תורה›שמות›פרק כא׳

שמות · פרק כא׳

משפטים על עבדות, פגיעה באדם ונזקי רכוש

הפרק מפרט דינים על עבד ואמה, הריגה ופציעה, אחריות לפגיעה באדם, נזקי בעלי חיים ובורות, וגנבת מקנה.

37 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

שמות כא׳ · סיפור והסבר

הסיפור המלא, בהאזנה אחת.

הורדת ההקלטה
תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א׳–י״א

עבד עברי ואמה עברייה

א

ואלה המשפטים שעליך להציג לפניהם.

ב

אם תקנה עבד עברי, הוא יעבוד שש שנים, ובשנה השביעית יצא לחופשי בלי לשלם.

ג

אם הוא בא לבדו, הוא יצא לבדו. אם הוא היה נשוי כשבא, אשתו תצא איתו.

ד

אם אדוניו נתן לו אישה והיא ילדה לו בנים או בנות, האישה וילדיה יישארו אצל אדוניה, והוא יצא לבדו.

ה

אבל אם העבד יאמר במפורש: אני אוהב את אדוני, את אשתי ואת בניי, ואינני רוצה לצאת לחופשי.

ו

אדוניו יביא אותו אל האלוהים, ואחר כך יגיש אותו אל הדלת או אל המזוזה. אדוניו ירצע את אוזנו במרצע, והוא יעבוד אותו לעולם.

על המילים

הביטוי "אל האלהים" ניתן להבנות ביותר מדרך אחת, ובהן פנייה אל האלוהים או אל סמכות שיפוטית. המילה "לעולם" נשמרת כאן כלשון הפסוק; הפרק עצמו אינו מפרט כאן את גבולה.

ז

אם אדם ימכור את בתו לאמה, היא לא תצא לחופשי באותה דרך שבה העבדים יוצאים.

על המילים

אמה כאן היא מעמד של שפחה במסגרת המשפט המתואר בפרק.

ח

אם היא אינה רצויה בעיני אדוניה, אשר ייעד אותה לעצמו, עליו לאפשר את פדיונה. אין לו רשות למכור אותה לעם זר, מפני שבגד בה.

על המילים

בנוסח המסורה כתוב "לא" ונקרא "לו"; העיבוד המודרני כאן הולך לפי הקרי.

ט

ואם ייעד אותה לבנו, עליו לנהוג כלפיה לפי הזכויות הנהוגות לבנות המשפחה.

י

אם ייקח לעצמו אישה אחרת, אסור לו להפחית מן המזון שלה, מן הלבוש שלה ומיחסי האישות המגיעים לה.

יא

ואם לא יעשה לה את שלושת הדברים האלה, היא תצא לחופשי בלי לשלם כסף.

על המילים

הפסוק אינו מפרט מחדש למה מתייחס הביטוי "שלוש אלה", והוא התפרש בדרכים שונות.

י״ב–י״ז

עבירות שעונשן מוות

יב

מי שמכה אדם והוא מת, דינו מוות.

יג

אבל אם הוא לא ארב לאדם כדי להרגו, והאלוהים זימן את הדבר לידו, אקבע לך מקום שאליו הוא יוכל לברוח.

יד

אבל אם אדם פעל במזיד נגד חברו כדי להרוג אותו בתחבולה, יש לקחת אותו אפילו ממזבחי כדי שיומת.

טו

מי שמכה את אביו או את אמו, דינו מוות.

טז

מי שגונב אדם, מוכר אותו, והוא נמצא בידו, דינו מוות.

יז

מי שמקלל את אביו או את אמו, דינו מוות.

י״ח–כ״ז

פציעה, פיצוי ואחריות

יח

אם אנשים רבים זה עם זה, ואחד מכה את חברו באבן או באגרוף, והנפגע אינו מת אבל נופל למשכב.

יט

אם הנפגע יקום ויתהלך בחוץ כשהוא נשען על משענתו, המכה יהיה נקי מאשמת ההריגה; אבל עליו לשלם על הזמן שבו הנפגע לא יכול היה לעבוד ולדאוג לרפואתו.

כ

אם אדם יכה את עבדו או את אמתו במקל, והעבד או האמה ימותו מיד כתוצאה מן המכה, הדבר ייענש בנקמה.

כא

אבל אם העבד או האמה יישארו בחיים יום או יומיים, לא תיעשה באדון אותה נקמה, כי העבד הוא כספו.

כב

אם אנשים מתקוטטים ופוגעים באישה הרה, וילדיה יוצאים, אבל לא קורה אסון, יוטל על הפוגע תשלום כפי שידרוש בעל האישה, והוא ישלם לפי קביעת המשפט.

על המילים

הביטויים "ויצאו ילדיה" ו"אסון" אינם מפורטים בפסוק ונתונים לפרשנות. העיבוד משאיר פתוחה את השאלה אם מדובר בלידה מוקדמת, באובדן ההיריון או בפגיעה אחרת.

כג

ואם יהיה אסון, הדין יהיה נפש תחת נפש.

כד

עין תחת עין, שן תחת שן, יד תחת יד, רגל תחת רגל.

על המילים

הפסוק קובע את עקרון "תחת" ואינו מפרט כאן כיצד הוא מיושם בפועל.

כה

כוויה תחת כוויה, פצע תחת פצע, חבורה תחת חבורה.

כו

אם אדם יכה את עין עבדו או את עין אמתו וישחית אותה, עליו לשחרר אותו או אותה לחופשי בגלל הפגיעה בעין.

כז

ואם יפיל שן של עבדו או של אמתו, עליו לשחרר אותו או אותה לחופשי בגלל השן.

כ״ח–ל״ו

נזקי שור ובור

כח

אם שור ייגח איש או אישה והם ימותו, יש לסקול את השור, ואסור לאכול את בשרו. בעל השור יהיה נקי.

כט

אבל אם השור כבר היה ידוע בעבר כשור נוגח, בעליו הוזהר ולא שמר עליו, והשור הרג איש או אישה, השור ייסקל וגם בעליו יומת.

ל

אם יוטל עליו כופר, הוא ישלם את פדיון נפשו לפי כל הסכום שיוטל עליו.

לא

אם השור ייגח בן או בת, יחול על בעליו אותו דין.

לב

אם השור ייגח עבד או אמה, בעל השור ישלם לאדוניו של הנפגע שלושים שקלי כסף, והשור ייסקל.

על המילים

השקל כאן הוא יחידת משקל וכסף עתיקה; אין בפרק המרה לערך כספי מודרני.

לג

אם אדם יפתח בור, או יחפור בור ולא יכסה אותו, ושור או חמור ייפלו לתוכו.

לד

בעל הבור ישלם. הוא ישיב כסף לבעליו של בעל החיים, והבהמה המתה תהיה שלו.

לה

אם שור של אדם יפגע בשור של חברו והוא ימות, הם ימכרו את השור החי ויחלקו ביניהם את הכסף, וגם את שווי הבהמה המתה יחלקו ביניהם.

לו

אבל אם היה ידוע שהשור כבר נוגח בעבר ובעליו לא שמר עליו, עליו לשלם שור שלם במקום השור שנהרג, והבהמה המתה תהיה שלו.

ל״ז

תשלום על גנבת מקנה

לז

אם אדם יגנוב שור או שה, וישחט אותו או ימכור אותו, הוא ישלם חמישה בני בקר במקום השור וארבעה מן הצאן במקום השה.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 69 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא