תורה›שמות›פרק ט׳

שמות · פרק ט׳

מכות הדבר, השחין והברד

ה' מביא על מצרים דבר שפוגע במקנה, שחין שפוגע באדם ובבהמה, וברד כבד שמכה את מי ואת מה שנשארו בשדה. בכל שלב נשמרת ההבחנה בין ישראל למצרים, ופרעה ממשיך לסרב לשלח את העם גם לאחר שהוא מבקש ממשה להתפלל להפסקת הברד.

35 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

שמות ט׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ז

הדבר פוגע במקנה מצרים

א

ה' אמר למשה: לך אל פרעה ואמור לו: כך אמר ה', אלוהי העברים: שלח את עמי כדי שיעבדו אותי.

ב

אם אתה מסרב לשלח אותם וממשיך להחזיק בהם,

ג

יד ה' תפגע במקנה שלך שבשדה: בסוסים, בחמורים, בגמלים, בבקר ובצאן. תבוא בהם מגפת דבר קשה מאוד.

ד

ה' יבדיל בין המקנה של ישראל ובין המקנה של מצרים, ומן המקנה של בני ישראל לא ימות דבר.

ה

ה' קבע מועד ואמר: מחר אעשה את הדבר הזה בארץ.

ו

למחרת ה' עשה את הדבר הזה. כל מקנה מצרים מת, וממקנה בני ישראל לא מת אפילו אחד.

ז

פרעה שלח לבדוק, והתברר שלא מת אפילו אחד ממקנה ישראל. למרות זאת פרעה הכביד את לבו ולא שלח את העם.

ח–יב

מכת השחין

ח

ה' אמר למשה ולאהרן: קחו מלוא חופניכם פיח מכבשן, ומשה יזרוק אותו כלפי השמים לעיני פרעה.

ט

הפיח יהפוך לאבק שיתפזר בכל ארץ מצרים, ועל האדם ועל הבהמה יתפתח שחין עם אבעבועות בכל הארץ.

על המילים

שחין הוא נגע גופני המתואר כאן כאבעבועות המתפתחות על הגוף.

י

משה ואהרן לקחו את פיח הכבשן ועמדו לפני פרעה. משה זרק את הפיח כלפי השמים, ועל האנשים ועל הבהמות התפתח שחין עם אבעבועות.

יא

החרטומים לא יכלו לעמוד לפני משה בגלל השחין, כי השחין פגע גם בהם וגם בכל מצרים.

יב

ה' חיזק את לב פרעה, והוא לא הקשיב למשה ולאהרן, כפי שה' אמר למשה.

יג–כו

האזהרה ומכת הברד

יג

ה' אמר למשה: קום מוקדם בבוקר והתייצב לפני פרעה. אמור לו: כך אמר ה', אלוהי העברים: שלח את עמי כדי שיעבדו אותי.

יד

כי הפעם אני שולח את מכותיי אליך, אל עבדיך ואל עמך, כדי שתדע שאין כמוני בכל הארץ.

על המילים

המקור אומר ״את כל מגפותי אל לבך״. הניסוח חריג, והתרגום המודרני שומר על הכיוון הכללי בלי לקבוע פירוש נוסף לביטוי.

טו

אילו עכשיו הייתי שולח את ידי ומכה אותך ואת עמך בדבר, היית נכחד מן הארץ.

טז

אבל השארתי אותך עומד כדי להראות לך את כוחי, וכדי ששמי יסופר בכל הארץ.

יז

אתה עדיין מתנשא על עמי ומסרב לשלח אותם.

על המילים

המילה ״מסתולל״ נדירה, והמשמעות המדויקת שלה שנויה בפרשנות. כאן היא מובנת כהתנשאות והתנגדות כלפי העם.

יח

מחר בשעה הזאת אמטיר ברד כבד מאוד, שכמוהו לא היה במצרים מאז שנוסדה ועד עכשיו.

יט

עכשיו שלח אנשים והכנס למקום מוגן את המקנה שלך ואת כל מה שיש לך בשדה. כל אדם ובהמה שיישארו בשדה ולא ייאספו אל הבית, הברד יירד עליהם והם ימותו.

כ

מי מעבדי פרעה שירא מפני דבר ה' מיהר להכניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים.

כא

מי שלא התייחס לדבר ה' השאיר את עבדיו ואת מקנהו בשדה.

כב

ה' אמר למשה: נטה את ידך אל השמים, ויבוא ברד בכל ארץ מצרים על האדם, על הבהמה ועל כל הצמחייה שבשדה.

כג

משה נטה את מטהו אל השמים. ה' הביא רעמים וברד, ואש ירדה אל הארץ. ה' המטיר ברד על ארץ מצרים.

על המילים

המילה ״קולות״ מתארת כאן קולות סערה ורעמים.

כד

היה ברד כבד מאוד, ובתוך הברד בערה אש. ברד כזה לא היה בכל ארץ מצרים מאז שהייתה לעם.

כה

הברד הכה בכל ארץ מצרים את כל מה שהיה בשדה, מאדם ועד בהמה. הוא הכה את כל צמחי השדה ושבר את כל עצי השדה.

כו

רק בארץ גושן, שבה היו בני ישראל, לא היה ברד.

כז–לה

פרעה מבקש שהברד ייפסק וחוזר בו

כז

פרעה שלח לקרוא למשה ולאהרן ואמר להם: הפעם חטאתי. ה' צדיק, ואני ועמי רשעים.

כח

התפללו אל ה'. די לרעמים האדירים ולברד. אני אשלח אתכם, ולא תצטרכו להישאר עוד.

כט

משה אמר לו: כשאצא מן העיר אפרוש את ידיי אל ה'. הרעמים ייפסקו והברד לא ימשיך, כדי שתדע שהארץ שייכת לה'.

ל

אבל אני יודע שאתה ועבדיך עדיין אינכם יראים מפני ה' אלוהים.

לא

הפשתה והשעורה נפגעו, כי השעורה כבר הייתה בשלב מתקדם של צמיחה והפשתה כבר העלתה גבעול.

על המילים

״אביב״ ו״גבעול״ מתארים כאן שלבי התפתחות של הגידולים.

לב

החיטה והכוסמת לא נפגעו, כי הן מבשילות מאוחר יותר.

לג

משה יצא מפרעה ומן העיר, פרש את ידיו אל ה', והרעמים והברד נפסקו. גם הגשם חדל לרדת על הארץ.

לד

כשראה פרעה שהגשם, הברד והרעמים פסקו, הוא חטא שוב. הוא ועבדיו הכבידו את לבם.

לה

לב פרעה התחזק, והוא לא שלח את בני ישראל, כפי שה' אמר באמצעות משה.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 166 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא