הוא הוציא אותי אל החצר החיצונית, בדרך צפונה, והביא אותי אל החדר שנמצא מול אולם המנות ומול המבנה מצד צפון.
וַיּוֹצִאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה הַדֶּ֖רֶךְ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֑וֹן וַיְבִאֵ֣נִי אֶל־הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר נֶ֧גֶד הַגִּזְרָ֛ה וַאֲשֶֽׁר־נֶ֥גֶד הַבִּנְיָ֖ן אֶל־הַצָּפֽוֹן׃יחזקאל · פרק מב׳
תיאור המבנים והממדים בצד הצפוני של הבית
תיאור מפורט של החדרים, החצרות והמדידות של המבנה הצפוני, כולל הוראות על הקרבנות וגבולות השטח.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יחזקאל מב׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
תיאור המבנים בצד הצפוני
אורך הפתח הצפוני היה מאה אמות, והרוחב שלו היה חמישים אמות.
אֶל־פְּנֵי־אֹ֙רֶךְ֙ אַמּ֣וֹת הַמֵּאָ֔ה פֶּ֖תַח הַצָּפ֑וֹן וְהָרֹ֖חַב חֲמִשִּׁ֥ים אַמּֽוֹת׃הוא היה מול עשרים האמות של החצר הפנימית, ומול המרצפת של החצר החיצונית, והוא הראה לי את החלק השלישי.
נֶ֣גֶד הָֽעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד רִֽצְפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֶחָצֵ֣ר הַחִֽיצוֹנָ֑ה אַתִּ֥יק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּ֖יק בַּשְּׁלִשִֽׁים׃מול החדרים היה מרחק של עשר אמות של רוחב לכיוון הפנימי, אמה אחת של דרך, והפתחים שלהם פנו לצפון.
וְלִפְנֵ֨י הַלְּשָׁכ֜וֹת מַהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמּ֥וֹת רֹ֙חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית דֶּ֖רֶךְ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּפִתְחֵיהֶ֖ם לַצָּפֽוֹן׃ה–ח
ממדי החדרים והחצרות
הַלְּשָׁכוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת קְצָרוֹת יוֹתֵר, כִּי הַתַּחְתּוֹנוֹת וְהַתִּכְנוֹת בַּבִּנְיָן נִטְווֹת גְּבוֹהוֹת מֵהָן.
וְהַלְּשָׁכ֥וֹת הָעֶלְיוֹנֹ֖ת קְצֻר֑וֹת כִּֽי־יוֹכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָה מֵֽהַתַּחְתֹּנ֛וֹת וּמֵהַתִּֽכֹנ֖וֹת בִּנְיָֽן׃הֵן מֻחְלָקוֹת וּמְשֻׁלָּשׁוֹת, וְאֵין לָהֶן עַמּוּדִים כְּמוֹ הָעַמּוּדִים שֶׁבַּחֲצֵרוֹת, לָכֶן הַבִּנְיָן הָעֶלְיוֹן נִטְמָע מֵהַתַּחְתּוֹנוֹת וּמֵהַתִּכְנוֹת שֶׁמֵּהָאָרֶץ.
כִּ֤י מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֤ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים כְּעַמּוּדֵ֖י הַחֲצֵר֑וֹת עַל־כֵּ֣ן נֶאֱצַ֗ל מֵהַתַּחְתּוֹנ֛וֹת וּמֵהַתִּֽיכֹנ֖וֹת מֵהָאָֽרֶץ׃הַגָּדֵר שֶׁמֵּחוּץ לַלְּשָׁכוֹת, בַּדֶּרֶךְ הַלַּעֲבוֹדָה שֶׁל הֶחָצֵר הַחִֽצוֹנָה, מול הַלְּשָׁכוֹת, הוּא בְּאֹרֶךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה.
וְגָדֵ֤ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת הַלְּשָׁכ֔וֹת דֶּ֛רֶךְ הֶחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַלְּשָׁכ֑וֹת אָרְכּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃כִּי אֹרֶךְ הַלְּשָׁכוֹת שֶׁבַּחָצֵר הַחִֽצוֹנָה הוּא חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְהִנֵּה מול הַהֵיכָל הַמִּדָּה הִיא מֵאָה אַמָּה.
כִּֽי־אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁ֛ר לֶחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־פְּנֵ֥י הַהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃ט–יב
מבנה המעברים והחדרים
ומתחת החדרים האלו נמצא המעבר שמגיע מהצד הצפוני כשנכנסים אליהם מהחצר החיצונית.
ומתחתה לשכות [וּמִתַּ֖חַת] [הַלְּשָׁכ֣וֹת] הָאֵ֑לֶּה המבוא [הַמֵּבִיא֙] מֵֽהַקָּדִ֔ים בְּבֹא֣וֹ לָהֵ֔נָּה מֵֽהֶחָצֵ֖ר הַחִצֹנָֽה׃רוחב החדרים הוא ברוחב החומות של החצר, בדרך שמתקדמת לכיוון המקום שבו נחתכים המבנים והחדרים.
בְּרֹ֣חַב ׀ גֶּ֣דֶר הֶחָצֵ֗ר דֶּ֧רֶךְ הַקָּדִ֛ים אֶל־פְּנֵ֧י הַגִּזְרָ֛ה וְאֶל־פְּנֵ֥י הַבִּנְיָ֖ן לְשָׁכֽוֹת׃והדרך לפניהם נראית כמו מראה החדרים שבצד צפון, באותו אורך, אותו רוחב, אותם בסיסים, אותם מידות ואותם פתחים.
וְדֶ֙רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן כְּאָרְכָּ֖ן כֵּ֣ן רָחְבָּ֑ן וְכֹל֙ מוֹצָ֣אֵיהֶ֔ן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶ֖ן וּכְפִתְחֵיהֶֽן׃וכמו הפתחים של החדרים שבצד דרום, יש שם פתח בתחילת הדרך, בדרך שעוברת מול החומות המגינות, בדרך שמתקדמת כשנכנסים אליהם.
וּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ דָּ֑רֶךְ דֶּ֗רֶךְ בִּפְנֵי֙ הַגְּדֶ֣רֶת הֲגִינָ֔ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִ֖ים בְּבוֹאָֽן׃יג–טז
הוראות הקרבנות והמדידות בבית המקדש
הוא אמר לי: תסתכל צפונה ותסתכל דרומה, לכיוון אזור ההכרעה. תסתכל על הקודש שבו יאכלו הכהנים הקרובים להשם, קדושי הקדשים. שם יניחו קדושי הקדשים את הקרבנות של המנחה, החטאת והאשם, כי המקום הוא קדוש.
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכ֨וֹת הַצָּפ֜וֹן לִֽשְׁכ֣וֹת הַדָּרוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה ׀ לִֽשְׁכ֣וֹת הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹאכְלוּ־שָׁ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים אֲשֶׁר־קְרוֹבִ֥ים לַֽיהוָ֖ה קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֑ים שָׁ֞ם יַנִּ֣יחוּ ׀ קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֗ים וְהַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם כִּ֥י הַמָּק֖וֹם קָדֹֽשׁ׃כשהכהנים ייכנסו, הם לא יצאו מהקודש אל החצר החיצונית. שם הם יניחו את הבגדים שבהם שירתו, כי הם קדושים. הם ילבשו בגדים אחרים ואז יוכלו לגשת אל העם.
בְּבֹאָ֣ם הַכֹּהֲנִ֗ים וְלֹֽא־יֵצְא֤וּ מֵהַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָ֔ה וְשָׁ֞ם יַנִּ֧יחוּ בִגְדֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֑נָּה ילבשו [וְלָבְשׁוּ֙] בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְקָרְב֖וּ אֶל־אֲשֶׁ֥ר לָעָֽם׃הוא סיים למדוד את מידות הבית הפנימי והוציא אותי דרך השער שפניו לכיוון המזרח, ומדד את כל ההיקף.
וְכִלָּ֗ה אֶת־מִדּוֹת֙ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֔י וְהוֹצִיאַ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּמְדָד֖וֹ סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃הוא מדד עם מוט המדידה של צפון ומזרח, חמש מאות אמות, ומדד את כל ההיקף של המידה.
מָדַ֛ד ר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים בִּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה חֲמֵשׁ־אמות [מֵא֥וֹת] קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃יז–כ
מְדִינַת הַמִּדָּה וְהַחוֹמָה
הוּא מָדַד אֶת כִּוַּן הַצֵּפוֹן וּמָצָא חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בְּאָרֶךְ הַמִּדָּה סָבִיב.
מָדַ֖ד ר֣וּחַ הַצָּפ֑וֹן חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃הוּא מָדַד גַּם אֶת כִּוַּן הַדָּדוֹם וּמָצָא חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בְּאָרֶךְ הַמִּדָּה.
אֵ֛ת ר֥וּחַ הַדָּר֖וֹם מָדָ֑ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃הוּא מָדַד אֶת כִּוַּן הַיָּם וּמָצָא חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים בְּאָרֶךְ הַמִּדָּה.
סָבַ֖ב אֶל־ר֣וּחַ הַיָּ֑ם מָדַ֛ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃הוּא מָדַד סָבִיב אֶת כָּל אַרְבַּע רוּחוֹת, וּבָנָה חוֹמָה סָבִיב, בְּאָרֶךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת וּבְרוֹחַב חֲמֵשׁ מֵאוֹת, כְּדֵי לְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ לְחֹל.
לְאַרְבַּ֨ע רוּח֜וֹת מְדָד֗וֹ ח֤וֹמָה לוֹ֙ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֔יב אֹ֚רֶךְ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְרֹ֖חַב חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ לְחֹֽל׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
תיאור המבנים בצד הצפוני
וַיּוֹצִאֵ֗נִי אֶל־הֶֽחָצֵר֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה הַדֶּ֖רֶךְ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֑וֹן וַיְבִאֵ֣נִי אֶל־הַלִּשְׁכָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר נֶ֧גֶד הַגִּזְרָ֛ה וַאֲשֶֽׁר־נֶ֥גֶד הַבִּנְיָ֖ן אֶל־הַצָּפֽוֹן׃
אֶל־פְּנֵי־אֹ֙רֶךְ֙ אַמּ֣וֹת הַמֵּאָ֔ה פֶּ֖תַח הַצָּפ֑וֹן וְהָרֹ֖חַב חֲמִשִּׁ֥ים אַמּֽוֹת׃
נֶ֣גֶד הָֽעֶשְׂרִ֗ים אֲשֶׁר֙ לֶחָצֵ֣ר הַפְּנִימִ֔י וְנֶ֣גֶד רִֽצְפָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֶחָצֵ֣ר הַחִֽיצוֹנָ֑ה אַתִּ֥יק אֶל־פְּנֵֽי־אַתִּ֖יק בַּשְּׁלִשִֽׁים׃
וְלִפְנֵ֨י הַלְּשָׁכ֜וֹת מַהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמּ֥וֹת רֹ֙חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית דֶּ֖רֶךְ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּפִתְחֵיהֶ֖ם לַצָּפֽוֹן׃
ה–ח
ממדי החדרים והחצרות
וְהַלְּשָׁכ֥וֹת הָעֶלְיוֹנֹ֖ת קְצֻר֑וֹת כִּֽי־יוֹכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָה מֵֽהַתַּחְתֹּנ֛וֹת וּמֵהַתִּֽכֹנ֖וֹת בִּנְיָֽן׃
כִּ֤י מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֤ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים כְּעַמּוּדֵ֖י הַחֲצֵר֑וֹת עַל־כֵּ֣ן נֶאֱצַ֗ל מֵהַתַּחְתּוֹנ֛וֹת וּמֵהַתִּֽיכֹנ֖וֹת מֵהָאָֽרֶץ׃
וְגָדֵ֤ר אֲשֶׁר־לַחוּץ֙ לְעֻמַּ֣ת הַלְּשָׁכ֔וֹת דֶּ֛רֶךְ הֶחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה אֶל־פְּנֵ֣י הַלְּשָׁכ֑וֹת אָרְכּ֖וֹ חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃
כִּֽי־אֹ֣רֶךְ הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁ֛ר לֶחָצֵ֥ר הַחִֽצוֹנָ֖ה חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וְהִנֵּ֛ה עַל־פְּנֵ֥י הַהֵיכָ֖ל מֵאָ֥ה אַמָּֽה׃
ט–יב
מבנה המעברים והחדרים
ומתחתה לשכות [וּמִתַּ֖חַת] [הַלְּשָׁכ֣וֹת] הָאֵ֑לֶּה המבוא [הַמֵּבִיא֙] מֵֽהַקָּדִ֔ים בְּבֹא֣וֹ לָהֵ֔נָּה מֵֽהֶחָצֵ֖ר הַחִצֹנָֽה׃
בְּרֹ֣חַב ׀ גֶּ֣דֶר הֶחָצֵ֗ר דֶּ֧רֶךְ הַקָּדִ֛ים אֶל־פְּנֵ֧י הַגִּזְרָ֛ה וְאֶל־פְּנֵ֥י הַבִּנְיָ֖ן לְשָׁכֽוֹת׃
וְדֶ֙רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן כְּאָרְכָּ֖ן כֵּ֣ן רָחְבָּ֑ן וְכֹל֙ מוֹצָ֣אֵיהֶ֔ן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶ֖ן וּכְפִתְחֵיהֶֽן׃
וּכְפִתְחֵ֣י הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַדָּר֔וֹם פֶּ֖תַח בְּרֹ֣אשׁ דָּ֑רֶךְ דֶּ֗רֶךְ בִּפְנֵי֙ הַגְּדֶ֣רֶת הֲגִינָ֔ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִ֖ים בְּבוֹאָֽן׃
יג–טז
הוראות הקרבנות והמדידות בבית המקדש
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכ֨וֹת הַצָּפ֜וֹן לִֽשְׁכ֣וֹת הַדָּרוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה ׀ לִֽשְׁכ֣וֹת הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹאכְלוּ־שָׁ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים אֲשֶׁר־קְרוֹבִ֥ים לַֽיהוָ֖ה קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֑ים שָׁ֞ם יַנִּ֣יחוּ ׀ קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֗ים וְהַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם כִּ֥י הַמָּק֖וֹם קָדֹֽשׁ׃
בְּבֹאָ֣ם הַכֹּהֲנִ֗ים וְלֹֽא־יֵצְא֤וּ מֵהַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֶל־הֶחָצֵ֣ר הַחִיצוֹנָ֔ה וְשָׁ֞ם יַנִּ֧יחוּ בִגְדֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־יְשָׁרְת֥וּ בָהֶ֖ן כִּֽי־קֹ֣דֶשׁ הֵ֑נָּה ילבשו [וְלָבְשׁוּ֙] בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְקָרְב֖וּ אֶל־אֲשֶׁ֥ר לָעָֽם׃
וְכִלָּ֗ה אֶת־מִדּוֹת֙ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֔י וְהוֹצִיאַ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּמְדָד֖וֹ סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃
מָדַ֛ד ר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים בִּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה חֲמֵשׁ־אמות [מֵא֥וֹת] קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃
יז–כ
מְדִינַת הַמִּדָּה וְהַחוֹמָה
מָדַ֖ד ר֣וּחַ הַצָּפ֑וֹן חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃
אֵ֛ת ר֥וּחַ הַדָּר֖וֹם מָדָ֑ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃
סָבַ֖ב אֶל־ר֣וּחַ הַיָּ֑ם מָדַ֛ד חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת קָנִ֖ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּֽה׃
לְאַרְבַּ֨ע רוּח֜וֹת מְדָד֗וֹ ח֤וֹמָה לוֹ֙ סָבִ֣יב ׀ סָבִ֔יב אֹ֚רֶךְ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְרֹ֖חַב חֲמֵ֣שׁ מֵא֑וֹת לְהַבְדִּ֕יל בֵּ֥ין הַקֹּ֖דֶשׁ לְחֹֽל׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים מתארים את המבנה המדויק של החלק הצד הצפוני של הבית.
פסוקים א–ד
תיאור המבנים בצד הצפוני
הפסוקים מתארים את המבנה והמידות של החדרים והפתחים בצד הצפוני של המתחם. התיאור כולל מידות מדויקות של אורך, רוחב ומרחקים בין החדרים לחצרות הפנימית והחיצונית.
פסוקים ה–ח
ממדי החדרים והחצרות
תיאור המבנה והממדים של החדרים והחצרות במקדש. הטקסט מתאר את הגובה השונה של החדרים העליונים לעומת התחתונים, את היעדר העמודים בחדרים המשולשים, ואת מידות האורך של הגדר והמבנים מול ההיכל.
פסוקים ט–יב
מבנה המעברים והחדרים
תיאור מדויק של המבנה האדריכלי של החדרים והמעברים. הכתוב מפרט את מידות החדרים, את כיווני הגישה מהחצר הצפונית והדרומית, ואת הדמיון המוחלט בין המבנים השונים מבחינת אורך, רוחב ופתחים.
פסוקים יג–טז
הוראות הקרבנות והמדידות בבית המקדש
הפסוקים מתארים את הוראות הכהנים בבית המקדש, כולל מקום אכילת הקרבנות והפרשת הבגדים הקדושים. בנוסף, מתוארת סיום המדידות של הבית הפנימי והיקף המבנה באמצעות מוט מדידה.
פסוקים יז–כ
מְדִינַת הַמִּדָּה וְהַחוֹמָה
הַסּוֹף שֶׁל הַמִּדָּה מְתָאֶר אֶת הַמִּדּוּשׁ הַסּוֹיֵם שֶׁל הַשֶּׁבֶת. הַמִּדָּה מְכַסָּה אֶת כָּל אַרְבַּע רוּחוֹת הַכִּוָּנוֹת בְּמִדָּה שׁוֹוָה, וּבַסּוֹף נִבְנֵית חוֹמָה סָבִיב. הַמַּטָּרָה הַיְּחִידָה שֶׁל הַחוֹמָה הִיא לְהַבְדִּיל בֵּין הַחֶלֶד הַקָּדוֹשׁ לְבֵין הַחֹל.
הפסוקים מסיימים בתיאור גבולות המדידה והחומות סביב כל השטח.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
ארבעת הרוחות בעולם
״אַרְבַּע רוּחוֹת בָּעוֹלָם: רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח, רוּחַ פִּנַּת הַמַּעֲרָב, רוּחַ פִּנַּת הַדָּרוֹם, רוּחַ פִּנַּת הַצָּפוֹן. רוּחַ פִּנַּת הַמִּזְרָח – מִשָּׁם הָאוֹר יוֹצֵא לָעוֹלָם. רוּחַ פִּנַּת״
בפרקי דרבי אליעזר מוסבר כי בעולם קיימות ארבע רוחות מכיווני השמיים השונים. רוח המזרח היא המקום ממנו יוצא האור לעולם. רוח הדרום מביאה איתה טל וגשמי ברכה. רוח המערב היא המקור שממנו יוצא החשיכה. רוח הצפון נושאת את אוצרות השלג, הברד, הקור והגשמים. הטקסט מציין כי רוח צפון היא חלק שטרם הושלם בבריאה. לפי המדרש, מי שיידע להשלים את חלק זה בתיאור הבריאה, יוכיח את אלוהותו. הגישה כאן משלבת בין תיאור טבעי של כיווני הרוח לבין מסר תיאולוגי על השלמות של הבורא.
פרקי דרבי אליעזר ג׳:י״א ↗חַיּוֹת הַמִּצְוָה וּמַבְטְחוֹת הַגְּאֻלָּה
״כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה, אֱמֹר כְּאִלּוּ הַיּוֹם שָׁמַעְתָּ בְּסִינַי מִמּשֶׁה, שֶׁכֵּן כָּתוּב, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת.״
הַמִּקְרָא בַּפֶּסֶק הַזֶּה מַתְכִין וּמְתַקֵּן אֶת הַמִּצְוֹת שֶׁמִּישׁ מְבַצֵּעַ הַיּוֹם, כְּאִלּוּ שָׁמַע אֶת הַתּוֹרָה בְּסִינַי עַכְשָׁו. הַמַּטְרָה הַזּוֹ לְהַחְמִיד אֶת הַמִּצְוֹת כְּבַעֲלַת חַיִּים, שֶׁמְּבִיאָה בְּרָכָה, פְּרִיָה, וְעֹשֶׁה כֹּחַ לְהַמַּשְׁכִּית אֶת הַעוֹלָם הַבָּא. הַמִּדְרָשׁ מְתַקֵּן אֶת הַמַּבְטָחוֹת לַמָּשִׁיחַ בְּעֵינֵי הַמְּלָאכִים, כְּשֶׁהוּא מְצַיֵּר תְּמוּנוֹת שֶׁל גִּבּוֹרִיּוּת וְגִבְהוּרִיּוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי מְפַרְשִׁים אֶת הַמִּדְעִים שֶׁל הַקּוֹמָה הַמְּדֻגֶּרֶת שֶׁתִּהְיֶה לַיְּהוּדִים בֶּעָתִיד. הַמִּדְרָשׁ מְסַיֵּג אֶת הַדְּאָגוֹת עַל זְמַן הַגְּאֻלָּה, כְּשֶׁהוּא מַצִּיג דֵּעוֹת שׁוֹנוֹת עַל מֶשֶׁךְ הַזְּמַן, מֵאַרְבָּעִים שָׁנָה וְעַד אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.
מדרש תנחומא, עקב ז׳:א׳ ↗בעקבות המפרשים
המבנה והממדים של החדרים
״כי יוכלו אתיקים. כמו יאכלו אוכלים וממעטים באויר הלשכות:״
בפסוק זה, יחזקאל מתאר את הממדים של החדרים בבית המקדש. הוא מציין כי חלק מהחדרים עמוקים יותר מחלק אחר, וזה נובע מהבדלים במבנה האוויר והמקום בתוך הלשכות. התיאור מדגיש את ההבדלים הפיזיים בין החלקים השונים של המבנה. רש"י מסביר שהעומק השונה של החדרים נובע מכך שהם פחות או יותר מרווחים מבחינת האוויר. לפי פירושו, המבנה של הלשכות יוצר חללים בעלי נפח שונה, מה שמשפיע על מרחב האוויר שבתוכן.
רש״י על יחזקאל 42:5:2 ↗מדידת היקף הר הבית
״ומדדו סביב סביב. לכל היקף הר הבית מבחוץ:״
בקטע זה מחזון יחזקאל, מתואר תהליך המדידה של החלק החיצוני של הר הבית. הנביא מתאר כיצד המדד נע סביב סביב, וכולל את כל ההיקף של ההר מבחוץ. התיאור מתמקד בדיוק הגיאומטרי של המבנה ובהגדרת הגבולות המדויקים של המקום הקדוש. רש"י מפרש את הפסוק ומבהיר שהמדידה כללה את כל היקף הר הבית מבחוץ. לפי פירושו, המדידה לא הייתה רק בנקודה אחת, אלא סבב שלם סביב כל המבנה, כדי לקבוע את גבולות השטח החיצוני של ההר.
רש״י על יחזקאל 42:15:1 ↗מבנה הלשכות העליונות
״והלשכות העליונות. הלשכות האלה שעמדו במעלה ההר כלפי המערב היו צרות ודחוסות מבפנים כי האתיקים שהיו מבפנים כמ״ש למעלה הם מעטו מהן את החלל וחזר״
בפרק זה של יחזקאל מתואר מבנה הלשכות הסמוכות למקדש. הפרק מתמקד בתיאור הפיזי של החדרים השונים, ובמיוחד בשינוי במבנה החללים של הלשכות העליונות. המצודת דוד מסביר כי הלשכות העליונות, שנמצאו במעלה ההר לכיוון מערב, היו צרות ודחוסות יותר מבפנים. זאת משום שהעמודים הפנימיים, המכונים אתטיקים, תפסו חלק מהשטח רק בקוואות התחתונות והתיכונות. בלשכות העליונות, העמודים לא צמצמו את החלל כי הבנייה כבר הייתה מוגמרת וחזקה ללא צורך בעמודים נוספים.
מצודת דוד על יחזקאל 42:5:1 ↗מדידת שטח הר הבית
״ומדדו. את ההיקף של הר הבית:״
בפסוק זה מתואר סוף המדידה שביצע יחזקעל. הנביא מודד את ההיקף של המבנה המרכזי בהר הבית. המדידה כוללת את הצד המזרחי, המערבי, הצפוני והדרומי. המצודת דוד מסביר כי המדידה שבוצעה התמקדה בהיקף של הר הבית עצמו. הפשט מראה שהנביא קובע את הגבולות המדויקים של השטח הקדוש.
מצודת דוד על יחזקאל 42:15:3 ↗