נביאים›יחזקאל›פרק לו׳

יחזקאל · פרק לו׳

הבטחת השיקומו של עם הארץ והעם

הנבואה להרי ישראל על התאוששות הארץ, קידוש שם ה' והבטחת התחייה החדשה של עם ישראל

38 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

יחזקאל לו׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

הנבואה להרי ישראל

א

ואתה, בן אדם, תנבא על הרי ישראל ותגיד להם: הרי ישראל, תקשיבו לדבר ה'.

ב

ככה אומר האדון ה', כי האויב שלכם אמר עליכם: זה אח שלנו, והארץ הנטושה הפכה לנחלה שלנו.

ג

לכן תנבא ותגיד: ככה אומר האדון ה', בגלל שהארץ הפכה לשממה וזעמו עליכם מכל הסביבה, כדי שתרדו שארית העמים ותעלו על לשון עמים ועל דיבורם.

ד

לכן, הרי ישראל, תקשיבו לדבר האדון ה'. ככה אמר האדון ה' להרים, לגבעות, לעמקים, לقمות וגם להרי השממה ולערים הנטושות שהיו ללעג ולבוז לשארית העמים שסביבכם.

ה–ח

הבטחת התאוששות ארץ ישראל

ה

לכן כך אומר אדוני יהוה: אם לא, בזעם שלי דיברתי על שארית העמים ועל אדום כולו, אשר נתנו את ארצי להם לירושה, בשמחה של כל הלב ובכעס נפש, כדי לבזות אותה.

ו

לכן נבוא על אדמת ישראל ובלמת ההרים, הגבעות, העמקים והמצוקים: כך אומר אדוני יהוה, הנה אני בדיבור בכעס ובקנאה שלי, כי העמים סבלו את הנטל שלכם.

ז

לכן כך אמר אדוני יהוה: אני הרמתי את ידי, ואם לא, העמים שסביבכם הם שישאו את נטלם.

ח

ואתם, הרי ישראל, תיתנו את ענפיכם ותשאו את פירותיכם לעמי ישראל, כי הם קרו לבוא.

ט–יב

הבטחת השיקומו של עם ישראל

ט

כי הנה אני אליכם, ואפנה אליכם, ואתם תעבדו ותיזרעו.

י

והרבתי לכם אנשים, את כל בית ישראל כולו, והערים יתגוררו והחורבות ייבנו.

יא

והרבתי לכם אנשים ובהמה, ירבו ויפרעו, ואחזיר אתכם כמו פעם, ואטיב לכם יותר ממה שהייתם בהתחלה, ותדעו שאני ה׳.

יב

ואלך בכם, בין אנשי עמי ישראל, ותירשו את הארץ הזאת, ותהיה לכם לנחלה, ולא תוסיפו לשחוק אותה יותר.

יג–טז

הבטחת השיקום והפסקת ההרס

יג

ככה אומר אדוני ה׳: בגלל שאתם אומרים לי שאתם אוכלים בשר בני אדם ושגוייתכם מתכלאת.

יד

לכן, אדם, את לא תאכלו בשר בני אדם יותר, וגם גויכם לא יכלה יותר, אומר אדוני ה׳.

טו

לא איתן לשמוע ממך יותר את קללת העמים ואת בושת העמים, לא תשאו יותר בושה, וגם גויכם לא יכלה יותר, אומר אדוני ה׳.

טז

ואז הגיע אליי דברי ה׳ ואמר:

יז–כ

העונש על טומאת הארץ

יז

בן אדם, בני ישראל ישבו על אדמתם וחיללו אותה בדרכיהם ובמעשיהם הרעים, כמו טומאת נדון, הדרך שלהם הייתה לפניי.

יח

ושפכתי עליהם את חמתי על הדם ששפכו על הארץ, ובגלל העבודה הזולה שלהם הם טמאו אותה.

יט

ופזרתי אותם בין העמים, והם נדדו בין הארצות לפי דרכם ולפי מעשיהם הרעים שפטתי אותם.

כ

כשהם הגיעו אל העמים שהיו שם, הם חיללו את שם קדשי, כשהם אומרים להם: עם הַשֵּׁם, אלה הם שיצאו מארצו.

כא–כד

קידוש שם ה'

כא

ורחמתי על שם קדשי, שהעם בחל בנת כשהגיעו האומות אל המקום הזה.

כב

לכן תגידו לבית ישראל: כך אומר האדון ה', לא בשבילכם אני עושה את בית ישראל, אלא בשביל שם קדשי, שהחללתם בתוך האומות שהגעתם אליהן.

כג

ואני אקדש את שמי הגדול, שהיה מושחת בתוך האומות שבהן החללתם אותו, והאומות ידעו שאני ה', אומר האדון ה', כשאקדש את עצמי בתוכם מול עיניהם.

כד

ואקח אתכם מתוך האומות ואאסוף אתכם מכל הארצות, ואביא אתכם אל הארץ שלכם.

כה–כח

הַבְטָחַת הַתִּקּוּן וְהַחִדּוּשׁ

כה

אֶשְׁפֹּךְ עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וְתִטְהֲרוּ מִכָּל הַטְּרוּדָה וּמִכָּל הַסְּקָלִים שֶׁעֲשִׂיתֶם, וְאֶטְהָר אֶתְכֶם.

כו

אֶתְּנָה לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְאֶתְּנָה בְּתוֹכְכֶם רוּחַ חֲדָשָׁה. אֶסִיר אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְאֶתְּנָה לָכֶם לֵב בָּשָׂר.

כז

וְאֶת הַרוּחַ שֶׁלִּי אֶתְּנָה בְּתוֹכְכֶם, וְתֵלְכוּ בַּחֻקּוֹת שֶׁלִּי וְתִשְׁמְר exileוּ אֶת הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁלִּי way וְתַעַשׂוּ אוֹתָם.

כח

וְתָשׁוּבוּ לָאָרֶץ שֶׁנָּתַתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם. תִּהְיוּ לִי לְעַם, וַאֲנִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.

כט–לב

הבטחת השפע והתשובה

כט

ואושיע אתכם מכל הטומאה שלכם. אני אקרא לגרעינים וארבה אותם, ולא אתן לכם רעב.

ל

וארבה את פירות העצים ואת תנובת השדה, כדי שלא תסבלו יותר את חרפת הרעב מול העמים.

לא

ותזכרו את דרכיכם הרעות ואת המעשים הלא טובים שלכם, ותתביישו בפני עצמכם על העוונות ועל העתיקות שלכם.

לב

לא למענכם אני עושה זאת, נא אמר אדוני ה', כדי שתכירו בעצמכם. תתביישו ותתבדו בדרכיכם, בני ישראל.

לג–לו

הַבְטָחַת הַתִּקּוּן וְהַהֲחֲזָרָה

לג

כָּךְ אָמַר הָאָדוֹן יְהוָה: בַּיּוֹם שֶׁאְטַהֵר אֶתְכֶם מִכָּל עוֹוְנוֹתֵיכֶם, אֲנִי אַחֲזִיר אֶת הֶעָרִים וְהַחֲרָבוֹת יִבָּנוּ.

לד

וְהָאָרֶץ הַחַיה תִּהְיֶה פורֶה, בִּמְקוֹם שֶׁהָיְתָה שְׁמָמָה בְּעֵיני כָּל הָעוֹבְרִים.

לה

וְיֹאמְרוּ: הָאָרֶץ הַזֹּאת הָפְכָה לְגַן עֵדֶן, וְהֶעָרִים הַחֲרֹבוֹת וְהַמְּחֻדָּמוֹת יִשְׁכְּנוּ בְּמַעֲמָדַדְתָּם הַתִּקְנִי.

על המילים

הַנֶּהֱרָסוֹת וְהַנְּשַׁמּוֹת - בְּכַוָּנָה לְמַצָּב שֶׁל הֶחָרֶב הַמְּשֻׁבָּר וְהַמְּחֻדָּם.

לו

וְיֵדְעוּ הָעַמִּים שֶׁיִּשְׁאֲרוּ סְבִיבְכֶם, כִּי אֲנִי הַשֵּׁם בָּנִיתִי אֶת הַחֲרָבוֹת וְנָטַעְתִּי אֶת הַחַיּוּת, אֲנִי הַשֵּׁם דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.

לז–לח

הבטחת הרביית ישראל

לז

ככה אומר האדון הַשֵּׁם, אני רוצה לבקש עבור בית ישראל לעשות עבורם דבר אחד: להרבות אותם כמו צאן של בני אדם.

לח

כמו צאן קדושים, כמו צאן של ירושלים בזמני המפגש שלה, כך יהיו הערים השוממות, מלאות בצאן של בני אדם, והם ידעו שאני הַשֵּׁם.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 483 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא