דבר הַשֵּׁם היה אליי ואמר:
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃יחזקאל · פרק טו׳
חוסר התועלת של עץ הגפן
דיון במעמדו של עץ הגפן שאינו מניב פרי ובהשלכות של שריפת הגפן.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יחזקאל טו׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
חוסר התועלת של עץ הגפן
בן אדם, מה יהיה ערך של עץ הגפן מכל סוג אחר של עץ שגדל ביער?
בֶּן־אָדָ֕ם מַה־יִּֽהְיֶ֥ה עֵץ־הַגֶּ֖פֶן מִכָּל־עֵ֑ץ הַזְּמוֹרָ֕ה אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בַּעֲצֵ֥י הַיָּֽעַר׃האם אפשר לקחת ממנו עץ כדי לעשות עמו מלאכה, או שאפשר לקחת ממנו רק מסמר קטן כדי לתלות עליו כל דבר?
הֲיֻקַּ֤ח מִמֶּ֙נּוּ֙ עֵ֔ץ לַעֲשׂ֖וֹת לִמְלָאכָ֑ה אִם־יִקְח֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ יָתֵ֔ד לִתְל֥וֹת עָלָ֖יו כָּל־כֶּֽלִי׃הנה, הוא כבר נזרק לאש כדי שתישרף, האש אכלה את שני קצותיו וגם החלק הפנימי שלו נשרף, אז האם הוא יכול לשמש למלאכה?
הִנֵּ֥ה לָאֵ֖שׁ נִתַּ֣ן לְאָכְלָ֑ה אֵת֩ שְׁנֵ֨י קְצוֹתָ֜יו אָכְלָ֤ה הָאֵשׁ֙ וְתוֹכ֣וֹ נָחָ֔ר הֲיִצְלַ֖ח לִמְלָאכָֽה׃חוסר התועלת של הגפן הבוערת
הנה, כשזה היה שלם, זה לא יכול היה לשמש לעבודה. הרי האש כבר אכלתה וזה נשרף, וזה כבר לא יכול לשמש לעבודה שוב.
הִנֵּה֙ בִּֽהְיוֹת֣וֹ תָמִ֔ים לֹ֥א יֵֽעָשֶׂ֖ה לִמְלָאכָ֑ה אַ֣ף כִּי־אֵ֤שׁ אֲכָלַ֙תְהוּ֙ וַיֵּחָ֔ר וְנַעֲשָׂ֥ה ע֖וֹד לִמְלָאכָֽה׃ (ס)לכן אמר אדוני ה׳ כך: כמו שעץ הגפן ביער שנתתי לאש כדי שתאכל אותו, כך נתתי את יושבי ירושלים.
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר עֵץ־הַגֶּ֙פֶן֙ בְּעֵ֣ץ הַיַּ֔עַר אֲשֶׁר־נְתַתִּ֥יו לָאֵ֖שׁ לְאָכְלָ֑ה כֵּ֣ן נָתַ֔תִּי אֶת־יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃ואני אפנה אליהם את פניי; הם יצאו מהאש, והאש תאכל אותם, ותדעו שאני ה׳ כשאת פניי אליהם.
וְנָתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בָּהֶ֔ם מֵהָאֵ֣שׁ יָצָ֔אוּ וְהָאֵ֖שׁ תֹּֽאכְלֵ֑ם וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בְּשׂוּמִ֥י אֶת־פָּנַ֖י בָּהֶֽם׃ואני אהפוך את הארץ לשממה, בגלל שהם חטאו, אומר אדוני ה׳.
וְנָתַתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֑ה יַ֚עַן מָ֣עֲלוּ מַ֔עַל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ (פ)Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
חוסר התועלת של עץ הגפן
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
בֶּן־אָדָ֕ם מַה־יִּֽהְיֶ֥ה עֵץ־הַגֶּ֖פֶן מִכָּל־עֵ֑ץ הַזְּמוֹרָ֕ה אֲשֶׁ֥ר הָיָ֖ה בַּעֲצֵ֥י הַיָּֽעַר׃
הֲיֻקַּ֤ח מִמֶּ֙נּוּ֙ עֵ֔ץ לַעֲשׂ֖וֹת לִמְלָאכָ֑ה אִם־יִקְח֤וּ מִמֶּ֙נּוּ֙ יָתֵ֔ד לִתְל֥וֹת עָלָ֖יו כָּל־כֶּֽלִי׃
הִנֵּ֥ה לָאֵ֖שׁ נִתַּ֣ן לְאָכְלָ֑ה אֵת֩ שְׁנֵ֨י קְצוֹתָ֜יו אָכְלָ֤ה הָאֵשׁ֙ וְתוֹכ֣וֹ נָחָ֔ר הֲיִצְלַ֖ח לִמְלָאכָֽה׃
חוסר התועלת של הגפן הבוערת
הִנֵּה֙ בִּֽהְיוֹת֣וֹ תָמִ֔ים לֹ֥א יֵֽעָשֶׂ֖ה לִמְלָאכָ֑ה אַ֣ף כִּי־אֵ֤שׁ אֲכָלַ֙תְהוּ֙ וַיֵּחָ֔ר וְנַעֲשָׂ֥ה ע֖וֹד לִמְלָאכָֽה׃ (ס)
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה כַּאֲשֶׁ֤ר עֵץ־הַגֶּ֙פֶן֙ בְּעֵ֣ץ הַיַּ֔עַר אֲשֶׁר־נְתַתִּ֥יו לָאֵ֖שׁ לְאָכְלָ֑ה כֵּ֣ן נָתַ֔תִּי אֶת־יֹשְׁבֵ֖י יְרוּשָׁלִָֽם׃
וְנָתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בָּהֶ֔ם מֵהָאֵ֣שׁ יָצָ֔אוּ וְהָאֵ֖שׁ תֹּֽאכְלֵ֑ם וִֽידַעְתֶּם֙ כִּֽי־אֲנִ֣י יְהוָ֔ה בְּשׂוּמִ֥י אֶת־פָּנַ֖י בָּהֶֽם׃
וְנָתַתִּ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ שְׁמָמָ֑ה יַ֚עַן מָ֣עֲלוּ מַ֔עַל נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃ (פ)
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
חזון המדגיש את חוסר התועלת של הגפן שאינה ישימה לבנייה או לשימוש.
חוסר התועלת של עץ הגפן
הנביא יחזקאל מקבל דבר הַשֵּׁם בשאלה על ערכו של עץ הגפן לעומת עצים אחרים. העץ אינו יכול לשמש למלאכה או לבנייה, שכן הוא חסר כוח ועץ הגפן שנשרף איבד את כל תכונותיו ואינו ראוי אפילו למסמר קטן.
חוסר התועלת של הגפן הבוערת
הנביא משתמש בדימוי של עץ גפן שאיבד את כל ערכו ואינו ראוי לעבודה בגלל השריפה. ה׳ מבהיר שיושבי ירושלים יהיו כעץ הזה, שיישרפו על ידי האש, ושהארץ תהפוך לשממה בגלל מעשיהם הרעים.
הפסוקים מתארים מצב של חוסר תועלת וקדושה פחותה.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
תועלת העץ שאינו ראוי למלאכה
״עֵץ יְחִידִי, רַב אָמַר: רוֹב עׇבְיוֹ, וְאָמְרִי לַהּ: בְּרוֹב הֶיקֵּפוֹ. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ בָּעֵינַן רוֹב עׇבְיוֹ וּבָעֵינַן רוֹב הֶיקֵּפוֹ. כְּתַנָּאֵי: רַבִּי חִיָּיא אָמַר: כְּדֵי״
בְּקוּנְטְרִיַּת הַתַּלְמוּד בַּמַּסָּכָה שַׁבָּת, דּוֹסְרִים הָרַבּוֹת עַל תּוֹכֶן הַמְּשִׁלָּה עַל הָעֵץ הַחֲסַר תּוֹעֶלֶת. הַמִּקְרָא מְצַיֵּן אֵת הָעֵץ הַמְּחֻרָךְ שֶׁאֵינוּ יָכוֹל לְהַסִּיק מִמֶּנּוּ כְּלִי וְגוֹרָל. הַתַּלְכּוּד הַבָּאִי מֵהַמִּקְרָא מְבִיא אֶת הַדְּאָגָה עַל הָעֵץ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ לִמְלָאכָה בִּגְלַל הַחֻרְבָּן הַמּוּחְלָט שֶׁל מַרְכֵּזוֹ. הַתַּלְמוּד מְפַרְטֵט בְּמַבָּט שׁוֹנֶה אֶת הַסִּבָּה לַחֻרְבָּן. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא רוֹאֶה שֶׁהָאֵשׁ אוֹכֶלֶת אֶת שְׁנֵי קְצוֹתָיו, וְזֶה מַקְרֶה אֶת הַחֻרְבָּן. בְּעֶצֶם, הַמִּקְרָא מְדַבֵּר עַל עֵץ שֶׁנִּחְרַץ מִבְּתוֹכוֹ וְאֵינוֹ שׁוּב שָׁלֵם. הַתַּלְמוּד מְצַיֵּן כְּבָר הֶכְרָעָה אַחַת שֶׁאֵין רְאָיָה מֻבְטַחַת לַדָּבָר, אַךְ הַמִּקְרָא מְשַׁלֵּם כְּזִכָּרוֹן לַמַּצָּב הַמּוּסָר שֶׁל הָעֵץ.
שבת כ׳ א:ז׳ ↗הַתּוֹרָה כְּאֵשׁ מְזַקֶּקֶת וּכְעָשָׁן הַבּוֹדֵק
״והר סיני עשן יכול מקום קודש ת"ל כולו לא מקום הקודש: מפני מה מפני אשר ירד עליו ה' באש מגיד הכתוב שהאש ליחכה את הרקיע״
בְּמִשְׁנֵי הַמַּטָּרִים שֶׁל הַקְּרָבָה, הַמִּקְדָּשׁ מַבְחִין בֵּין הַתּוֹרָה לְבֵין הָעוֹלָם. הַמִּקְדָּשׁ מְבִיא אֶת הַדְּרָשָׁה מִמִּכְילְתָּה דְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוחַי, הַמְפַרְשֶׁת אֶת הַדְּרָשָׁה שֶׁל הָאֵשׁ בַּתּוֹרָה כְּמַטְעָם שֶׁל חֲכָמִים. הַתּוֹרָה נֶחְשֶׁבֶת לָאֵשׁ כִּי הִיא חַיָּה וּמְחַדֶּשֶׁת תָּמִיד, וְכָמוֹ שֶׁאֵשׁ יְכוֹלָה לְחַבֵּר אוֹ לְהַשְׁמִיד, כָּךְ גַּם הַתּוֹרָה מְחַבֶּרֶת אֶת הָאָדָם לַה', וּמְבַדֶּלֶת אֶת הַמְּקַבֵּלִים מֵהַפּוֹרְקִים. הַמַּעֲשֶׂה הַמּוּצָג כְּעָשָׁן הַכְּבָשָׁן מְסַמֵּל אֶת הַתּוֹרָה כְּמַבְדִּילָה בֵּין הַטּוֹב וְהָרַע, כְּמוֹ שֶׁהַכְּבָשָׁן בּוֹדֵק אֶת הַחֲבִיּוֹת. הַמַּשָּׁל מַסְבִּיר כְּבָר שֶׁהַמִּצְוֹת הֵן כְּכַבְשָׁן שֶׁמְּזַקֵּק אֶת הַדַּעַת, וְכָךְ הַתּוֹרָה מְבַדֶּלֶת אֶת הַבְּרִיּוֹת. הַמַּסָּב הַדַּתִי הַמּוּצָג כְּעָשָׁן הַר סִינַי מְסַבֵּל כְּכָל מַה שֶׁיָּכוֹל לְהַשְׁמִיעַ אֶת הָאָדָם, כְּדֵי שֶׁהַהַבְחָנָה תִּהְיֶה בְּמִדָּתָה שֶׁהַלֵּב יָכוֹל לְקַבֵּל.
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי י״ט:י״ח ↗בעקבות המפרשים
הערך של עץ הגפן
״מה יהיה עץ הגפן מכל עץ. מה סופו מכל שאר עצים:״
בפסוק הזה, רש"י מסביר את השאלה המרכזית בפרק: מהו המצב של עץ הגפן לעומת שאר העצים? הוא מתמקד בשאלה מה התוצאה הסופית של הגפן בהשוואה ליתר העצים. הפירוש של רש"י מתמקד בחיפוש אחר הייחודיות של הגפן. הוא מנסה להבין מהו הסוף והגורל של העץ הזה מול שאר סוגי העצים המוזכרים בנבואה.
רש״י על יחזקאל 15:2:1 ↗הערך של הגפן כעץ עצמאי
״כן נתתי. את ירושלים שתי קצותיה אכל' האש שתי גליות כשגלה יהויקים גלו עמו מזרע המלוכה ומן הפרתמים כמו שנאמר בדניאל אחריו גלה יכניה בנו״
בפרק הזה מספר יחזקאל על גפן שאין לה תועלת מעבר לכך שאפשר להשתמש בענפים שלה. בניגוד לעץ פרי אחר, הגפן לא יכולה לעמוד בפני עצמה או לבנות ממנה כלי עבודה, כי היא רכה מדי. אם האש שורפת את הענפים, מה שנשאר הוא רק חומר שחור וחסר ערך. רש"י מסביר שהאש ששורפת את הגפן מסמלת את הגלות הכפולה של ירושלים. הוא מציין ששתי גליות אכלו את העיר, כפי שקרה בזמן גלות יהויקים. הרש"י מתבסס על דברי דניאל כדי להראות שגם מה שנשאר בגלות, כמו צדקיהו, עומד בפני סוף קשה של אש וגחלים.
רש״י על יחזקאל 15:6:1 ↗ערכו של עץ הגפן
״מה יהיה וכו׳. ר״ל מה הוא הגרעון של עץ הגפן מכל שאר העצים:״
בפסוק זה, יחזקאל שואל מה היתרון של עץ הגפן לעומת שאר העצים. הוא מתמקד בשאלה מה נשאר מעץ הגפן כשהוא איבד את יכולת הפלת הפירות שלו. המצודת דוד מסביר שהשאלה מתייחסת לחוסר התועלת של עץ הגפן כשהוא לא יכול להשתמש בענפיו למטרות אחרות. לפי פירוש זה, החיפוי של הגפן הוא רק הפרי, ובלי הפרי העץ אינו שווה דבר.
מצודת דוד על יחזקאל 15:2:1 ↗חוסר התועלת של עץ הגפן
״לכן. ר״ל הואיל ואמרתי שכ״ש הוא שאין עץ כזה ראוי למלאכה לכן כה אמר ה׳ כמו עץ הגפן הזה האכול באש כן אתן את יושבי״
בפסוק הזה, יחזקאל משתמש בדימוי של עץ גפן כדי לתאר את מצב יושבי ירושלים. בניגוד לעצים אחרים, עץ הגפן אינו יכול לשמש לבנייה או למלאכה שום דבר מלבד פירות. בפרשת יחזקאל, הַשֵּׁם מבהיר כי כמו שהגפן נשרפת באש ואינה נותרת בעלת ערך, כך גם יושבי ירושלים יגיעו למצב שבו הם לא יועילו לשום דבר. המצודת דוד מסביר שהדימוי מדגיש את חוסר התועלת של העץ כשהוא נשרף. הוא מציין כי שני קצוות העץ כבר נשרפו, כביכול בגלל הגלות שכבר התרחשה של ממלכות אפרים ויהודה. לפי פירוש זה, אם כבר בתקופת עוצמתם הם סבלו מהאש ומהגלות, הרי שמה שנותר מהעם כעת נמצא בסכנה גדולה עוד יותר של חוסר יכולת לעמוד בפני האויב.
מצודת דוד על יחזקאל 15:6:1 ↗