תורה›שמות›פרק יד׳

שמות · פרק יד׳

קריעת ים סוף והצלת ישראל מיד מצרים

פרעה וצבאו רודפים אחרי בני ישראל עד הים. העם נבהל, משה מבטיח שה' יילחם למענם, והים נבקע כדי שישראל יעברו ביבשה. המצרים נכנסים אחריהם, המים חוזרים ומכסים את צבא פרעה, וישראל רואים את ההצלה ומאמינים בה' ובמשה עבדו. :contentReference[oaicite:0]{index=0}

31 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

שמות יד׳ · סיפור והסבר

הסיפור המלא, בהאזנה אחת.

הורדת ההקלטה
תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ד

ישראל חוזרים לחנות ליד הים

א

ה' דיבר אל משה ואמר:

ב

אמור לבני ישראל לחזור ולחנות לפני פי החירות, בין מגדול ובין הים, מול בעל צפון. תחַנו מולו על שפת הים.

ג

פרעה יאמר על בני ישראל: הם מבולבלים בארץ; המדבר סגר עליהם ואין להם דרך לצאת.

על המילים

המילה "נבוכים" מתארת כאן מצב של בלבול וחוסר דרך.

ד

אני אחזק את לב פרעה והוא ירדוף אחריהם. אתכבד בפרעה ובכל צבאו, והמצרים ידעו שאני ה'. בני ישראל עשו כפי שנצטוו.

ה–יד

פרעה רודף והעם נבהל

ה

למלך מצרים נמסר שהעם ברח. פרעה ועבדיו שינו את דעתם על העם ואמרו: מה עשינו? למה שלחנו את ישראל והפסקנו את עבודתם אצלנו?

ו

פרעה הכין את מרכבתו ולקח איתו את אנשיו.

ז

הוא לקח שש מאות מרכבות מובחרות, את כל שאר מרכבות מצרים, ומפקדים על כולן.

על המילים

המילה "שלישים" מתארת בעלי תפקיד במערך המרכבות; התפקיד המדויק אינו מפורט בפסוק.

ח

ה' חיזק את לב פרעה מלך מצרים, והוא רדף אחרי בני ישראל. בני ישראל יצאו בגלוי ובעוצמה.

על המילים

הביטוי "ביד רמה" מתאר יציאה גלויה ובטוחה, לא בריחה בסתר.

ט

המצרים רדפו אחריהם והשיגו אותם כשהם חונים ליד הים, סמוך לפי החירות ומול בעל צפון. כל סוסי מרכבות פרעה, פרשיו וצבאו הגיעו לשם.

י

כשפרעה התקרב, בני ישראל הביטו וראו שהמצרים מתקדמים אחריהם. הם פחדו מאוד וצעקו אל ה'.

יא

הם אמרו למשה: האם בגלל שאין קברים במצרים לקחת אותנו למות במדבר? מה עשית לנו כשהוצאת אותנו ממצרים?

יב

הרי כבר אמרנו לך במצרים: עזוב אותנו, ונמשיך לעבוד את המצרים. עדיף לנו לעבוד את מצרים מאשר למות במדבר.

יג

משה אמר לעם: אל תפחדו. עמדו וראו את הישועה שה' יעשה לכם היום. את המצרים שאתם רואים היום לא תראו עוד לעולם.

יד

ה' יילחם למענכם, ואתם תישארו בשקט.

טו–כה

הים נבקע וישראל עוברים

טו

ה' אמר למשה: למה אתה צועק אליי? אמור לבני ישראל להתחיל לנסוע.

על המילים

הפסוק אינו מספר קודם במפורש שמשה צעק; הוא מציג כאן את תגובת ה' אליו.

טז

הרם את מטך ונטה את ידך על הים כדי לבקוע אותו. בני ישראל ייכנסו אל תוך הים ויעברו ביבשה.

יז

אני אחזק את לב המצרים, והם ייכנסו אחריהם. אתכבד בפרעה ובכל צבאו, במרכבותיו ובפרשיו.

יח

המצרים ידעו שאני ה' כאשר אתכבד בפרעה, במרכבותיו ובפרשיו.

יט

מלאך האלוהים שהלך לפני מחנה ישראל עבר אל מאחוריהם. גם עמוד הענן עבר מלפניהם ונעמד מאחוריהם.

כ

עמוד הענן עמד בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל. מצד אחד היו ענן וחושך, ומצד ישראל הוא האיר את הלילה, ושני המחנות לא התקרבו זה לזה כל הלילה.

על המילים

לשון הפסוק קצרה ויכולה להתפרש בכמה דרכים ביחס לענן, לחושך ולאור; הניסוח כאן משמר את ההבחנה בין שני המחנות.

כא

משה נטה את ידו על הים. ה' דחף את הים ברוח מזרחית חזקה במשך כל הלילה, הפך את אזור הים ליבשה, והמים נבקעו.

כב

בני ישראל נכנסו אל תוך הים על היבשה, והמים עמדו להם כחומה מימינם ומשמאלם.

כג

המצרים רדפו אחריהם ונכנסו גם הם אל תוך הים, עם סוסי פרעה, מרכבותיו ופרשיו.

כד

לקראת הבוקר ה' השקיף אל מחנה מצרים מתוך עמוד האש והענן וגרם למהומה במחנה מצרים.

על המילים

״אשמורת הבוקר״ היא חלקו האחרון של הלילה, לקראת הבוקר.

כה

ה' הסיר את גלגלי מרכבות המצרים, והם התקדמו בקושי. המצרים אמרו: נברח מפני ישראל, כי ה' נלחם למענם נגד מצרים.

כו–לא

המים חוזרים ומצרים מובסים

כו

ה' אמר למשה: נטה את ידך על הים, והמים יחזרו על המצרים, על מרכבותיהם ועל פרשיהם.

כז

משה נטה את ידו על הים, ולפנות בוקר הים חזר למצבו הרגיל. המצרים ניסו לברוח מול המים החוזרים, וה' הטיל אותם בתוך הים.

כח

המים חזרו וכיסו את המרכבות ואת הפרשים, את כל צבא פרעה שנכנס אחר בני ישראל אל הים. לא נשאר מהם אפילו אחד.

כט

בני ישראל המשיכו ללכת ביבשה בתוך הים, והמים היו להם כחומה מימינם ומשמאלם.

ל

באותו יום ה' הציל את ישראל מיד מצרים. ישראל ראו את המצרים מתים על שפת הים.

לא

ישראל ראו את הכוח הגדול שה' הפעיל נגד מצרים. העם ירא את ה', והם האמינו בה' ובמשה עבדו.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 63 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא