וַהֲיָה דְבַר הַשֵּׁם אֵלַי לֵאמוֹר:
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃יחזקאל · פרק יג׳
הַקְּלָעָה עַל הַנְּבִיאִים הַשֶּׁקֶרִים וְהַמְּכַשְׁפִּים
הַנְּבִיאִים הַמְּבַשְּׁרִים שָׁלוֹם שֶׁאֵין שָׁלוֹם, הַמְּבִיעִים חֲזוֹנוֹת מַעֲשָׂיָה וּמְכַשְׁפִּים הַמְּחַבְּרִים קֶבֶץ עַל קֶבֶץ.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יחזקאל יג׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
הַקְּלָלָה עַל הַנְּבִיאִים הַשֶּׁקֶר
בֶּן אָדָם, הִנֵּא עַל נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְדִּים, וְאָמַרְתָּ לַנְּבִיאִים הַמְדַבְּרִים מִלֵּבָם שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת דְּבַר הַשֵּׁם.
בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵ֛א אֶל־נְבִיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הַנִּבָּאִ֑ים וְאָֽמַרְתָּ֙ לִנְבִיאֵ֣י מִלִּבָּ֔ם שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃כֹּה אָמַר אֲדֹנָי הַשֵּׁם: הוֹי עַל הַנְּבִיאִים הַחֲסְרֵי הַתְּבוּנָה, שֶׁהוֹלְכִים אַחֲרֵי רוּחֹתֵיהֶם וְאֵינָם רוֹאִים כְּלָל.
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה ה֖וֹי עַל־הַנְּבִיאִ֣ים הַנְּבָלִ֑ים אֲשֶׁ֥ר הֹלְכִ֛ים אַחַ֥ר רוּחָ֖ם וּלְבִלְתִּ֥י רָאֽוּ׃כְּשׁוּעָלִים בַּחֲרָבוֹת הָיוּ הַנְּבִיאִים שֶׁלְּךָ, יִשְׂרָאל.
כְּשֻׁעָלִ֖ים בָּחֳרָב֑וֹת נְבִיאֶ֥יךָ יִשְׂרָאֵ֖ל הָיֽוּ׃הַהֲבָטָה עַל הַנְּבִיאֵים הַכּוֹזְבִים
לא טיפסתם בפרצות כדי לבנות חומה על בית ישראל, כדי לעמוד בקרב ביום של ה' .
לֹ֤א עֲלִיתֶם֙ בַּפְּרָצ֔וֹת וַתִּגְדְּר֥וּ גָדֵ֖ר עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל לַעֲמֹ֥ד בַּמִּלְחָמָ֖ה בְּי֥וֹם יְהוָֽה׃הם רואים שווא ומשתמשים בקסם שקרי, כך שה' אומר, הוא לא שלח אותם, ובכל זאת הם מנסים להגשים דברים .
חָ֤זוּ שָׁוְא֙ וְקֶ֣סֶם כָּזָ֔ב הָאֹֽמְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַֽיהוָ֖ה לֹ֣א שְׁלָחָ֑ם וְיִֽחֲל֖וּ לְקַיֵּ֥ם דָּבָֽר׃האם לא ראיתם חזיונות שווא ואמרתם קסם שקר? ואומרים: 'כך אומר ה' ', אבל אני לא אמרתי זאת .
הֲל֤וֹא מַֽחֲזֵה־שָׁוְא֙ חֲזִיתֶ֔ם וּמִקְסַ֥ם כָּזָ֖ב אֲמַרְתֶּ֑ם וְאֹֽמְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַאֲנִ֖י לֹ֥א דִבַּֽרְתִּי׃ (ס)לכן אומר האדון ה': בגלל שדיברתם שווא וראיתם שווא, הנה אני נגדכם, אומר האדון ה' .
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֚עַן דַּבֶּרְכֶ֣ם שָׁ֔וְא וַחֲזִיתֶ֖ם כָּזָ֑ב לָכֵן֙ הִנְנִ֣י אֲלֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃הַשְׁמָדַת הַנְּבִיאִים הַשֶּׁקָרִים
הַיָּדִי תִּהְיֶה עַל הַנְּבִיאִים הַחוֹזִים שֶׁוְוא וְעַל הַקּוֹסְמִים הַשֶּׁקָרִים, כְּשֶׁהֵם בְּתוֹךְ הָעָם שֶׁלִּי בַסּוֹד. הֵם לֹא יִהְיְיוּ בַּסּוֹד שֶׁל בֵּית יִשְׂרָאֵל וְלֹא יֵכָתוּ בַּסֵּפֶר שֶׁל בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יַגִּיעוּ לְאֶדְמַת יִשְׂרָאֵל, וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי הַשֵּׁם אֲדֹנָי.
וְהָיְתָ֣ה יָדִ֗י אֶֽל־הַנְּבִיאִ֞ים הַחֹזִ֣ים שָׁוְא֮ וְהַקֹּסְמִ֣ים כָּזָב֒ בְּס֧וֹד עַמִּ֣י לֹֽא־יִהְי֗וּ וּבִכְתָ֤ב בֵּֽית־יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יִכָּתֵ֔בוּ וְאֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יָבֹ֑אוּ וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃בִּגְלַל וּבִגְלַל שֶׁהֵם הִטעּוּ אֶת הָעָם שֶׁלִּי בְּאַרְגּוּעַ, כְּשֶׁהֵם אוֹמְרִים שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם, וְהוּא בּוֹנֶה כֶּתֶל מִגְדָּל שֶׁל טִיחַ, וְלִפְנֵי הַסְּעָרָה הַטִיחַ הַזֶּה יִקֹּלֵט וְיִפּוֹל.
יַ֣עַן וּבְיַ֜עַן הִטְע֧וּ אֶת־עַמִּ֛י לֵאמֹ֥ר שָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין שָׁל֑וֹם וְהוּא֙ בֹּ֣נֶה חַ֔יִץ וְהִנָּ֛ם טָחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵֽל׃תֹּאמַר לְאֵלֶּה שֶׁהַטִיחַ יִקֹּלֵט וְיִפּוֹל. יִהְיֶה גֶּשֶׁם שֶׁמּוֹטֶה וּמַטְרֵה חֲזָקָה, וְהָאֲבָנִים שֶׁל הַכֶּתֶל יִפְלְטוּ וְרוּחַ הַסְּעָרָה תְּבַקֵּעַ אֶת הַכֶּתֶל.
אֱמֹ֛ר אֶל־טָחֵ֥י תָפֵ֖ל וְיִפֹּ֑ל הָיָ֣ה ׀ גֶּ֣שֶׁם שׁוֹטֵ֗ף וְאַתֵּ֜נָה אַבְנֵ֤י אֶלְגָּבִישׁ֙ תִּפֹּ֔לְנָה וְר֥וּחַ סְעָר֖וֹת תְּבַקֵּֽעַ׃וְהִנֵּה הַכֶּתֶל נָפַל. הֲלוֹא יֵאָמֵר לָכֶם: אֵיפֶה הַטִיחַ שֶׁמָּשַׁחְתֶּם עָלָיו?
וְהִנֵּ֖ה נָפַ֣ל הַקִּ֑יר הֲלוֹא֙ יֵאָמֵ֣ר אֲלֵיכֶ֔ם אַיֵּ֥ה הַטִּ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר טַחְתֶּֽם׃ (ס)הריסת החומה הכוזבת
לכן, כך אמר האדון ה׳: אני אפרק את רוחות הסערה שלי בחומה שלכם, ואשלח גשם שוטף בכעס שלי, ואשלח אבני אבן קשות כדי להרוס הכל.
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וּבִקַּעְתִּ֥י רֽוּחַ־סְעָר֖וֹת בַּֽחֲמָתִ֑י וְגֶ֤שֶׁם שֹׁטֵף֙ בְּאַפִּ֣י יִֽהְיֶ֔ה וְאַבְנֵ֥י אֶלְגָּבִ֖ישׁ בְּחֵמָ֥ה לְכָלָֽה׃אני אהרוס את החומה שצבעתם בטיט שקצץ, ואפיל את המבנה הזה עד לאדמה, כך שהיסודות שלו ייראו, והוא יקרוס ויתפרק לגמרי, ואז תדעו שאני ה׳.
וְהָ֨רַסְתִּ֜י אֶת־הַקִּ֨יר אֲשֶׁר־טַחְתֶּ֥ם תָּפֵ֛ל וְהִגַּעְתִּ֥יהוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ וְנִגְלָ֣ה יְסֹד֑וֹ וְנָֽפְלָה֙ וּכְלִיתֶ֣ם בְּתוֹכָ֔הּ וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃אני אשמיד את החומה הזאת ואת הטיט שצבעתם בה, ואומר לכם: אין חומה ואין הטיט שצבעתם אותה.
וְכִלֵּיתִ֤י אֶת־חֲמָתִי֙ בַּקִּ֔יר וּבַטָּחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵ֑ל וְאֹמַ֤ר לָכֶם֙ אֵ֣ין הַקִּ֔יר וְאֵ֖ין הַטָּחִ֥ים אֹתֽוֹ׃נביאי ישראל שמתנבאים לירושלים ורואים בה חזון של שלום, אבל אין שלום, כך אמר האדון ה׳.
נְבִיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הַֽנִבְּאִים֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְהַחֹזִ֥ים לָ֖הּ חֲז֣וֹן שָׁלֹ֑ם וְאֵ֣ין שָׁלֹ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה׃ (פ)דין הנבואות השקרות
ואתה, בן אדם, תפנה את פניך אל בנות עמך, שמנבאות מתוך לבבותיהן, ותנבא נגדם.
וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ אֶל־בְּנ֣וֹת עַמְּךָ֔ הַמִּֽתְנַבְּא֖וֹת מִֽלִּבְּהֶ֑ן וְהִנָּבֵ֖א עֲלֵיהֶֽן׃ותאמר: כך אומר ה' אדוני. אוי למי שרושמות כיסויים על כל פרקי הידיים ועושות כיסויים ראש על כל גובה כדי לצוד נפשות. הנפשות שאתן צדות יכלאו, ועמי ימות.
וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הוֹי֩ לִֽמְתַפְּר֨וֹת כְּסָת֜וֹת עַ֣ל ׀ כָּל־אַצִּילֵ֣י יָדַ֗י וְעֹשׂ֧וֹת הַמִּסְפָּח֛וֹת עַל־רֹ֥אשׁ כָּל־קוֹמָ֖ה לְצוֹדֵ֣ד נְפָשׁ֑וֹת הַנְּפָשׁוֹת֙ תְּצוֹדֵ֣דְנָה לְעַמִּ֔י וּנְפָשׁ֖וֹת לָכֶ֥נָה תְחַיֶּֽינָה׃והשחתתן אותי בפני עמי באמצעות קסם השעורה ופתי כד הלחם, כדי להמית נפשות שלא ימותו, ולהחיות נפשות שלא יחיו, בגלל השקר שאתן משתמשות בו כלפי עמי, השומעים שקר.
וַתְּחַלֶּלְ֨נָה אֹתִ֜י אֶל־עַמִּ֗י בְּשַׁעֲלֵ֣י שְׂעֹרִים֮ וּבִפְת֣וֹתֵי לֶחֶם֒ לְהָמִ֤ית נְפָשׁוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תְמוּתֶ֔נָה וּלְחַיּ֥וֹת נְפָשׁ֖וֹת אֲשֶׁ֣ר לֹא־תִֽחְיֶ֑ינָה בְּכַ֨זֶּבְכֶ֔ם לְעַמִּ֖י שֹׁמְעֵ֥י כָזָֽב׃ (ס)לכן כך אומר ה' אדוני: הנה אני נגד הכיסויים שלכן, שבאמצעותם אתן צדות נפשות כדי להשמיד אותן. אני אקרע אותם מעל זרועותיכן ואשחרר את הנפשות שאתן צדות כדי להשמיד.
לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנְנִ֤י אֶל־כִּסְּתוֹתֵיכֶ֙נָה֙ אֲשֶׁ֣ר אַ֠תֵּנָה מְצֹדְד֨וֹת שָׁ֤ם אֶת־הַנְּפָשׁוֹת֙ לְפֹ֣רְח֔וֹת וְקָרַעְתִּ֣י אֹתָ֔ם מֵעַ֖ל זְרוֹעֹֽתֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּחְתִּי֙ אֶת־הַנְּפָשׁ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם מְצֹדְד֥וֹת אֶת־נְפָשִׁ֖ים לְפֹרְחֹֽת׃חורבן הנביאים השקמים
אני אקרע את המעילים שלכם ואוציא את עמי מידכם, והם כבר לא יהיו בידכם כדי לדוג.
וְקָרַעְתִּ֞י אֶת־מִסְפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִצַּלְתִּ֤י אֶת־עַמִּי֙ מִיֶּדְכֶ֔ן וְלֹֽא־יִהְי֥וּ ע֛וֹד בְּיֶדְכֶ֖ן לִמְצוּדָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ן כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃בגלל שגרמתם צער בלב צדיק בשקר, ואני לא הכאבתי לו, ובגלל שחיזקתם את ידי הרשע כדי שלא יחזור מדרכו הרעה ויחיה.
יַ֣עַן הַכְא֤וֹת לֵב־צַדִּיק֙ שֶׁ֔קֶר וַאֲנִ֖י לֹ֣א הִכְאַבְתִּ֑יו וּלְחַזֵּק֙ יְדֵ֣י רָשָׁ֔ע לְבִלְתִּי־שׁ֛וּב מִדַּרְכּ֥וֹ הָרָ֖ע לְהַחֲיֹתֽוֹ׃לכן תחזיתותיכם יהיו שווא ולא תשתמשו עוד בקסמים, כי אוציא את עמי מידכם ותדעו שאני הַשֵּׁם.
לָכֵ֗ן שָׁ֚וְא לֹ֣א תֶחֱזֶ֔ינָה וְקֶ֖סֶם לֹא־תִקְסַ֣מְנָה ע֑וֹד וְהִצַּלְתִּ֤י אֶת־עַמִּי֙ מִיֶּדְכֶ֔ן וִֽידַעְתֶּ֖ן כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
הַקְּלָלָה עַל הַנְּבִיאִים הַשֶּׁקֶר
וַיְהִ֥י דְבַר־יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵ֛א אֶל־נְבִיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הַנִּבָּאִ֑ים וְאָֽמַרְתָּ֙ לִנְבִיאֵ֣י מִלִּבָּ֔ם שִׁמְע֖וּ דְּבַר־יְהוָֽה׃
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה ה֖וֹי עַל־הַנְּבִיאִ֣ים הַנְּבָלִ֑ים אֲשֶׁ֥ר הֹלְכִ֛ים אַחַ֥ר רוּחָ֖ם וּלְבִלְתִּ֥י רָאֽוּ׃
כְּשֻׁעָלִ֖ים בָּחֳרָב֑וֹת נְבִיאֶ֥יךָ יִשְׂרָאֵ֖ל הָיֽוּ׃
הַהֲבָטָה עַל הַנְּבִיאֵים הַכּוֹזְבִים
לֹ֤א עֲלִיתֶם֙ בַּפְּרָצ֔וֹת וַתִּגְדְּר֥וּ גָדֵ֖ר עַל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל לַעֲמֹ֥ד בַּמִּלְחָמָ֖ה בְּי֥וֹם יְהוָֽה׃
חָ֤זוּ שָׁוְא֙ וְקֶ֣סֶם כָּזָ֔ב הָאֹֽמְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַֽיהוָ֖ה לֹ֣א שְׁלָחָ֑ם וְיִֽחֲל֖וּ לְקַיֵּ֥ם דָּבָֽר׃
הֲל֤וֹא מַֽחֲזֵה־שָׁוְא֙ חֲזִיתֶ֔ם וּמִקְסַ֥ם כָּזָ֖ב אֲמַרְתֶּ֑ם וְאֹֽמְרִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וַאֲנִ֖י לֹ֥א דִבַּֽרְתִּי׃ (ס)
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֚עַן דַּבֶּרְכֶ֣ם שָׁ֔וְא וַחֲזִיתֶ֖ם כָּזָ֑ב לָכֵן֙ הִנְנִ֣י אֲלֵיכֶ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
הַשְׁמָדַת הַנְּבִיאִים הַשֶּׁקָרִים
וְהָיְתָ֣ה יָדִ֗י אֶֽל־הַנְּבִיאִ֞ים הַחֹזִ֣ים שָׁוְא֮ וְהַקֹּסְמִ֣ים כָּזָב֒ בְּס֧וֹד עַמִּ֣י לֹֽא־יִהְי֗וּ וּבִכְתָ֤ב בֵּֽית־יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יִכָּתֵ֔בוּ וְאֶל־אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יָבֹ֑אוּ וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
יַ֣עַן וּבְיַ֜עַן הִטְע֧וּ אֶת־עַמִּ֛י לֵאמֹ֥ר שָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין שָׁל֑וֹם וְהוּא֙ בֹּ֣נֶה חַ֔יִץ וְהִנָּ֛ם טָחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵֽל׃
אֱמֹ֛ר אֶל־טָחֵ֥י תָפֵ֖ל וְיִפֹּ֑ל הָיָ֣ה ׀ גֶּ֣שֶׁם שׁוֹטֵ֗ף וְאַתֵּ֜נָה אַבְנֵ֤י אֶלְגָּבִישׁ֙ תִּפֹּ֔לְנָה וְר֥וּחַ סְעָר֖וֹת תְּבַקֵּֽעַ׃
וְהִנֵּ֖ה נָפַ֣ל הַקִּ֑יר הֲלוֹא֙ יֵאָמֵ֣ר אֲלֵיכֶ֔ם אַיֵּ֥ה הַטִּ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר טַחְתֶּֽם׃ (ס)
הריסת החומה הכוזבת
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וּבִקַּעְתִּ֥י רֽוּחַ־סְעָר֖וֹת בַּֽחֲמָתִ֑י וְגֶ֤שֶׁם שֹׁטֵף֙ בְּאַפִּ֣י יִֽהְיֶ֔ה וְאַבְנֵ֥י אֶלְגָּבִ֖ישׁ בְּחֵמָ֥ה לְכָלָֽה׃
וְהָ֨רַסְתִּ֜י אֶת־הַקִּ֨יר אֲשֶׁר־טַחְתֶּ֥ם תָּפֵ֛ל וְהִגַּעְתִּ֥יהוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ וְנִגְלָ֣ה יְסֹד֑וֹ וְנָֽפְלָה֙ וּכְלִיתֶ֣ם בְּתוֹכָ֔הּ וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
וְכִלֵּיתִ֤י אֶת־חֲמָתִי֙ בַּקִּ֔יר וּבַטָּחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵ֑ל וְאֹמַ֤ר לָכֶם֙ אֵ֣ין הַקִּ֔יר וְאֵ֖ין הַטָּחִ֥ים אֹתֽוֹ׃
נְבִיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הַֽנִבְּאִים֙ אֶל־יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְהַחֹזִ֥ים לָ֖הּ חֲז֣וֹן שָׁלֹ֑ם וְאֵ֣ין שָׁלֹ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה׃ (פ)
דין הנבואות השקרות
וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ אֶל־בְּנ֣וֹת עַמְּךָ֔ הַמִּֽתְנַבְּא֖וֹת מִֽלִּבְּהֶ֑ן וְהִנָּבֵ֖א עֲלֵיהֶֽן׃
וְאָמַרְתָּ֞ כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הוֹי֩ לִֽמְתַפְּר֨וֹת כְּסָת֜וֹת עַ֣ל ׀ כָּל־אַצִּילֵ֣י יָדַ֗י וְעֹשׂ֧וֹת הַמִּסְפָּח֛וֹת עַל־רֹ֥אשׁ כָּל־קוֹמָ֖ה לְצוֹדֵ֣ד נְפָשׁ֑וֹת הַנְּפָשׁוֹת֙ תְּצוֹדֵ֣דְנָה לְעַמִּ֔י וּנְפָשׁ֖וֹת לָכֶ֥נָה תְחַיֶּֽינָה׃
וַתְּחַלֶּלְ֨נָה אֹתִ֜י אֶל־עַמִּ֗י בְּשַׁעֲלֵ֣י שְׂעֹרִים֮ וּבִפְת֣וֹתֵי לֶחֶם֒ לְהָמִ֤ית נְפָשׁוֹת֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תְמוּתֶ֔נָה וּלְחַיּ֥וֹת נְפָשׁ֖וֹת אֲשֶׁ֣ר לֹא־תִֽחְיֶ֑ינָה בְּכַ֨זֶּבְכֶ֔ם לְעַמִּ֖י שֹׁמְעֵ֥י כָזָֽב׃ (ס)
לָכֵ֞ן כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה הִנְנִ֤י אֶל־כִּסְּתוֹתֵיכֶ֙נָה֙ אֲשֶׁ֣ר אַ֠תֵּנָה מְצֹדְד֨וֹת שָׁ֤ם אֶת־הַנְּפָשׁוֹת֙ לְפֹ֣רְח֔וֹת וְקָרַעְתִּ֣י אֹתָ֔ם מֵעַ֖ל זְרוֹעֹֽתֵיכֶ֑ם וְשִׁלַּחְתִּי֙ אֶת־הַנְּפָשׁ֔וֹת אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם מְצֹדְד֥וֹת אֶת־נְפָשִׁ֖ים לְפֹרְחֹֽת׃
חורבן הנביאים השקמים
וְקָרַעְתִּ֞י אֶת־מִסְפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם וְהִצַּלְתִּ֤י אֶת־עַמִּי֙ מִיֶּדְכֶ֔ן וְלֹֽא־יִהְי֥וּ ע֛וֹד בְּיֶדְכֶ֖ן לִמְצוּדָ֑ה וִֽידַעְתֶּ֖ן כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
יַ֣עַן הַכְא֤וֹת לֵב־צַדִּיק֙ שֶׁ֔קֶר וַאֲנִ֖י לֹ֣א הִכְאַבְתִּ֑יו וּלְחַזֵּק֙ יְדֵ֣י רָשָׁ֔ע לְבִלְתִּי־שׁ֛וּב מִדַּרְכּ֥וֹ הָרָ֖ע לְהַחֲיֹתֽוֹ׃
לָכֵ֗ן שָׁ֚וְא לֹ֣א תֶחֱזֶ֔ינָה וְקֶ֖סֶם לֹא־תִקְסַ֣מְנָה ע֑וֹד וְהִצַּלְתִּ֤י אֶת־עַמִּי֙ מִיֶּדְכֶ֔ן וִֽידַעְתֶּ֖ן כִּֽי־אֲנִ֥י יְהוָֽה׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הַנְּבִיאִים הַשֶּׁקֶרִים מְבַדִּים אֶת עַם הַשְּׁבוּי בַּשְׁקָרִים וּמְחַבְּרִים חֲזוֹנוֹת מַעֲשָׂיָה לְפִי רְצוֹנָם.
הַקְּלָלָה עַל הַנְּבִיאִים הַשֶּׁקֶר
הַשֵּׁם מְצַוֶּה עַל יְחִזְקֵאל לְהַבְעִיט בַּנְּבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַשֶּׁקֶר. הַנְּבִיאִים הָאֵלֶּה מְדַבְּרִים מִלֵּבָם וְהוֹלְכִים אַחֲרֵי חֲזוֹנוֹת שֶׁאֵינָם אֲמִתִּים. הַשֵּׁם מְדַבֵּר עֲלֵיהֶם כְּשׂוּעֲלִים הַמִּתְחַבְּאִים בַּחֲרָבוֹת, שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת הָאֲמִתָּה.
הַהֲבָטָה עַל הַנְּבִיאֵים הַכּוֹזְבִים
הַנְּבִיאֵים הַשֶּׁקֶר וְהַחֲזוֹנוֹת הַכּוֹזְבוֹת. הַפֶּסוּקִים מְתָאֲרִים אֶת הַנְּבִיאִים שֶׁמְּבַסְּסִים אֶת הַחֲזוֹנוֹת הַשְּׁרוֹת שֶׁלָּהֶם כְּאִלּוּ הֵם מִמֶּנּוּ, וְעוֹשִׂים זֶה לְלא הַגָּנָה אֲמִתִּית עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְהַשֵּׁם מַצִיב אוֹתָם בְּדוּרָה וְאוֹמֵר שֶׁהוּא נֶגֶדָּם בְּעֵקֶב הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּהֶם.
הַשְׁמָדַת הַנְּבִיאִים הַשֶּׁקָרִים
הַנְּבִיאִים הַשֶּׁקָרִים וְהַקּוֹסְמִים שֶׁמַּטִּים אֶת הָעָם וּמַבְטִיחִים שָׁלוֹם שֶׁאֵינוֹ אֶמֶת, לֹא יִזְכּוּ לְהִתְקַבֵּל בְּתוֹךְ הָעָם אוֹ לְהַגִּיעַ לָאָרֶץ. הַכֶּתֶל הַשֶׁקָר שֶׁהֵם בּוֹנִים יִקֹּס בְּרֶעֶם חָזָק וּבְסַעַר, וְהַטִיחַ שֶׁהֵם מַשְׁחִים יִפָּרֵד מֵהַכֶּתֶל.
הריסת החומה הכוזבת
הנבואה מדברת על השמדת חומה דמיונית שנבנתה בטיט וצבע, המייצגת נבואות שווא. ה׳ ישיים סערות וגשמים קשים כדי להרוס את המבנה החלש הזה ולחשוף את היסודות הלא יציבים, ובכך להוכיח שאין שלום אמיתי בנבואות הללו.
דין הנבואות השקרות
הנביא יחזקאל מתמודד עם נשות ישראל המשתמשות בכיסויים ובקסמים כדי להטעות את העם. ה' קובע כי הוא יתנגד למעשיהן, יפרק את כיסוייהן וימנע מהן להמשיך ולשגע את הנפשות שברצונן להשמיד.
חורבן הנביאים השקמים
הַשֵּׁם מתריע נגד הנביאים שמשקרים וגורמים צער לצדיקים ומתגרמים לרשעים. הוא מצהיר שהוא יפרק את הכלים שלהם, יציל את עמו משיטת הדיג שלהם, וימנע מהם להמשיך בנבואות שווא וקסמים, כדי שכולם יכירו את רצונו.
הַהַשְׁמָדָה תָּבֹא עַל הַנְּבִיאִים הַמְּבַשְּׁרִים שֶׁקֶר וְעַל הַמְּכַשְׁפִּים הַמְּשַׁבְּטִים אֶת הַנְּבִיאָה הַאֲמִתִּית.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הבנייה הכוזבת של החיץ
״לֹא יִסְכֹּךְ בֶּעָפָר אֲבָל עוֹשֵׂהוּ חַיִיץ. מַהוּ חַיִיץ. חָיַיץ לֵיהּ כְּמַה דְתֵימַר וְהוּא בוֹנֶה חַיִיץ.״
הטקסט מביא מתוך התלמוד הירושלמי (שביעית) דיון על אופן בניית החיץ. לפי הפירוש המובא שם, הבנאי אינו רק מכסה את העפר, אלא הוא הופך אותו לחומר דק וחלש שנקרא "חיץ". המשמעות היא שהבנייה אינה יסודית או חזקה. המילה "חיץ" מתארת מבנה שנועד רק לספק מראה חיצוני של הגנה, אך הוא אינו בעל עמידות אמיתית בפני תנאי הסביבה או בפני משב רוח.
תלמוד ירושלמי שביעית ג׳:ו׳:ג׳ ↗הבנת המושג "לעשות מחיצה"
״לעשות מחיצה] = "למעבד מחיצתא" בארמית, בלשון המקרא: לבנות חיץ (יחז' יג י), אבל כבר ישנן נקודות־אחיזה גם במקרא: תעשה מלוכה (מ"א כא ז). ועוד,״
בפרשנות זו על המקרא, מובא ביחס לביטוי "לעשות מחיצה". בערבית המקראית הביטוי הוא לבנות חיץ. המקור מסביר כי קיימים ביטויים דומים במקרא, כמו "תעשה מלוכה". הטקסט מביא גם התייחסות מהגמרא, המדברת על יצירת פלוגתא או מחלוקת. הפירוש מתמקד בשינויי לשון בין הארמית למקרא, ומציע הבנה רעיונית של בניית הפרדה או מחיצה.
מבואות לספרות האמוראים, חלק ב' (הערות ופירושים לפרקים מן התלמוד), בבא בתרא, פרק א ד׳ ↗בעקבות המפרשים
נביאי שקר ותחזית כוזבת
״ויחלו לקיים דבר. ואיך סבורים לקיים דבריהם, לשון תוחלת וי"א איקוויירירא"ט בלע"ז, ל' אחר ל' המתנה:״
בפרשת יחזקאל פרק שלוש עשרה, הנביא יחזקאל יוצא נגד הנביאים והנשים שמתנהגים כנביאים אך מדברים מתוך רצון שלהם ולא מתוך השם. הם מפיצים מסרים של שלום וביטחון כשאין שלום באמת. הם בונים קיר דק ומרשים, אך הוא חלש מדי ועלול לקרוס תחת המשב והגשם. רש"י מפרש על פסוק שש, שבו הנביאים הללו מצפים ותקווה שהדברים שלהם יתקיימו. הוא מסביר שהלשון משתמשת בביטוי של המתנה, כלומר הם מחכים ומקווים שהנבואות השקרות שלהם יהפכו למציאות. רש"י מציע שזו תוכנית של המתנה להשגת המטרה שלהם.
רש״י על יחזקאל 13:6:2 ↗התמיה על דברי הנביאים
״הנפשות תצודדנה וגו'. תמיה היא:״
בפרשת יחזקאל, רש"י מפרש את הפסוק המתאר את הנשים שעושות קסמים ונוסחות על הנפשות. הוא מציין שהביטוי "הנפשות תצודדנה" מעורר תמיהה ושאלה. רש"י מתייחס כאן לבלבול או לתמיהה כלפי הפעולה של הנשים הללו. הוא לא מציע הסבר מוחלט, אלא מצביע על כך שיש צורך להבין את משמעות המילים הללו בתוך ההקשר של הנבואה.
רש״י על יחזקאל 13:18:7 ↗נבואת שווא וקסמים כוזבים
״חזו שוא. בשוא נבאו ובכזב קסמו כי גם הקסם לא אמרו באמת:״
הפסוק בחזון יחזקאל מתאר נביאים שמשקרים ומשתמשים בכישוף כדי להטעות את העם. הם מבטיחים דברים שלא קרו ומשתמשים במילים שאין בהן אמת. הנבואה מדגישה שהם פועלים מתוך שוא ומרע בשיטת קסם כוזבת. מצודת דוד מסביר כי הנביאים הללו לא רק טעו, אלא שהם אף לא אמרו את המילים של הקסם עצמו באמת. לפי פירוש זה, הטעייה שלהם היא כפולה: גם התוכן של הנבואה שקרי, וגם הכוח של הקסם שהם מנסים להשתמש בו אינו אמיתי.
מצודת דוד על יחזקאל 13:6:1 ↗נביאות מתוך הלב
״המתנבאות מלבהן. אשר בודות מלבהן ואומרות בנבואה:״
בפסוק זה מופיעות הנבואות המגיעות מתוך הלב עצמו. הנביאים הללו מצהירים על נבואתם מתוך רצון פנימי ומהמחשבה האישית שלהם. המצודת דוד מסביר שפסוק זה מתאר את אופן התבטאות הנביאים הללו. הם בודים את דבריהם מתוך הלב שלהם, וטוענים שהם מדברים בנבואה, אך המקור הוא המצאה אישית ולא דבר הַשֵּׁם.
מצודת דוד על יחזקאל 13:17:1 ↗