נביאים›יחזקאל›פרק מה׳

יחזקאל · פרק מה׳

חלוקת השטח הקדוש, הנחלות וחוקי הקרבנות

הנחיות לחלוקת האדמה הקדושה, חובות הנשיא וסדר הקרבנות בחגים

25 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

יחזקאל מה׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

חלוקת השטח הקדוש

א

כשאתם תחלקו את הארץ לנחלות, תרימו הקצעה להשם, קודש מתוך הארץ. האורך יהיה עשרים וחמישה אלף ואורך הרוחב יהיה עשרת אלפים, וכל הגבול סביב יהיה קודש.

ב

מתוך החלק הזה, מהקודש, יהיה ריבוע של חמש מאות על חמש מאות, עם שטח מגרש של חמישים אמה מסביב.

ג

מהמדידה הזו, האורך יהיה עשרים וחמשת אלפים והרוחב עשרת אלפים, ובתוכו יהיה המקדש, קודש הקודשים.

ד

החלק הקדוש מתוך הארץ יהיה עבור הכהנים, המשרתים את המקדש ואת המקריבים את העבודה להשם, כדי שיהיה להם מקום לבתיהם ולמקדש בתוך המקדש.

ה–ח

חלוקת האדמה והנחלות

ה

האורך יהיה עשרים וחמשת אלפים וארבעת אלפים רוחב, וזה יהיה לנחלת הלוויים, משרת הבית, להם יהיו עשרים משכנות.

ו

את חלק העיר תתנו ברוחב חמשת אלפים ואורך עשרים וחמשת אלפים, כדי שזה יהיה שווה למעמד הקדושה עבור כל בית ישראל.

ז

גם לנשיא יהיו חלקים מהקדושה וגם מחלק העיר, מהצד המערבי ומהצד המזרקי, ואורך החלק שלו יהיה שווה לחלק אחד מהחלקים, מגבול הים ועד הגבול המזרחי.

ח

הוא יקבל אדמה לנחלתו בישראל, והנשיאים שלי לא יקחו שוב את עמי, והאדמה תהיה לבתי ישראל ולשבטיהם.

ט–יב

צִדֶּק בַּמִּשְׁפָּט וּבַמִּשְׁקָל

ט

כָּךְ אָמַר הָאֲדוֹן הַשֵּׁם: שְׂרֵי יִשְׂרָאֵל, הַרְבֵּה לָכֶם עָמָל וְעַוְלָה. הָסִירוּ אֶת הָעָמָס וְאֶת הַשְּׁדִידָה, וַעֲשׂוּ מִשְׁפָּט וְצֶדֶק. הָרִימוּ אֶת הַדְּחִיּוֹת שֶׁלָּכֶם מֵעַל עַמִּי, כֹּה אָמַר הָאֲדוֹן הַשֵּׁם.

י

הַמִּשְׁקָלוֹת שֶׁלְּכֶם יִהְיוּ מִשְׁקְלֵי צֶדֶק, וְהַמִּדּוֹת שֶׁלְּכֶם יִהְיוּ מִדּוֹת צֶדֶק, וְגַם הַמִּשְׁקָל הַקָּטָן שֶׁלָּכֶם יִהְיֶה צַדִּיק.

יא

הָאֵיפָה וְהַבַּת יִהְיוּ בְּתוֹכֶן אֶחָד, כְּדֵי שֶׁתָּשִׂיאוּ אֶת מַעֲשֵׂר הַחֹמֶר בַּבַּת, וְכָךְ גַּם הָעֲשִׂירִת שֶׁל הַחֹמֶר בָּאֵיפָה תִּהְיֶה בְּתוֹכֶן אֲחָד כְּמוֹ שֶׁהִיא צְוָה.

יב

וְהַשֶּׁקֶל יִהְיֶה עֶשְׂרִים גֵּרָה. עֶשְׂרִים שְׁקָלִים, חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֶשְׂרָה וַחֲמִשָּׁה שְׁקָלִים; הַמָּנֶה יִהְיֶה לָכֶם בְּגֶבֶר הַמִּשְׁקָל הַזֶּה.

יג–טז

חֹקֵי הַתְּרוּמָה וְהַקָּרָבֹת

יג

זוֹ הַתְּרוּמָה שֶׁתִּתְּנוּ: שִׁשִּׁית אֵיפָה מֵחֹמֶר הַכִּפָּה שֶׁל הַכֶּמַח, וְשִׁשִּׁית אֵיפָה מֵחֹמֶת הַשְּׂעֹרִים.

יד

וְהַחֹק שֶׁל הַשֶּׁמֶן: עֶשֶׂרֶת הַחֵלֶק מֵהַבַּת הַשֶּׁמֶן מֵהַכֹּר, וְעֶשֶׂרֶת הַחֵלֶק מֵהַבַּת הַכֶּמַח.

טו

וְתִתְּנוּ כֶּבֶשׁ אֶחָד מִן הַמֵּאָיִם מִן הַצֹּאן, מִמִּשְׁקֵה יִשְׂרָאֵל, כִּמְנָחָה, כְּעֹלָה וּכְשְׁלָמִים, כְּדֵי לְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, כֹּרֶת הַשֵּׁם יְהוָה.

טז

כָּל עַם הָאָרֶץ יִהְיוּ זֶה הַחֵלֶק שֶׁיִּתְּנוּ לַנָּשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל.

יז–כ

חובות הנשיא וטקסי הכפרה

יז

על הנשיא יהיו העולות, המנחות והמשכות בחגים, בחודשים ובשבתות, בכל מועדי בית ישראל. הוא יעשה את החטאת, המנחה, העולה והשלמים כדי לכפר עבור בית ישראל.

יח

כך אמר אדוני ה' : בראש חודש, ביום הראשון של החודש, תיקח פר בן בקר שלם ותעשה חטאת למקדש.

יט

והכהן ייקח מדם החטאת וישים על משכם של הבית, ועל ארבע פינות המזבח בעזרה, ועל משכם של שער החצר הפנימית.

כ

וכך תעשה גם בשבעה בחדש, עבור אדם שעשה טעות בשוגג או במזיד, כדי לכפר על הבית.

כא–כד

סדר הקרבנות בחגים

כא

בתחילת החודש, ביום ארבעה עשר, יהיה לכם את חג הפסח. חג השבועות, ימים של מצות, יאכלו.

כב

והנשיא יעשה ביום ההוא עבור עצמו ועבור כל עם הארץ קרבן חטאת.

כג

בשבעת ימי החג הוא יעשה עולה להשם, שבעה פרים ושבעה אילים שלמים לכל שבעת הימים, וחטאת שעיר עזים ליום אחד.

כד

ומהמנחה, הוא יעשה אפה אחת לפר ואפה אחת לאיל, עם שמן של הין לכל אפה.

כה–כה

חובות החג בשבוע השביעי

כה

בשביעי בחמישה עשר יום של החג, הוא יעשה כך: שבעה ימים, כמו חטאת, כמו עולה, כמו מנחה וכמו שמן.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 488 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא