תורה›שמות›פרק לד׳

שמות · פרק לד׳

הלוחות השניים, חידוש הברית ופני משה הקורנות

משה עולה שוב להר סיני עם לוחות חדשים, ה׳ מכריז את מידותיו ומחדש את הברית, ולאחר ארבעים יום משה יורד כשעור פניו קורן.

35 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

שמות לד׳ · סיפור והסבר

הסיפור המלא, בהאזנה אחת.

הורדת ההקלטה
תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–ט׳

הלוחות השניים וגילוי מידות ה׳

א

ה׳ אמר למשה: פסל לך שני לוחות אבן כמו הראשונים, ואני אכתוב עליהם את הדברים שהיו על הלוחות הראשונים ששברת.

ב

היה מוכן לבוקר, ובבוקר עלה אל הר סיני והתייצב שם לפניי בראש ההר.

ג

איש לא יעלה איתך, ואיש גם לא ייראה בכל ההר. אפילו הצאן והבקר לא ירעו מול ההר הזה.

ד

משה פסל שני לוחות אבן כמו הראשונים. הוא קם מוקדם בבוקר, עלה אל הר סיני כפי שה׳ ציווה אותו ולקח בידו את שני לוחות האבן.

ה

ה׳ ירד בענן, התייצב שם עם משה וקרא בשם ה׳.

על המילים

הפסוק אינו מפרש במפורש מי הוא הקורא בשם ה׳, ולכן נשמרת לשונו בלי לקבוע מעבר לכך.

ו

ה׳ עבר לפניו והכריז: ה׳, ה׳, אל רחום וחנון, סבלני, רב חסד ואמת.

על המילים

"ארך אפיים" מתאר סבלנות ואי־מהירות לכעוס.

ז

הוא שומר חסד לאלפים, נושא עוון, פשע וחטאה, אך אינו מנקה לגמרי; הוא פוקד את עוון האבות על הבנים ועל בני הבנים, עד דור שלישי ורביעי.

על המילים

הביטוי "ונקה לא ינקה" משלב לשון של סליחה עם לשון של דין, והניסוח המקראי עצמו תמציתי.

ח

משה מיהר, קד ארצה והשתחווה.

ט

משה אמר: אם מצאתי חן בעיניך, אדוני, אנא לך בקרבנו. אף שאנחנו עם קשה עורף, סלח לעווננו ולחטאתנו וקח אותנו לנחלתך.

על המילים

"אדוני" בפסוק הזה הוא פנייה אל ה׳, ולא תואר לאדון אנושי.

י׳–י״ז

חידוש הברית וההתרחקות מעבודת אלילים

י

ה׳ אמר: אני כורת ברית. לעיני כל עמך אעשה נפלאות שלא נעשו בכל הארץ ובכל הגויים, וכל העם שאתה בתוכו יראה את מעשה ה׳, כי הדבר שאני עושה איתך מעורר יראה.

יא

שמור היטב את מה שאני מצווה אותך היום. אני עומד לגרש מפניך את האמורי, הכנעני, החיתי, הפריזי, החיווי והיבוסי.

יב

היזהר שלא תעשה ברית עם יושבי הארץ שאליה אתה בא, כדי שהברית הזאת לא תהיה לך למלכודת.

יג

עליכם להרוס את מזבחותיהם, לשבור את המצבות שלהם ולכרות את האשרות שלהם.

על המילים

"אשרות" הן עצמים מקודשים הקשורים כאן לעבודת אלילים.

יד

אל תשתחווה לאל אחר, כי ה׳ הוא אל קנא ושמו קנא.

על המילים

"קנא" מתאר כאן את הדרישה לנאמנות בלעדית לה׳.

טו

אל תכרות ברית עם יושבי הארץ, שמא ילכו בזנות אחרי אלוהיהם, יזבחו להם, יזמינו אותך ותאכל מן הזבח שלהם.

על המילים

המקרא משתמש כאן בלשון "זנות" כדימוי לנטישה דתית ופנייה לאלים אחרים.

טז

אל תיקח מבנותיהם לנשים לבניך, שמא הבנות ילכו אחרי אלוהיהן ויגרמו לבניך ללכת אחרי האלוהים שלהן.

יז

אל תעשה לך אלוהים יצוקים.

על המילים

"אלוהי מסכה" הם פסלים יצוקים המשמשים כאלילים.

י״ח–כ״ו

מועדים, בכורות ושבת

יח

שמור את חג המצות. במשך שבעה ימים אכול מצות כפי שציוויתי אותך, בזמן שנקבע בחודש האביב, כי בחודש האביב יצאת ממצרים.

יט

כל בכור הפותח את הרחם שייך לי, וכן כל בכור זכר במקנה שלך, בשור ובשה.

על המילים

"פטר רחם" הוא הבכור הפותח ראשון את הרחם.

כ

את בכור החמור תפדה בשה. אם לא תפדה אותו, ערוף את צווארו. כל בכור מבניך תפדה, ואל תבואו לפניי בידיים ריקות.

כא

עבוד שישה ימים, וביום השביעי שבות ממלאכה. גם בזמן החריש ובזמן הקציר עליך לשבות.

כב

חגוג את חג השבועות בזמן ביכורי קציר החיטים, ואת חג האסיף בתקופת סוף השנה החקלאית.

על המילים

"תקופת השנה" היא לשון עתיקה לציון נקודת זמן במחזור השנה.

כג

שלוש פעמים בשנה כל הזכרים אצלך ייראו לפני האדון ה׳, אלוהי ישראל.

על המילים

"האדון" כאן הוא תואר של ה׳, ולא אדון אנושי.

כד

אני אוריש מפניך עמים וארחיב את גבולך, ואיש לא יחמוד את ארצך כאשר תעלה להיראות לפני ה׳ אלוהיך שלוש פעמים בשנה.

כה

אל תשחט את זבחי יחד עם חמץ, ואל תשאיר עד הבוקר מבשר זבח חג הפסח.

על המילים

הלשון "לא תשחט על חמץ דם זבחי" תמציתית; העיבוד שומר את האיסור לקשור את זבח הפסח עם חמץ.

כו

את ראשית ביכורי אדמתך הבא אל בית ה׳ אלוהיך. אל תבשל גדי בחלב אמו.

כ״ז–כ״ח

כתיבת דברי הברית

כז

ה׳ אמר למשה: כתוב לך את הדברים האלה, כי על יסוד הדברים האלה כרתי ברית איתך ועם ישראל.

כח

משה היה שם עם ה׳ ארבעים יום וארבעים לילה. הוא לא אכל לחם ולא שתה מים, ועל הלוחות נכתבו דברי הברית, עשרת הדברים.

על המילים

נושא הפועל "ויכתוב" אינו נקוב במפורש בפסוק. אבן עזרא מפרש שה׳ הוא שכתב על הלוחות.

כ״ט–ל״ה

משה יורד מן ההר ופניו קורנות

כט

כשמשה ירד מהר סיני ושני לוחות העדות בידו, הוא לא ידע שעור פניו קורן בעקבות הדיבור עם ה׳.

על המילים

"קרן עור פניו" מתאר כאן אור או זוהר הנראה מפני משה.

ל

אהרון וכל בני ישראל ראו שעור פניו של משה קורן, והם פחדו להתקרב אליו.

לא

משה קרא להם. אהרון וכל נשיאי העדה חזרו אליו, ומשה דיבר איתם.

לב

אחר כך ניגשו גם כל בני ישראל, ומשה מסר להם את כל מה שה׳ ציווה אותו בהר סיני.

לג

כשמשה סיים לדבר איתם, הוא שם מסווה על פניו.

על המילים

"מסווה" הוא כיסוי לפנים.

לד

כשמשה נכנס לפני ה׳ כדי לדבר איתו, הוא הסיר את המסווה עד שיצא. אחר כך יצא ומסר לבני ישראל את מה שנצטווה.

לה

בני ישראל ראו שפני משה קורנות. לאחר שדיבר איתם, משה החזיר את המסווה על פניו עד שנכנס שוב לדבר עם ה׳.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 80 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא