דבר ה' אלי.
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃יחזקאל · פרק יז׳
משל הנשרים, הארז והברית הנפרצת
יחזקאל מביא משל על שתי נשרים וארז כדי לתאר את השינויים הפוליטיים בממלכת יהודה ואת הבגידה בברית עם בבל.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יחזקאל יז׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
משל הנשר והארז
בן אדם, פת חידה וספר משל לבית ישראל.
בֶּן־אָדָ֕ם ח֥וּד חִידָ֖ה וּמְשֹׁ֣ל מָשָׁ֑ל אֶל־בֵּ֖ית יִשְׂרָאֵֽל׃ותגיד כך: אמר האדון ה'. נשר גדול, עם כנפיים גדולות, זרוע ארוכה ועצמות מלאות בנוצות ועיטורים, בא אל לבנון ולקח את קצפת הארז.
וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הַנֶּ֤שֶׁר הַגָּדוֹל֙ גְּד֤וֹל הַכְּנָפַ֙יִם֙ אֶ֣רֶךְ הָאֵ֔בֶר מָלֵא֙ הַנּוֹצָ֔ה אֲשֶׁר־ל֖וֹ הָֽרִקְמָ֑ה בָּ֚א אֶל־הַלְּבָנ֔וֹן וַיִּקַּ֖ח אֶת־צַמֶּ֥רֶת הָאָֽרֶז׃הוא לקח גם את ראש העלים הצעירים והביא אותם לארץ כנען, והניח אותם בעיר רחוב.
אֵ֛ת רֹ֥אשׁ יְנִֽיקוֹתָ֖יו קָטָ֑ף וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּעִ֥יר רֹכְלִ֖ים שָׂמֽוֹ׃משל העץ והנשר
הוּא לָקַח מֵזֶרַע הָאָרֶץ וְשָׂם אוֹתוֹ בְּשָׂדֵי זֶרַע. הוּא שָׂם שׁם עֵץ צַפְצָף שֶׁצָּמַח עַל מַיִם רַבִּים.
וַיִּקַּח֙ מִזֶּ֣רַע הָאָ֔רֶץ וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ בִּשְׂדֵה־זָ֑רַע קָ֚ח עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים צַפְצָפָ֖ה שָׂמֽוֹ׃הָעֵץ צָמַח וְהָיָה כְּגֶפֶן נְמוֹכָה, שֶׁעֲנָפֶיהָ פְּנוּ אֵלֶיהָ וְשָׁרָשֶׁיהָ הָיוּ מִתַּחְתֶּיהָ. הִיא הָיְתָה גֶּפֶן שֶׁמְּייַצֶת פֵּרוֹת וְיוֹצֵאת עָנָף.
וַיִּצְמַ֡ח וַיְהִי֩ לְגֶ֨פֶן סֹרַ֜חַת שִׁפְלַ֣ת קוֹמָ֗ה לִפְנ֤וֹת דָּלִיּוֹתָיו֙ אֵלָ֔יו וְשָׁרָשָׁ֖יו תַּחְתָּ֣יו יִֽהְי֑וּ וַתְּהִ֣י לְגֶ֔פֶן וַתַּ֣עַשׂ בַּדִּ֔ים וַתְּשַׁלַּ֖ח פֹּארֽוֹת׃וְהִנֵּה נֶשֶׁר אֶחָד גָּדוֹל, עִם כְּנָפַיִם רַבּוֹת וְהַרְבֵּה נוֹצָה. הַגֶּפֶן הַזֹּאת שָׁרָשֶׁיהָ וְעֲנָפֶיהָ פָּנוּ אֵלָיו, כְּדֵי שֶׁיַּשְׁקֶה אוֹתָהּ מֵעֲרֻגּוֹת הַמַּטָּע שֶׁלּוֹ.
וַיְהִ֤י נֶֽשֶׁר־אֶחָד֙ גָּד֔וֹל גְּד֥וֹל כְּנָפַ֖יִם וְרַב־נוֹצָ֑ה וְהִנֵּה֩ הַגֶּ֨פֶן הַזֹּ֜את כָּֽפְנָ֧ה שָׁרֳשֶׁ֣יהָ עָלָ֗יו וְדָֽלִיּוֹתָיו֙ שִׁלְחָה־לּ֔וֹ לְהַשְׁק֣וֹת אוֹתָ֔הּ מֵעֲרֻג֖וֹת מַטָּעָֽהּ׃הִיא שְׁתוּלָה בְּשָׂדֶה טוֹב, בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַיִם רַבִּים, כְּדֵי שֶׁתִּצְמַח עֲנָף וְתֵלֵד פְּרִי וְתִהְיֶה גֶּפֶן מְכֻסָּה.
אֶל־שָׂ֥דֶה טּ֛וֹב אֶל־מַ֥יִם רַבִּ֖ים הִ֣יא שְׁתוּלָ֑ה לַעֲשׂ֤וֹת עָנָף֙ וְלָשֵׂ֣את פֶּ֔רִי לִהְי֖וֹת לְגֶ֥פֶן אַדָּֽרֶת׃ (ס)גורל הצמח ופירוש המשל
תגיד: כך אמר האדון ה', היא לא תצליח. הוא לא יעקור את שורשיה וימעך את פירותיה? היא תתייבש, וכל הניצנים של הצמח שלה יבלו, ולא יישאר זריע גדול או עם רב שיכול לשאת אותה משורשיה.
אֱמֹ֗ר כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְהֹוִ֖ה תִּצְלָ֑ח הֲלוֹא֩ אֶת־שָׁרָשֶׁ֨יהָ יְנַתֵּ֜ק וְאֶת־פִּרְיָ֣הּ ׀ יְקוֹסֵ֣ס וְיָבֵ֗שׁ כָּל־טַרְפֵּ֤י צִמְחָהּ֙ תִּיבָ֔שׁ וְלֹֽא־בִזְרֹ֤עַ גְּדוֹלָה֙ וּבְעַם־רָ֔ב לְמַשְׂא֥וֹת אוֹתָ֖הּ מִשָּׁרָשֶֽׁיהָ׃והנה, אם היא שתולה, האם היא לא תצליח? הרי רוח מזרח תייבש אותה, והיא תתייבש גם על עלי הצמח שלה.
וְהִנֵּ֥ה שְׁתוּלָ֖ה הֲתִצְלָ֑ח הֲלוֹא֩ כְגַ֨עַת בָּ֜הּ ר֤וּחַ הַקָּדִים֙ תִּיבַ֣שׁ יָבֹ֔שׁ עַל־עֲרֻגֹ֥ת צִמְחָ֖הּ תִּיבָֽשׁ׃ (פ)ואז הגיעה אליי דברו של ה'.
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃תגיד לבֵית הַמֶּרִי: האם לא ידעתם מה זה? תגיד: הנה בא מלך בבל לירושלים, ולקח את המלך שלה ואת שריה והביא אותם אליו לבבל.
אֱמָר־נָא֙ לְבֵ֣ית הַמֶּ֔רִי הֲלֹ֥א יְדַעְתֶּ֖ם מָה־אֵ֑לֶּה אֱמֹ֗ר הִנֵּה־בָ֨א מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֤ל יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ וַיִּקַּ֤ח אֶת־מַלְכָּהּ֙ וְאֶת־שָׂרֶ֔יהָ וַיָּבֵ֥א אוֹתָ֛ם אֵלָ֖יו בָּבֶֽלָה׃הבגידה בברית המלוכה
הוא לקח מזרע המלוכה וכרת איתו ברית, והביא אותו לארצו ולקח גם את עצי הארץ.
וַיִּקַּח֙ מִזֶּ֣רַע הַמְּלוּכָ֔ה וַיִּכְרֹ֥ת אִתּ֖וֹ בְּרִ֑ית וַיָּבֵ֤א אֹתוֹ֙ בְּאָלָ֔ה וְאֶת־אֵילֵ֥י הָאָ֖רֶץ לָקָֽח׃המטרה הייתה שתהיה ממלכה נמוכה, כדי שלא תתנשא, ותשמור את הברית שלו כדי שתעמוד.
לִֽהְיוֹת֙ מַמְלָכָ֣ה שְׁפָלָ֔ה לְבִלְתִּ֖י הִתְנַשֵּׂ֑א לִשְׁמֹ֥ר אֶת־בְּרִית֖וֹ לְעָמְדָֽהּ׃הוא מרד בו על ידי שליחת שליחיו למצרים כדי לקבל סוסים ועם גדול. האם יצליח? האם יברח העושה את זה, מפר הברית ובורח?
וַיִּמְרָד־בּ֗וֹ לִשְׁלֹ֤חַ מַלְאָכָיו֙ מִצְרַ֔יִם לָֽתֶת־ל֥וֹ סוּסִ֖ים וְעַם־רָ֑ב הֲיִצְלָ֤ח הֲיִמָּלֵט֙ הָעֹשֵׂ֣ה אֵ֔לֶּה וְהֵפֵ֥ר בְּרִ֖ית וְנִמְלָֽט׃חי אני, נעם אדוני יהוה, אם לא: במקום המלך שהמליך אותו, אשר בז לו ולא שמר את הברית שלו, הוא ימות בתוך בבל.
חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ אִם־לֹ֗א בִּמְקוֹם֙ הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַמַּמְלִ֣יךְ אֹת֔וֹ אֲשֶׁ֤ר בָּזָה֙ אֶת־אָ֣לָת֔וֹ וַאֲשֶׁ֥ר הֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִית֑וֹ אִתּ֥וֹ בְתוֹךְ־בָּבֶ֖ל יָמֽוּת׃עונש הפרת הברית
פרעה לא יצליח במלחמה עם כוח גדול או עם המון גדול, אלא רק באמצעות שפיכות דמים ושימוש בנשק קטלני כדי להרוג אנשים רבים.
וְלֹא֩ בְחַ֨יִל גָּד֜וֹל וּבְקָהָ֣ל רָ֗ב יַעֲשֶׂ֨ה אוֹת֤וֹ פַרְעֹה֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה בִּשְׁפֹּ֥ךְ סֹלְלָ֖ה וּבִבְנ֣וֹת דָּיֵ֑ק לְהַכְרִ֖ית נְפָשׁ֥וֹת רַבּֽוֹת׃הוא בחר להפר את הברית, והנה הוא פעל כך וכל מה שהוא עשה לא יתEscape.
וּבָזָ֥ה אָלָ֖ה לְהָפֵ֣ר בְּרִ֑ית וְהִנֵּ֨ה נָתַ֥ן יָד֛וֹ וְכָל־אֵ֥לֶּה עָשָׂ֖ה לֹ֥א יִמָּלֵֽט׃ (ס)לכן כך אמר אדוני ה׳, חי אני, אם לא אלת הברית והברית שהפר, אשים את העונש על ראשו.
לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֣י יְהוִה֮ חַי־אָנִי֒ אִם־לֹ֗א אָֽלָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר בָּזָ֔ה וּבְרִיתִ֖י אֲשֶׁ֣ר הֵפִ֑יר וּנְתַתִּ֖יו בְּרֹאשֽׁוֹ׃אני אפרס עליו רשת ויתפס במלכודת שלי, ואביא אותו לבבל ושם אשפט אותו על המעשה שפגע בי.
וּפָרַשְׂתִּ֤י עָלָיו֙ רִשְׁתִּ֔י וְנִתְפַּ֖שׂ בִּמְצֽוּדָתִ֑י וַהֲבִיאוֹתִ֣יהוּ בָבֶ֗לָה וְנִשְׁפַּטְתִּ֤י אִתּוֹ֙ שָׁ֔ם מַעֲל֖וֹ אֲשֶׁ֥ר מָֽעַל־בִּֽי׃הַבְּטָחַת הַצִּמְצֶרֶת הָחֲדָשָׁה
וְכָל הַמַּחְבִּים בְּכָל הַצְּדָדִים יִפְּרְצוּ בַחֶרֶב, וְאֶת הַנִּשְׁרָרִים לְכָל רוּחַ יְפַזֵּרוּ, וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי הַשֵּׁם דִּבַּרְתִּי.
וְאֵ֨ת כָּל־מברחו [מִבְרָחָ֤יו] בְּכָל־אֲגַפָּיו֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים לְכָל־ר֣וּחַ יִפָּרֵ֑שׂוּ וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ (ס)כֹּה אָמַר אֲדֹנֵי הַשֵּׁם, אֲנִי אֶקַח מִצִּמְצֶרֶת הָאֶרֶז הַגָּבֹהַּ, אֶקְטֹף רַךְ מֵרֹאשׁ הַנְּבוּטִים וְאֶשְׁתֹּל אֶת זֶה עַל הַר גָּבֹהַּ וְחָסֹן.
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְלָקַ֣חְתִּי אָ֗נִי מִצַּמֶּ֧רֶת הָאֶ֛רֶז הָרָמָ֖ה וְנָתָ֑תִּי מֵרֹ֤אשׁ יֹֽנְקוֹתָיו֙ רַ֣ךְ אֶקְטֹ֔ף וְשָׁתַ֣לְתִּי אָ֔נִי עַ֥ל הַר־גָּבֹ֖הַ וְתָלֽוּל׃עַל הַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל אֶשְׁתֹּל אוֹתוֹ, וְהוּא יַעֲלֶה עָנָף, יַעֲשֶׂה פְּרִי וְיִהְיֶה לְאֶרֶז מַפְלֶאֶת, וְכָל הַצִּפּוֹרִים שֶׁלָּהֶן כְּנָפַיִם יִשְׁכְּנוּ בְּצֵל עֲנָפָיו.
בְּהַ֨ר מְר֤וֹם יִשְׂרָאֵל֙ אֶשְׁתֳּלֶ֔נּוּ וְנָשָׂ֤א עָנָף֙ וְעָ֣שָׂה פֶ֔רִי וְהָיָ֖ה לְאֶ֣רֶז אַדִּ֑יר וְשָׁכְנ֣וּ תַחְתָּ֗יו כֹּ֚ל צִפּ֣וֹר כָּל־כָּנָ֔ף בְּצֵ֥ל דָּלִיּוֹתָ֖יו תִּשְׁכֹּֽנָּה׃וְכָל עֵצֵי הַשָּׂדֶה יֵדְעוּ כִּי אֲנִי הַשֵּׁם: הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ, הִגְבַּהְתִּי עֵץ נִמוֹךְ, יָבַשׁ עֵץ לָח וְהַחֲזַקְתִּי עֵץ יָבֵשׁ. אֲנִי הַשֵּׁם דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.
וְֽיָדְע֞וּ כָּל־עֲצֵ֣י הַשָּׂדֶ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ הִשְׁפַּ֣לְתִּי ׀ עֵ֣ץ גָּבֹ֗הַ הִגְבַּ֙הְתִּי֙ עֵ֣ץ שָׁפָ֔ל הוֹבַ֙שְׁתִּי֙ עֵ֣ץ לָ֔ח וְהִפְרַ֖חְתִּי עֵ֣ץ יָבֵ֑שׁ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
משל הנשר והארז
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
בֶּן־אָדָ֕ם ח֥וּד חִידָ֖ה וּמְשֹׁ֣ל מָשָׁ֑ל אֶל־בֵּ֖ית יִשְׂרָאֵֽל׃
וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הַנֶּ֤שֶׁר הַגָּדוֹל֙ גְּד֤וֹל הַכְּנָפַ֙יִם֙ אֶ֣רֶךְ הָאֵ֔בֶר מָלֵא֙ הַנּוֹצָ֔ה אֲשֶׁר־ל֖וֹ הָֽרִקְמָ֑ה בָּ֚א אֶל־הַלְּבָנ֔וֹן וַיִּקַּ֖ח אֶת־צַמֶּ֥רֶת הָאָֽרֶז׃
אֵ֛ת רֹ֥אשׁ יְנִֽיקוֹתָ֖יו קָטָ֑ף וַיְבִיאֵ֙הוּ֙ אֶל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּעִ֥יר רֹכְלִ֖ים שָׂמֽוֹ׃
משל העץ והנשר
וַיִּקַּח֙ מִזֶּ֣רַע הָאָ֔רֶץ וַֽיִּתְּנֵ֖הוּ בִּשְׂדֵה־זָ֑רַע קָ֚ח עַל־מַ֣יִם רַבִּ֔ים צַפְצָפָ֖ה שָׂמֽוֹ׃
וַיִּצְמַ֡ח וַיְהִי֩ לְגֶ֨פֶן סֹרַ֜חַת שִׁפְלַ֣ת קוֹמָ֗ה לִפְנ֤וֹת דָּלִיּוֹתָיו֙ אֵלָ֔יו וְשָׁרָשָׁ֖יו תַּחְתָּ֣יו יִֽהְי֑וּ וַתְּהִ֣י לְגֶ֔פֶן וַתַּ֣עַשׂ בַּדִּ֔ים וַתְּשַׁלַּ֖ח פֹּארֽוֹת׃
וַיְהִ֤י נֶֽשֶׁר־אֶחָד֙ גָּד֔וֹל גְּד֥וֹל כְּנָפַ֖יִם וְרַב־נוֹצָ֑ה וְהִנֵּה֩ הַגֶּ֨פֶן הַזֹּ֜את כָּֽפְנָ֧ה שָׁרֳשֶׁ֣יהָ עָלָ֗יו וְדָֽלִיּוֹתָיו֙ שִׁלְחָה־לּ֔וֹ לְהַשְׁק֣וֹת אוֹתָ֔הּ מֵעֲרֻג֖וֹת מַטָּעָֽהּ׃
אֶל־שָׂ֥דֶה טּ֛וֹב אֶל־מַ֥יִם רַבִּ֖ים הִ֣יא שְׁתוּלָ֑ה לַעֲשׂ֤וֹת עָנָף֙ וְלָשֵׂ֣את פֶּ֔רִי לִהְי֖וֹת לְגֶ֥פֶן אַדָּֽרֶת׃ (ס)
גורל הצמח ופירוש המשל
אֱמֹ֗ר כֹּ֥ה אָמַ֛ר אֲדֹנָ֥י יְהֹוִ֖ה תִּצְלָ֑ח הֲלוֹא֩ אֶת־שָׁרָשֶׁ֨יהָ יְנַתֵּ֜ק וְאֶת־פִּרְיָ֣הּ ׀ יְקוֹסֵ֣ס וְיָבֵ֗שׁ כָּל־טַרְפֵּ֤י צִמְחָהּ֙ תִּיבָ֔שׁ וְלֹֽא־בִזְרֹ֤עַ גְּדוֹלָה֙ וּבְעַם־רָ֔ב לְמַשְׂא֥וֹת אוֹתָ֖הּ מִשָּׁרָשֶֽׁיהָ׃
וְהִנֵּ֥ה שְׁתוּלָ֖ה הֲתִצְלָ֑ח הֲלוֹא֩ כְגַ֨עַת בָּ֜הּ ר֤וּחַ הַקָּדִים֙ תִּיבַ֣שׁ יָבֹ֔שׁ עַל־עֲרֻגֹ֥ת צִמְחָ֖הּ תִּיבָֽשׁ׃ (פ)
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
אֱמָר־נָא֙ לְבֵ֣ית הַמֶּ֔רִי הֲלֹ֥א יְדַעְתֶּ֖ם מָה־אֵ֑לֶּה אֱמֹ֗ר הִנֵּה־בָ֨א מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֤ל יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ וַיִּקַּ֤ח אֶת־מַלְכָּהּ֙ וְאֶת־שָׂרֶ֔יהָ וַיָּבֵ֥א אוֹתָ֛ם אֵלָ֖יו בָּבֶֽלָה׃
הבגידה בברית המלוכה
וַיִּקַּח֙ מִזֶּ֣רַע הַמְּלוּכָ֔ה וַיִּכְרֹ֥ת אִתּ֖וֹ בְּרִ֑ית וַיָּבֵ֤א אֹתוֹ֙ בְּאָלָ֔ה וְאֶת־אֵילֵ֥י הָאָ֖רֶץ לָקָֽח׃
לִֽהְיוֹת֙ מַמְלָכָ֣ה שְׁפָלָ֔ה לְבִלְתִּ֖י הִתְנַשֵּׂ֑א לִשְׁמֹ֥ר אֶת־בְּרִית֖וֹ לְעָמְדָֽהּ׃
וַיִּמְרָד־בּ֗וֹ לִשְׁלֹ֤חַ מַלְאָכָיו֙ מִצְרַ֔יִם לָֽתֶת־ל֥וֹ סוּסִ֖ים וְעַם־רָ֑ב הֲיִצְלָ֤ח הֲיִמָּלֵט֙ הָעֹשֵׂ֣ה אֵ֔לֶּה וְהֵפֵ֥ר בְּרִ֖ית וְנִמְלָֽט׃
חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ אִם־לֹ֗א בִּמְקוֹם֙ הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַמַּמְלִ֣יךְ אֹת֔וֹ אֲשֶׁ֤ר בָּזָה֙ אֶת־אָ֣לָת֔וֹ וַאֲשֶׁ֥ר הֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִית֑וֹ אִתּ֥וֹ בְתוֹךְ־בָּבֶ֖ל יָמֽוּת׃
עונש הפרת הברית
וְלֹא֩ בְחַ֨יִל גָּד֜וֹל וּבְקָהָ֣ל רָ֗ב יַעֲשֶׂ֨ה אוֹת֤וֹ פַרְעֹה֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה בִּשְׁפֹּ֥ךְ סֹלְלָ֖ה וּבִבְנ֣וֹת דָּיֵ֑ק לְהַכְרִ֖ית נְפָשׁ֥וֹת רַבּֽוֹת׃
וּבָזָ֥ה אָלָ֖ה לְהָפֵ֣ר בְּרִ֑ית וְהִנֵּ֨ה נָתַ֥ן יָד֛וֹ וְכָל־אֵ֥לֶּה עָשָׂ֖ה לֹ֥א יִמָּלֵֽט׃ (ס)
לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֨ר אֲדֹנָ֣י יְהוִה֮ חַי־אָנִי֒ אִם־לֹ֗א אָֽלָתִי֙ אֲשֶׁ֣ר בָּזָ֔ה וּבְרִיתִ֖י אֲשֶׁ֣ר הֵפִ֑יר וּנְתַתִּ֖יו בְּרֹאשֽׁוֹ׃
וּפָרַשְׂתִּ֤י עָלָיו֙ רִשְׁתִּ֔י וְנִתְפַּ֖שׂ בִּמְצֽוּדָתִ֑י וַהֲבִיאוֹתִ֣יהוּ בָבֶ֗לָה וְנִשְׁפַּטְתִּ֤י אִתּוֹ֙ שָׁ֔ם מַעֲל֖וֹ אֲשֶׁ֥ר מָֽעַל־בִּֽי׃
הַבְּטָחַת הַצִּמְצֶרֶת הָחֲדָשָׁה
וְאֵ֨ת כָּל־מברחו [מִבְרָחָ֤יו] בְּכָל־אֲגַפָּיו֙ בַּחֶ֣רֶב יִפֹּ֔לוּ וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים לְכָל־ר֣וּחַ יִפָּרֵ֑שׂוּ וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּֽרְתִּי׃ (ס)
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְלָקַ֣חְתִּי אָ֗נִי מִצַּמֶּ֧רֶת הָאֶ֛רֶז הָרָמָ֖ה וְנָתָ֑תִּי מֵרֹ֤אשׁ יֹֽנְקוֹתָיו֙ רַ֣ךְ אֶקְטֹ֔ף וְשָׁתַ֣לְתִּי אָ֔נִי עַ֥ל הַר־גָּבֹ֖הַ וְתָלֽוּל׃
בְּהַ֨ר מְר֤וֹם יִשְׂרָאֵל֙ אֶשְׁתֳּלֶ֔נּוּ וְנָשָׂ֤א עָנָף֙ וְעָ֣שָׂה פֶ֔רִי וְהָיָ֖ה לְאֶ֣רֶז אַדִּ֑יר וְשָׁכְנ֣וּ תַחְתָּ֗יו כֹּ֚ל צִפּ֣וֹר כָּל־כָּנָ֔ף בְּצֵ֥ל דָּלִיּוֹתָ֖יו תִּשְׁכֹּֽנָּה׃
וְֽיָדְע֞וּ כָּל־עֲצֵ֣י הַשָּׂדֶ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ הִשְׁפַּ֣לְתִּי ׀ עֵ֣ץ גָּבֹ֗הַ הִגְבַּ֙הְתִּי֙ עֵ֣ץ שָׁפָ֔ל הוֹבַ֙שְׁתִּי֙ עֵ֣ץ לָ֔ח וְהִפְרַ֖חְתִּי עֵ֣ץ יָבֵ֑שׁ אֲנִ֥י יְהוָ֖ה דִּבַּ֥רְתִּי וְעָשִֽׂיתִי׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים מציגים חידה בדרך משל על עץ ועל נשרים, ומתפרשים כתיאור של אירועים היסטוריים וקשרים פוליטיים.
משל הנשר והארז
הנביא יחזקאל מציג חידה ומשל לבית ישראל: נשר גדול וכוחני מגיע אל לבנון, לוקח את צמרת הארז ואת העלים הצעירים, ומעביר אותם לארץ כנען, שם מניח אותם בעיר רחוב.
משל העץ והנשר
הפסוקים מתארים משל על עץ צפצף שנטע בקרקע פוריה ליד מים רבים, שגדל כגפן נמוכה ופורה. לאחר מכן מופיע נשר גדול ששורשיו וענפיו פונים אליו כדי להשקות את הגפן ממקור מים שלו, בעוד העץ שואף להוות גפן מכוסה ופוריה.
גורל הצמח ופירוש המשל
הנבואה מתארת את גורלו של צמח ששורשיו ופירותיו ימותו ויתייבשו בשל רוח מזרח. לאחר דימוי הצמח, ה' מסביר את משמעות המשל: מלך בבל יכבוש את ירושלים, ילקח את המלך ושרתיה ויביאם לשבי בבבל.
הבגידה בברית המלוכה
הפסוקים מתארים מלך שהוכתר תחת שלטון בבל, אך בחר למרוד בבריתו ולחפש עזרה במצרים. הנבואה מזהירה כי בגלל הפרת הברית והביטחון בכוח צבאי זר, המלך ימות בגלות בבבל.
עונש הפרת הברית
הפסוקים מתארים את תוצאות הפרת הברית על ידי פרעה. הוא ינסה להשתמש בכוח קטלני כדי להשיג מטרותיו, אך בסופו של דבר הוא ייענש, ייתפס במלכודת ויישלח לבבל כדי לעבור משפט על בגידתו בברית.
הַבְּטָחַת הַצִּמְצֶרֶת הָחֲדָשָׁה
הַנָּבִיא מְתָאֵר אֶת הַגְּזֵרַת הַחֶרֶב עַל הַמַּחְבִּים וְאֶת הַבְּטָחַת הַשֵּׁם לְהַצְמִיחַ אֶת הָאֶרֶז הֶחָדָשׁ. הַשֵּׁם יִקַּח נְבוּטָה מֵהָאֶרֶז הַגָּבֹהַּ וְיַשְׁתִּילָהּ בְּמְרוֹם יִשְׂרָאֵל כְּעֵץ מַפְלֶאֶת הַמְּכַסֶּה עַל כָּל הַצִּפּוֹרִים. הַמַּטָּרה הִיא לְהַדְגִּישׁ אֶת כֹּחַ הַשְּׁלִיטָה הָאֱלֹהִית לְהַגְבִּיא וְלְהַשְׁפִּיל עֵצִים.
הפרק מסתיים בהבטחה של הַשֵּׁם לשיקום וצמיחה מחדש של העץ הקטן, כחלק מתהליך של חידוש ושינוי.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
התחייבות מול חבר
״תַּנְיָא: הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב נַחְמָן: דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי״
בקטע זה מהתלמוד במסכת נדרים, רב נחמן מסביר כלל לגבי אדם שנוהג בביישון ובחוסר כבוד כלפי חברו. לפי דבריו, אם אדם מרגיש מבוכה מהחבר שלו, לא מותר להקל לו או להתיר לו את הנדר אלא רק כשהם נמצאים זה מול זה, בפני חברו. כדי להוכיח זאת, הרב משתמש בדוגמה ממקרה של משה רבנו. כשהשם הורה למשה לחזור למצרים כי כל האנשים במדין מתו, משה טען שהוא צריך לבטל את הנדרו במקום שבו נדר אותו, כלומר במדין. מפה למדנו שהתרה של נדר חייבת להתקיים במקום שבו הוא נעשה.
נדרים ס״ה א:א׳ ↗המשמעות של הדימוי לאיל הארץ
״וּמַאי מַשְׁמַע דְּ״הָאֵל״ לִישָּׁנָא דְקָשֶׁה הוּא — דִּכְתִיב: ״וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח״.״
בגמרא במסכת יבמות, חז"ל דנים במילה "אֵל" כחלק מהביטוי "אֵילֵי הָאָרֶץ". הם שואלים מה הבגד הזה מלמד על הקושי שבשפה. המילה "אֵל" יכולה להתפרש ככינוי לה'. הפרשנות של הגמרא מראה כי הדימוי ל"איל" מצביע על כך שהשפה בטקסט המקורי היא מורכבת. לפי גישה זו, המילה יכולה להקשות על ההבנה בגלל כפולות המשמעות שלה. הקושי נובע מהשימוש במילה שיכולה להתפרש גם כעץ וגם כאל.
יבמות כ״א א:ה׳ ↗בעקבות המפרשים
התלות בבל וההבטחה לחידוש הכוח
״שפלת קומה. לעבוד למלך בבל:״
בפסוק זה מופיע תיאור של עץ גדול ומרשים, ששורשיו עמוקים וענפיו רחבים. העץ הזה מייצג את ממלכת בבל, שמטרתה להשתלט על האזור ולהכניס אותו תחת שליטתה. החלק התחתון של העץ, המייצג את יהודה, נשען על הברית עם בבל כדי לשרוד. רש"י מפרש על הפסוק הזה שהעץ הקטן שמייצג את יהודה, נמצא במצב של שפלת קומה. המשמעות היא שהמלך בבל דרש מיהודה לשרת אותו ולכבוש את רצונו. רש"י מראה כאן את המציאות הפוליטית המורכבת, שבה הממלכה הקטנה נאלצת להשתעבד למעצמה הגדולה כדי להישאר קיימת.
רש״י על יחזקאל 17:6:2 ↗הבטחה וקיום הברית
״נתן ידו. הבטיח באמונה ונשא ידו בברית:״
בפרשתנו אנו רואים את המלך נשא את ידו כסימן להתחייבות. הוא הבטיח באמונה וביצע את הברית כפי שהבטיח. מעשה זה מדגיש את החשיבות של עמידה בדיבור ושל נאמנות להבטחות שניתנו. רש"י מסביר על פסוק יח, שפעולת הנפת היד מסמלת את קיום הברית והבטחה מתוך אמונה. המפרש מתמקד בפרשנות המעידה על כוונת המלך ועל עמידתנו בברית המוסרית.
רש״י על יחזקאל 17:18:1 ↗צמיחת הגפן והתפשטותה
״ויצמח. הזרע ההוא צמח והיה לאילן גפן המתפשטת הרבה ושפלה בקומה:״
בפסוק זה מופיע תיאור של צמיחת הזרע שהוזכר קודם לכן. הזרע הזה הפך לאילן גפן שמתפשט וגדל רחב, אך גובהו נשאר נמוך. התיאור מדגיש את אופי הצמיחה המשתרעת על פני שטח גדול למרות גובהה המוגבל. המצודת דוד מסביר שעל זרע זה צמח אילן גפן שהתפרס בצורה רחבה מאוד, אך הוא נשאר נמוך בקומה. הפרשן מתמקד בתנועת ההתפשטות של הצמח ובתכונות הפיזיות של הגפן כפי שהן מופיעות בטקסט המקראי.
מצודת דוד על יחזקאל 17:6:1 ↗ההפרה של הברית
״ובזה אלה. והנה צדקיהו שבזה את השבועה למען הפר הברית שכרת עם נ״נ:״
הפסוק מתאר את המעשה של צדקיהו, המלך, אשר הפר את השבועה שכרת עם נבוכדנאצר. לפי מצודת דוד, צדקיהו פעל בצורה זו כדי להפר את הברית שהתקשרה עם נבוכדנאצר. הפרשן מסביר שהחטא של צדקיהו היה עצם מעשה הפרת ההסכם המפורש. הטקסט מתמקד בפעולה המוסרית של הפרת השבועה כעילה למעשה המלוכה.
מצודת דוד על יחזקאל 17:18:1 ↗