על הפסוק השלישי, מסביר שהביטוי "אשר בירושלים" מרמז על כך שהמטרה המרכזית היא לחזור ולהידבק עם בית ה' בבית המקדש. הפסוקים מציגים את המעבר הפיזי והרוחני של העם בחזרה לארצו.
אבן עזרא על עזרא 1:3:3 ↗הַגְּזֶבֶר וּמְנַהֲגֵי הַמִּקְצָה
״הגזבר - ממונה על גנזי המלך וטעמו פקיד.״
בְּסוֹף הַפֶּסַק, הַתַּנָּךְ מְצַיֵּן כִּי הָיוּ אֲנָשִׁים מְסֻמָּכים עַל הַהֲכָנָה לַחֲזַרְתּוֹ לִירוּשָׁלַם. הַכְּתִיב שֶׁהָיוּ כָּאן הַגְּזֶבֶר, וְהַגְּזֶבֶר הוּא הַפַּקִיד הָאַחְרָי עַל הָאוֹצָר הַמַּלְכִי. אֲנָשִׁים אֵלֶּה הָיוּ הַמְּבַקְשִׁים הַמְּקַבְּלִים אֶת הַכֵּנוּת לַמְּטַלִּים וְלַכְּלִיּוֹת שֶׁהוּשְׁבוּ. הַבָּעַל אֶבֶן עֶזְרָא מַסְבִּיר עַל הַמִּשְׁמַע "הַגְּזֶבֶר" כְּפִי שֶׁהוּא מְפַסֵּר בְּסֵפֶר עֶזְרָא. הוּא מַגְדִּיר אֶת הַגְּזֶבֶר כְּפַּקִיד הַמְּנוּמָה עַל הָאוֹצָר הַמַּלְכִי, וְזֶהוּ הַסְּבָרָה לַתַּפקיד הַמְּדִינִי שֶׁלּוֹ.
אבן עזרא על עזרא 1:8:1 ↗