בְּשִׁנַּת אַרְבָּע עֶשְׂרֵה, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְבַר הַשֵּׁם אֵלַי וְאָמַר:
וַיְהִ֗י בְּאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה בַּשְּׁלִישִׁ֖י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃יחזקאל · פרק לא׳
הַהַשְׁוָאָה לְעֵץ הָאֶרֶז
חֲזוֹת הַהֶרֶס שֶׁל הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ וְהַהַשְׁפָּעָתוֹ עַל הַמְּמַלְכְּאוֹת
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יחזקאל לא׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הַהַשְׁוָאָה לְעֵץ הָאֶרֶז
בֶּן אָדָם, ת Tell לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְלַצָּבָא שֶׁלּוֹ, לְמִי דּוֹמֶה בְּגַאֲוָתְךָ?
בֶּן־אָדָ֕ם אֱמֹ֛ר אֶל־פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְאֶל־הֲמוֹנ֑וֹ אֶל־מִ֖י דָּמִ֥יתָ בְגָדְלֶֽךָ׃הִנֵּה אַשּׁוּר כְּעֵץ אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן, יָפֶה עֲנָפִים וְעַז, מְכֻסֶּה צֵל וּגְבוֹהַּ מְאֹד, וְעַל עֲנָפָיו הָיָה עֹז.
הִנֵּ֨ה אַשּׁ֜וּר אֶ֣רֶז בַּלְּבָנ֗וֹן יְפֵ֥ה עָנָ֛ף וְחֹ֥רֶשׁ מֵצַ֖ל וּגְבַ֣הּ קוֹמָ֑ה וּבֵ֣ין עֲבֹתִ֔ים הָיְתָ֖ה צַמַּרְתּֽוֹ׃הַמַּיִם הֵנִיכוּ אוֹתוֹ, הַמַּעֲמַקִּים הֶעֱלוּ אוֹתוֹ, הַנְּחָלִים שֶׁלּוֹ הִשְׁטִיפוּ סְבִיבוֹ וְהַתְּעָלוֹת שֶׁלּוֹ הֵעִידוּ אֶל כָּל עֵצֵי הַשָּׂדֶה.
מַ֣יִם גִּדְּל֔וּהוּ תְּה֖וֹם רֹֽמְמָ֑תְהוּ אֶת־נַהֲרֹתֶ֗יהָ הֹלֵךְ֙ סְבִיב֣וֹת מַטָּעָ֔הּ וְאֶת־תְּעָלֹתֶ֣יהָ שִׁלְחָ֔ה אֶ֖ל כָּל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃עוצמתו ויופיו של העץ הגבוה
לכן הגובה שלו גדל יותר מכל העצים בשדה, הענפים שלו התרחבו והעלו עליהם עלים רעננים בגלל המים הרבים שהוא שלח אליהם.
עַל־כֵּן֙ גָּבְהָ֣א קֹמָת֔וֹ מִכֹּ֖ל עֲצֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וַתִּרְבֶּ֨ינָה סַֽרְעַפֹּתָ֜יו וַתֶּאֱרַ֧כְנָה פארתו [פֹארֹתָ֛יו] מִמַּ֥יִם רַבִּ֖ים בְּשַׁלְּחֽוֹ׃בכל הענפים שלו בשת כל הציפורים בשמיים, ותחת העלים שלו התרבו כל חיות השדה, ובצל שלו ישבו עמים רבים.
בִּסְעַפֹּתָ֤יו קִֽנְנוּ֙ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְתַ֤חַת פֹּֽארֹתָיו֙ יָֽלְד֔וּ כֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּבְצִלּוֹ֙ יֵֽשְׁב֔וּ כֹּ֖ל גּוֹיִ֥ם רַבִּֽים׃היותו של העץ יפה ומרשימה באורך הענפים שלו, כי השורשים שלו הגיעו למים רבים.
וַיְּיִ֣ף בְּגָדְל֔וֹ בְּאֹ֖רֶךְ דָּֽלִיּוֹתָ֑יו כִּֽי־הָיָ֥ה שָׁרְשׁ֖וֹ אֶל־מַ֥יִם רַבִּֽים׃עצי ארז לא היו דומים לו בגן האלוהים, עצי ברוש לא דמו לענפיו, ועצי ערמוט לא היו דומים לעליו. אף עץ בגן האלוהים לא היה דומה לו ביופיו.
אֲרָזִ֣ים לֹֽא־עֲמָמֻהוּ֮ בְּגַן־אֱלֹהִים֒ בְּרוֹשִׁ֗ים לֹ֤א דָמוּ֙ אֶל־סְעַפֹּתָ֔יו וְעַרְמֹנִ֥ים לֹֽא־הָי֖וּ כְּפֹֽארֹתָ֑יו כָּל־עֵץ֙ בְּגַן־אֱלֹהִ֔ים לֹא־דָמָ֥ה אֵלָ֖יו בְּיָפְיֽוֹ׃נפילת העץ הגבוה
הָפַכְתִּי אוֹתוֹ לְיָפֶה בְּזֶה שֶׁעֲנָפָיו רָחֲבִים, וְכָל עֲצֵי עֵדֶן שֶׁבְּגַן הָאֱלֹהִים קִנְּאוּ בוֹ.
יָפֶ֣ה עֲשִׂיתִ֔יו בְּרֹ֖ב דָּֽלִיּוֹתָ֑יו וַיְקַנְאֻ֙הוּ֙ כָּל־עֲצֵי־עֵ֔דֶן אֲשֶׁ֖ר בְּגַ֥ן הָאֱלֹהִֽים׃ (ס)לָכֵן כֹּה אָמַר הָאֲדוֹן יְהוָה: כִּי הִתְגַּבַּרְתָּ בְּגַבְהָהּ שֶׁלְּךָ, אֲנִי אֶתֵּן אֶת עֲנָפָיו לְבֵין עֲבוֹתִים, וְלֵבּוֹ יִתְרוֹמֵם בְּגַבְהָתוֹ.
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר גָּבַ֖הְתָּ בְּקוֹמָ֑ה וַיִּתֵּ֤ן צַמַּרְתּוֹ֙ אֶל־בֵּ֣ין עֲבוֹתִ֔ים וְרָ֥ם לְבָב֖וֹ בְּגָבְהֽוֹ׃וְאֶתֵּן אוֹתוֹ לְיַד אֵיל גּוֹיִם, וְהוּא יַעֲשֶׂה לוֹ כְּשֶׁל רֶשַׁע, כִּי גֵרַשְׁתִּיו.
וְאֶ֨תְּנֵ֔הוּ בְּיַ֖ד אֵ֣יל גּוֹיִ֑ם עָשׂ֤וֹ יַֽעֲשֶׂה֙ ל֔וֹ כְּרִשְׁע֖וֹ גֵּרַשְׁתִּֽהוּ׃וזרים, שהם אדונים של עמים, כרתו אותו והשליכו אותו להרים. כל ענפיו נפלו בכל גבעות הארץ, וכל הכתתות שלו נשברו בכל עמקי האדמה. כל עמי הארץ ירדו מהצל שלו והשליכו אותו.
וַיִּכְרְתֻ֧הוּ זָרִ֛ים עָרִיצֵ֥י גוֹיִ֖ם וַֽיִּטְּשֻׁ֑הוּ אֶל־הֶ֠הָרִים וּבְכָל־גֵּ֨אָי֜וֹת נָפְל֣וּ דָלִיּוֹתָ֗יו וַתִּשָּׁבַ֤רְנָה פֹֽארֹתָיו֙ בְּכֹל֙ אֲפִיקֵ֣י הָאָ֔רֶץ וַיֵּרְד֧וּ מִצִּלּ֛וֹ כָּל־עַמֵּ֥י הָאָ֖רֶץ וַֽיִּטְּשֻֽׁהוּ׃נפילת העץ הגדול והשפעתה על העולם
כל עוף השמיים שוכנים על המפל שלו, וכל חיית השדה נמצאת בתוך הענפים שלו.
עַל־מַפַּלְתּ֥וֹ יִשְׁכְּנ֖וּ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶל־פֹּארֹתָ֣יו הָי֔וּ כֹּ֖ל חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃כדי שכל עצי המים לא יתעצמו בגובהם, ולא ייתנו את צמרתם בין הצמרות, וכל שתי המים לא יעמדו לידם בגובהם; כי כולם נתנו למות בארץ התחתית, בתוך יורדי הבור.
לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ לֹא־יִגְבְּה֨וּ בְקוֹמָתָ֜ם כָּל־עֲצֵי־מַ֗יִם וְלֹֽא־יִתְּנ֤וּ אֶת־צַמַּרְתָּם֙ אֶל־בֵּ֣ין עֲבֹתִ֔ים וְלֹֽא־יַעַמְד֧וּ אֵלֵיהֶ֛ם בְּגָבְהָ֖ם כָּל־שֹׁ֣תֵי מָ֑יִם כִּֽי־כֻלָּם֩ נִתְּנ֨וּ לַמָּ֜וֶת אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּ֗ית בְּת֛וֹךְ בְּנֵ֥י אָדָ֖ם אֶל־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ (ס)ככה אמר האדון ה': ביום ירידתו לשאול, היית בשאול אבל, הפכת את התהום מעליו ועצרת את נהרותיה, והמים הרבים נבלמו, וגרמת לו להפוך לעמוס וחלש, וכל עצי השדה הפכו לחלשים בגללו.
כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה בְּי֨וֹם רִדְתּ֤וֹ שְׁא֙וֹלָה֙ הֶאֱבַ֜לְתִּי כִּסֵּ֤תִי עָלָיו֙ אֶת־תְּה֔וֹם וָֽאֶמְנַע֙ נַהֲרוֹתֶ֔יהָ וַיִּכָּלְא֖וּ מַ֣יִם רַבִּ֑ים וָאַקְדִּ֤ר עָלָיו֙ לְבָנ֔וֹן וְכָל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה עָלָ֥יו עֻלְפֶּֽה׃מהקול של המפל שלו הרעשתי אומות, בגלל שהורדתי אותו לשאול, ליורדי הבור; וכל עצי עדן הנבחרים והטובים בלבנון נחמו בארץ התחתית, כל שתי המים.
מִקּ֤וֹל מַפַּלְתּוֹ֙ הִרְעַ֣שְׁתִּי גוֹיִ֔ם בְּהוֹרִדִ֥י אֹת֛וֹ שְׁא֖וֹלָה אֶת־י֣וֹרְדֵי ב֑וֹר וַיִּנָּ֨חֲמ֜וּ בְּאֶ֤רֶץ תַּחְתִּית֙ כָּל־עֲצֵי־עֵ֔דֶן מִבְחַ֥ר וְטוֹב־לְבָנ֖וֹן כָּל־שֹׁ֥תֵי מָֽיִם׃גורלו של פרעה ועצי עדן
גם הם ירדו למעמקי השאול יחד איתו, עם הרוגים בקרב, וזרועותיו ישבו תחת צילו בתוך העמים.
גַּם־הֵ֗ם אִתּ֛וֹ יָרְד֥וּ שְׁא֖וֹלָה אֶל־חַלְלֵי־חָ֑רֶב וּזְרֹע֛וֹ יָשְׁב֥וּ בְצִלּ֖וֹ בְּת֥וֹךְ גּוֹיִֽם׃למי אתה דומה בכבוד ובגדולת עצי עדן? הרי הורדת את עצי עדן לארץ תחתית, ובין העירומים שוכבים הרוגים בקרב. הוא פרעה וכל המון כוחו, כך אומר אדוני ה'.
אֶל־מִ֨י דָמִ֥יתָ כָּ֛כָה בְּכָב֥וֹד וּבְגֹ֖דֶל בַּעֲצֵי־עֵ֑דֶן וְהוּרַדְתָּ֨ אֶת־עֲצֵי־עֵ֜דֶן אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּ֗ית בְּת֨וֹךְ עֲרֵלִ֤ים תִּשְׁכַּב֙ אֶת־חַלְלֵי־חֶ֔רֶב ה֤וּא פַרְעֹה֙ וְכָל־הֲמוֹנֹ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ (ס)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הַהַשְׁוָאָה לְעֵץ הָאֶרֶז
וַיְהִ֗י בְּאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה בַּשְּׁלִישִׁ֖י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
בֶּן־אָדָ֕ם אֱמֹ֛ר אֶל־פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְאֶל־הֲמוֹנ֑וֹ אֶל־מִ֖י דָּמִ֥יתָ בְגָדְלֶֽךָ׃
הִנֵּ֨ה אַשּׁ֜וּר אֶ֣רֶז בַּלְּבָנ֗וֹן יְפֵ֥ה עָנָ֛ף וְחֹ֥רֶשׁ מֵצַ֖ל וּגְבַ֣הּ קוֹמָ֑ה וּבֵ֣ין עֲבֹתִ֔ים הָיְתָ֖ה צַמַּרְתּֽוֹ׃
מַ֣יִם גִּדְּל֔וּהוּ תְּה֖וֹם רֹֽמְמָ֑תְהוּ אֶת־נַהֲרֹתֶ֗יהָ הֹלֵךְ֙ סְבִיב֣וֹת מַטָּעָ֔הּ וְאֶת־תְּעָלֹתֶ֣יהָ שִׁלְחָ֔ה אֶ֖ל כָּל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶֽה׃
עוצמתו ויופיו של העץ הגבוה
עַל־כֵּן֙ גָּבְהָ֣א קֹמָת֔וֹ מִכֹּ֖ל עֲצֵ֣י הַשָּׂדֶ֑ה וַתִּרְבֶּ֨ינָה סַֽרְעַפֹּתָ֜יו וַתֶּאֱרַ֧כְנָה פארתו [פֹארֹתָ֛יו] מִמַּ֥יִם רַבִּ֖ים בְּשַׁלְּחֽוֹ׃
בִּסְעַפֹּתָ֤יו קִֽנְנוּ֙ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וְתַ֤חַת פֹּֽארֹתָיו֙ יָֽלְד֔וּ כֹּ֖ל חַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֑ה וּבְצִלּוֹ֙ יֵֽשְׁב֔וּ כֹּ֖ל גּוֹיִ֥ם רַבִּֽים׃
וַיְּיִ֣ף בְּגָדְל֔וֹ בְּאֹ֖רֶךְ דָּֽלִיּוֹתָ֑יו כִּֽי־הָיָ֥ה שָׁרְשׁ֖וֹ אֶל־מַ֥יִם רַבִּֽים׃
אֲרָזִ֣ים לֹֽא־עֲמָמֻהוּ֮ בְּגַן־אֱלֹהִים֒ בְּרוֹשִׁ֗ים לֹ֤א דָמוּ֙ אֶל־סְעַפֹּתָ֔יו וְעַרְמֹנִ֥ים לֹֽא־הָי֖וּ כְּפֹֽארֹתָ֑יו כָּל־עֵץ֙ בְּגַן־אֱלֹהִ֔ים לֹא־דָמָ֥ה אֵלָ֖יו בְּיָפְיֽוֹ׃
נפילת העץ הגבוה
יָפֶ֣ה עֲשִׂיתִ֔יו בְּרֹ֖ב דָּֽלִיּוֹתָ֑יו וַיְקַנְאֻ֙הוּ֙ כָּל־עֲצֵי־עֵ֔דֶן אֲשֶׁ֖ר בְּגַ֥ן הָאֱלֹהִֽים׃ (ס)
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר גָּבַ֖הְתָּ בְּקוֹמָ֑ה וַיִּתֵּ֤ן צַמַּרְתּוֹ֙ אֶל־בֵּ֣ין עֲבוֹתִ֔ים וְרָ֥ם לְבָב֖וֹ בְּגָבְהֽוֹ׃
וְאֶ֨תְּנֵ֔הוּ בְּיַ֖ד אֵ֣יל גּוֹיִ֑ם עָשׂ֤וֹ יַֽעֲשֶׂה֙ ל֔וֹ כְּרִשְׁע֖וֹ גֵּרַשְׁתִּֽהוּ׃
וַיִּכְרְתֻ֧הוּ זָרִ֛ים עָרִיצֵ֥י גוֹיִ֖ם וַֽיִּטְּשֻׁ֑הוּ אֶל־הֶ֠הָרִים וּבְכָל־גֵּ֨אָי֜וֹת נָפְל֣וּ דָלִיּוֹתָ֗יו וַתִּשָּׁבַ֤רְנָה פֹֽארֹתָיו֙ בְּכֹל֙ אֲפִיקֵ֣י הָאָ֔רֶץ וַיֵּרְד֧וּ מִצִּלּ֛וֹ כָּל־עַמֵּ֥י הָאָ֖רֶץ וַֽיִּטְּשֻֽׁהוּ׃
נפילת העץ הגדול והשפעתה על העולם
עַל־מַפַּלְתּ֥וֹ יִשְׁכְּנ֖וּ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶל־פֹּארֹתָ֣יו הָי֔וּ כֹּ֖ל חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃
לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ לֹא־יִגְבְּה֨וּ בְקוֹמָתָ֜ם כָּל־עֲצֵי־מַ֗יִם וְלֹֽא־יִתְּנ֤וּ אֶת־צַמַּרְתָּם֙ אֶל־בֵּ֣ין עֲבֹתִ֔ים וְלֹֽא־יַעַמְד֧וּ אֵלֵיהֶ֛ם בְּגָבְהָ֖ם כָּל־שֹׁ֣תֵי מָ֑יִם כִּֽי־כֻלָּם֩ נִתְּנ֨וּ לַמָּ֜וֶת אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּ֗ית בְּת֛וֹךְ בְּנֵ֥י אָדָ֖ם אֶל־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃ (ס)
כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה בְּי֨וֹם רִדְתּ֤וֹ שְׁא֙וֹלָה֙ הֶאֱבַ֜לְתִּי כִּסֵּ֤תִי עָלָיו֙ אֶת־תְּה֔וֹם וָֽאֶמְנַע֙ נַהֲרוֹתֶ֔יהָ וַיִּכָּלְא֖וּ מַ֣יִם רַבִּ֑ים וָאַקְדִּ֤ר עָלָיו֙ לְבָנ֔וֹן וְכָל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶ֖ה עָלָ֥יו עֻלְפֶּֽה׃
מִקּ֤וֹל מַפַּלְתּוֹ֙ הִרְעַ֣שְׁתִּי גוֹיִ֔ם בְּהוֹרִדִ֥י אֹת֛וֹ שְׁא֖וֹלָה אֶת־י֣וֹרְדֵי ב֑וֹר וַיִּנָּ֨חֲמ֜וּ בְּאֶ֤רֶץ תַּחְתִּית֙ כָּל־עֲצֵי־עֵ֔דֶן מִבְחַ֥ר וְטוֹב־לְבָנ֖וֹן כָּל־שֹׁ֥תֵי מָֽיִם׃
גורלו של פרעה ועצי עדן
גַּם־הֵ֗ם אִתּ֛וֹ יָרְד֥וּ שְׁא֖וֹלָה אֶל־חַלְלֵי־חָ֑רֶב וּזְרֹע֛וֹ יָשְׁב֥וּ בְצִלּ֖וֹ בְּת֥וֹךְ גּוֹיִֽם׃
אֶל־מִ֨י דָמִ֥יתָ כָּ֛כָה בְּכָב֥וֹד וּבְגֹ֖דֶל בַּעֲצֵי־עֵ֑דֶן וְהוּרַדְתָּ֨ אֶת־עֲצֵי־עֵ֜דֶן אֶל־אֶ֣רֶץ תַּחְתִּ֗ית בְּת֨וֹךְ עֲרֵלִ֤ים תִּשְׁכַּב֙ אֶת־חַלְלֵי־חֶ֔רֶב ה֤וּא פַרְעֹה֙ וְכָל־הֲמוֹנֹ֔ה נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ (ס)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַנָּבִיא יְחֶזְקֵאל מְתָאֵר בְּעֵדוּת הַמְּלָכִים כְּמָשֶׁהָיָה, בִּדְמַיוֹת שֶׁל עֵץ אֶרֶז עֲנָק שֶׁנָּפַל.
הַהַשְׁוָאָה לְעֵץ הָאֶרֶז
הַנְּבִיאָה מַשְׁוָה אֶת גַּאֲוַת מִצְרַיִם לְעֵץ אֶרֶז אַשּׁוּר הָעֲצוּם. הַטֶּקְסֵט מְתָאֵר אֶת הַצְּבָאָה הַמְּפַרְסֶמֶת שֶׁל אַשּׁוּר, שֶׁגָּדְלָה מִפַּרְעֹה כְּמוֹ עֵץ שֶׁהַמַּיִם הֵנִיכוּ אוֹתוֹ עַד שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ וְעַצּוּם מְאֹד.
עוצמתו ויופיו של העץ הגבוה
תיאור עץ עצמתי ומרשים שגדל בזכות שפע מים. העץ הגיע לגובה ויופי שאין להם אחזקה בטבע, עד שכל חיות השדה והעמים מצאו בו מחסה, ואף עץ אחר בגן האלוֹהִים לא הצליח להשתוות ליופיו המרהיב.
נפילת העץ הגבוה
הפסוקים מתארים את נפילתו של עץ אדיר ומרשים, שהיה יפה כל כך שגרם לקנאה בבני גן האלוהים. בגלל גאוותו, ה' גורם לו להיחתך על ידי כוח זר, ענפיו נשברים וצל המלכות שלו נעלם מכל הארץ.
נפילת העץ הגדול והשפעתה על העולם
הפסוקים מתארים את נפילת עץ עצום ושפע של יצורים וצמחים שחיו בו. נפילתו של העץ לשאול גרמה לשיבוש במים ועלתה בנזק גם לעצים אחרים, אך מנעתה מהעצים היותר טובים להיפגע על ידי השפעת הרעש והמפל.
גורלו של פרעה ועצי עדן
הפסוקים מתארים את נפילת פרעה וכל כוחו למעמקי השאול, יחד עם הרוגים בקרב. הנביא משתמש בדימוי של עצי עדן המופכים לאדמה רחוקה ועירומה כדי להמחיש את אובדן הכבוד והעוצמה של מצרים, וטוען כי פרעה וכל עמו יסיימו כחלק מהמתים בקרב.
הַתְּאַרְתּוּ הַמְּלָכִים הַנָּפְלִים כְּמוֹ עֵץ אֶרֶק שֶׁנִּשְׁחַט בְּעֵת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הקללה של כנען והעונש שבאחריו
״ויאמר ארור כנען (שם כה). חם ראה כנען נתארר, אמר ר' יהודה אין הקללה שוכנת במקום ברכה, לפי שנאמר ויברך אלהים [את נח ואת בניו,״
במדרש תנחומא בובר מוסבר הסיבה לכך כנען נקלל על ידי נח. לפי רב יודה, הקללה הזאת שוכנת במקום שנועד לברכה, כי כנען ראה את האונש ודיווח עליו לאביו, ובכך הפך את הברכה לקללה. המדרש מפרט כי חם רצה להחזיק את בנו הרביעי כעבד, אך נח הציב תנאי שאינו רוצה להוליד בן שישמש עבד לאחיו, ועל כך חם קילל את כנען שיהיה עבד לעבדים. חז"ל מכנים את כנען "עבד עבדים", כלומר עבד שאינו יכול להשתחרר לעולם. המדרש משווה זאת למצב של בני שם, שיכולים להשתחרר מעבדות, ומראה כי כפי שחם בז הורה על אביו, כך גם צאצאיו עתידים להיבזות על ידי מלך אשור. המדרש משתמש בדוגמאות היסטוריות על שריפת גופים מבלי שיינזקו הבגדים כדי להדגים כיצד הקדוש ברוך הוא גומל כגמול למעשי אבותיהם.
תנחומא בובר, נח כ״א:ד׳ ↗מקור החשיכה ביום רדת שאול
״ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפילה - מהיכן היה החשך ההוא? רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי יהודה אומר: מחשך של מעלה, שנאמר״
בְּפֶרֶט עַל הַפָּסוּק בְּיֶחֶזְקֶאל שֶׁמִּצְטָאֵן לְהַסְבִּיר אֶת הַחֹשֶׁךְ שֶׁאָבַד בְּיוֹם רִדַּת הָעֵץ לִשְׁאוֹל, מַתְחִיל הַמִּקְרָא בְּהַצָּעָה שֶׁהַחֹשֶׁךְ הָיָה מִמַּעְלָה. רַבִּי יְהוּדָה מְסַבֵּר כִּי הַחֹשֶׁךְ הָיָה מִמַּעְלָה, כְּפִי שֶׁמְּסֻבֵּר בְּפִיו שֶׁהַחֹשֶׁל הַמַּעְלָה מְכַסֶּה אֶת עַצְמוֹ בַּחֹשֶׁךְ. מִבְנֶה הַפֶּרֶשׁ מְקַבֵּל עֲמִידוּת שׁוֹנָה: רַבִּי נַחְמִיָּה מְקַשֵּׁר אֶת הַחֹשֶׁךְ לַגֵּיהִנּוּם, וְרַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי אומר כְּבָר שֶׁהָרְשָׁעִים מִתְכַּסִּים בַּחֹשֶׁךְ הַגֵּיהִנּוּם. מַתְחִיל לְהַסְבִּיר אֶת הַדְּאָרָה כְּאִלּוּ הַחֹשֶׁךְ הוּא כְּבָר מַצֶּב הַקַּיָּם הַמְּתֻקָּע בַּמַּעֲלֶה אוֹ בַּתְּהוֹם. הַקְּשָׁר הַמִּקְרָא לַמְּסוֹרָה הוּא הַקְּשֵׁר שֶׁל כִסּוּי וְהַסְתֵּרָה.
שמות רבה י״ד:ב׳ ↗בעקבות המפרשים
הדמיון בין עצי השדה לארז לבנון
״אל כל עצי השדה. להשקותם והדוגמא כתרגומו של יונתן הא אתוראה דמיא לארזא בלבנון וגומר כבעמוד:״
בפסוק זה, יחזקאל משתמש בדימוי של עצי השדה שמתקבלים אל המים כדי לתאר את עוצמת העץ הגדול. רש"י מסביר שכל עצי השדה מקבלים מים כדי לצמוח, וזה דומה למה שכתוב בתרגום יונתן, שמתאר את עץ האתוראה כדומה לארז לבנון במבנה שלו, כמו עמוד גדול. הפרשן מדגיש את הקשר בין צמיחת העצים לבין המים שנספגים בהם. הוא משתמש בדוגמה של תרגום יונתן כדי להמחיש איך עץ אחד יכול להיות בעל מאפיינים של עץ איתן וגבוה מאוד, בדומה לארז, בזכות התמיכה וההזנה שהוא מקבל.
רש״י על יחזקאל 31:4:2 ↗גורל העץ הגדול והנפילה של מצרים
״על מפלתו ישכנו וגו'. כתרגומו על מפלת קטילוהי:״
הפסוקים בנבואה של יחזקאל מתארים דימוי של עץ ענק, חזק ויפה, שמייצג את מצרים. העץ הזה היה כל כך מרשים, שכל הציפורים והחיות בטבע מצאו בו מחסה וסעד. אך הנבואה מזהירה שהעץ הזה יישבר וייפול, וכך גם כוחה של הממלכה הגדולה יאבד. רש"י, בפירושו לפסוק יג, מסביר שהמשפט על כך שהעץ נהרס כפי שכתוב בתרגום אונקלוס, מתייחס למפלתו של העץ. הוא מציין שהפירוש המקובל הוא שהחורבן כלל גם את המקום שבו העץ עמד. הפרשן מתבסס על הבנת התרגום המדגישה את השמדת המבנה והמקום עצמו.
רש״י על יחזקאל 31:13:1 ↗הצמיחה והגאות של העץ הגדול
״מים גדלוהו. המים השקו אותו וגדלו ותהום הרימו למעלה ברוב הגודל:״
בפסוק זה מחזקאל מתאר עץ אדיר ומרשים. המים הקיפו את העץ והשקו אותו, מה שגרם לו לגדול ולהתעצם. ככל שהעץ גדל, גם התהום עלתה גבוה יותר כדי להזינו בכוח רב. המצודת דוד מסביר כי המים הם המקור לצמיחת העץ. המים לא רק הקיפו אותו, אלא פעולת ההשקיה והעלייה של התהום יחד יצרו את הגודל העצום והמרשים של העץ. המפרש מדגיש כי הגובה והעוצמה נבעו מהשילוב בין המים לבין העלייה של התהום.
מצודת דוד על יחזקאל 31:4:1 ↗העץ הגבוה והסכנה שבגאווה
״ולא יתנו. ר״ל לא יתגאו בעבור שצמרתם נתון אל בין עבותים:״
בְּפֶרֶק הַשְּׁלִישִׁי עֶשְׂרֵה בְּסֵפֶר יֶחֶזְקֵאל, הַנָּבִיא מְתָאֵר עֵץ עָצוּם וּמַפְלֵא. הָעֵץ הַזֶּה מְשַׁלֵּט עַל כֻּלָּם, אַךְ הַמְּסִרָּה הַמְּסֻיֶּבֶת לוֹ הִיא הַגָּאוֹן שֶׁלּוֹ. הַמְּסִרָּה מְתַקְּפָה אֶת הַמַּעֲמָד הַגָּבוֹהַּ שֶׁל הָעֵץ וְאֶת הַתְּחוּמִים שֶׁהוּא שׁוֹלֵט בָּם. הַמְּצוּדַת דָּוִד מְסַבֵּר אֶת הַפֶּסַח הַזֶּה בְּעֵינֵי הַתּוֹרָה. הוּא מַסְבִּיר שֶׁהַגָּאוֹן מִתְנַצֵּחַ בָּעֵץ בִּלְעִימַת הַכְּךָ, כִּי הַצְּמָרָה הַגְּבוֹהָה שֶׁלּוֹ נִתְּנָה בְּקֶצֶת הַיַּעַר, וְזֶה גָּרַם לוֹ לְהִתְגַּאֵל בְּקֶצֶת הַצְּמָחִים. הַמְפַרֵּשׁ רוֹאֶה בַּצְּמָחִים הַמְּסֻיֶּבִים כְּבָר מַעֲמָד שֶׁל גָּאוֹן שֶׁנִּבְנָה מִן הַחוּץ.
מצודת דוד על יחזקאל 31:14:2 ↗