וראית, והנה מעל ראש הכרובים, מעל הרקיע, נראה מעל שלושתם מראה כמו אבן ספיר, דמות כיסא.
וָאֶרְאֶ֗ה וְהִנֵּ֤ה אֶל־הָרָקִ֙יעַ֙ אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַכְּרֻבִ֔ים כְּאֶ֣בֶן סַפִּ֔יר כְּמַרְאֵ֖ה דְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א נִרְאָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃יחזקאל · פרק י׳
כבוד הַשֵּׁם מעל הכרובים
תיאור כבוד הַשֵּׁם מעל הכרובים, מראה הגלגלים, ותנועת הכבוד מן המקדש
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
יחזקאל י׳ · סיפור והסבר
גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
א–ד
כבוד הַשֵּׁם מעל הכרובים
והוא אמר לאדם הלבוש בגדי פשתן: בוא בין הגלגלים, מתחת לכרובים, ומלא את כפיך בגחלי אש מבין הכרובים, וזרוק על העיר. והוא בא לנגד עיניי.
וַיֹּ֜אמֶר אֶל־הָאִ֣ישׁ ׀ לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֗ים וַיֹּ֡אמֶר בֹּא֩ אֶל־בֵּינ֨וֹת לַגַּלְגַּ֜ל אֶל־תַּ֣חַת לַכְּר֗וּב וּמַלֵּ֨א חָפְנֶ֤יךָ גַֽחֲלֵי־אֵשׁ֙ מִבֵּינ֣וֹת לַכְּרֻבִ֔ים וּזְרֹ֖ק עַל־הָעִ֑יר וַיָּבֹ֖א לְעֵינָֽי׃והכרובים עמדו מימין לבית בזמן שהאדם נכנס, והענן מילא את החצר הפנימית.
וְהַכְּרֻבִ֗ים עֹֽמְדִ֛ים מִימִ֥ין לַבַּ֖יִת בְּבֹא֣וֹ הָאִ֑ישׁ וְהֶעָנָ֣ן מָלֵ֔א אֶת־הֶחָצֵ֖ר הַפְּנִימִֽית׃וכבוד הַשֵּׁם עלה מעל הכרובים, מעל מפתן הבית, והבית התמלא בענן, והחצר התמלא בזכור כבוד הַשֵּׁם.
וַיָּ֤רָם כְּבוֹד־יְהוָה֙ מֵעַ֣ל הַכְּר֔וּב עַ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַיִּמָּלֵ֤א הַבַּ֙יִת֙ אֶת־הֶ֣עָנָ֔ן וְהֶֽחָצֵר֙ מָֽלְאָ֔ה אֶת־נֹ֖גַהּ כְּב֥וֹד יְהוָֽה׃ה–ח
קול הכנפיים וקבלת האש
נשמע קול הכנפיים של הכרוב עד החצר החיצונית, כמו קול אל שדי כשהוא מדבר.
וְקוֹל֙ כַּנְפֵ֣י הַכְּרוּבִ֔ים נִשְׁמַ֕ע עַד־הֶחָצֵ֖ר הַחִיצֹנָ֑ה כְּק֥וֹל אֵל־שַׁדַּ֖י בְּדַבְּרֽוֹ׃הוא ציווה על האיש לבוש הבדים לומר: קח אש מבין הגלגלים, מבין הכרובים, והוא הלך ועמד ליד האופנים.
וַיְהִ֗י בְּצַוֺּתוֹ֙ אֶת־הָאִ֤ישׁ לְבֻֽשׁ־הַבַּדִּים֙ לֵאמֹ֔ר קַ֥ח אֵשׁ֙ מִבֵּינ֣וֹת לַגַּלְגַּ֔ל מִבֵּינ֖וֹת לַכְּרוּבִ֑ים וַיָּבֹא֙ וַֽיַּעֲמֹ֔ד אֵ֖צֶל הָאוֹפָֽן׃הכרוב שלח את ידו מבין הכרובים אל האש שהייתה בין הכרובים, לקח אותה ונתן אותה לכפות לבוש הבדים, ואז יצא.
וַיִּשְׁלַח֩ הַכְּר֨וּב אֶת־יָד֜וֹ מִבֵּינ֣וֹת לַכְּרוּבִ֗ים אֶל־הָאֵשׁ֙ אֲשֶׁר֙ בֵּינ֣וֹת הַכְּרֻבִ֔ים וַיִּשָּׂא֙ וַיִּתֵּ֔ן אֶל־חָפְנֵ֖י לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֑ים וַיִּקַּ֖ח וַיֵּצֵֽא׃מתחת לכנפי הכרובים נראה מבנה של יד אדם.
וַיֵּרָ֖א לַכְּרֻבִ֑ים תַּבְנִית֙ יַד־אָדָ֔ם תַּ֖חַת כַּנְפֵיהֶֽם׃ט–יב
מראה הגלגלים והכרובים
ראיתי ארבע גלגלים ליד הכרובים. גלגל אחד היה ליד כרוב אחד, וגלגל אחד ליד כרוב אחד נוסף, וגלגל אחד ליד כרוב אחד נוסף.
וָאֶרְאֶ֗ה וְהִנֵּ֨ה אַרְבָּעָ֣ה אוֹפַנִּים֮ אֵ֣צֶל הַכְּרוּבִים֒ אוֹפַ֣ן אֶחָ֗ד אֵ֚צֶל הַכְּר֣וּב אֶחָ֔ד וְאוֹפַ֣ן אֶחָ֔ד אֵ֖צֶל הַכְּר֣וּב אֶחָ֑ד וּמַרְאֵה֙ הָא֣וֹפַנִּ֔ים כְּעֵ֖ין אֶ֥בֶן תַּרְשִֽׁישׁ׃על המילים
הטקסט המקורי מציין ארבעה כרובים וארבעה גלגלים, כאשר כל גלגל מופיע ליד כרוב ספציפי.
המראה שלהם היה דומה אחד לשני, וכאילו גלגל אחד נמצא בתוך גלגל אחר.
וּמַ֨רְאֵיהֶ֔ם דְּמ֥וּת אֶחָ֖ד לְאַרְבַּעְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר יִהְיֶ֥ה הָאוֹפַ֖ן בְּת֥וֹךְ הָאוֹפָֽן׃כשהם הלכו, הם הלכו לארבעת כיווניהם. הם לא פנו בסיבוב, אלא הלכו לאותו כיוון שאליו פנה הראש שלהם.
בְּלֶכְתָּ֗ם אֶל־אַרְבַּ֤עַת רִבְעֵיהֶם֙ יֵלֵ֔כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּ֑ם כִּ֣י הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִפְנֶ֤ה הָרֹאשׁ֙ אַחֲרָ֣יו יֵלֵ֔כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּֽם׃כל גופם, גבם, ידיהם, כנפיהם והגלגלים היו מלאים בעיניים סביב כל ארבעת הכיוונים של הגלגלים שלהם.
וְכָל־בְּשָׂרָם֙ וְגַבֵּהֶ֔ם וִֽידֵיהֶ֖ם וְכַנְפֵיהֶ֑ם וְהָאֽוֹפַנִּ֗ים מְלֵאִ֤ים עֵינַ֙יִם֙ סָבִ֔יב לְאַרְבַּעְתָּ֖ם אוֹפַנֵּיהֶֽם׃יג–טז
מבנה הגלגלים והכרובים
לגלגלים שלהם קוראים גלגלים, ויש להם אוזניים.
לָא֖וֹפַנִּ֑ים לָהֶ֛ם קוֹרָ֥א הַגַּלְגַּ֖ל בְּאָזְנָֽי׃לכל אחד היו ארבעה פנים: פני הראשון היה כרוב, פני השני היה אדם, פני השלישי היה אריה, ופני הרביעי היה נשר.
וְאַרְבָּעָ֥ה פָנִ֖ים לְאֶחָ֑ד פְּנֵ֨י הָאֶחָ֜ד פְּנֵ֣י הַכְּר֗וּב וּפְנֵ֤י הַשֵּׁנִי֙ פְּנֵ֣י אָדָ֔ם וְהַשְּׁלִישִׁי֙ פְּנֵ֣י אַרְיֵ֔ה וְהָרְבִיעִ֖י פְּנֵי־נָֽשֶׁר׃הכרובים נעצרו, וזוהי אותה היצור החי שראיתי בנהר כבאר.
וַיֵּרֹ֖מּוּ הַכְּרוּבִ֑ים הִ֣יא הַחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי בִּֽנְהַר־כְּבָֽר׃כשהכרובים הלכו, גם הגלגלים הלכו לצדדיהם. וכשהכרובים הרימו את כנפיהם מעל הארץ, גם הגלגלים לא סטו ממקומם.
וּבְלֶ֙כֶת֙ הַכְּרוּבִ֔ים יֵלְכ֥וּ הָאוֹפַנִּ֖ים אֶצְלָ֑ם וּבִשְׂאֵ֨ת הַכְּרוּבִ֜ים אֶת־כַּנְפֵיהֶ֗ם לָרוּם֙ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ לֹא־יִסַּ֧בּוּ הָאוֹפַנִּ֛ים גַּם־הֵ֖ם מֵאֶצְלָֽם׃יז–כ
יְצִיאַת כְּבוֹד הַשֵּׁם מֵהַמִּקְדָּשׁ
כְּשֶׁהֵם עוֹמְדִים, הֵם עוֹמְדִים כָּךְ, וּכְשֶׁהֵם עוֹלִים, הֵם עוֹלִים עָלֶיהֶם, כִּי רוּחַ הַחַיִּים הָיְתָה בָּהֶם.
בְּעָמְדָ֣ם יַעֲמֹ֔דוּ וּבְרוֹמָ֖ם יֵר֣וֹמּוּ אוֹתָ֑ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּהֶֽם׃וְכָבוֹד הַשֵּׁם יָצָא מֵעַל מִפְתַּן הַבַּיִת וְעָמַד עַל הַכְּרוּבִים.
וַיֵּצֵא֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה מֵעַ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַֽיַּעֲמֹ֖ד עַל־הַכְּרוּבִֽים׃הַכְּרוּבִים הָרִימוּ אֶת כְּנָפֵיהֶם וְעָלוּ מֵהָאָרֶץ לְעֵינַי בזמן שיצאו, וְהָאוֹפַנִּים הָיוּ לְצִדְדָם, וְעָמַד פֶּתַח הַשַּׁעַר הַצָּדוֹנִי שֶׁל בֵּית הַשֵּׁם, וּכְבוֹד אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה עֲלֵיהֶם מִלְמַעְלָה.
וַיִּשְׂא֣וּ הַכְּרוּבִ֣ים אֶת־כַּ֠נְפֵיהֶם וַיֵּר֨וֹמּוּ מִן־הָאָ֤רֶץ לְעֵינַי֙ בְּצֵאתָ֔ם וְהָאֽוֹפַנִּ֖ים לְעֻמָּתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹ֗ד פֶּ֣תַח שַׁ֤עַר בֵּית־יְהוָה֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וּכְב֧וֹד אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה׃זֹאת הַחַיָּה שֶׁרָאִיתִי מִתַּחַת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַהַר כְּבָר, וְהֵבַנְתִּי כִּי אֵלּוּ כְּרוּבִים.
הִ֣יא הַחַיָּ֗ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֛יתִי תַּ֥חַת אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּֽנְהַר־כְּבָ֑ר וָאֵדַ֕ע כִּ֥י כְרוּבִ֖ים הֵֽמָּה׃כא–כב
תיאור כנפי היצורים
לכל אחד היו ארבעה פנים וארבע כנפיים, ותחת הכנפיים שלהם נראתה דמויות ידי אדם.
אַרְבָּעָ֨ה אַרְבָּעָ֤ה פָנִים֙ לְאֶחָ֔ד וְאַרְבַּ֥ע כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד וּדְמוּת֙ יְדֵ֣י אָדָ֔ם תַּ֖חַת כַּנְפֵיהֶֽם׃דמויות הפנים שלהם היו אותם פנים שראיתי על נהר כבאר, וכל אחד הלך בכיוון הפנים שלו.
וּדְמ֣וּת פְּנֵיהֶ֔ם הֵ֣מָּה הַפָּנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר רָאִ֙יתִי֙ עַל־נְהַר־כְּבָ֔ר מַרְאֵיהֶ֖ם וְאוֹתָ֑ם אִ֛ישׁ אֶל־עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵֽכוּ׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
א–ד
כבוד הַשֵּׁם מעל הכרובים
וָאֶרְאֶ֗ה וְהִנֵּ֤ה אֶל־הָרָקִ֙יעַ֙ אֲשֶׁר֙ עַל־רֹ֣אשׁ הַכְּרֻבִ֔ים כְּאֶ֣בֶן סַפִּ֔יר כְּמַרְאֵ֖ה דְּמ֣וּת כִּסֵּ֑א נִרְאָ֖ה עֲלֵיהֶֽם׃
וַיֹּ֜אמֶר אֶל־הָאִ֣ישׁ ׀ לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֗ים וַיֹּ֡אמֶר בֹּא֩ אֶל־בֵּינ֨וֹת לַגַּלְגַּ֜ל אֶל־תַּ֣חַת לַכְּר֗וּב וּמַלֵּ֨א חָפְנֶ֤יךָ גַֽחֲלֵי־אֵשׁ֙ מִבֵּינ֣וֹת לַכְּרֻבִ֔ים וּזְרֹ֖ק עַל־הָעִ֑יר וַיָּבֹ֖א לְעֵינָֽי׃
וְהַכְּרֻבִ֗ים עֹֽמְדִ֛ים מִימִ֥ין לַבַּ֖יִת בְּבֹא֣וֹ הָאִ֑ישׁ וְהֶעָנָ֣ן מָלֵ֔א אֶת־הֶחָצֵ֖ר הַפְּנִימִֽית׃
וַיָּ֤רָם כְּבוֹד־יְהוָה֙ מֵעַ֣ל הַכְּר֔וּב עַ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַיִּמָּלֵ֤א הַבַּ֙יִת֙ אֶת־הֶ֣עָנָ֔ן וְהֶֽחָצֵר֙ מָֽלְאָ֔ה אֶת־נֹ֖גַהּ כְּב֥וֹד יְהוָֽה׃
ה–ח
קול הכנפיים וקבלת האש
וְקוֹל֙ כַּנְפֵ֣י הַכְּרוּבִ֔ים נִשְׁמַ֕ע עַד־הֶחָצֵ֖ר הַחִיצֹנָ֑ה כְּק֥וֹל אֵל־שַׁדַּ֖י בְּדַבְּרֽוֹ׃
וַיְהִ֗י בְּצַוֺּתוֹ֙ אֶת־הָאִ֤ישׁ לְבֻֽשׁ־הַבַּדִּים֙ לֵאמֹ֔ר קַ֥ח אֵשׁ֙ מִבֵּינ֣וֹת לַגַּלְגַּ֔ל מִבֵּינ֖וֹת לַכְּרוּבִ֑ים וַיָּבֹא֙ וַֽיַּעֲמֹ֔ד אֵ֖צֶל הָאוֹפָֽן׃
וַיִּשְׁלַח֩ הַכְּר֨וּב אֶת־יָד֜וֹ מִבֵּינ֣וֹת לַכְּרוּבִ֗ים אֶל־הָאֵשׁ֙ אֲשֶׁר֙ בֵּינ֣וֹת הַכְּרֻבִ֔ים וַיִּשָּׂא֙ וַיִּתֵּ֔ן אֶל־חָפְנֵ֖י לְבֻ֣שׁ הַבַּדִּ֑ים וַיִּקַּ֖ח וַיֵּצֵֽא׃
וַיֵּרָ֖א לַכְּרֻבִ֑ים תַּבְנִית֙ יַד־אָדָ֔ם תַּ֖חַת כַּנְפֵיהֶֽם׃
ט–יב
מראה הגלגלים והכרובים
וָאֶרְאֶ֗ה וְהִנֵּ֨ה אַרְבָּעָ֣ה אוֹפַנִּים֮ אֵ֣צֶל הַכְּרוּבִים֒ אוֹפַ֣ן אֶחָ֗ד אֵ֚צֶל הַכְּר֣וּב אֶחָ֔ד וְאוֹפַ֣ן אֶחָ֔ד אֵ֖צֶל הַכְּר֣וּב אֶחָ֑ד וּמַרְאֵה֙ הָא֣וֹפַנִּ֔ים כְּעֵ֖ין אֶ֥בֶן תַּרְשִֽׁישׁ׃
וּמַ֨רְאֵיהֶ֔ם דְּמ֥וּת אֶחָ֖ד לְאַרְבַּעְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֛ר יִהְיֶ֥ה הָאוֹפַ֖ן בְּת֥וֹךְ הָאוֹפָֽן׃
בְּלֶכְתָּ֗ם אֶל־אַרְבַּ֤עַת רִבְעֵיהֶם֙ יֵלֵ֔כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּ֑ם כִּ֣י הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־יִפְנֶ֤ה הָרֹאשׁ֙ אַחֲרָ֣יו יֵלֵ֔כוּ לֹ֥א יִסַּ֖בּוּ בְּלֶכְתָּֽם׃
וְכָל־בְּשָׂרָם֙ וְגַבֵּהֶ֔ם וִֽידֵיהֶ֖ם וְכַנְפֵיהֶ֑ם וְהָאֽוֹפַנִּ֗ים מְלֵאִ֤ים עֵינַ֙יִם֙ סָבִ֔יב לְאַרְבַּעְתָּ֖ם אוֹפַנֵּיהֶֽם׃
יג–טז
מבנה הגלגלים והכרובים
לָא֖וֹפַנִּ֑ים לָהֶ֛ם קוֹרָ֥א הַגַּלְגַּ֖ל בְּאָזְנָֽי׃
וְאַרְבָּעָ֥ה פָנִ֖ים לְאֶחָ֑ד פְּנֵ֨י הָאֶחָ֜ד פְּנֵ֣י הַכְּר֗וּב וּפְנֵ֤י הַשֵּׁנִי֙ פְּנֵ֣י אָדָ֔ם וְהַשְּׁלִישִׁי֙ פְּנֵ֣י אַרְיֵ֔ה וְהָרְבִיעִ֖י פְּנֵי־נָֽשֶׁר׃
וַיֵּרֹ֖מּוּ הַכְּרוּבִ֑ים הִ֣יא הַחַיָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֖יתִי בִּֽנְהַר־כְּבָֽר׃
וּבְלֶ֙כֶת֙ הַכְּרוּבִ֔ים יֵלְכ֥וּ הָאוֹפַנִּ֖ים אֶצְלָ֑ם וּבִשְׂאֵ֨ת הַכְּרוּבִ֜ים אֶת־כַּנְפֵיהֶ֗ם לָרוּם֙ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ לֹא־יִסַּ֧בּוּ הָאוֹפַנִּ֛ים גַּם־הֵ֖ם מֵאֶצְלָֽם׃
יז–כ
יְצִיאַת כְּבוֹד הַשֵּׁם מֵהַמִּקְדָּשׁ
בְּעָמְדָ֣ם יַעֲמֹ֔דוּ וּבְרוֹמָ֖ם יֵר֣וֹמּוּ אוֹתָ֑ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּהֶֽם׃
וַיֵּצֵא֙ כְּב֣וֹד יְהוָ֔ה מֵעַ֖ל מִפְתַּ֣ן הַבָּ֑יִת וַֽיַּעֲמֹ֖ד עַל־הַכְּרוּבִֽים׃
וַיִּשְׂא֣וּ הַכְּרוּבִ֣ים אֶת־כַּ֠נְפֵיהֶם וַיֵּר֨וֹמּוּ מִן־הָאָ֤רֶץ לְעֵינַי֙ בְּצֵאתָ֔ם וְהָאֽוֹפַנִּ֖ים לְעֻמָּתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹ֗ד פֶּ֣תַח שַׁ֤עַר בֵּית־יְהוָה֙ הַקַּדְמוֹנִ֔י וּכְב֧וֹד אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל עֲלֵיהֶ֖ם מִלְמָֽעְלָה׃
הִ֣יא הַחַיָּ֗ה אֲשֶׁ֥ר רָאִ֛יתִי תַּ֥חַת אֱלֹהֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בִּֽנְהַר־כְּבָ֑ר וָאֵדַ֕ע כִּ֥י כְרוּבִ֖ים הֵֽמָּה׃
כא–כב
תיאור כנפי היצורים
אַרְבָּעָ֨ה אַרְבָּעָ֤ה פָנִים֙ לְאֶחָ֔ד וְאַרְבַּ֥ע כְּנָפַ֖יִם לְאֶחָ֑ד וּדְמוּת֙ יְדֵ֣י אָדָ֔ם תַּ֖חַת כַּנְפֵיהֶֽם׃
וּדְמ֣וּת פְּנֵיהֶ֔ם הֵ֣מָּה הַפָּנִ֗ים אֲשֶׁ֤ר רָאִ֙יתִי֙ עַל־נְהַר־כְּבָ֔ר מַרְאֵיהֶ֖ם וְאוֹתָ֑ם אִ֛ישׁ אֶל־עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵֽכוּ׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפסוקים מתארים את מראיית הכבוד של הַשֵּׁם מעל הכרובים ומתחילים את תנועת הכבוד מהמקדש.
פסוקים א–ד
כבוד הַשֵּׁם מעל הכרובים
חזון של כבוד הַשֵּׁם המופיע מעל הכרובים במראה ככיסא ספיר. האדם הלבוש בבגד פשתן מקבל הוראה לאסוף גחלי אש מבין הכרובים ולזרוק אותן על העיר. הכרובים עומדים לצד הבית, והענן וכבוד הַשֵּׁם ממלאים את הבית ואת החצר.
פסוקים ה–ח
קול הכנפיים וקבלת האש
הקטע מתאר את שמיעת קול כנפי הכרובים המהדהד עד החצר החיצונית ודומה לקול אל שדי. בתיאור זה, איש לבוש בבדים מקבל פקודה לקחת אש מבין הגלגלים והכרובים, ותחת כנפי הכרובים נראה מבנה של יד אדם.
פסוקים ט–יב
מראה הגלגלים והכרובים
הפסוקים מתארים את חזון הגלגלים הנמצאים לצד הכרובים. המתאר מתאר את המבנה המורכב של הגלגלים, את אופן תנועתם הישירה ללא סיבוב, ואת העובדה שכל חלקי היצורים והגלגלים מלאים בעיניים.
פסוקים יג–טז
מבנה הגלגלים והכרובים
תיאור פרטי של הגלגלים והכרובים כפי שנראו בחזון: המבנה של ארבעת הפנים לכל יצור, הקשר בין הגלגלים לכרובים, וסנכרון התנועה המדויק ביניהם בזמן שהם עולים מעל הארץ.
פסוקים יז–כ
יְצִיאַת כְּבוֹד הַשֵּׁם מֵהַמִּקְדָּשׁ
הַפסוקִים מְתִאֶרִים אֶת תְּנוּעַת הַכְּרוּבִים וְהָאוֹפַנִּים עִם רוּחַ הַחַיִּים, וְאֶת הַתְּנוּעָה הָעוֹלָה מִן הָאָרֶץ. הַתּוֹאַרְת הַמִּקְדָּשִׁית מְצַיֶּנת אֶת כְּבוֹד הַשֵּׁם הַיּוֹצֵא מֵעַל הַמִּפְתָּן וְעוֹלֶה עַל הַכְּרֹובִים, וּמְזַכֶּה אֶת הַקּוֹרֵא לְזַהוֹת אֶת הַיְצֻבּוֹרִים כְּכְרוּבִים כְּמוֹ שֶׁרָאָה בְּנַהַר כְּבָר.
פסוקים כא–כב
תיאור כנפי היצורים
הפסוקים מתארים את המראה המדויק של היצורים החיים שראה יחזקאל. לכל יצור היו ארבעה פנים וארבע כנפיים, ותחת כנפיהם נראו ידי אדם. הפנים היו זהים לאלו שראה על נהר כבאר, וכל יצור נע בכיוון הפנים שלו.
הפסוקים מסיימים בתיאור המראה המדויק של הכנפיים והיצורים.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
הקשר בין צבע התכלת לכסא הכבוד
״תַּנִּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר וּרְאִיתֶם אוֹתָהּ אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ. מַגִּיד שֶׁכָּל הַמְּקַיֵּים מִצְוַת צִיצִית כְּאִילּוּ מְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה. מַגִּיד שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם.״
בְּמַקְור הַתַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי בִּרְכוֹת, רַבִּי מֵאִיר מְסַבֵּל קֶשֶׁר מַפְלֵא בֵּין מִצְוַת צִיצִית לְמַרְאֵה הַכִּסֵּא הַמְּלָכִי. הוּא מַסְבִּיר שֶׁמְּקַיְּמֵי הַצִּיצִית מְקַבְּלִים אֶת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, כִּי הַצֶּבַע הַתְּכֵלֶת מַזְכִּיר אֶת הַיָּם, וְהַיָּם מַזְכִּיר אֶת הָעֶשֶׂב, וְהָעֶשֶׂב מַזְכִּיר אֶת הָרָקִיעַ. הַסִּינְק הַזֶּה בֵּין הַטֶבַע לַמַּרְאֵה הַקְּדוֹשׁ מַחֲבֵר אֶת הָאָדָם לַנִּשְׂגָּב. הַדְרָכָה זוֹ מְבִיאָה מַשְׁאָה מִן הַמַּרְאֵה הַנִּרְאֶה בְּחִזְיוֹנוֹת הַנְּבִיאִים, כְּמוֹ בְּחִזְיוֹן יְחֶזְקֵאל, שֶׁבָּהוּ הָרָקִיעַ נֶחְשָׁב כְּאֶבֶן הַסַּפִּיר. הַתַּלְמוּד יְרוּשָׁלְמִי מִקְשֵׁר אֶת הַמַּרְאֵה הַנִּשְׂגָּב הַזֶּה לַמִּצְווֹת הַפְּשׁוּטוֹת שֶׁבַּמִּצְוָה, וּכְכָךְ הַמַּרְאֵה הַשָּׁמַיְמִי הופך לְחַבֵּר אֶת הָעוֹלָם הַמַּמָּשִׁי לַשְּׁכִינָה.
תלמוד ירושלמי ברכות א׳:ב׳:ג׳ ↗הקשר בין הכרובים לאדם
״אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב: ״פְּנֵי הָאֶחָד פְּנֵי הַכְּרוּב וּפְנֵי הַשֵּׁנִי פְּנֵי אָדָם״, הַיְינוּ כְּרוּב הַיְינוּ אָדָם! אַפֵּי רַבְרְבֵי וְאַפֵּי זוּטְרֵי.״
בפשט הכתוב בתוך תיאור הכרובים, מופיע תיאור המפנים השונים שלהם, כאשר אחד הפנים הוא פני אדם. המדרש מציין את הכתוב הזה כדי להסביר קשר עמוק בין עולם הכרובים לבין האדם. לפי פירוש זה, ישנה דמיון או שייכות בין סוגי הכרובים השונים לבין המבנה האנושי. אביי מסביר שהכיתוב מדגיש שפני הכרוב הם כפני אדם. הוא משתמש בביטויים "אפי רבבי ואפי זוטרי" כדי להראות שישנם כרובים גדולים וכרובים קטנים, וכל אחד מהם נושא פנים דמויי אדם. הגישה כאן היא פרשנית, המנסה למצוא אחדות בתוך הריבוי של הדמויות השמימיות.
סוכה ה׳ ב:ו׳ ↗בעקבות המפרשים
הקול מהכסאות והגבול של החצר
״עד החצר החיצונה. הר הבית יכול מפני שהקול נמוך ת"ל כקול אל שדי בדברו אלא משהוא מגיע לחצר החיצונה הוא נפסק:״
בפסוק זה מתאר יחזקאל את הקול הנשמע מהכסאות של הכרובים. לפי רש"י, הקול הזה נשמע בבירור רק בתוך המקדש, אך הוא נמוך מאוד ודומה לקול אל שדי כשהוא מדבר. הקול חלש כל כך, עד שהוא מפסיק להישמע ברגע שהוא מגיע לחצר החיצונה. רש"י מפרש שהעוצמה של הקול מוגבלת למרחב הפנימי של המבנה.
רש״י על יחזקאל 10:5:1 ↗פתיחת שער בית ה'
״פתח שער בית ה'. פתח ההיכל:״
רש"י מפרש את הפסוק המתאר את תנועת הכבוד מההיכל, ומסביר שהפסוק הזה מסמל את פתיחת השער של בית ה'. לפי פירושו, התיאור של המעבר מציין את הרגע שבו הכבוד מתחיל לעזוב את המקום. הפרשן מתמקד במעבר הפיזי של הכבוד, ומראה כיצד הטקסט מציין את הפתיחה של המבנה המקודש. ההסבר מתרכז במשמעות המעשה עצמו ולא בפרשנות רחבה יותר.
רש״י על יחזקאל 10:19:1 ↗קול השרפים בפתח בית המקדש
״עד החצר החיצונה. הקול לא היה נשמע אלא עד החצר החיצונה והוא עזרת הנשים ובהגיע שמה היה נפסק הקול:״
בפסוק זה מתואר רעש עוצמתי וקול גדול שנשמע מהמרכבה. לפי פירוש מצודת דוד, הקול הזה לא הגיע לכל מקום, אלא נשמע רק עד החצר החיצונה של המבנה, שהיא אזור עזרת הנשים. ברגע שהקול הגיע לאזור הזה, הרעש פשוט הפסיק. הפירוש מתמקד במיקום הפיזי של שמיעת הקול ובגבול שבו הקול חדל. המפרש אינו מפרש את משמעות הקול עצמו, אלא מגדיר את הטווח הגיאוגרפי של השמיעה בתוך חצרות המקדש.
מצודת דוד על יחזקאל 10:5:2 ↗הקשר בין הכרובים לאופנים
״בעמדם. בעת יעמדו הכרובים יעמדו גם האופנים ובעת ירומו למעלה ירומו עמהם כי רצון החיה הוא בהאופנים וכאשר יעשו החיות יעשו גם האופנים:״
בפסוק זה מיקיאלית דוד מסביר את האופן שבו הכרובים והאופנים נעים יחד. לפי המצודת דוד, כשהכרובים עומדים, גם האופנים עומדים יחד איתם. וכאשר הכרובים עולים למעלה, גם האופנים עולים יחד איתם. הפרשן מסביר שהתנועה של האופנים תלויה ברצון החיה. לכן, בכל פעם שהחיות מבצעות תנועה, גם האופנים מבצעים אותה בדיוק. כך נוצרת אחדות מוחלטת בתנועת כל היצורים השמימיים המתוארים בנבואה.
מצודת דוד על יחזקאל 10:17:1 ↗