תורה›שמות›פרק ב׳

שמות · פרק ב׳

משה ניצל מן היאור ובורח למדיין

בת פרעה מגדלת את משה כבן. כשגדל, הוא יוצא אל בני עמו, הורג מצרי שמכה איש עברי ונאלץ לברוח. במדיין הוא מקים משפחה, ובמצרים בני ישראל זועקים בגלל השעבוד.

25 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

שמות ב׳ · סיפור והסבר

הסיפור המלא, בהאזנה אחת.

הורדת ההקלטה
תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–י

התינוק שבתיבה נעשה לבנה של בת פרעה

א

איש ממשפחת לוי התחתן עם אישה ממשפחת לוי.

ב

האישה נכנסה להיריון וילדה בן. היא ראתה שהוא יפה והסתירה אותו במשך שלושה חודשים.

על המילים

המילה ״טוב״ מתפרשת כאן כתיאור של מראה הילד. היא יכולה לציין גם מעלה אחרת, ובמקורות הלימוד מובאים כמה פירושים של חז״ל.

ג

כשכבר לא יכלה להסתיר אותו, היא לקחה בשבילו תיבה עשויה מגומא, צמח הגדל ליד מים, וציפתה אותה בחֵמר ובזפת כדי לאטום אותה. היא הניחה בתוכה את הילד ושמה את התיבה בין צמחי הסוף שעל שפת היאור.

על המילים

חֵמר הוא חומר איטום ביטומני, ולא חֹמר המשמש להכנת כלי חרס. היאור הוא נהר הנילוס.

ד

אחותו עמדה מרחוק כדי לראות מה יקרה לו.

ה

בת פרעה ירדה לרחוץ ביאור, והמשרתות שלה הלכו לאורך הנהר. היא ראתה את התיבה בין צמחי הסוף ושלחה את המשרתת שלה להביא אותה.

על המילים

״אמתה״ מתפרש כאן כמשרתת שלה. בתלמוד מובאת גם דעה שהכוונה לזרוע שלה, כלומר שהיא הושיטה את ידה ולקחה את התיבה.

ו

היא פתחה את התיבה וראתה בתוכה את הילד בוכה. היא ריחמה עליו ואמרה: ״זה אחד מילדי העברים.״

ז

אחותו שאלה את בת פרעה: ״ללכת לקרוא לך לאישה עברייה שתניק בשבילך את הילד?״

ח

בת פרעה ענתה לה: ״לכי.״ הנערה הלכה וקראה לאמו של הילד.

ט

בת פרעה אמרה לה: ״קחי את הילד הזה והניקי אותו בשבילי. אני אשלם לך.״ האישה לקחה את הילד והניקה אותו.

י

הילד גדל, ואמו הביאה אותו לבת פרעה. הוא נעשה לה לבן, והיא קראה לו משה. היא הסבירה: ״כי הוצאתי אותו מן המים.״

על המילים

השם משה נקשר בפסוק לפועל ״משה״, שפירושו להוציא או למשוך מתוך המים.

יא–טו

משה יוצא אל בני עמו ובורח מפני פרעה

יא

באותה תקופה משה גדל ויצא אל אחיו, בני עמו. הוא ראה את העבודה הקשה שהוטלה עליהם, וראה איש מצרי מכה איש עברי מבני עמו.

יב

משה הסתכל לכל צד וראה שאין שם איש. הוא הכה את המצרי למוות והסתיר את גופתו בחול.

על המילים

בפסוק יד נאמר במפורש שהמצרי נהרג.

יג

למחרת משה יצא שוב וראה שני אנשים עברים מתקוטטים. הוא שאל את האיש שנהג ברשעות: ״למה אתה מכה את חברך?״

יד

האיש ענה: ״מי מינה אותך לשליט ולשופט עלינו? אתה מתכוון להרוג אותי כמו שהרגת את המצרי?״ משה פחד ואמר: ״אז הדבר באמת נודע.״

טו

פרעה שמע על המקרה וביקש להרוג את משה. משה ברח מפני פרעה והתיישב בארץ מדיין. שם הוא ישב ליד הבאר.

טז–כב

המפגש ליד הבאר והקמת המשפחה במדיין

טז

לכוהן מדיין היו שבע בנות. הן באו לבאר, שאבו מים ומילאו את שקתות המים כדי להשקות את הצאן של אביהן.

על המילים

כוהן מדיין הוא בעל תפקיד דתי במדיין. השקתות הן מתקנים שממלאים במים לשתיית בעלי החיים.

יז

הרועים הגיעו וגירשו אותן. משה קם, הציל אותן מידי הרועים והשקה את הצאן שלהן.

יח

הן חזרו אל רעואל אביהן, והוא שאל: ״למה חזרתן כל כך מהר היום?״

יט

הן ענו: ״איש מצרי הציל אותנו מידי הרועים. הוא גם שאב בשבילנו מים והשקה את הצאן.״

על המילים

הבנות מתארות את משה כמצרי. הפסוק אינו מסביר על סמך מה זיהו אותו כך.

כ

הוא שאל את בנותיו: ״ואיפה הוא? למה השארתן שם את האיש? קראו לו שיבוא לאכול.״

כא

משה הסכים לגור אצל האיש, והאיש נתן לו את ציפורה בתו לאישה.

כב

ציפורה ילדה בן, ומשה קרא לו גרשום. הוא הסביר: ״חייתי כתושב זר בארץ שאינה שלי.״

על המילים

השם גרשום נקשר למילה ״גר״, שפירושה כאן תושב זר, ולא אדם שהתגייר.

כג–כה

אלוהים שומע את זעקת בני ישראל

כג

במהלך התקופה הארוכה הזאת מת מלך מצרים. בני ישראל נאנחו בגלל עבודת הכפייה וזעקו לעזרה. הזעקה שעלתה מתוך סבל העבודה הגיעה אל אלוהים.

כד

אלוהים שמע את אנחות הכאב שלהם וזכר את הברית שלו עם אברהם, יצחק ויעקב.

כה

אלוהים ראה את בני ישראל וידע מה עובר עליהם.

על המילים

המקור מסתיים במילים ״וידע אלוהים״, בלי לפרט מה ידע. ההשלמה כאן נשענת על תיאור סבלם בפסוקים הקודמים. רש״י מפרש שאלוהים נתן עליהם את דעתו ולא התעלם מהם.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 56 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא