תורה›שמות›פרק לב׳

שמות · פרק לב׳

עבודת העגל וזעמו של משה

העם מכין עגל זהב בזמן היעדר משה, משה מתפלל עבור העם, ומרד הלוחות והעונש על החטא.

35 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

שמות לב׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

עבודת הזהב

א

העשייה של העם הייתה כשהם ראו שמשה מתעכב לרדת מההר. כל העם התאסף סביב אהרון ואמרו לו: "קום ועשה לנו אלוהים שיצעדו לפנינו, כי אנחנו לא יודעים מה קרה למשה האיש שעלה איתנו ממצרים".

ב

אבל אהרון ענה להם: "פרקו את עגילי הזהב שיש באוזני בנים ובנותיכם והביאו לי".

ג

כל העם פירקו את עגילי הזהב שהיו באוזניהם והביאו אותם לאהרון.

ד

הוא לקח את הזהב מידם, עיצב אותו עם כלי עבודה ועשה ממנו עגל ממתכת. ואז העם אמרו: "אלו האלוהים שלך, ישראל, שהעלו אותך ממצרים".

ה–ח

עבודת העגל וזעמו של משה

ה

אהרון ראה זאת ובנה מזבח לפניו. הוא קרא ואמר: חג להשם יהיה מחר.

ו

למחרת הם קמו מוקדם, העלו עולות והגישו שלמים. העם ישב לאכול ולשתות והתחיל לצחוק.

ז

השם אמר למשה: לך למטה, כי העם שלך שהעלית מארץ מצרים השתבש.

ח

הם סטו מהר מהדרך שצייתו אותם, וערכו לעצמם עגל מכסף. הם השתחוו לו, זבחו לו ואמרו: אלה אלו אלוהיך ישראל שעלו ממצרים.

ט–יב

תחינת משה על העם

ט

והשם אמר למשה: ראיתי את העם הזה, והנה הוא עם קשה צוואר.

י

עכשיו, תן לי מנוחה, ואני אכעס עליהם ואשמיד אותם, ואעשה אותך לעם גדול.

יא

אבל משה התעקש לפני השם אלוהיו ואמר: למה השם יכעס על עמך, את זה שהוצאת ממצרים בכוח גדול וביעד חזקה?

יב

למה המצרים יגידו ברוע שהוצאת אותם כדי להרוג אותם בהרים ולהשמיד אותם מהפני האדמה? תפסיק לכעוס ותחמול על עמך.

יג–טז

תחינת משה וירדת הלוחות

יג

תזכור את אברהם, את יצחק ואת ישראל, עבדיך, אשר נשבעת להם בשמך, ותדבר אליהם שתתרבה זרעך כמו כוכבי השמים, ואת כל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעך והם יירשו אותה לנצח.

יד

והשם התחרט על הרע שהחליט לעשות לעמו.

טו

והוא פנה וירד מההר, ושני לוחות העדות היו בידו, לוחות כתובים משני צדדיהם, זה ומזה הם כתובים.

טז

והלוחות היו מעשה אלוהים, והכתב היה כתב אלוהים, חרוט על הלוחות.

יז–כ

משה ועידוֹת העגל

יז

יהושע שמע את קול העם כשהוא צועק, והוא אמר למשה: זה קול של מלחמה במחנה.

יח

משה ענה לו: אני לא שומע קול של ניצחון או של תבוסה, אני שומע רק קול של צעקות.

יט

כשהתקרב למחנה, הוא ראה את העגל ואת הריקודים. משה מאוד כעס, וזרק מידיו את הלוחות וניפץ אותם מתחת להר.

כ

הוא לקח את העגל שהם עשו, שרף אותו באש, טחן אותו עד שהפך לאבקה, ופזר את האבקה על המים ואתן לבני ישראל לשתות.

כא–כד

התנצלות אהרן והעגל

כא

משה אמר לאהרן: מה עשה לך העם הזה? הרי גרמת להם חטא גדול.

כב

אהרן ענה: אל תכעס, אדוני. אתה יודע שהעם הזה רע.

כג

הם אמרו לי: תכין לנו אלוהים שילך לפנינו, כי אנחנו לא יודעים מה קרה למשה האדם שעלה איתנו ממצרים.

כד

ואמרתי להם: למי יש זהב? הם פשטו את התכשיטים ונתנו לי. זרקתי את הזהב באש, ויצא ממנו העגל הזה.

כה–כח

עונש בני לוי על עבודת העגל

כה

וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָּרַע הוּא כִּי פְּרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם

כו

וַיַּעֲמֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וַיֹּאמֶר מִי לַיהוָה אֵלָי וַיֵּאָסְפוּ אֵלָיו כָּל בְּנֵי לֵוִי׃

כז

וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׂ֥imוּ אִישׁ־חַרְבּ֖וֹ עַל־יְרֵכ֑וֹ עִבְר֨וּ וָשׁ֜וּבוּ מִשַּׁ֤עַר לָשַׁ֙עַר֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה וְהִרְגוּ אִֽישׁ־אֶת־אָחִ֛יו וְאִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ וְאִ֥ישׁ אֶת־קְרֹבֽוֹ׃

כח

וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי־לֵוִ֖י כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּפֹּ֤ל מִן־הָעָם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ׃

כט–לב

בקשת משה למחילה עבור העם

כט

משה אמר: התקדשו היום להשם, כי כל אחד צריך להפריש את בנו ואת אחיו, כדי שתקבלו היום ברכה.

ל

למחרת אמר משה לעם: עשיתם חטא גדול, ועכשיו אני אעלה להשם, אולי אוכל לכפר על החטאה שלכם.

לא

משה חזר אל השם ואמר: אנא, העם הזה עשה חטא גדול, והם עשו לעצמם אלוהי זהב.

לב

עכשיו, אם תסלח להם את חטאתם; אבל אם לא, אנא מחא לי מהספר שכתבת.

לג–לה

העונש על חטא העגל

לג

והשם אמר למשה: מי חטא לי? אני אמח אותו מתוך הספר שלי.

לד

עכשיו לך, תוריד את העם למקום שדיברתי איתך עליו. הנה המלאך שלי ילך לפניך, וביום שאבוא לבקר אותם, אני אעניש אותם על החטא שלהם.

לה

והשם הכין עונש לעם בגלל מה שעשו עם העגל שארון הכין.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 231 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא