תורה›שמות›פרק יג׳

שמות · פרק יג׳

קידוש הבכורות, זיכרון היציאה והדרך במדבר

בני ישראל מצווים לזכור את יציאת מצרים, לקיים את חג המצות ולקדש את הבכורות. לאחר מכן ה' מוביל את העם בדרך המדבר אל ים סוף, משה לוקח איתו את עצמות יוסף, ועמודי הענן והאש מלווים את המסע. :contentReference[oaicite:0]{index=0}

22 פסוקיםתנ״ך לכולם · נאמן למקור. בעברית שכולם מבינים.

להקשיב. להבין. להתחבר.

הפרק בקול

שמות יג׳ · סיפור והסבר

הסיפור המלא, בהאזנה אחת.

הורדת ההקלטה
תצוגה

ריחוף על פסוק מציג את המקור. במגע — לחיצה ממושכת או כפתור ״המקור״.

א–ב

קידוש כל בכור

א

ה' דיבר אל משה ואמר:

ב

הקדש לי כל בכור שפותח את רחם אמו בבני ישראל, באדם ובבהמה. הוא שייך לי.

על המילים

״פטר רחם״ הוא הראשון שיוצא מרחם אמו.

ג–י

זיכרון יציאת מצרים וחג המצות

ג

משה אמר לעם: זכרו את היום הזה שבו יצאתם ממצרים, מבית העבדים. ה' הוציא אתכם מכאן ביד חזקה, ולכן לא ייאכל חמץ.

ד

היום אתם יוצאים, בחודש האביב.

ה

כאשר ה' יביא אותך אל ארץ הכנעני, החיתי, האמורי, החיווי והיבוסי, הארץ שנשבע לאבותיך לתת לך, ארץ זבת חלב ודבש, תקיים את העבודה הזאת בחודש הזה.

על המילים

״ארץ זבת חלב ודבש״ היא לשון מקראית המתארת ארץ עשירה ושופעת.

ו

במשך שבעה ימים תאכל מצות, וביום השביעי יהיה חג לה'.

ז

במשך כל שבעת הימים ייאכלו מצות. לא ייראה אצלך חמץ ולא ייראה אצלך שאור בכל תחומך.

ח

באותו יום תספר לבנך: בגלל הדבר הזה ה' עשה למעני את מה שעשה כאשר יצאתי ממצרים.

על המילים

הביטוי ״בעבור זה״ קשור למעשה הזיכרון שנעשה בזמן קיום מצוות החג.

ט

הדבר הזה יהיה לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך, כדי שתורת ה' תהיה בפיך, כי ה' הוציא אותך ממצרים ביד חזקה.

י

שמור את החוק הזה בזמן שנקבע לו, שנה אחר שנה.

יא–טז

הבכורות והסברתם לדור הבא

יא

כאשר ה' יביא אותך אל ארץ הכנעני, כפי שנשבע לך ולאבותיך, וייתן לך אותה,

יב

תקדיש לה' כל ראשון שיוצא מן הרחם, וגם כל בכור זכר שנולד לבהמות שלך יהיה לה'.

יג

כל בכור של חמור תפדה בשה. אם לא תפדה אותו, תשבור את עורפו. כל בן בכור שלך תפדה.

על המילים

הפסוק מצווה במפורש על עריפת החמור אם אינו נפדה בשה.

יד

כאשר בנך ישאל אותך בעתיד: מה זה? תאמר לו: ה' הוציא אותנו ביד חזקה ממצרים, מבית העבדים.

טו

כאשר פרעה התעקש שלא לשלח אותנו, ה' הרג כל בכור בארץ מצרים, מבכור אדם ועד בכור בהמה. לכן אני מקריב לה' כל זכר שהוא בכור פטר רחם, ואת כל בניי הבכורים אני פודה.

טז

הדבר הזה יהיה לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך, כי ה' הוציא אותנו ממצרים ביד חזקה.

על המילים

״טוטפות״ הוא מונח מקראי שאינו מוסבר בתוך הפסוק עצמו.

יז–כב

הדרך במדבר ועמודי הענן והאש

יז

כשפרעה שלח את העם, אלוהים לא הוביל אותם בדרך ארץ פלשתים, אף על פי שהיא קרובה. אלוהים אמר שהעם עלול להתחרט כשיראה מלחמה ולחזור למצרים.

יח

אלוהים הוביל את העם בדרך עוקפת, דרך המדבר לכיוון ים סוף. בני ישראל עלו מארץ מצרים חמושים.

על המילים

המילה ״חמושים״ נתפרשה בדרכים שונות. בפשט היא מתארת את אופן יציאתם של בני ישראל, בלי שהפסוק מפרט כאן יותר.

יט

משה לקח איתו את עצמות יוסף, כי יוסף השביע את בני ישראל ואמר להם: אלוהים בוודאי יפקוד אתכם, וכשתצאו מכאן תעלו איתכם גם את עצמותיי.

כ

הם נסעו מסוכות וחנו באיתם, בקצה המדבר.

כא

ה' הלך לפניהם ביום בעמוד ענן כדי להוביל אותם בדרך, ובלילה בעמוד אש כדי להאיר להם, כך שיוכלו ללכת ביום ובלילה.

כב

עמוד הענן ביום ועמוד האש בלילה לא סרו מלפני העם.

נאמנות שמאפשרת בדיקה

על הנוסח ועל העריכה

נוסח המקרא בפרק זה מבוסס על Tanach with Ta'amei Hamikra. נשמרים האותיות, הניקוד, הטעמים וסדר הפסוקים של המהדורה שנבחרה. סימני פרשה מוצגים בנפרד מן הפסוק.

הנוסח העכשווי הוא עיבוד מסייע להבנה. ההערות מציינות ביטויים שנשמרו והכרעות ניסוח. התקציר, ההסברים וכותרות היחידות הם תוספות עריכה.

מהדורת העיון הראשונה נוסחה בסיוע בינה מלאכותית. היא פתוחה להגהה ולתיקון ואינה נושאת הסכמה רבנית. נוסח המקרא הוא נקודת הייחוס לבחינת כל שינוי.

למהדורת המקור ↗

גרסת פרק 62 · מקור שנקלט בתאריך 2026-09-24

נוסח המקרא