תורה›שמות›פרק ד׳

שמות · פרק ד׳

משה מקבל אותות ויוצא למצרים

משה מקבל אותות שיסייעו לו בשליחותו, אהרן מצטרף אליו, ובדרך למצרים הוא מקבל את המסר שעליו למסור לפרעה.

31 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

שמות ד׳ · סיפור והסבר

הסיפור המלא, בהאזנה אחת.

הורדת ההקלטה
תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ט

שלושת האותות למשה

א

משה ענה ואמר: אבל הם לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי, כי הם יגידו שה' לא נראה אליי.

ב

ה' שאל אותו: מה יש לך ביד? משה ענה: מטה.

ג

ה' אמר: השלך את המטה על הארץ. משה השליך אותו, והוא נהפך לנחש. משה ברח מפניו.

ד

ה' אמר למשה: הושט את ידך ואחוז בנחש בזנבו. משה הושיט את ידו ואחז בו, והנחש חזר להיות מטה בכף ידו.

ה

האות הזה נועד כדי שיאמינו שה' נראה אליך, אלוהי אבותיהם, אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב.

ו

ה' אמר למשה שוב: הכנס את ידך אל תוך בגדך. משה הכניס את ידו, וכשהוציא אותה היא הייתה מצורעת ולבנה כשלג.

ז

ה' אמר: החזר את ידך אל תוך בגדך. משה החזיר אותה, וכשהוציא אותה שוב היא חזרה להיות כמו שאר בשרו.

ח

אם הם לא יאמינו לך ולא ישתכנעו מן האות הראשון, הם יאמינו בעקבות האות השני.

ט

ואם הם לא יאמינו גם לשני האותות האלה ולא ישמעו בקולך, קח מים מן היאור ושפוך אותם על היבשה. המים שתיקח מן היאור יהפכו לדם על היבשה.

י–יז

משה חושש לדבר ואהרן מצטרף לשליחות

י

משה אמר לה': בבקשה, אדוני, אני לא אדם שמיטיב לדבר. כך היה בעבר, וכך גם מאז שהתחלת לדבר אליי. קשה לי לדבר בפה ובלשון.

יא

ה' אמר לו: מי נתן לאדם פה? מי עושה אדם אילם או חירש, רואה או עיוור? הלא אני, ה'.

יב

עכשיו לך. אני אהיה איתך כשאתה מדבר, ואלמד אותך מה לומר.

יג

משה אמר: בבקשה, אדוני, שלח את מי שאתה רוצה לשלוח.

יד

ה' כעס על משה ואמר: הרי אהרן אחיך, הלוי, יודע לדבר היטב. הוא כבר יוצא לקראתך, וכשהוא יראה אותך הוא ישמח בלבו.

טו

דבר אל אהרן ומסור לו את הדברים שעליו לומר. אני אהיה איתך כשאתה מדבר וגם איתו כשהוא מדבר, ואלמד את שניכם מה לעשות.

טז

אהרן ידבר במקומך אל העם. הוא יהיה לך לפה, ואתה תהיה בעבורו מקור ההוראה והסמכות.

על המילים

הביטוי המקורי ״תהיה לו לאלוהים״ מתאר כאן את היחס בין משה לאהרן בתוך השליחות.

יז

קח איתך בידך את המטה הזה, שבעזרתו תעשה את האותות.

יח–כג

משה יוצא לדרך והמסר לפרעה

יח

משה חזר אל יתר חותנו ואמר לו שהוא רוצה לשוב אל אחיו שבמצרים ולראות אם הם עדיין חיים. יתרו אמר למשה: לך לשלום.

יט

ה' אמר למשה במדיין: לך, חזור למצרים, כי כל האנשים שביקשו להרוג אותך כבר מתו.

כ

משה לקח את אשתו ואת בניו, הרכיב אותם על החמור ויצא בחזרה לארץ מצרים. הוא לקח בידו גם את מטה האלוהים.

כא

ה' אמר למשה: כשאתה חוזר למצרים, זכור לעשות לפני פרעה את כל המופתים שנתתי בידך. אני אחזק את לבו, והוא לא ישלח את העם.

כב

אמור לפרעה: כך אמר ה': ישראל הוא בני הבכור.

כג

אמרתי לך: שלח את בני כדי שיעבוד אותי, אבל אתה מסרב לשלח אותו. לכן אני עומד להרוג את בנך הבכור.

כד–כו

האירוע בדרך וציפורה מלה את בנה

כד

בדרך, במקום שבו לנו, ה' פגש בו וביקש להמית אותו.

על המילים

הפסוק אינו מזהה במפורש למי מתייחסים הכינויים ״בו״ ו״אותו״, ולכן התרגום אינו מכריע את העמימות.

כה

ציפורה לקחה אבן צור, כרתה את עורלת בנה, נגעה בה לרגליו ואמרה: אתה חתן דמים לי.

על המילים

הביטוי ״חתן דמים״ והכינוי ״רגליו״ מעוררים כמה פירושים, והפסוק עצמו אינו מסביר אותם.

כו

אז הוא הרפה ממנו, וציפורה אמרה: חתן דמים בגלל המילה.

על המילים

גם כאן הביטוי ״חתן דמים למולות״ אינו מוסבר במפורש, ולכן נשמרת העמימות.

כז–לא

משה ואהרן נפגשים והעם מאמין

כז

ה' אמר לאהרן: לך אל המדבר לפגוש את משה. אהרן הלך, פגש את משה בהר האלוהים ונישק אותו.

כח

משה סיפר לאהרן את כל הדברים שה' מסר לו בשליחותו ואת כל האותות שה' ציווה עליו לעשות.

כט

משה ואהרן הלכו ואספו את כל זקני בני ישראל.

ל

אהרן מסר את כל הדברים שה' אמר למשה, והאותות נעשו לעיני העם.

על המילים

הפסוק מציב את אהרן כנואם, אך אינו מפרש במפורש את זהות מבצע האותות במשפט השני.

לא

העם האמין. הם שמעו שה' פקד את בני ישראל וראה את סבלם, ואז כרעו והשתחוו.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 55 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא