נביאים›יחזקאל›פרק לד׳

יחזקאל · פרק לד׳

מִשְׁפַּט הָרוֹעִים וְהַבְטָחַת הָרוֹעֶה הָאֲמִתִּי

הַנְבִיאֵה יְחֵקוּר עַל הָרוֹעִים שֶׁפֶּגֶם בַּחֲבוּתָם, עַל הָאִבְדָּן שֶׁל הַצֹּאן וְעַל הַגְּאוּלָה שֶׁיַּבְטִיחַ הַשֵּׁם עַל יְדֵי הָרוֹעֶה הַנָּכוֹן.

31 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

יחזקאל לד׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

מִשְׁפַּט הָרוֹעִים

א

דבר ה' אלי:

ב

בן אדם, תנבא על רועי ישראל. תנבא ותגיד להם, לרועים, כך אומר האדון ה': אוי לרועי ישראל שהיו רועים את הצאן, האם הצאן לא הייתה אמורה לרעות בעצמה מהרועים?

ג

את השומן אתם אוכלים, ואת הצמר אתם לובשים. את הבשר אתם שוחטים, אבל את הצאן אתם לא מרעים.

ד

את הצאן החלשה לא חיזקתם, את הפצועה לא ריפאתם, את השבורה לא חבשתם, את הנדחת לא החזרתם, את האבודה לא חיפשתם, ובמקום להנהיג אותם בכוח ובאכזריות, הרדתם אותם.

ה–ח

אובדן הצאן וחובת הרועים

ה

הן התפזרו בגלל חוסר רועה, והן הפכו למזון לכל חיית השדה, והן התפזרו.

ו

הצאים שלי תעבו בכל ההרים ועל כל גבעה גבוהה, ועל כל פני הארץ התפזרו הצאים שלי, ולא היה מי שיחפש או יבקש אותם.

ז

לכן, רועים, תשמעו את דברי ה'.

ח

חי אני, נאום אדוני ה', אם לא שכל כך הצאים שלי זלזלו עד שהם הפכו למזון לכל חיית השדה בגלל חוסר רועה, ולא הרועים שלי חיפשו את הצאים שלי, אלא הרועים האלו רעו אותם ולא רעו את הצאים שלי.

ט–יב

ההשגחה של ה' על הצאן

ט

לכן, הרועים, תקשיבו לדברי ה'.

י

ככה אומר אדוני ה': אני הולך נגד הרועים, ואני אבדוק את הצאן שלי אצלם. אני אעצור אותם מלהרעות את הצאן, והרועים לא ירעו אותו יותר. אני אציל את הצאן שלי מהפה שלהם, והוא לא יהיה להם לאוכל.

יא

כי ככה אומר אדוני ה': אני עצמי אבדוק את הצאן שלי ואשמור עליו.

יב

כמו שרועה בודק את העדר שלו ביום שהוא נמצא בתוך הצאן, כך אני אבדוק את הצאן שלי. אני אציל אותם מכל המקומות שבהם הם התפזרו ביום של ענן וערפל.

יג–טז

הבטחת השיב השב והרעה המשפטית

יג

אני אוציא אותם מבין העמים ואאסוף אותם מכל הארצות, ואביא אותם לאדמתם, וארעים אותם בהרי ישראל, בנחלים ובכל מקומות המגורים בארץ.

יד

במרעה טוב ארעים אותם, ובהרי ישראל הגבוהים יהיה להם מקום מגורים נוח. שם הם ישכנו במקום טוב, ואני ארעים אותם בשמנים בהרי ישראל.

טו

אני ארעים את צאנתי ואני אדאג להם, נא אדוני ה'.

טז

את האבודה אני אחפש, ואת הנדחת אני יחזיר, את השבורה אני אחבוש, את החולה אני אחזק, ואת השמנה והחזקה אני אשמיד, ואני ארעים אותם במשפט.

יז–כ

משפט הצאן

יז

ואני אשפט את הצאן שלי, כך אומר האדון ה'. אני אשפט בין הצאן, בין הכבשים, בין הזכרים ובין הצעירים.

יח

האם לא מעט מכם מרעים רק את המרעה הטוב, וכל שאר המרעה אתם דורסים ברגליכם? האם אתם שותים רק את מי המעיין ודורסים ברגליכם את מה שנשאר?

יט

ואת הצאן שלי אתם מרעים תחת רגליכם ודורסים ברגליכם.

כ

לכן כך אומר האדון ה' אליהם: אני עצמי אשפט בין הצאן החזק לבין הצאן החלש.

כא–כד

הבטחת הגאולה והרועה הנכון

כא

בגלל שאתם דוחקים הצידה ועם הכתף אתם דוחפים, ובקרניים שלכם אתם מכה בכל העדרים עד שהפזורים שבהם יוצאים החוצה.

כב

אני אציל את הצאן שלי והם כבר לא יהיו קורבן לביזוי, ואשפט בין הכבשים לבין הצאנים.

כג

אני אקים עליהם רועה אחד שיראה בהם דאגה, את עבדי דוד; הוא ירעה אותם והוא יהיה להם לרועה.

כד

ואני ה' אהיה להם לאלוהים, ועבדי דוד יהיה מנהיג בתוכם; אני ה' דיברתי.

כה–כח

בְּרִית שָׁלוֹם וּמְנוּחָה

כה

וְכָרַתְּתִי לָהֶם בְּרִית שָׁלוֹם, וְהַסַּרְתִּי אֶת הַחַיּוֹת הָרָעוֹת מֵהָאָרֶץ, וְהֵם יֵשְׁבוּ בַּמִּדְבָּר בְּבִטָּחוֹן וְיִשְׁנוּ בַּיַּעֲרִים.

כו

וְנָתַתִּי אוֹתָם וְאֶת סְבִיבַת גִּבְעוֹתַי בִּרְכָה, וְהֶרְדִּיתִי גֶּשֶׁם בַּזְּמַן שֶׁלּוֹ, גְּשֶׁמֵּי בְּרָכָה יִהְיוּ.

כז

וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן אֶת פִּרְיוֹ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ, וְהֵם יֵשְׁבוּ עַל אֲדָמָתָם בְּבִטָּחוֹן, וְיֵדְעוּ כִּי אֲנִי הַשֵּׁם, שֶׁשָּׁבַרְתִּי אֶת כְּבָלֵי עֻלָּם וְהִצַּלְתִּים מִיַּד הָעוֹבְדִים בָּהֶם.

כח

וְלֹא יִהְיוּ עוֹד רָעֵב לַעֲמִים, וְחַיּוֹת הָאָרֶץ לֹא יֹאכְלוּ אוֹתָם, וְהֵם יֵשְׁבוּ בְּבִטָּחוֹן וְלֹא יִירָאוּ מִדַּחְדָּח.

כט–לא

הַבְּטָחַת הַשְּׁלוֹם וְהַקֶּשֶׁר מֵחָדָשׁ

כט

אֲנִי אֶתְקִיעַ לָהֶם מָקוֹם טוֹב וּמְבֹשָׁר לְכָבוֹד, וְלֹא יִהְיֶה בָאָרֶץ עוֹד רָעָב, וְלֹא יִשָּׂאוּ עוֹד אֶת בּוּז הָעֲמוּמִים.

ל

וְהֵם יֵדְעוּ שֶׁאֲנִי הַשֵּׁם אֱלֹהֵיהֶם וְשֶׁהֵם עַם עַל הַשֵּׁם, בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּחַ אֲדֹנָי הַשֵּׁם.

לא

וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת הַצֹּאן שֶׁלִּי, הַצֹּאן שֶׁל הַמִּרְעֶה שֶׁלִּי, לָכֶם אֲנֶה בְּנֵי אָדָם, וַאֲנִי אֱלֹהֵיכֶם, אֲמַר אֲדֹנָי הַשֵּׁם.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 479 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא