הוא עשה את מזבח העולה מעצי שיטים. אורכו היה חמש אמות, רוחבו חמש אמות, צורתו ריבוע, וגובהו שלוש אמות.
וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אָרְכּ֜וֹ וְחָֽמֵשׁ־אַמּ֤וֹת רָחְבּוֹ֙ רָב֔וּעַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃שמות · פרק לח׳
המזבח, החצר וחשבון חומרי המשכן
השלמת כלי הנחושת והחצר, ולאחריה פירוט האחריות והכמויות של הזהב, הכסף והנחושת ששימשו במלאכת המשכן.
להקשיב. להבין. להתחבר.
הפרק בקול
שמות לח׳ · סיפור והסבר
הסיפור המלא, בהאזנה אחת.
ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.
מזבח העולה וכליו
הוא עשה למזבח קרנות בארבע הפינות. הקרנות היו חלק אחד עם המזבח, והוא ציפה את המזבח בנחושת.
וַיַּ֣עַשׂ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ הָי֣וּ קַרְנֹתָ֑יו וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת׃הוא עשה את כל כלי המזבח: את הסירים, את היעים ששימשו לגריפה, את המזרקות, את המזלגות ואת המחתות. את כל הכלים האלה עשה מנחושת.
וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶת־הַסִּירֹ֤ת וְאֶת־הַיָּעִים֙ וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת אֶת־הַמִּזְלָגֹ֖ת וְאֶת־הַמַּחְתֹּ֑ת כָּל־כֵּלָ֖יו עָשָׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃הוא עשה למזבח מכבר, כלומר רשת מנחושת, מתחת למסגרת המזבח, מן החלק התחתון ועד מחצית גובהו.
וַיַּ֤עַשׂ לַמִּזְבֵּ֙חַ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת תַּ֧חַת כַּרְכֻּבּ֛וֹ מִלְּמַ֖טָּה עַד־חֶצְיֽוֹ׃הוא יצק ארבע טבעות בארבע קצות רשת הנחושת, כדי שישמשו מקומות להכנסת המוטות.
וַיִּצֹ֞ק אַרְבַּ֧ע טַבָּעֹ֛ת בְּאַרְבַּ֥ע הַקְּצָוֺ֖ת לְמִכְבַּ֣ר הַנְּחֹ֑שֶׁת בָּתִּ֖ים לַבַּדִּֽים׃הוא עשה את המוטות מעצי שיטים וציפה אותם בנחושת.
וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃הוא הכניס את המוטות לטבעות שבצדי המזבח, כדי שיוכלו לשאת אותו בעזרתם. הוא עשה את המזבח חלול, מלוחות.
וַיָּבֵ֨א אֶת־הַבַּדִּ֜ים בַּטַּבָּעֹ֗ת עַ֚ל צַלְעֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶ֑ם נְב֥וּב לֻחֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ (ס)כיור הנחושת
הוא עשה את הכיור ואת הבסיס שלו מנחושת, מן המראות של הנשים הצובאות שהתייצבו בפתח אוהל מועד.
וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (ס)על המילים
הפרק אינו מפרט מה היה תפקידן של הנשים המכונות כאן "הצובאות".
חצר המשכן ושערה
הוא עשה את החצר. בצד הדרומי היו יריעות החצר עשויות פשתן שזור, לאורך מאה אמה.
וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הֶחָצֵ֑ר לִפְאַ֣ת ׀ נֶ֣גֶב תֵּימָ֗נָה קַלְעֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֔ר מֵאָ֖ה בָּאַמָּֽה׃ליריעות האלה היו עשרים עמודים ועשרים בסיסים מנחושת. ווי העמודים והחישוקים שלהם היו מכסף.
עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃גם בצד הצפוני היה האורך מאה אמה. היו שם עשרים עמודים ועשרים בסיסים מנחושת, ואילו ווי העמודים והחישוקים שלהם היו מכסף.
וְלִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ מֵאָ֣ה בָֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמּוּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃בצד המערבי היו יריעות לאורך חמישים אמה. היו שם עשרה עמודים ועשרה בסיסים, והווים והחישוקים של העמודים היו מכסף.
וְלִפְאַת־יָ֗ם קְלָעִים֙ חֲמִשִּׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֥ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשׁוּקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃גם רוחב הצד המזרחי היה חמישים אמה.
וְלִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃בצד אחד של פתח החצר היו יריעות לאורך חמש עשרה אמה, עם שלושה עמודים ושלושה בסיסים.
קְלָעִ֛ים חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה אֶל־הַכָּתֵ֑ף עַמּוּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃גם בצד השני של שער החצר היו יריעות לאורך חמש עשרה אמה, עם שלושה עמודים ושלושה בסיסים.
וְלַכָּתֵ֣ף הַשֵּׁנִ֗ית מִזֶּ֤ה וּמִזֶּה֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר קְלָעִ֕ים חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃כל יריעות החצר שמסביב היו עשויות פשתן שזור.
כָּל־קַלְעֵ֧י הֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃בסיסי העמודים היו מנחושת. הווים והחישוקים של העמודים היו מכסף, וגם ראשי העמודים היו מצופים כסף. כל עמודי החצר היו מוקפים בחישוקי כסף.
וְהָאֲדָנִ֣ים לָֽעַמֻּדִים֮ נְחֹשֶׁת֒ וָוֵ֨י הָֽעַמּוּדִ֜ים וַחֲשׁוּקֵיהֶם֙ כֶּ֔סֶף וְצִפּ֥וּי רָאשֵׁיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְהֵם֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף כֹּ֖ל עַמֻּדֵ֥י הֶחָצֵֽר׃המסך של שער החצר היה מעשה רוקם, מחוטי תכלת, ארגמן, תולעת שני ופשתן שזור. אורכו היה עשרים אמה וגובהו חמש אמות, כמו גובה יריעות החצר.
וּמָסַ֞ךְ שַׁ֤עַר הֶחָצֵר֙ מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֔ם תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְקוֹמָ֤ה בְרֹ֙חַב֙ חָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת לְעֻמַּ֖ת קַלְעֵ֥י הֶחָצֵֽר׃למסך היו ארבעה עמודים וארבעה בסיסים מנחושת. הווים שלהם היו מכסף, וגם הציפוי של ראשי העמודים והחישוקים שלהם היה מכסף.
וְעַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֥ם אַרְבָּעָ֖ה נְחֹ֑שֶׁת וָוֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף וְצִפּ֧וּי רָאשֵׁיהֶ֛ם וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃כל היתדות של המשכן ושל החצר שסביבו היו מנחושת.
וְֽכָל־הַיְתֵדֹ֞ת לַמִּשְׁכָּ֧ן וְלֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב נְחֹֽשֶׁת׃ (ס)האחריות על המלאכה
זהו החשבון של המשכן, משכן העדות, שנערך לפי הוראת משה. עבודת הלוויים בעניין זה הייתה באחריות איתמר בן אהרן הכוהן.
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃בצלאל בן אורי בן חור, משבט יהודה, עשה את כל מה שה׳ ציווה את משה.
וּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃איתו עבד אהליאב בן אחיסמך משבט דן, שהיה אומן, מתכנן ורוקם בחוטי תכלת, ארגמן, תולעת שני ופשתן.
וְאִתּ֗וֹ אָהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֛ךְ לְמַטֵּה־דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחֹשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ׃ (ס)חשבון הזהב, הכסף והנחושת
כל הזהב ששימש למלאכת הקודש היה מן הזהב שהובא כתרומה: עשרים ותשע כיכר ועוד שבע מאות ושלושים שקל, לפי שקל הקודש.
כָּל־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י ׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת וּשְׁלֹשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃הכסף שהתקבל מן האנשים שנמנו בעדה היה מאה כיכר ועוד אלף שבע מאות שבעים וחמישה שקל, לפי שקל הקודש.
וְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶלֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַחֲמִשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃הסכום היה בקע לכל אדם, כלומר מחצית השקל לפי שקל הקודש, מכל מי שעבר במפקד מגיל עשרים ומעלה. מספרם היה שש מאות ושלושה אלפים וחמש מאות וחמישים.
בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֨ל הָעֹבֵ֜ר עַל־הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃ממאה כיכרות הכסף יצקו את בסיסי הקודש ואת בסיסי הפרוכת: מאה בסיסים ממאה כיכר, כיכר אחת לכל בסיס.
וַיְהִ֗י מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף לָצֶ֗קֶת אֵ֚ת אַדְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת אַדְנֵ֣י הַפָּרֹ֑כֶת מְאַ֧ת אֲדָנִ֛ים לִמְאַ֥ת הַכִּכָּ֖ר כִּכָּ֥ר לָאָֽדֶן׃מן אלף שבע מאות שבעים וחמישה השקלים הנותרים הוא עשה ווים לעמודים, ציפה את ראשי העמודים ועשה להם חישוקים.
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם׃כמות הנחושת שהובאה כתרומה הייתה שבעים כיכר ועוד אלפיים וארבע מאות שקל.
וּנְחֹ֥שֶׁת הַתְּנוּפָ֖ה שִׁבְעִ֣ים כִּכָּ֑ר וְאַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת שָֽׁקֶל׃מן הנחושת הזאת הוא עשה את בסיסי פתח אוהל מועד, את מזבח הנחושת, את רשת הנחושת שלו ואת כל כלי המזבח.
וַיַּ֣עַשׂ בָּ֗הּ אֶת־אַדְנֵי֙ פֶּ֚תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֔שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְאֵ֖ת כָּל־כְּלֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃מן הנחושת עשו גם את בסיסי החצר שמסביב, את בסיסי שער החצר, את כל יתדות המשכן ואת כל יתדות החצר שמסביב.
וְאֶת־אַדְנֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ סָבִ֔יב וְאֶת־אַדְנֵ֖י שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וְאֵ֨ת כָּל־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־כָּל־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר סָבִֽיב׃Tanach with Ta'amei Hamikra · ניקוד וטעמי מקרא
מזבח העולה וכליו
וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מִזְבַּ֥ח הָעֹלָ֖ה עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים חָמֵשׁ֩ אַמּ֨וֹת אָרְכּ֜וֹ וְחָֽמֵשׁ־אַמּ֤וֹת רָחְבּוֹ֙ רָב֔וּעַ וְשָׁלֹ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֹמָתֽוֹ׃
וַיַּ֣עַשׂ קַרְנֹתָ֗יו עַ֚ל אַרְבַּ֣ע פִּנֹּתָ֔יו מִמֶּ֖נּוּ הָי֣וּ קַרְנֹתָ֑יו וַיְצַ֥ף אֹת֖וֹ נְחֹֽשֶׁת׃
וַיַּ֜עַשׂ אֶֽת־כָּל־כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֗חַ אֶת־הַסִּירֹ֤ת וְאֶת־הַיָּעִים֙ וְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת אֶת־הַמִּזְלָגֹ֖ת וְאֶת־הַמַּחְתֹּ֑ת כָּל־כֵּלָ֖יו עָשָׂ֥ה נְחֹֽשֶׁת׃
וַיַּ֤עַשׂ לַמִּזְבֵּ֙חַ֙ מִכְבָּ֔ר מַעֲשֵׂ֖ה רֶ֣שֶׁת נְחֹ֑שֶׁת תַּ֧חַת כַּרְכֻּבּ֛וֹ מִלְּמַ֖טָּה עַד־חֶצְיֽוֹ׃
וַיִּצֹ֞ק אַרְבַּ֧ע טַבָּעֹ֛ת בְּאַרְבַּ֥ע הַקְּצָוֺ֖ת לְמִכְבַּ֣ר הַנְּחֹ֑שֶׁת בָּתִּ֖ים לַבַּדִּֽים׃
וַיַּ֥עַשׂ אֶת־הַבַּדִּ֖ים עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וַיְצַ֥ף אֹתָ֖ם נְחֹֽשֶׁת׃
וַיָּבֵ֨א אֶת־הַבַּדִּ֜ים בַּטַּבָּעֹ֗ת עַ֚ל צַלְעֹ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ לָשֵׂ֥את אֹת֖וֹ בָּהֶ֑ם נְב֥וּב לֻחֹ֖ת עָשָׂ֥ה אֹתֽוֹ׃ (ס)
כיור הנחושת
וַיַּ֗עַשׂ אֵ֚ת הַכִּיּ֣וֹר נְחֹ֔שֶׁת וְאֵ֖ת כַּנּ֣וֹ נְחֹ֑שֶׁת בְּמַרְאֹת֙ הַצֹּ֣בְאֹ֔ת אֲשֶׁ֣ר צָֽבְא֔וּ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃ (ס)
חצר המשכן ושערה
וַיַּ֖עַשׂ אֶת־הֶחָצֵ֑ר לִפְאַ֣ת ׀ נֶ֣גֶב תֵּימָ֗נָה קַלְעֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ שֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֔ר מֵאָ֖ה בָּאַמָּֽה׃
עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
וְלִפְאַ֤ת צָפוֹן֙ מֵאָ֣ה בָֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֣ם עֶשְׂרִ֔ים וְאַדְנֵיהֶ֥ם עֶשְׂרִ֖ים נְחֹ֑שֶׁת וָוֵ֧י הָֽעַמּוּדִ֛ים וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
וְלִפְאַת־יָ֗ם קְלָעִים֙ חֲמִשִּׁ֣ים בָּֽאַמָּ֔ה עַמּוּדֵיהֶ֥ם עֲשָׂרָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם עֲשָׂרָ֑ה וָוֵ֧י הָעַמֻּדִ֛ים וַחֲשׁוּקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
וְלִפְאַ֛ת קֵ֥דְמָה מִזְרָ֖חָה חֲמִשִּׁ֥ים אַמָּֽה׃
קְלָעִ֛ים חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵ֥ה אַמָּ֖ה אֶל־הַכָּתֵ֑ף עַמּוּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃
וְלַכָּתֵ֣ף הַשֵּׁנִ֗ית מִזֶּ֤ה וּמִזֶּה֙ לְשַׁ֣עַר הֶֽחָצֵ֔ר קְלָעִ֕ים חֲמֵ֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה אַמָּ֑ה עַמֻּדֵיהֶ֣ם שְׁלֹשָׁ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֖ם שְׁלֹשָֽׁה׃
כָּל־קַלְעֵ֧י הֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב שֵׁ֥שׁ מָשְׁזָֽר׃
וְהָאֲדָנִ֣ים לָֽעַמֻּדִים֮ נְחֹשֶׁת֒ וָוֵ֨י הָֽעַמּוּדִ֜ים וַחֲשׁוּקֵיהֶם֙ כֶּ֔סֶף וְצִפּ֥וּי רָאשֵׁיהֶ֖ם כָּ֑סֶף וְהֵם֙ מְחֻשָּׁקִ֣ים כֶּ֔סֶף כֹּ֖ל עַמֻּדֵ֥י הֶחָצֵֽר׃
וּמָסַ֞ךְ שַׁ֤עַר הֶחָצֵר֙ מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֔ם תְּכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֣שׁ מָשְׁזָ֑ר וְעֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אֹ֔רֶךְ וְקוֹמָ֤ה בְרֹ֙חַב֙ חָמֵ֣שׁ אַמּ֔וֹת לְעֻמַּ֖ת קַלְעֵ֥י הֶחָצֵֽר׃
וְעַמֻּֽדֵיהֶם֙ אַרְבָּעָ֔ה וְאַדְנֵיהֶ֥ם אַרְבָּעָ֖ה נְחֹ֑שֶׁת וָוֵיהֶ֣ם כֶּ֔סֶף וְצִפּ֧וּי רָאשֵׁיהֶ֛ם וַחֲשֻׁקֵיהֶ֖ם כָּֽסֶף׃
וְֽכָל־הַיְתֵדֹ֞ת לַמִּשְׁכָּ֧ן וְלֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב נְחֹֽשֶׁת׃ (ס)
האחריות על המלאכה
אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֤י הַמִּשְׁכָּן֙ מִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר פֻּקַּ֖ד עַל־פִּ֣י מֹשֶׁ֑ה עֲבֹדַת֙ הַלְוִיִּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃
וּבְצַלְאֵ֛ל בֶּן־אוּרִ֥י בֶן־ח֖וּר לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה עָשָׂ֕ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃
וְאִתּ֗וֹ אָהֳלִיאָ֞ב בֶּן־אֲחִיסָמָ֛ךְ לְמַטֵּה־דָ֖ן חָרָ֣שׁ וְחֹשֵׁ֑ב וְרֹקֵ֗ם בַּתְּכֵ֙לֶת֙ וּבָֽאַרְגָּמָ֔ן וּבְתוֹלַ֥עַת הַשָּׁנִ֖י וּבַשֵּֽׁשׁ׃ (ס)
חשבון הזהב, הכסף והנחושת
כָּל־הַזָּהָ֗ב הֶֽעָשׂוּי֙ לַמְּלָאכָ֔ה בְּכֹ֖ל מְלֶ֣אכֶת הַקֹּ֑דֶשׁ וַיְהִ֣י ׀ זְהַ֣ב הַתְּנוּפָ֗ה תֵּ֤שַׁע וְעֶשְׂרִים֙ כִּכָּ֔ר וּשְׁבַ֨ע מֵא֧וֹת וּשְׁלֹשִׁ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃
וְכֶ֛סֶף פְּקוּדֵ֥י הָעֵדָ֖ה מְאַ֣ת כִּכָּ֑ר וְאֶלֶף֩ וּשְׁבַ֨ע מֵא֜וֹת וַחֲמִשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃
בֶּ֚קַע לַגֻּלְגֹּ֔לֶת מַחֲצִ֥ית הַשֶּׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ לְכֹ֨ל הָעֹבֵ֜ר עַל־הַפְּקֻדִ֗ים מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה לְשֵׁשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת וַחֲמִשִּֽׁים׃
וַיְהִ֗י מְאַת֙ כִּכַּ֣ר הַכֶּ֔סֶף לָצֶ֗קֶת אֵ֚ת אַדְנֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת אַדְנֵ֣י הַפָּרֹ֑כֶת מְאַ֧ת אֲדָנִ֛ים לִמְאַ֥ת הַכִּכָּ֖ר כִּכָּ֥ר לָאָֽדֶן׃
וְאֶת־הָאֶ֜לֶף וּשְׁבַ֤ע הַמֵּאוֹת֙ וַחֲמִשָּׁ֣ה וְשִׁבְעִ֔ים עָשָׂ֥ה וָוִ֖ים לָעַמּוּדִ֑ים וְצִפָּ֥ה רָאשֵׁיהֶ֖ם וְחִשַּׁ֥ק אֹתָֽם׃
וּנְחֹ֥שֶׁת הַתְּנוּפָ֖ה שִׁבְעִ֣ים כִּכָּ֑ר וְאַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת שָֽׁקֶל׃
וַיַּ֣עַשׂ בָּ֗הּ אֶת־אַדְנֵי֙ פֶּ֚תַח אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד וְאֵת֙ מִזְבַּ֣ח הַנְּחֹ֔שֶׁת וְאֶת־מִכְבַּ֥ר הַנְּחֹ֖שֶׁת אֲשֶׁר־ל֑וֹ וְאֵ֖ת כָּל־כְּלֵ֥י הַמִּזְבֵּֽחַ׃
וְאֶת־אַדְנֵ֤י הֶֽחָצֵר֙ סָבִ֔יב וְאֶת־אַדְנֵ֖י שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֑ר וְאֵ֨ת כָּל־יִתְדֹ֧ת הַמִּשְׁכָּ֛ן וְאֶת־כָּל־יִתְדֹ֥ת הֶחָצֵ֖ר סָבִֽיב׃
התמונה השלמה
הפרק, בקצרה
הפרק משלים את תיאור בניית חלקיו החיצוניים של המשכן ומסיים בחשבון מסודר של חומרי המתכת שנאספו ושימשו למלאכה.
מזבח העולה
מזבח העולה נעשה מעצי שיטים וצופה בנחושת. מידותיו, הקרנות, רשת הנחושת, הטבעות והמוטות מתוארים בפירוט, יחד עם כלי הנחושת ששימשו בעבודתו.
הכיור והמראות
הכיור והבסיס שלו נעשו מנחושת שמקורה במראות של הנשים הצובאות בפתח אוהל מועד. הפרק עצמו אינו מפרט כאן את תפקידן של אותן נשים.
מבנה החצר
החצר הוקפה ביריעות פשתן שזור. הפרק מפרט את מידות הצדדים, מספר העמודים והבסיסים, חומרי הווים והחישוקים, וכן את מסך השער, מידותיו וחומריו.
פיקוח ובעלי המלאכה
החשבון של משכן העדות נערך לפי הוראת משה, ועבודת הלוויים הייתה בידי איתמר בן אהרן. בצלאל מתואר כמי שעשה את כל מה שה׳ ציווה את משה, ואהליאב פעל לצדו כאומן, מתכנן ורוקם.
חשבון המתכות
הפרק מונה את כמויות הזהב, הכסף והנחושת ששימשו במלאכה. הוא מסביר את מקור הכסף במחצית השקל שניתנה במפקד ומפרט לאילו חלקים שימשו מאה כיכרות הכסף, שארית השקלים והנחושת.
כך נחתם הפרק בפירוט החומרים ובקישור בין הכמויות שנאספו לבין חלקי המשכן שנעשו מהם.
מעבר לקריאה הראשונה
לימוד ועיון
מבחר ממקורות חז״ל, בהסבר עכשווי. דברי המקור המצוטטים מובחנים מן ההסבר; פירושי מפרשים מובאים בהמשך ובנפרד.
מדברי חז״ל
כמה היה גובה מזבח העולה
״מִזְבַּח הָעוֹלָה אָרְכּוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת וְרָחְבּוֹ חָמֵשׁ אַמּוֹת וְגָבְהוֹ שָׁלשׁ אַמּוֹת״
במדבר רבה מביא מחלוקת של חז״ל על הדרך להבין את מידות המזבח. רבי מאיר נשען על הניסוח המפורש של הפסוק, שלפיו גובה המזבח הוא שלוש אמות. רבי יוסי דורש את המילה המתארת את המזבח כריבוע ומשווה אותה למקום אחר, ומכאן הוא מגיע לחישוב אחר של גובהו. הדיון מלמד שהמדרש אינו משנה את נוסח הפסוק אלא מציג דרך פרשנית נוספת לקריאת היחס בין המידות. בפשט של שמות ל״ח נאמר במפורש אורך של חמש אמות, רוחב של חמש אמות וגובה של שלוש אמות. המחלוקת שבמדרש היא שלב פרשני נפרד מן התיאור הישיר בפרק. :contentReference[oaicite:0]{index=0}
במדבר רבה ו׳:ג׳ ↗ארבע הקרנות במדרש
״וַיַּעַשׂ קַרְנֹתָיו עַל אַרְבַּע פִּנֹּתָיו (שמות לח, ב). לְכַפֵּר עַל אֻמָּה שֶׁרוֹמַמְתִּיהָ בְּאַרְבַּע קְרָנוֹת בְּסִינַי.״
מדרש תנחומא קורא את ארבע קרנות המזבח גם כסמל. הוא קושר אותן לארבע הופעות של המושג קרן ביחס לישראל, לתורה, לכהונה ולמלכות. לפי דרשתו, המזבח אינו רק חפץ בעל ארבע פינות וקרנות, אלא גם מקום של כפרה שנקשר למעמדם של ישראל ולדברים שניתנו להם. חשוב להפריד בין הדרשה לבין פשט הפרק. שמות ל״ח מתאר באופן מעשי את בניית הקרנות ואת העובדה שהן נעשו כחלק מן המזבח עצמו. המשמעות הסמלית של ארבע הקרנות אינה נאמרת בפסוק; היא פירוש מדרשי של חז״ל שמבקש לקשור פרט אדריכלי במזבח לרעיונות רחבים יותר.
מדרש תנחומא, תרומה י׳:ד׳ ↗המראות, הכיור ומי הסוטה
״וְלָמָּה הָיוּ הַמַּיִם מִן הַכִּיּוֹר, לְפִי שֶׁהַכִּיּוֹר לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא מִן מַרְאוֹת הַנָּשִׁים״
במדבר רבה קושר בין הכיור שבפרק לבין דיני הסוטה שבספר במדבר. המדרש מדגיש שהכיור נעשה ממראות הנשים, ובהמשך מציג את אותן נשים כדוגמה לנאמנות בתקופת מצרים. מתוך הקישור הזה הוא מסביר מדוע המים המשמשים בבדיקת הסוטה נלקחים מן הכיור. זו הרחבה מדרשית שאינה נאמרת בשמות ל״ח עצמו. הפסוק בפרק מספר שהכיור והבסיס שלו נעשו מנחושת שמקורה במראות הצובאות בפתח אוהל מועד, אך אינו מספר מדוע נתנו את המראות או מה משמעות הדבר. המדרש מחבר את הפרט הזה למסורת רחבה יותר על הנשים ועל השימוש העתידי במי הכיור.
במדבר רבה ט׳:י״ד ↗בעקבות המפרשים
רש״י על מראות הנשים
״במראת הצבאת. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְיָדָן מַרְאוֹת שֶׁרוֹאוֹת בָּהֶן כְּשֶׁהֵן מִתְקַשְּׁטוֹת״
רש״י מפרש את המראות כמראות ממש שהיו בידי נשות ישראל. לפי פירושו, הנשים השתמשו בהן במצרים כשהלכו אל בעליהן שהיו עייפים מעבודת הפרך, ומתוך כך נמשכו בני הזוג זה אל זה והמשפחות המשיכו לגדול. רש״י מספר שמשה הסתייג בתחילה מקבלת המראות, ואילו הקדוש ברוך הוא הורה לקבל אותן משום חשיבותן. רש״י גם קושר את החומר שממנו נעשה הכיור לתפקיד מאוחר יותר של מי הכיור בדין סוטה. כל הפרטים האלה הם פירוש מאוחר ומסורת מדרשית. בפשט הפסוק נאמר רק שהכיור וכנו נעשו מן המראות של הנשים הצובאות בפתח אוהל מועד.
רש״י על שמות 38:8:1 ↗כמה שקלים יש בכיכר של הקודש
״הֲרֵי כִּכָּר שֶׁל קֹדֶשׁ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שְׁקָלִים״
רש״י מסביר את היחס בין יחידות המשקל המופיעות בחשבון הכסף. לפי חישובו, כיכר של הקודש שווה לשלושת אלפים שקלים. לכן, כאשר המספר הכולל מגיע לכיכרות שלמות, הכתוב מונה אותן ככיכרות, ואת הסכום הקטן מכיכר שלמה הוא משאיר כמספר נפרד של שקלים. ההסבר עוזר להבין את פסוקים כ״ה–כ״ח. מאה כיכרות הכסף שימשו למאה בסיסים, כיכר לכל בסיס, ואילו אלף שבע מאות שבעים וחמישה השקלים הנותרים שימשו לווים, לציפוי ראשי העמודים ולחישוקים. רש״י מסביר את החשבון ביחידות המקראיות עצמן ואינו ממיר אותן למשקל מודרני.
רש״י על שמות 38:24:1 ↗מה כולל חשבון המשכן לפי הרמב״ן
״אֲבָל "אֵלֶּה פְקוּדֵי" יִרְמֹז אֲשֶׁר יַזְכִּיר בַּפָּרָשָׁה לְמַטָּה״
הרמב״ן דן במשמעות הביטוי הפותח את חשבון המשכן. הוא חולק על דרך שמבינה את הביטוי בעיקר כרשימה של חלקי המשכן שעליהם הופקדו הלוויים, ומציע שהמילים מפנות בעיקר לחשבון החומרים שמופיע בהמשך הפרשה. לדבריו, הכסף והנחושת נמסרו ונמנו במסגרת האחריות שבידי איתמר. הרמב״ן גם מסביר מדוע הפירוט אינו אחיד בכל המתכות. בכסף ובנחושת אפשר לפרט את הכמויות ואת השימושים המנויים בהמשך, ואילו הזהב שימש חלקים רבים וכלי קודש שונים. הוא מציין גם שהכיור וכנו אינם נכללים בחשבון הנחושת הזה, משום שלדעתו המראות ששימשו להם לא נמסרו לפי משקל.
רמב״ן על שמות 38:21:1 ↗החשבון שמלמד על גודל הכיכר
״הנה ידענו מזה המספר כי הככר ג' אלפים שקלים והעד וכסף פקודי העדה:״
אבן עזרא לומד מן המספרים שבפרק עצמו שכיכר אחת שווה לשלושת אלפים שקלים. נקודת המוצא שלו היא חשבון הכסף שנאסף מן הנפקדים. בפסוק כ״ה מופיעים מאה כיכר ועוד אלף שבע מאות שבעים וחמישה שקלים, ובהמשך מוסבר שמאה הכיכרות שימשו למאה בסיסים. ההערה קצרה, אבל היא מראה כיצד אפשר להסיק את היחס בין יחידות המשקל מתוך הנתונים שבפרשה ולא מתוך המרה למשקל מודרני. גם כאן חשוב לשמור על יחידות המקרא כפי שהן. הפרק מציג כיכרות ושקלים לפי שקל הקודש, ואבן עזרא מסביר את היחס החשבוני ביניהם.
אבן עזרא על שמות 38:25:1 ↗