תורה›שמות›פרק כב׳

שמות · פרק כב׳

גנבה, אחריות לרכוש והגנה על החלש

הפרק קובע דינים על גנבה ונזק, שמירת רכוש ושאילה, וכן איסורים וחובות הנוגעים ליחסים בין אדם לחברו ולעבודת ה׳.

30 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

שמות כב׳ · סיפור והסבר

גרסת ההאזנה בהכנה. הנגן יופיע כאן כשהיא תהיה מוכנה.

תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–ה׳

גנבה ונזק לשדה ולרכוש

א

אם גנב יימצא כשהוא פורץ במחתרת, והוא יוכה וימות, אין אשמת דם על מי שהכה אותו.

על המילים

מחתרת היא פריצה אל מקום סגור, כגון באמצעות חתירה או שבירה.

ב

אבל אם השמש כבר זרחה עליו, יש אשמת דם על מי שהורג אותו. הגנב חייב לשלם על גנבתו, ואם אין לו במה לשלם, הוא יימכר בגלל גנבתו.

ג

אם הרכוש הגנוב יימצא אצלו כשהוא חי, בין שור, חמור או שה, הגנב ישלם פי שניים.

ד

אם אדם נותן לבהמתו לרעות בשדה או בכרם, והיא אוכלת בשדה של אדם אחר, עליו לשלם מן המיטב שבשדהו ומן המיטב שבכרמו.

על המילים

בנוסח המסורה כתוב "בעירה" ונקרא "בעירו". בהקשר הפסוק מדובר בבהמתו של המזיק.

ה

אם אש יוצאת, נתפסת בקוצים ושורפת ערמת תבואה, תבואה שעומדת בשדה או את השדה עצמו, מי שהבעיר את האש חייב לשלם את הנזק.

ו׳–י״ד

שמירה, פיקדון ושאילה

ו

אם אדם נותן לחברו כסף או כלים לשמירה, והם נגנבים מבית השומר, אם הגנב יימצא הוא ישלם פי שניים.

ז

אם הגנב לא יימצא, בעל הבית יתקרב אל האלוהים כדי לברר אם לא לקח לעצמו מן הרכוש של חברו.

על המילים

הביטוי "אל האלהים" עשוי להתפרש בהקשר משפטי בדרכים שונות, ובהן פנייה אל האלוהים או אל סמכות שיפוטית.

ח

בכל מחלוקת על פשע הנוגע לשור, חמור, שה, בגד או כל אבדה, כאשר אחד הצדדים אומר על חפץ מסוים שהוא שלו, עניינם של שניהם יובא אל האלוהים. מי שהאלוהים ירשיעו ישלם לחברו פי שניים.

על המילים

גם כאן המילה "אלהים" נתפרשה הן ביחס לאלוהים והן ביחס לבית דין או לדיינים; העיבוד משאיר את לשון המקור.

ט

אם אדם מוסר לחברו חמור, שור, שה או כל בהמה אחרת לשמירה, והיא מתה, נפצעת קשה או נלקחת בשבי, ואין מי שראה מה קרה.

י

תהיה ביניהם שבועה בה׳ שהשומר לא לקח לעצמו מן הרכוש של חברו. בעל הרכוש יקבל את השבועה, והשומר לא ישלם.

יא

אבל אם הבהמה נגנבה מן השומר, הוא ישלם לבעליה.

יב

אם הבהמה נטרפה, השומר יביא ראיה לכך, ועל הבהמה שנטרפה הוא לא ישלם.

יג

אם אדם שואל מחברו בעל חיים או חפץ, והוא נשבר או מת בזמן שבעליו אינו איתו, השואל חייב לשלם.

יד

אם בעליו נמצא איתו, השואל לא ישלם. ואם הדבר היה שכור, ההפסד נכלל במסגרת שכרו.

על המילים

הביטוי הקצר "בא בשכרו" אינו מוסבר עוד בפסוק, ופרטיו נידונו בפרשנות ובהלכה.

ט״ו–י״ט

פיתוי ואיסורים חמורים

טו

אם איש ישדל בתולה שאינה מאורסת וישכב איתה, עליו לתת את המוהר הנדרש כדי לשאת אותה לאישה.

על המילים

מוהר הוא תשלום או מתנה הקשורים להסדרת הנישואים בעולם המקראי.

טז

אם אביה יסרב לתת אותה לו לאישה, האיש ישלם כסף בסכום המקובל כמוהר לבתולות.

יז

אין להשאיר מכשפה בחיים.

יח

כל מי שמקיים יחסי מין עם בהמה, דינו מוות.

יט

מי שזובח לאלים אחרים יוחרם; זבח מותר להקריב לה׳ לבדו.

על המילים

הפועל "יחרם" מציין כאן עונש חמור של החרמה; הפסוק עצמו אינו מפרט את דרך ביצועו.

כ׳–כ״ו

הגנה על גר, יתום, אלמנה ועני

כ

אל תפגעו בגר ואל תלחצו עליו, כי גם אתם הייתם גרים בארץ מצרים.

על המילים

גר כאן הוא אדם החי בתוך החברה בלי להשתייך מלידה לקבוצה המקומית.

כא

אל תענו שום אלמנה או יתום.

כב

אם בכל זאת תענה אותו, וכאשר הוא יצעק אליי, אני בהחלט אשמע את צעקתו.

כג

אז יבער כעסי, ואני אהרוג אתכם בחרב; הנשים שלכם יהיו אלמנות והבנים שלכם יהיו יתומים.

כד

אם אתה מלווה כסף לאחד מבני עמי, לעני שחי איתך, אל תתנהג כלפיו כנושה ואל תגבו ממנו ריבית.

כה

אם לקחת את בגדו של חברך כמשכון, עליך להחזיר אותו אליו עד שקיעת השמש.

כו

כי זה הכיסוי היחיד שלו, הבגד שמכסה את גופו. במה ישכב? ואם הוא יצעק אליי, אני אשמע, כי אני חנון.

על המילים

בנוסח המסורה כתוב "כסותה" ונקרא "כסותו".

כ״ז–ל׳

כבוד, מתנות קודש ומאכל

כז

אל תקלל אלוהים, ואל תקלל נשיא בעמך.

על המילים

המילה "אלהים" התפרשה גם ביחס לאלוהים וגם ביחס לדיינים. הפסוק מציב לצידה איסור לקלל נשיא בעם.

כח

אל תאחר להביא מן היבול ומן התוצרת שלך, ואת בכור בניך תיתן לי.

על המילים

המילים "מלאתך" ו"דמעך" הן מונחים עתיקים הקשורים לתוצרת החקלאית; הפסוק אינו מפרט כאן את דרך הנתינה של בכור הבנים.

כט

כך תעשה גם לבכור שורך ולבכור צאנך: שבעה ימים הוא יהיה עם אמו, וביום השמיני תיתן אותו לי.

ל

תהיו לי אנשי קודש. אל תאכלו בשר של בעל חיים שנטרף בשדה; השליכו אותו לכלב.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 70 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא